זו לא באיירן: שלום תקווה מנתח את נבחרת גרמניה

נדמה שגרמניה סובלת במונדיאל הזה מאותן בעיות שהעיקו עליה בטורנירים גדולים אחרים, מבלי להבין שללא הגנה חזקה, ההצלחה הענקית של הקבוצות הגרמניות הנוצצות התקפית לא היתה מתאפשרת. שלום תקווה מזכיר ליוגי לב למה ספרד זכתה במונדיאל הקודם והוא לא

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
פאוזי גולאם שחקן נבחרת אלג'יריה בועט לעבר מנואל נוייר שוער נבחרת גרמניה (GettyImages)
אלג'יריה הגיעה לשער שלו בקלות, מזל שהוא היה מפוקס. נוייר (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

הדרך הכי נכונה לתאר את מה שקרה בשמינית הגמר בין גרמניה לאלג'יריה, היא להתחיל דווקא עם הנבחרת האחרונה. מכל השיעורים שהמונדיאל הזה מעביר את הנבחרות הקטנות בעולם שרוצות ללמוד איך להצליח ולהפתיע, המשחק של האלג'ירים מול הגרמנים הוא אחד החשובים שבהם. אלג'יריה הוכיחה שלהסתכל בגובה העיניים של נבחרת גדולה זו לא קלישאה, אלא בהחלט משהו מציאותי. הם לא באו להסתגר. הם הפעילו לחץ על הקישור הגרמני, גרמו ליריבה הענקית לאבד לא מעט כדורים, ואם הם לא היו מופתעים כל כך מהקלות שבה הגיעו לשער של מנואר נוייר - זו הייתה יכולה להיות הסנסציה של המונדיאל.

איך יודעים שנבחרת קטנה מוציאה לפועל תוכנית משחק מפתיעה בצורה כמעט מושלמת? כאשר היא מאירה עם פנס על כל הבעיות של הנבחרת הגדולה היריבה. וזה בדיוק מה שהיה לנו. גרמניה חשפה בפנינו ולא בפעם הראשונה בעיות במשמעת הקבוצתית שלה, ביכולת הטקטית, בנחישות, בסדר, וכל אותה דברים שאמורים להיות טבעיים כאשר עוסקים בנבחרת גרמניה. עם חוליית הגנה איטית, שמשחקת בקו אחד, ונראית לא מתואמת, גם חלוצי אלג'יריה יכולים להביך אותה. בלי הבלם המדומה שלה, על משקל החלוץ המדומה – מנואל נוייר, ובלי הבנת המשחק שלו והיכולת הענקית בשער, גרמניה לא היתה יורדת עם רשת נקייה בסיום המחצית הראשונה. במחצית השנייה המאמן יוגי לב תיקן חלק מהטעויות שלו. שורלה נכנס, להאם עבר לעמדה הטבעית שלו כמגן, וגרמניה החלה לשחק נכון יותר דרך הכנפיים המחוזקות. חדירה הוסיף כוח לקישור הרך מדי, ויחד עם היתרון הפיזי והכושר הגופני העדיף, גרמניה הצליחה לצאת מהמשחק הזה עם ניצחון. העובדה שיוגי לב לא חייך בסיום אומרת בדיוק כמה הוא צריך להיות מודאג מהניצחון הזה.

גרמניה ניצחה את אלג'יריה 1:2 בהארכה ועלתה לרבע הגמר

התקשורת הגרמנית מבקרת את הנבחרת: "היה מביך"

הבלם המודרני? נוייר: "כך אני משחק גם בבאיירן"

יואכים לב מאמן נבחרת גרמניה (GettyImages , Martin Rose)
תיקן חלק מהטעויות במחצית השנייה. לב (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

הסיבה לדאגה היא מובנת. נראה שגרמניה סובלת גם במונדיאל הזה מאותן בעיות שהעיקו עליה בטורנירים גדולים קודמים תחת יוגי לב, כולל במשחקי ההכנה. לכאורה, הבעיה הפעם היא הרבה יותר כללית. לגרמניה יש סגל חלומי שלא מתחבר ולא מתגבש לעוצמה קבוצתית, בדומה למקומות כמו באיירן מינכן או בורוסיה דורטמונד. גרמניה לא יוצרת אפקט הרתעה דרך התקפה מתואמת לגמרי, ומסוט אוזיל תוקע לא מעט את המשחק. לא ברור מדוע המאמן מתעקש עליו אחרי סיום עונה בעייתי עם ארסנל, ובטח אחרי שהוא רואה שאוזיל לא משפר זאת גם במהלך המונדיאל.

אבל עם כל זה גרמניה יכולה להתמודד. יש לה מספיק כישרון בחלק הקדמי כדי לחפות על חיבור טקטי לא לגמרי מושלם ומיצוי חלקי של כישרון בחלק הקדמי. הבעיה שלה מתחילה ונגמרת בחלק האחורי. לא יעזור כמה שנדבר על גרמניה הנוצצת והחדשה, תמיד כשהיתה לה נבחרת עוצמתית זה היה דרך החלק האחורי. גרמניה מעולם לא שיחקה טיקי טאקה וגם בבאיירן ודורטמונד, ההצלחות של החלק ההתקפי החלו קודם כל דרך הגנה מושלמת. בלי זה, המסיבה של הכדורגל הגרמני לא היתה מתאפשרת. כל התיאום של המשחק בנבחרת גרמניה מתחיל מאחור. ואני לא זוכר חלק הגנתי כל כך מוגבל של נבחרת גרמניה. נראה שגרמניה עדיין לא הבינה את הלקח למה היא לא זכתה במונדיאל הקודם וספרד כן – וזה קודם כל הגנה. אחרי כך השאר.

מסוט אוזיל שחקן נבחרת גרמניה (רויטרס)
תוקע את המשחק. אוזיל (צילום: גטיאימג'ס)

הפתרון שאולי אפשר עוד לייצר תוך כדי תנועה, הוא הכנסה של קשר אחורי חזק על חשבון אוזיל. משהו בסגנון של חדירה. קשר שישחק לפני הבלמים ויספק את העוצמה החסרה. להאם הוא קשר אחורי נהדר, אבל מרבה לצאת קדימה וגרמניה מוצאת את עצמה חשופה. עם תיאום כזה, עדיף את חדירה על המגרש, קשר שיפחית את כמות המקרים שבהם מגיעים מול חוליית ההגנה הלא מתואמת.

כמובן, אסור לשכוח שגרמניה הגיעה מול אלג'יריה ללא מעט הזדמנויות, גם עם הצרות האלה. לכן, אפשר עדיין לתקן שם דברים. יש שם שוער נדיר כמו נוייר, שיודע שיש לו בלמים איטיים ושיחק כמו חצי בלם וחיכה כל הזמן להכנסת הכדורים של היריבה. יש שם את מולר הנפלא, שאמנם היה נפלא גם בבאיירן מינכן, אבל מרשים לראות איך הוא מסתגל לתפקיד החדש שלו כחלוץ מרכזי בנבחרת ופחות נהנה לבוא מאחור כמו בקבוצה המקורית. עם שחקן כזה, שתמיד יודע לעשות את הפעולות הנכונות, כל נבחרת יכולה להגיע רחוק. מולר יודע להעמיד את עצמו נכון, ובזכות שחקן מסוגו ושחקנים כמו נוייר, גרמניה ברבע הגמר. מעבר לכך, היא כנראה תצטרך יותר מהשחקנים האחרים, ולהשתפר בעמדות אחרות. מול צרפת, יוגי לב כבר לא יכול להרשות לעצמו בטן כזו חשופה.