כשנופלים שערים, המדדים עולים

ההפסדים של נבחרות במונדיאל משפיעים לא רק על מצב הרוח, אלא גם על שערי הבורסה. "ספורט בחקירה" עם נתונים מפתיעים

אוהדי נבחרת צרפת (ברני ארדוב)
אז מה הכסף שלכם עשה היום? מה שהנבחרת (צילום: רויטרס)

אוהדי ספורט נוהגים להתגאות ולספר, פעם אחר פעם, על החוויות הרגשיות העצומות והמטלטלות שהם חווים כמעט מדי שבוע. זר באמת לא יבין את תחושת ההתעלות שחשים אוהדים לאחר ניצחון של קבוצתם, וכמובן, מהצד השני, את מפחי הנפש אחרי הפסדים ואכזבות על המגרש. מחקרים הוכיחו כי הישגים ספורטיביים משפיעים בצורה ישירה על מצב הרוח וההתנהגות של האוהדים, עד כדי מקרים קיצוניים של התקפי לב ואפילו מקרי התאבדות, כפי שפורט במדור זה. בהקשר הלאומי, הישגים של נבחרות הספורט למיניהן, שמשמשות כנציגות רשמיות של המדינה, נתפסים כהישגים של המדינה עצמה ולהיפך. לכן אין זה מפתיע כי גם בארה"ב וגם בגרמניה הוכיחו חוקרים שהישגים של נבחרות הספורט הלאומיות משפיעים באופן משמעותי הערכה של האוהדים לנושאים לאומיים כלליים.

לוח שער חליפין, מוסקבה. הבורסה צנחה ב-11% והרובל איבד מערכו ביותר מ-2.5% בעקבות המשבר הצבאי באוקראינה. 3 במרץ 2014 (רויטרס)
בעיטה לשער. הדולר (צילום: רויטרס)

מהצד השני, ישנו תחום מחקרי עשיר שעוסק בהשפעה של מצב הרוח (כתוצאה מאירוע בודד או תהליכים מתמשכים) על ההתנהגות הכלכלית. מחקרים בחנו והוכיחו את ההשפעה שיש למשתנים כמו מזג האוויר, כמות שעות האור וכדומה על התנהגות המשקיעים. חוקרים זיהו שינויים משמעותיים במסחר בבורסה בימים שלאחר יום הכיפור, ראש השנה או יום פטריק הקדוש (Saint patrick's day) כפועל יוצא של שינויי רגשות. החיבור, אם כך, בין שני התחומים מתבקש. הרי מעטים הם האירועים, כמו הספורט, שיכולים, על בסיס קבוע, להשפיע ברגע אחד, בצורה כל כך משמעותית, על מצב הרוח של ההמונים.

ואכן, חוקרים מארה"ב ומנורבגיה החליטו לבחון את האפקט שיש למשחקים בינלאומיים על הפעילות בבורסות ברחבי העולם. לשם כך, אספו החוקרים נתונים על משחקי כדורגל בינלאומיים מינואר 1973 ועד דצמבר 2004 (למעלה מ-30 שנה!), הכוללים את כל אליפויות העולם ואליפויות משלוש יבשות מרכזיות (אירופה, דרום אמריקה ואסיה) בתקופה הזאת, כולל משחקי המוקדמות לכל אותם הטורנירים. החוקרים עקבו באופן ספציפי אחרי 39 מדינות ובחנו את התנהגות השווקים בהן לפני ואחרי משחקי הנבחרת הלאומית בשלבים השונים של המסגרות השונות (בסך הכל 1,162 משחקים). לצורך ההשוואה נאספו נתונים מקבילים גם ממשחקי קריקט, הוקי קרח, כדורסל וראגבי ב-24 מדינות. ההשפעה של המשחקים על שוק המניות נבחנה באמצעות המסחר במטבע המקומי, מתוך הנחה שההישג או הכישלון הספורטיבי ישפיע בעיקר על המשקיעים המקומיים. לצורך העניין, נותחו מחזורי המסחר ביום המסחר הראשון לאחר המשחק.

הממצאים היו מאוד ברורים. יש הבדל משמעותי בין התנהגות השוק בימים שלאחר ניצחון נבחרת הכדורגל במפעל בין לאומי לעומת הימים שלאחר הפסד. רק להפסדים הייתה השפעה (שלילית) מובהקת על השוק בכל המדינות, לעתים עד כדי ירידה של 50 נקודות מהממוצע של השוק (שמשמעותה יכולה להסתכם במדינות מסוימות במיליארדי דולרים). ההסבר לכך הוא כנראה שניצחון מעלה את הנבחרת שלב ולא סוגר את הפעילות שלה בטורניר. להיפך, הוא משמר את סיכוייה של הנבחרת ועל כן הרגש עוד לא מתפרץ. הפסד לעומת זאת מוביל פעמים רבות להדחתה של הנבחרת ולסיום דרכה בטורניר. על כן האפקט שלו חזק יותר מבחינת מצב הרוח וההשפעה שלו על הפעילות הכלכלית.

אוהדי נבחרת אנגליה (רויטרס)
הבורסה שלהם כבר בהיכון. אנגליה (צילום: רויטרס)

החוקרים אף מצאו כי במדינות כדורגל מובהקות (להגדרתם, ארגנטינה, ברזיל, אנגליה, צרפת, גרמניה, איטליה וספרד) ההשפעה של ההפסדים על השוק בולטת יותר. בהשוואה בין טורנירים, למשחקי הגביע העולמי הייתה את ההשפעה החזקה ביותר על השוק. בתוך הטורניר עצמו, האפקט פעל בצורה חזקה יותר בשלב הנוקאאוט, אחרי הבתים. העובדה שמשחקים אלו חשובים יותר ומטבע הדברים מסוקרים יותר, משפיעה על מצב הרוח בצורה קיצונית יותר ובהתאם משליכה על הפעילות של המשקיעים.

חיתוך מעניין נוסף בנתונים זיהה כי בשווקים קטנים יותר, ההשפעה של משחקי הכדורגל תהיה חזקה יותר. מכיוון שזרים מעדיפים לרוב להשקיע בשווקים גדולים, השווקים הקטנים נותרים בידי משקיעים מקומיים ולכן הוא נתון להשפעות רגשיות הקשורות לרגשות לאומיים. בהשוואה בין הענפים נמצא כי להפסדים של נבחרות לאומיות ישנו אפקט כלכלי דומה, אך לא חזק כמו בכדורגל. הקריקט (באסיה) והכדורסל בלטו בכל זאת מבין שאר הענפים שנבחנו.

בהתחשב בנתונים, אפשר אולי בכל זאת למצוא סיבה לנחמה בעובדה שישראל שוב לא תופיע באליפות העולם הקרובה... אולי בספורט לא, אבל בכסף אנחנו מבינים.

ד"ר אילן תמיר הוא מרצה ומומחה לתקשורת ספורט באוניברסיטת אריאל