מי שהופתע בחודש שעבר משני השערים של דייגו גודין, שער האליפות של אתלטיקו מדריד במשחק ההכרעה מול ברצלונה והשער שהעלה את הקולצ'ונרוס ליתרון מול ריאל מדריד וכמעט הספיק לזכייה בליגת האלופות, כנראה שפשוט לא ראה את האורוגוואי הנהדר בימיו כנער נמרץ. עד גיל 17 דייגו גודין היה בכלל חלוץ, ולא סתם חלוץ, סקורר. בצעירותו הוא היה כל כך טוב שגם כאשר נשלח לשחק עם בני השנתון שמעליו, אלה שנולדו ב-1985, הוא סיים כמלך שערי ליגת הנערים של רוסאריו, העיר בה נולד באורוגוואי. אחד מאלה שניסו לקחת ממנו את התואר האישי הזה היה חברו של גודין לנבחרת ולאתלטיקו, כריסטיאן סבוז'ה רודריגס, אבל גם הוא לא עמד בקצב. "אחרי כל שער, דייגו היה צורח משמחה וישר רץ לתוך היציע כדי לחגוג עם האוהדים", סיפרה אחותו, לוסיה.
אלא שהקריירה לא התקדמה כצפוי וגודין מצא את עצמו משחק בדפנסור מהליגה השישית באורוגוואי. ב-2003 הוא החליט שהוא חייב להשלים את הלימודים, כדי למצוא לעצמו מקצוע אמיתי לחיים. דפנסור הסכימה למכור, וסרו, מהליגה הראשונה, שילמה סכום עתק. 37 דולר. מאה ומשהו שקל, זה מה שעלה לפני קצת יותר מעשור להביא את דייגו גודין.
באחד ממשחקי ההכנה לעונה של הקבוצה, אליה הוא הגיע כשחקן סגל שלא אמור היה לזכות ליותר מדי הזדמנויות, הבלם של סרו הורחק, והמאמן, שנותר ללא אפשרויות על הספסל, פנה לגודין וביקש ממנו לעזור לקבוצה ולשחק בעמדה זרה לו. השאר היסטוריה. למונדיאל הקרוב מגיע גודין אחרי עונתו הטובה בקריירה, עונה שבמהלכה הוא סומן בידי רבים כבלם הטוב בעולם. עכשיו, אחרי שנה חלומית באתלטיקו, הוא רוצה להוביל את אורוגוואי, קרוב לבית, כמה שיותר רחוק. אם אפשר, צעד אחד יותר רחוק מחצי הגמר של 2010. במשחק גמר, גודין יודע, העניינים כמעט תמיד יסתדרו עבורו.
27 באוגוסט 2010: גודין פותח בהרכב, אתלטיקו מדריד מנצחת 0:2 את אינטר במשחק הסופרקאפ האירופי.
24 ביולי 2011: גודין נכנס כמחליף לשתי הדקות האחרונות, אורוגוואי מנצחת את פרגוואי בגמר וזוכה בקופה אמריקה.
9 במאי 2012: גודין שוב בהרכב אתלטיקו, שמביסה 0:3 את בילבאו בגמר הליגה האירופית.
31 באוגוסט 2012: גודין במרכז ההגנה, אתלטיקו דורסת 1:4 את צ'לסי בסופרקאפ האירופי.
17 במאי 2013: גודין בהרכב, אתלטיקו שוברת את הקללה ומנצחת 0:1 את ריאל מדריד בגמר גביע המלך.
17 במאי 2014: אומנם לא גמר, אבל סוג של. משחק האליפות על כל הקופה בקאמפ נואו מול ברצלונה. גודין עולה מעל כולם ונוגח את שער האליפות.
24 במאי 2014: שבוע חולף וגודין כובש את שער היתרון, שנמחק רק שלוש וחצי דקות בתוספת הזמן בדרך להפסד האכזרי של אתלטיקו מול ריאל בגמר האלופות. עד לאותו משחק, דייגו גודין ניצח בכל משחק גמר אליו הוא הגיע. מה אורווגואי יכולה לבקש יותר מאשר ווינר כזה.
על המגרש, גודין אולי נראה ומתנהל כמו שחקן ותיק. הפרצוף שלו, שנראה מעט מבוגר לגילו האמיתי, 28, הדביק לו את הכינוי "פרעה" במולדתו. בספרד רבים דווקא אוהבים לציין שאי אפשר לכתוב Godin מבלי לכתוב God, אלוהים. כאמור, כמו ליאונל מסי ואנחל די מריה, גם גודין נולד ברוסאריו, אבל בזו הקטנטנה, של אורוגוואי. כמו כל בני ארצו, גם הוא מייצג נאמנה את האופי הלוחמני והבלתי מתפשר שהביא לאורוגוואי הצנועה הצלחות מדהימות לאורך השנים.
אחרי שהפך לבלם, הפריצה הייתה מטאורית. בגיל 19 הוא נמכר לנסיונאל, המועדון הגדול ביותר באורוגוואי, ושנה לאחר מכן גודין כבר שימש כקפטן המועדון. ב-2007 הגיעה היציאה המתבקשת לאירופה והוא נחת בויאריאל. בעונת הבכורה שלו במועדון הצוללת הצהובה סיימה במיקום הטוב בתולדותיה, המקום השני, מעט אחרי האלופה ריאל מדריד. באפריל 2010 גודין כבש את השער הראשון ב-1:2 של ויאריאל על אתלטיקו מדריד ושלושה חודשים לאחר מכן הוא נרכש על ידי הקולצ'ונרוס תמורת 8 מיליון יורו.
תחילת הדרך באתלטיקו לא הייתה מושלמת. הקבוצה, שבדיוק זכתה בליגה האירופית, התקשתה להבריק בזירה המקומית ובכלל וגודין לא תמיד מצא לעצמו מקום בהרכב. בעונה הראשונה הוא הופיע רק ב-30 משחקים, בשנייה השתפר ל-41 הופעות ובמהלכה גם קיבל מאמן חדש, דייגו סימאונה. החיבור בין צ'ולו לגודין, שני דרום אמריקאים עם אופי לוהט, היה מושלם והאורוגוואי הפך לסלע במרכז ההגנה של סימאונה ולמנהיג שלו על המגרש. גודין לא מהסס להתלכלך ובמפגש הראשון בסופרקופה הספרדית מול ברצלונה, בתחילת העונה החולפת, הוא נתפס כשהוא קורא לחבריו לקבוצה לתת למסי מכות בירך, שם הכוכב הארגנטינאי סבל מפציעה שהגבילה אותו.
סביב גודין סימאונה החל להרכיב את ההגנה שלו, שהייתה הטובה באירופה בעונה החולפת. אתלטיקו ספגה 26 שערים בלבד ב-38 מחזורי ליגה ועד לתוספת הזמן של גמר ליגת האלופות, היא הוציאה רק שלושה שערים לכל אורכו של שלב הנוקאאוט. השילוב של גודין עם טיבו קורטואה בשער, עם מירנדה כבלם שני לצידו ועם המגנים פיליפה לואיס וחואנפראן, הפך למושלם. אתלטיקו לא הפסידה בעונה החולפת אף משחק ליגה בו כל הרביעייה ההגנתית שלה שיחקה. בכל אחד מארבעת ההפסדים בליגה, בדיוק אחד מאותם ארבעה לא שיחק.
גודין שדרג את עצמו בכל אספקט בעונה החולפת, כולל בונוסים בדמות שערים. אם עד לעונה הנוכחית היו לו 18 שערים בכל הקריירה, העונה הוא הוסיף שמונה, כולם בנגיחות. 186 הסנטימטרים שלו, יחד עם מיקום נפלאה ויכולת קריאת משחק, הפכו אותו לנכס בכדורי גובה, בשתי הרחבות. אחרי שער האליפות הוא אמר: "לא פחדנו מברצלונה, אבל זה היה שבוע ממש מוזר. ידענו שזה בידיים שלנו כל הזמן. קרענו את התחת כל העונה ושיחקנו עם מחויבות, לב ומלחמה. כמעט בלתי אפשרי להתמודד גם עם ריאל וגם עם בארסה, אבל הגיע לנו לזכות".
האורוגוואי הראשון אי פעם שכבש בגמר האלופות זכה העונה להכרה מכל כיוון. עוד לפני השער מול ברצלונה, הוא נבחר לשחקן חודש אפריל בליגה הספרדית, אחרי שכבש את הראשון ב-0:2 הקריטי בחוץ מול חטאפה במחזור ה-33. "זה כיף גדול. בדרך כלל רק שחקני התקפה זוכים בתארים אישיים כאלה", הוא אמר. אין כמעט פרשן או אתר ביבשת שלא כלל אותו בנבחרת העונה בספרד והוא מופיע ברוב נבחרות העונה של אירופה גם כן ונכלל בנבחרת הרשמית של ליגת האלופות אותה בחרו עבור אופ"א מספר אנשי כדורגל בכירים ובראשם סר אלכס פרגוסון. במקביל, השמועות פורחות, ולמרות שחתם בנובמבר האחרון על חוזה באתלטיקו עד 2018, חצי אירופה כבר רודפת אחריו. מנצ'סטר סיטי, דורטמונד, באיירן ואינטר הוזכרו כמועמדות, אבל השם הבולט הוא צ'לסי, שמוכנה לשים 100 מיליון יורו על כל הרביעייה של הרוחיבלאנקוס: דייגו קוסטה (שמעברו כבר הושלם), פיליפה לואיס, טיאגו וגודין.
אם כך, תארים באתלטיקו לא חסרים וגם הצלחות לא, אבל עכשיו גודין מחפש חוויה מתקנת. הבכורה בנבחרת הייתה כבר בגיל 19, אבל הוא לא שותף במשחקי הפלייאוף מול אוסטרליה על העלייה למונדיאל 2006, שהסתיימו בכישלון. גודין היה חלק מהסגל לקופה אמריקה ב-2007, שם סיימה אורוגוואי במקום הרביעי, ובמונדיאל לפני ארבע שנים הוא התנדנד בין ההרכב לספסל וסייע להגנה של אורוגוואי לספוג רק שני שערים בחמשת המשחקים הראשונים ולהפתיע את העולם כל הדרך אל חצי הגמר, לראשונה עבור הנבחרת מאז 1970. לצערו הרב של גודין, דווקא ברגע השיא של הנבחרת בעשורים האחרונים, כאשר אורוגוואי הדהימה והחזירה לעצמה אחרי 16 שנות הפסקה את תואר אלופת הקופה אמריקה בטורניר שנערך ב-2011 בארגנטינה, פציעה טורדנית גרמה לגודין לשבת על הספסל לכל אורך הטורניר, עד שנכנס כמחליף בדקה ה-88 של משחק הגמר.
הפעם הוא לא מוכן ששום דבר יזיז אותו מההרכב. לא מעמד, לא פציעה, כלום. גודין, כמו כל חבריו באתלטיקו, שמע לכל אורך העונה ש"מתישהו הריצה הזו תיפסק וההפתעה תיגמר". שמע, ולקח אליפות, וכמעט גם את הצ'מפיונס. מבחינתו אין סיבה שזה לא יקרה גם עם אורוגוואי. מאמן הנבחרת, אוסקר טבארס, אמר עליו לאחרונה: "הוא התבגר העונה באתלטיקו ועכשיו יש לו את כל היכולות של כדורגלן ענק". על פי אתר הסטטיסטיקות OPTA, גודין נכנס להרכב של 11 השחקנים שמגיעים בכושר הטוב ביותר בעולם למונדיאל הזה מבחינה מספרית. מי שעוד נמצא באותו הרכב הוא חברו לנבחרת, לואיס סוארס. כאשר הבלם נשאל על הפציעה אותה ספג סוארס בתחילת האימונים לקראת המונדיאל, הוא אמר: "כששמעתי על זה, מיד אמרתי 'לא, בבקשה לא'. הרגשתי כאילו שפכו עליי דלי של מי קרח. הרגשתי חולה. הוא הכוכב שלנו וזה הדבר האחרון שיכולנו לצפות לו. נתמוך בו כמה שאפשר. הוא נשמע אופטימי ואני מקווה שיהיה בסדר".
גודין יודע שבניגוד לשנים עברו, אורוגוואי, עם שלל כוכביה, מגיעה כסוג של פייבוריטית הפעם, למרות העובדה שתיאלץ להילחם בבית מוות מול שתי אלופות עולם בעבר, איטליה ואנגליה. גודין אמר בשבוע שעבר: "אנגליה לא מדברת הרבה הפעם, אבל היא מאוד חזקה ויש לה שחקנים נפלאים. יהיה מאוד קשה מולה. איטליה תמיד מועמדת לזכייה במונדיאל וקוסטה ריקה תקשה עלינו, כי זה המשחק הראשון ותמיד יש התרגשות בפתיחה". לא סתם גודין אומר את הדברים האלה. האורוגוואים נהנים להיות אנדרדוג ומשם להדהים את כולם. לכן, לא פלא שדווקא דייגו גודין, שהפך העונה לסמל של הקבוצה שעשתה בדיוק את אותו דבר והיממה את כולם פעם אחר פעם, הוא האיש שאורוגוואי חולמת שיוביל אותה לשיאים חדשים.