חצי הכוס הריקה: כך פספס הכדורגל הישראלי את הכשרונות של קוסטה ריקה

סוזה דחה כי "לא יודע איפה אהיה בשנה הבאה", אחר לא רצה "כי זה לא מה שחיפשתי" ויש כמובן את ג'ואל קמפבל, "הפספוס הגדול של מכבי חיפה". אם חיפשתם הסבר נוסף לכשלי הכדורגל הישראלי, אולי תמצאו אותו בזלזול בשחקני הנבחרת של קוסטה ריקה. כן, אלה שישחקו הערב מול יוון

שחקן נבחרת קוסטה ריקה ג'ואל קמפבל חוגג (GettyImages)
הסיפור של ג'ואל קמפבל מוכר, והוא לא לבד במסכת הפספוסים פה (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

"חבל שהכדורגל הישראלי פספס שחקנים כאלה. מדובר בשחקנים שכאשר הוצעו היו בעלי רקורד מוכח וניסיון בנבחרות השונות. אלה היו השחקנים שהובילו את נבחרת קוסטה ריקה עד גיל 20 למקום הרביעי באליפות העולם בשנת 2009, והם חתומים עד היום על ההישג הכי גדול של הכדורגל בקוסטה ריקה".

הדובר: סרחיו סלומון, פרשן בכיר ברשת פוקס ספורט בארגנטינה ודרום אמריקה, ושותפם בייצוג שחקנים של לירן עטיה וחאבייר הברמן בישראל. סלומון הוא יועץ מקצועי בכיר בכדורגל הארגנטינאי ואיש מקצוע מאוד מוערך בדרום אמריקה, שניסה דרך נציגיו בישראל לפתוח עבורנו את שוק השחקנים בקוסטה ריקה ללא הצלחה. לא מעט מאותם שחקנים שהוצעו לאורך השנים מאיישים היום את הרכב וסגל הנבחרת המפתיעה של מונדיאל 2014.

הדברים הללו נאמרים מהלב. סלומון חש פספוס גדול. כשבוחנים את נבחרת קוסטה ריקה הנוכחית, מגלים כי לפחות חמישה שחקני הרכב בנבחרת ועוד שלושה שחקנים בסגל הנבחרת המפתיעה של מונדיאל 2014 הוצעו לישראל בשנים האחרונות, אך כולם נפסלו מראש, איש לא נחת פה. הסיפור על ג'ואל קמפבל ומכבי חיפה אולי מוכר ברובד החיצוני, אבל הרבה יותר עמוק, גם מבחינת קמפבל עצמו. ניסינו לבדוק מה קרה בכל אחד מהמקרים, אילו הצעות הוגשו, אילו קבוצות כן התעניינו בשחקנים ומה בכלל עובר בראש של מאמנים באותן הסיטואציות. התשובות פשוט מתסכלות. לא מעט אנשי מקצוע מכל קשת הכדורגל ביקשו להישאר בעילום שם, חששו לבקר או לפגוע, אבל על דבר אחד כולם מסכימים- הכדורגל בישראל יכול היה לקבל כישרונות גדולים במחירים אטרקטיביים. הרשימה לפניכם.

סרחיו רוחל סוכן שחקנים ארגנטינאי (צילום מסך)
ניסה לפתוח את השוק ולא הצליח. סרחיו סלומון (צילום מסך מתוך FOX ספורט ארגנטינה)

כריסטיאן בולאניוס. הקשר הקדמי בן ה-30 הוא אחד האסים של קוסטה ריקה בטורניר הנוכחי. בולאניוס מסיים הקיץ חוזה בפ.צ קופנהאגן והפך לשחקן חופשי. הקשר הוצע בחודשים האחרונים לשתי קבוצות בכירות בליגת העל. מי שקיבל מנדט לייצג אותו היה עורך הדין שחר גרינברג: "לי לא היה ספק במה מדובר. בין שתי הקבוצות אחת הראתה עניין קטן, אך לא עשתה דבר. השנייה כלל לא חזרה. כבר התרגלתי לזה".

דרישת השכר של בולאניוס הייתה כ-270 אלף יורו לעונה, סכום שיכול היה אפילו לרדת לו אחת הקבוצות הייתה נכנסת למו"מ בזמן. כיום מוערך בולאניוס בקנה מידה של 1.5 מיליון יורו לשנתיים הבאות, כאשר יש לו הצעות לחתום מיידית במספר קבוצות ברוסיה.

יתרה מכך, סוכן אירופי חשף בפנינו סיפור מעניין ואמר: "בולאניוס הוצע בסביבות אפריל-מאי גם לפאולו סוזה ולג'ורדי קרויף. ממה שהבנתי, התשובה של סוזה הייתה שהוא עדיין לא יודע היכן יהיה בעונה הבאה. מי יודע, אולי נראה אותו בבאזל או בתל אביב בקרוב, רק עבור מספרים הרבה יותר גבוהים".

כריסטיאן בולאניוס, נבחרת קוסטה ריקה (AP)
פעם אפשר היה לקנות אותו ב-270 אלף יורו. היום? כמעט פי שישה. בולאניוס (צילום: AP)

סלסו בורחס. הקשר ההתקפי של א.י.ק. השבדית הוא אולי הסממן הגדול ביותר של הזלזול בכדורגל הקוסטה-ריקני. בניגוד לשחקנים כמו ג'ואל קמפבל, אמאנה ודוארטה, בורחס הוצע למספר קבוצות, בהן הפועל באר שבע, מכבי חיפה ומ.ס. אשדוד, כבר לאחר שיצא מקוסטה ריקה ועשה שנתיים יפות בכדורגל הנורבגי. הסוכן שהציע את השחקן ביקש לא להזדהות כדי לא לפגוע באף אחד, אבל אמר: "זה משהו ששבר אותי. אתה רואה שחקן כל כך טוב ואיכותי שכבר יצא מקוסטה ריקה ב-2009 לנורבגיה, נתן שנתיים טובות שם ואפשר היה להביא אותו לכאן בלא יותר מ-120 אלף יורו ואף אחד לא הראה התעניינות. ראו שהקבוצה שלו ירדה ליגה ועלתה בנורבגיה וזלזלו. הוא היה מאוד דומיננטי ומוערך שם, ולו מישהו קצת בחן מקרוב הוא היה חוטף אותו, פשוט פסלו אוטומטית וזה מה שכואב. אחד המאמנים אפילו לא בדק שהוא שיחק שנתיים בנורבגיה ואמר לי "קוסטה ריקה? למה לא תביא שחקנים מירדן או לוב?"

מייקל אומאניה. המגן-בלם של נבחרת קוסטה ריקה כבר בן 32 ועדיין משחק בספריסה שבמדינתו. הוא הוצע בישראל למספר קבוצות בגיל 28-29, כאשר היה שחקן חופשי בשכר שלא עלה על 80 אלף דולר. כבר אז אומאניה היה אחד השחקנים הבכירים בנבחרת, אך קבוצות ליגת העל לא גילו עניין.

פנינו למאמן מוכר לו הוצע השחקן: "אני זוכר אותו ככלבויניק, אבל לא כשחקן שיביא לי את מה שחיפשתי. זה שהוא טוב זה דבר אחד, אבל מה שאני מחפש זה דבר אחר. לגבי עובדה אחת אין ספק - יש מספיק קבוצות שהיו צריכות לקחת אותו, אבל זאת כבר לא בעיה שלי. אף אחד לא ימהר להביא שחקן הגנה מקוסטה ריקה או מהמדינות האלה. לא מזמן הציעו לי בלם מגינאה המשוונית - הוא נראה מצוין, אבל אפילו לא נכנסתי לזה כי מעדיפים שחקנים ממדינות יותר רציניות ומוכחות בכדורגל".

אוסקר דוארטה. הבלם בן ה-25 של קלאב ברוז' הוא כיום בעל שכר של כ-350 אלף יורו לעונה ושווי שוק של כ-2.5 מיליון יורו. הוא הוצע לישראל במשך מספר פעמים ב-2011 וב-2012 .דוארטה כבר היה באותם ימים שחקן מרכזי בקוסטה ריקה, קפטן הנבחרת הצעירה ובורג משמעותי בנבחרת הבוגרת. הבלם הוצע בהזדמנות אחת בה ניתן היה להביאו כשחקן חופשי, ובפעם השנייה עם דרישות הגיוניות: השאלה ללא תמורה עם אופציה לרכישה בסכום שלא יעלה על 150 אלף דולר. שכרו לא היה אמור לעבור את ה-80 אלף דולר בעונה. מה קרה בפועל? גם דוארטה לא נחת בישראל ולא הוגשה אף הצעה - לא להשאלה, לא לרכישה ואפילו לא נבדקה האפשרות שיגיע להתרשמות. הוא הוצע לחמש קבוצות לפחות, חלקן בכירות.

מרבית המאמנים להם הוצע השחקן בחרו שלא להגיב פרט לאחד: "אולי פספסתי, אבל רק בדיעבד. למה שאני אהיה הראשון שיביא בלם מקוסטה ריקה? אז נפל לואיס מרין אחד שהיה טוב, אבל אף פעם לא הביאו שחקנים משם והם לא היו מזוהים כמדינה של כדורגל. עכשיו, אחרי המונדיאל, קל לדבר אבל תמיד תהיה העדפה להביא שחקנים ממדינות כדורגל מוכחות. מעדיפים לעבוד עם סוכנים בכירים? קודם כל, הם מחזיקים את רוב הישראלים ככה שבדרך כלל יש קשר בין ההחתמות, זה ביזנס וזכותם לנצל את זה. יש להם כוח והרבה מאוד השפעה. קח לדוגמא את אבי נמני, עצם זה שמאמן יודע שעבודה אתו תגביר את הסיכוי שלו לזכות למחמאות מבן אדם שמדבר בבמות התקשורת הגדולות נותן לך להבין לבד. יש סוכנים עם יותר כוח ומאמנים פועלים בהתאם. ככה זה בכל מדינה בעולם".

אוסקר דוארטה, נבחרת קוסטה ריקה (GettyImages)
מה ההבדל בינו לבין שחקן מגינאה המשוונית? דוארטה (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

ג'ואל קמפבל. עכשיו מגיעים לסיפור המרכזי. שחקן שמוערך היום בשווי שוק של 7-8 מיליון יורו. מה שאנשים זוכרים הוא דיבור מעומעם על כך שהוצע למכבי חיפה, אך הפספוס של קמפבל הרבה יותר גדול. למעשה, הוא הוצע לבית"ר ירושלים בינואר 2011, בין התפטרותו של אורי מלמיליאן למינויו של רוני לוי. לקבוצה היה באותו חלון העברות תקציב לשחקן אחד בלבד, ומי שצורף אז היה הקשר הרווה קייג', שמה שהותיר אחריו הוא בעיקרהסיפור בו נעל עצמו מחוץ לדלת ביתו וטען שהוא לא יכול להגיע לאימון כי מפתחות הרכב בדירה, על אף שגר מאות מטרים מבית וגן.

קמפבל? הוא עדיין לא היה אז בן 19 וכבר הבקיע, בלט וכיכב במדי הנבחרת צעירה והבוגרת. המחיר אותו בית"ר יכלה לשלם בלתי נתפס: השאלה בחינם עם אופציה לרכישה ב-100 אלף דולר במאי ולפני הקופה דה אורו והקופה אמריקה שנערכו בקיץ. למעשה, שום חשיבה לטווח הארוך או ניסיון להרוויח את השחקן לא נעשו מצד בית"ר, כאשר אפילו אופציה של רכישה והשאלה לקבוצה אחרת לא עלתה על הפרק.

הנקודה הזאת מביאה אותנו אולי לבעיה הגדולה ביותר ברמת הרכש של הקבוצות. למרבית המועדונים אין מערך מקצועי, השחקנים מוצעים בדרך כלל למאמנים שמעדיפים שחקנים מנוסים ופועלים מתוך אינטרס של כאן ועכשיו, ולא על טובת המועדון לטווח הארוך. מאמן נוסף אמר השבוע כי "מתייחסים למאמנים כאן כמו לסמרטוט רצפה, שלושה משחקים לא טובים והחרב על הצוואר שלהם, אז אתה רוצה שיחשבו קדימה? אין לי בעיה להמליץ למועדון על כל צעיר כשרוני, אבל שלא יכפו אותו עליי. שישאילו אותו ללאומית כדי שיתחשל, אבל שלא יכריחו אותי להביא אותו. כדי לשרוד בליגה אני צריך שחקנים עם ניסיון שיודעים לעמוד בלחץ".

ג'ואל קמפבל שחקן קוסטה ריקה חוגג (GettyImages)
לא היה עומד בלחץ של ליגת העל? קמפבל (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

אז אם בינואר בית"ר עוד יכולה הייתה להביא את קמפבל במחיר רצפה, לקראת הקיץ הדברים כבר נראו אחרת. ביוני הוצע השחקן במקביל להפועל תל אביב ומכבי חיפה. בחודשים שעברו מינואר אותה שנה עד הקיץ, השחקן הספיק להיבחר על ידי פיפ"א כאחד מעשרת הצעירים המבטיחים של העונה ולככב במדי הנבחרת הבוגרת בטורניר הקופה דה אורו. בעקבות זאת, קבוצתו ספריסה העלתה את מחירו לחצי מיליון דולר, עדיין סכום מצחיק עבור טאלנט שנבחר לאחד מעשרת השחקנים המבטיחים של השנה ואחד שעתיד להוביל את נבחרתו בקופה אמריקה באותו הקיץ. ההערכה הייתה אז שתמורת הצעה של 350-400 אלף דולר ספריסה הייתה שמחה למכור את השחקן כי הייתה זקוקה לכסף. יעקב הלל היה אז הסקאוט בהפועל תל אביב:"אני לא זוכר אותו ספציפית, אך היו הרבה שחקנים שהמלצתי ומי שמעליי החליט אחרת ולהיפך. אני תמיד בעד לזהות כישרונות צעירים ולנסות להביא אותם. במקרה הזה אני לא כל כך זוכר".

מי שמיד זיהה את הפוטנציאל הטמון בשחקן הוא סקאוט מכבי חיפה דאז אלון חרזי, שהמליץ למועדון לצרפו אך המנגנון במועדון פעל לאט. על פי גורמים במכבי חיפה, הייתה דרישה שהשחקן יגיע להתרשמות ולאחר מכן משכו קצת את הזמן, כאשר רק לאחר תחילת משחקי הקופה אמריקה הגישה חיפה הצעה. זה היה כבר מאוחר. קמפבל הספיק לבלוט בשני משחקים, כולל שער ובישול נגד בוליביה. חיפה כבר לא הייתה לבד, סקאוטים של מספר קבוצות מאירופה כבר לטשו עיניים והגישו הצעות על כספיות גבוהות יותר ובסופו של דבר הוא נמכר לארסנל ב-1.3 מיליון יורו. חרזי אף הגדיר בדיעבד את המקרה כ"פספוס הכי גדול שלי במכבי חיפה. הוא שחקן שיגיע רחוק וכל המערכת שאני חלק ממנה פקששה אותו".

אלון חרזי סקאוט מכבי חיפה (אדריאן הרבשטיין)
רצה, אבל כשהמערכת התחילה לעבוד היה מאוחר. חרזי (צילום: אדריאן הרבשטיין)

שלושה מתוך חמשת השחקנים שהוזכרו - קמפבל, דוארטה ואמאנה - הוצעו באמצעות לירן עטיה ושותפיו הארגנטינאים, שזיהו את הפוטנציאל בשחקני קוסטה ריקה. שאלנו למה דווקא קוסטה ריקה ועטיה הסביר: "הכי קל לנו הביא שחקנים בעלי שם ורזומה ממעצמות כדורגל כגון ארגנטינה, ברזיל, אורוגוואי וצ'ילה, אבל העלויות שלהם בהתאם. בלתי ניתן לשים את היד על כישרונות צעירים בארגנטינה וברזיל, היות שכבר בגיל מאוד צעיר הקבוצות הבכירות וגורמים שונים באותן מדינות מסמנים אותם. בעקבות זאת חיפשנו שוק חדש ופחות מוכר של שחקנים צעירים ובעלי פוטנציאל שעלותם נמוכה. כיוון שהכדורגל בקוסטה ריקה עדיין לא פרץ לתודעה בעולם, העלויות של השחקנים האלה היו מצחיקות למרות היותם שחקני נבחרות".

סלומון סיכם את הדברים ואמר: "בזמנו השחקנים הללו היו מרוויחים בקוסטה ריקה סכומים של 3,000-4,000 דולר בחודש והיו שמחים מאוד להגיע לישראל. זה מאכזב ומתסכל, אך לא התייאשתי מהשוק הזה, עדיין יש שם שחקנים מוכשרים שניתן להביא במחירים נורמליים".

דיבורים לחוד ומציאות לחוד. נראה שמה שהיה הוא שיהיה, וכל עוד הכדורגל שלנו מתקיים במערך ניהול מקצועי כפי שהוא מתנהל כיום, הכישרונות הללו ימשיכו לברוח לנו מתחת לידיים. לפחות פעם בארבע שנים ניהנה מהם במונדיאל.