שטחים תמורת שערים: על היכולת המופלאה של תומאס מולר

היכולת המופלאה של תומאס מולר לאתר שטחים עוד תציב אותו מעל גרד מולר ומירוסלב קלוזה כמלך שערי המונדיאל בכל הזמנים. הבלוג של יוכין על גאון מזן נדיר, ועל נבחרת המשנה של צרפת שתפגוש את בלגיה

צילום: רויטרס. עריכה: יאיר דניאל

כמה שחקנים המציאו את הכינוי לעצמם? תומאס מולר עשה זאת כבר לפני יותר משלוש שנים, בראיון שהפך למיתולוגי בגרמניה. בשיחה עם העיתונאי אנדראס בורקרט מ"סודויטשה צייטונג" הכריז האיש שהוכתר למלך שערי המונדיאל ב-2010: "אני שחקן יוצא דופן. לרוב השחקנים שאוהבים לכדרר יש תכונות משותפות, אבל אני שונה". "אז מי אתה?" תהה בורקרט. "הממ מי אני? אולי מאתר שטחים? כן, אני מאתר שטחים. זו תהיה כותרת טובה, לא?" חייך מולר.

שחקן נבחרת גרמניה תומאס מולר חוגג (רויטרס)
"זה עניין של אינסטינקט". תומאס מולר (צילום: רויטרס)

זו באמת היתה כותרת מצוינת, עד כדי כך שהמקצוע איתור השטחים רשום מאז על שמו של מולר. בגרמנית אומרים ראומדויטר (Raumdeuter), והביטוי הזה לא ניתן לתרגום נורמלי לאף שפה אחת. גם הסגנון של מולר אינו ניתן לתרגום. יכולתו לאתר את השטחים המתים מדהימה בכל קנה מידה, וגם הקשר עצמו לא מסוגל להסביר אותה. "זה עניין של אינסטינקט. אני יכול לחוש איפה יש שטח פנוי, ואני מאושר שיש לי כישרון כזה", הוא אמר בזמנו.

גרד מולר שחקן נבחרת מערב גרמניה מבקיע מול ברית המועצות (AP)
אותו חוש, עמדה שונה. גרד מולר (צילום: AP)

מאתר שטחים עבור כולם

אתמול, במשחק נגד פורטוגל, היכולת הזו שוב באה לידי ביטוי במלוא עוצמתה. שימו בצד את הפנדל שהובקע בקור רוח מופתי - תיכף נחזור אליו. שני השערים האחרים של מולר מאפיינים הסיומת שלו באופן מושלם. הוא היה שם ברגע הנכון כדי להלחיץ את ברונו אלבש ואז לנצל את ההרחקה הגרועה שלו כדי לשלוח את הכדור לרשת. הוא היה שם ברגע הנכון כדי להגיע להדיפה אומללה של השוער רוי פטריסיו אחרי כדור הרוחב של אנדרה שורלה. בין לבין, היה מולר קרוב לשער נוסף כאשר ריבאונד נוסף ניתז לעברו, אלא שאז הוא לא הצליח לכוון את הנגיחה כמו שצריך.

"הוא שחקן לא שגרתי, ואי אפשר לחזות לאן הוא ילך בכל רגע נתון. הוא תמיד חושב כיצד הוא יכול להבקיע, וזה מה שהופך אותו למסוכן", אומר המאמן יואכים לב. היכולת הזו לחוש הזדמנויות ולכבוש בכמויות מסחריות היתה אופיינית, כמובן, לגרד מולר, שלבש אף הוא את החולצה מספר 13. ההבדל בין הסקורר האגדי של שנות ה-60' וה-70' למולר החדש פשוט. גרד היה חלוץ רחבה קלאסי, בעוד תומאס כלל אינו חלוץ. התנועה החכמה והבלתי צפויה שלו נועדה לא רק כדי לכבוש, אלא גם כדי לפתח התקפות. הוא מאתר שטחים לא רק עבור עצמו, אלא גם למען חבריו לקבוצה.

פפה שחקן נבחרת פורטוגל נוגח בשחקן נבחרת גרמניה תומאס מולר (GettyImages)
לא צריך לגעת בכדור כדי לתרום. תומאס מולר (צילום: AP)

מינימום נגיעות, מקסימום השפעה

עכשיו זה הזמן לעמוד על חלקו של מולר בשער הראשון של גרמניה, כי הוא קריטי לא פחות, ואולי אף יותר. במסגרת השיטה של לב ללא חלוץ, כל אחד מחוליית הקישור יכול לאייש את החוד, ובהתקפה ספציפית זו היה זה דווקא סמי חדירה. מולר זז ימינה, עמד כמעט על הקו והציל כדור ממסירה גרועה של מסוט אוזיל שכמעט התגלגלה החוצה. אחרי שקם על רגליו, הוא קיבל שוב את הכדור וביצע מסירה כפולה עם אותו אוזיל שהתקדם בינתיים. בשלב זה כבר נדד חדירה ימינה, תוך שהוא מושך איתו את הבלמים. לשטח שהתפנה נכנס במהירות מריו גצה, ומולר ראה זאת עוד לפני שקיבל בחזרה את הכדור מאוזיל. לכן הספיקה לו נגיעה רכה אחת כדי להעמיד את גצה בעמדה קורצת, ובהיעדרם של פפה וברונו אלבש נאלץ המגן הימני ז'ואאו פריירה לסגור אותו. כוכב באיירן נתפס על ידיו, והשופט שרק לפנדל. בזמן שזה קרה, אגב, מולר כבר היה בתוך הרחבה, פנוי לחלוטין כדי לקבל את המסירה ולגלגל את הכדור לרשת החשופה, אלמלא הוכשל גצה.

תראו שוב את המהלך הזה ותעקבו אחרי מולר, כי זוהי הנאה צרופה. מולר קיבל את הכדור שלוש פעמים בהתקפה זו ונדרשו לו חמש נגיעות (מקסימום שתיים בכל פעם) כדי לפתח אותו בכיוון האידיאלי. הוא עושה זאת באופן תמידי, ותרומתו למהלכים הקבוצתיים לא תמיד מחייבת אפילו מפגש עם כדור. זכור במיוחד האירוע המשעשע בחצי גמר ליגת האלופות בין באיירן לברצלונה לפני שנה, כאשר מולר הופיע משום מקום כדי לחסום את ג'ורדי אלבה בשעה שהקטלוני רדף אחרי אריאן רובן. אלבה עף הצידה, ההולנדי נותר לבד והבקיע, ומולר התבדח על כך אחרי שניצחון 0:4 הושלם. אם נהיה כנים, היתה זו עבירה שחייבה שריקה לחובתו, אך זה לא גורע דבר מגאונותו.

לואיס ואן חאל מאמן באיירן מינכן (רויטרס)
הבין מיד שמדובר בגאון. לואי ואן חאל (צילום: רויטרס)

ואן חאל חלם על איחוד

אין שום הגדרה אחרת. מדובר בגאון, שחקן מיוחד ונדיר שזכינו לראות בדורנו. אולי חוכמת המשחק שלו התפתחה כתוצאה ממבנה גופו הצנום, כפי שמולר מעיד בעצמו: "תמיד היו לי רגליים דקות, אבל אני חושב שזה עזר לי. אם אתה לא יכול לסמוך על הנתונים הפיזיים שלך, אתה צריך לנצל טוב יותר את המוח ולחשוב קדימה. רק כך תוכל להימנע מתיקולים". בבאיירן לא הפנימו עד לפני חמש שנים איזה אוצר צמח באקדמיה שלהם, אך לואי ואן חאל הבין זאת מיידית, כי גם הוא גאון. המאמן ההולנדי זרק את מולר להרכב ותמיד הצהיר: "אצלי הוא תמיד ישחק". לא מפתיע, אם כך, כי ואן חאל חשק מאוד להביא את תלמידו לאולד טראפורד הקיץ. בשלב מסוים נדמה היה כי באיירן עלולה לוותר עליו, כי מעמדו התערער מעט בעונה החולפת עם פפ גווארדיולה על הקווים, אך אלופת גרמניה התעשתה בזמן. מולר חתם על חוזה חדש עד 2019, והתפנה בראש שקט לגביע העולם.

הטורניר הזה עושה לו טוב. למי ששכח, גרמניה הפסידה לספרד בחצי הגמר בדרום אפריקה כאשר מולר היה מושעה. הוא הבקיע חמישה שערים בשישה משחקים ב-2010, והשלושער לרשת פורטוגל מעמיד אותו על שמונה כיבושים בשבעה משחקי גביע העולם. ממוצע של יותר משער למשחק. למולר המקורי היו 14 שערים ב-13 משחקים. למולר החדש יהיו הרבה יותר מ-13 משחקי מונדיאל בקריירה. אז מירוסאב קלוזה אולי ישבור את השיא של רונאלדו כאשר יקבל הזדמנות לעלות לדשא, אבל בטווח הארוך מולר צריך לעבור את שניהם. הוא גם עשוי אולי להפוך לשחקן הראשון בהיסטוריה שזוכה בתואר מלך שערי המונדיאל פעמיים. והוא אפילו לא חלוץ!

נביל בנטאלב, נבחרת אלג'יריה (GettyImages)
אפקט זידאן. נביל בנטאלב (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

נבחרת צרפת ב'

ב-1982, כאשר אלג'יריה הדהימה את העולם עם ניצחון מפואר על מערב גרמניה ולא שרדה את שלב הבתים רק בגלל המשחק המכור המפורסם בין הגרמנים לאוסטרים, זו היתה אלג'יריה הטהורה. 19 מתוך 22 שחקני הסגל נולדו במדינה, והכוכבים הבולטים, לחדאר בלומי ורבאח מאג'ר, שיחקו בליגה המקומית. תסתכלו על הנבחרת של היום, וההבדל פשוט לא יכול להיות קיצוני יותר. 18 מ-23 מהסגל הנוכחי הם ילידי צרפת. מדובר בשחקנים אירופאים לכל דבר, שלמדו באקדמיות הצרפתיות, שיחקו במשך כל חייהם באירופה, וחלקם אף שיחקו בנבחרות הצעירות של צרפת לפני שחזרו לשורשים של הוריהם.

יאסין ברהימי, הקשר המהיר שאוהב לדהור באגף השמאלי ועשוי להיות אחד הכוכבים הבולטים של בית ח', הוא דוגמא נפלאה לתופעה – יליד פריז, בוגר האקדמיה של קלרפונטיין, שחקן נוער בפריז סן ז'רמן, עשרות משחקים בכל הנבחרות הצעירות האפשריות של טריקולור, עם 11 כיבושים בנבחרת עד גיל 19. לפני שנה שיכנעה אותו ההתאחדות האלג'יראית להמיר את נאמנותו, וכמוהו עשתה עם רבים אחרים.

השינוי התודעתי באלג'יריה חל אחרי שהבינו את גודל הפספוס עם זינדין זידאן. מובן שכוכבים גדולים באמת, מסוגו של קארים בנזמה, יעדיפו תמיד לייצג את צרפת, אבל שחקנים מוכשרים מהדרג הבינוני הם סיפור אחר. נביל בנטאלב, הקשר הצעיר של טוטנהאם, הוא "הרכש" הטרי ביותר. לכן, אלג'יריה שתתייצב הערב נגד בלגיה היא נבחרת אירופית לכל דבר. אם תרצו, צרפת ב' בדרבי פרטי מול השכנה מצפון.