תשכח מברצלונה: שלום תקווה מנתח את ניצחון ארגנטינה

סגנון המשחק שאליו מסי רגיל מקשה עליו בארגנטינה, מכיוון שאין לו שחקנים שיעמידו אותו בעיתוי נכון מול הבלמים. שלום תקווה מסביר מה ארגנטינה צריכה לעשות כדי להיות יותר אפקטיבית, היכן האחריות של הפרעוש עצמו ומה מפריע לבלגיה להיות מועמדת אמיתית לזכייה

תשכח מברצלונה: שלום תקווה מנתח את ניצחון ארגנטינה
צילום: אורן יוסיפוביץ, עריכה: יאיר דניאל

בוידאו: אורן יוסיפוביץ עם אוהדי ארגנטינה החוגגים לאחר המשחק

נבחרת שוויץ ומאמנה אוטמר היצפלד ראויים לכל המחמאות על המשחק שלהם מול ארגנטינה בשמינית הגמר. היצפלד הוכיח לנו כמה קל לסגור את ארגנטינה אם אתה עושה את הפעולות הנכונות, וריכז את מירב המאמצים שלו באזור הרחבה. הוא ידע ששם מסי אוהב לקבל את הכדור וחסם את עורק התנועה הראשי של ארגנטינה. יתרה מזו, שוויץ לא ויתרה על משחק ההתקפה, יצרה מצבים יותר מסוכנים מיריבתה והיתה מאוד קרובה לעלות לרבע הגמר.

שוויץ שוב המחישה את הבעיות במערך של הארגנטינאים, והראתה כמה סגנון המשחק של מסי בעייתי לכולם. מספר 10 מנסה לשחק בארגנטינה בעמדה שהוא רגיל לשחק בברצלונה, אבל ההבדל הוא שבקבוצה יש לו שחקנים שיודעים להעמיד אותו בעיתוי הנכון מול הבלמים. לארגנטינה אין הנעת כדור שתאפשר למסי לשחק כחלוץ. בכלל, הנעת הכדור בעייתית מאוד, רוחבית ועקרה. לכן, מסי חייב לבוא לאחור ולנהל את המשחק משם. כשזה קרה, ארגנטינה הגיעה לכמה מצבים, כולל זה שהוביל לשער הניצחון.

רוצים חבילה לחצי הגמר בברזיל? לחצו כאן

ליאונל מסי שחקן נבחרת ארגנטינה (רויטרס)
לחברים שלו בארגנטינה אין הנעת כדור שמאפשרת לו לשחק חלוץ. מסי (צילום: AP)

המסקנה פשוטה: מסי צריך לשחק בארגנטינה כקשר ולא כחלוץ. כל התפקוד שלו כחלוץ בעייתי גם כלפי שחקנים אחרים. גונסאלו היגואין הוא דוגמה מצוינת. היגואין אינו שחקן בעל יכולת טכנית כפיבוט למסי, אלא יותר חלוץ שאוהב לקבל כדור בשטחים פתוחים. נגד קבוצה שסוגרת טקטית הוא לא מוצא את עצמו, ונוצרת צפיפות בחוד שמקשה על כולם, גם על מסי.

המסקנה אמנם נראית פשוטה, אבל איך אומרים לשחקן במעמד של מסי לשחק בעמדה שהוא לא רוצה? לדעתי, ניתן לעשות זאת אם ארגנטינה תשנה את סגנון המשחק שלה, את הגישה הכללית. במקרה כזה לא אמורה להיות בעיה, ולא יהיה הבדל כל כך גדול בין הציוות של מסי כקשר או חלוץ. למה הכוונה? ארגנטינה לא בנויה לשלוט במשחק או ללחוץ יריבה בחלק הגבוה של המגרש, אלא להסתגר בחלק שלה ולצאת להתקפות מהירות קדימה.

אם ארגנטינה תהיה מספיק צנועה ולא תנסה לבסס את סגנון המשחק של שליטה, היא יכולה להרוויח הרבה יותר מהכישרונות שיש לה. אם תנסה ללחוץ את בלגיה, היא תשלם מחיר כואב. חוליית ההגנה של ארגנטינה לא ממושמעת מספיק כדי לעמוד בסגנון הזה, החזרה של שחקני החלק הקדמי לא טובה ואת השטחים שנוצרים עקב כך בלגיה תטרוף הרבה יותר בקלות משוויץ. התוצאה תהיה שער.

לכן, מאמן ארגנטינה אלחנדרו סאבלה צריך לדרוש משחקניו לשנות את הסגנון. זו לא דרישה מוגזמת. מסי ימשיך להרגיש טוב, אבל הוא ישחק במקומות הנכונים ויהיו לו את השטחים המתאימים. די מאריה יבוא יותר לידי ביטוי, החסרונות של היגואין פחות יורגשו והשחקן הטוב בעולם יוכל להביא את הגביע. אחרי ארבעה משחקים גם מסי צריך להבין זאת. אסור לו לחכות שארגנטינה תביא לו את התואר.

גונסאלו היגואין שחקן נבחרת ארגנטינה לאחר החמצה, פביאן שר שחקן נבחרת שוויץ (רויטרס)
הולך לאיבוד. היגואין (צילום: רויטרס)

במשחק של בלגיה נגד ארצות הברית ראינו הרבה דברים מרשימים. הבלגים הראו הרבה תנועה, יצרו מצבים ליד השער והיתרון שלהם בא לידי ביטוי לא רק בכושר הגופני. בלגיה מתקדמת ממשחק למשחק, ויותר ויותר מסבירה לכולם כמה טכניקה ויכולת קבוצתית יש לה.

בלגיה בהחלט מתמודדת על התואר הנבחרת עם הסגל הכי טוב שיש במונדיאל. יש לה כלים מהטובים שיש בטורניר, בצירוף רעב גדול ורצון להצליח, אצל בחורים שלא היו שם לפני כן. נגד ארצות הברית ראינו כמה השדים האדומים מסוכנים מהאגפים, ובעיקר כמה חכם המאמן שלהם.

מארק וילמוטס ידע שעדיף לו לפתוח עם דיבוק אוריגי במקום לוקאקו. אוריגי הוסיף מהירות שהייתה חסרה לבלגיה במשחקים קודמים, הוסיף טכניקה וכוח והפך את החבורה שלצדו לקבוצה טובה יותר. וילמוטס ידע מתי להכניס את לוקאקו, ומתי אין אצל היריבה את המשמעת הטקטית, כדי להביא אותו לידי ביטוי.

אבל מה שיפה עוד יותר אצל וילמוטס, זו הגישה למשחק. לבלגיה אין רק כישרונות על הדשא, יש לה את המאמן הנכון על הקווים. מאמן שהיה חלוץ ומביא את הגישה שלו למגרש. נכון, בלגיה לעתים חשופה, אבל האומץ של המאמן שלה מסדר לה שיטה שממצה את האיכויות הרבות שיש לה על המגרש ולא מחביאה אותה.

כרגע, מבחינת יכולת, בלגיה משחקת כמו מועמדת רצינית לזכייה בגביע, אבל זה לא אומר שהיא באמת מועמדת. אחרי 12 שנים ללא מונדיאל, ועם שחקנים שלא היו במעמד הזה, הבלגים אמורים להיות לחוצים יותר בשלב המכריעים, אז יפגשו יריבות מנוסות יותר. מצד שני, יכול להיות שחוסר הפחד של וילמוטס ימשיך לחולל פלאים ויסדר לנו הפתעה נוספת.