אירופה מותשת ומתאוששת ממלחמת העולם השניה והטורניר חוזר לדרום אמריקה, לברזיל. כמו במונדיאל הראשון, גם הפעם רק 13 נבחרות נוטלות חלק בטורניר. נבחרות שהעפילו מחליטות לא להגיע לארץ הקרנבל מסיבות כאלה ואחרות ובמקומן מוזמנות אחרות. אבל זה לא אומר שהן הגיעו. נבחרת הודו למשל, לא הגיעה לטורניר למרות שהוזמנה, בגלל שפיפ"א לא אישרה לה לשחק ברגליים יחפות.
מונדיאל 1950 הוא גם מונדיאל המרקאנה, איצטדיון הכדורגל הגדול ביותר שנבנה אי פעם, במיוחד לטורניר זה. בנייתו החלה באוגוסט 1948, חמישה שבועות לפני מועד סיום הבניה המתוכנן, האיצטדיון לא היה מוכן וברזיל נכנסה ללחץ. לעזרתה נחלץ ד"ר אוטורינו באראסי, נשיא התאחדות הכדורגל האיטלקית, שזכה לשבחים על ארגון המונדיאל באיטליה ב-1934, ושהצליח, למרות המערכת הברזילאית המסורבלת, לדאוג שהמרקאנה יהיה מוכן. המונדיאל נפתח בזמן.
לאחר סיבוב הבתים המוקדם, ממנו העפילו ארבע נבחרות, נערך שלב הגמר במתכונת ליגה בת סיבוב אחד. ברזיל, שבדיה, ספרד ואורוגוואי נאבקו על התואר, לא לפני שנחו שבוע ימים מתום הסיבוב המוקדם.
המארחים דרסו את היריבות בשני המשחקים הראשונים: 1:7 מול שבדיה ו- 1:6 מול ספרד. לכולם היה ברור שברזיל תזכה בתואר.
במשחק האחרון מול אורוגוואי, הגמר אם תרצו, לברזיל הספיק תיקו, כשלזכות היריבה 3 נקודות בלבד. האווירה היתה מחשמלת, כמעט 200 אלף איש ממלאים כל פינה במרקאנה. אבל זה לא עזר לברזיל, שעם הלחץ לזכות בגביע עולמי ראשון, לא דמתה לאותה להקת סמבה שהלהיבה לאורך כל הטורניר. היא אמנם הבקיעה ראשונה ועלתה ל- 0:1 בתחילת המחצית השניה, אבל זה לא הרשים במיוחד את אלופי העולם לשעבר, שהשיבו בשני שערים, כולל שער ניצחון 11 דקות לסיום. אורוגוואי מנצחת 1:2 וזוכה בגביע העולמי בפעם השניה והאחרונה בתולדותיה. כמו בפעם הקודמת, גם הפעם השתתפו בטורניר 13 נבחרות מספר מזל?!
ברזיל באבל. הקהל סירב להאמין למה שקרה על כר הדשא. אפילו המארגנים המקומיים היו בהלם, עד ששכחו לקיים את טקס הענקת הגביע. היה זה ז'יל רימה בכבודו ובעצמו שנטל את הגביע וירד אל כר הדשא כדי לקיים טקס מאולתר.
הנבחרות המשתתפות
אירופה:
יוגוסלביה, שוויץ, ספרד, אנגליה, שבדיה, איטליה
דרום אמריקה:
ברזיל, צ'ילה, פראגוואי, אורוגוואי, בוליביה
צפון אמריקה:
ארה"ב, מכסיקו