מקאללה משופר: בלס מטוידי הוא איש המפתח של נבחרת צרפת

רץ ללא הפסקה, נלחם על כל כדור ועושה עבודה שחורה, אך גם מצטיין בבניית התקפות ומתמקצע בכיבוש שערים – בלס מטוידי הוא השחקן הראשון שמאמן צרפת דידייה דשאן רושם בהרכב. הבלוג של יוכין על הקשר המיוחד בינו לבין קודמו המיתולוגי

דידייה דשאן הגדיר היטב את השחקן החשוב ביותר שלו על המגרש: "בלס מטוידי הוא השם הראשון ברשימה, ואליו מוסיפים עוד עשרה". השפעתו של קשר פריז סן ז'רמן על המתרחש כבירה, אבל הוא עושה זאת בשקט. תשאלו אוהד ממוצע על כוכב צרפתי במרכז המגרש, ופול פוגבה הוא השם הראשון שיעבור בראשו. הוא מתוקשר הרבה יותר, וכמוהו גם יוהאן קבאי שהספיק לשחק בפרמיירליג. מתיו ולבואנה ואנטואן גריזמן היצירתיים מושכים באופן טבעי תשומת לב רבה יותר. אלא שמטוידי הוא החוט המחבר בין כל המערכים, בדיוק כמו קלוד מאקללה בזמנו. התפקיד שלהם לא זהה, אבל ההשוואה מתבקשת, בין היתר כי מטוידי למד המון מהשחקן אותו ירש בפריז.

וואלה! ספורט ובנק ירושלים מטיסים אתכם לחצי הגמר בברזיל

מאמן נבחרת צרפת, דידייה דשאן, עם בלס מטוידי (רויטרס)
"השם הראשון ברשימה, ואליו מוסיפים עוד עשרה". דשאן ומטוידי (צילום: רויטרס)

חילופי משמרות לפני שלוש שנים

משחקו האחרון בקריירה של מאקללה, ב-29 במאי 2011, היה במדי פ.ס.ז' נגד סנט אטיין. זה גם היה משחקו האחרון של מטוידי בחולצה הירוקה לפני המעבר לפארק דה פרנס תמורת 7.5 מיליון יורו, באחת העסקאות הראשונות של הבעלים הקטארים. בהתחשב בסכומים ההזויים שהם מפזרים מאז, מדובר במחיר מצחיק עבור אחד השחקנים החשובים ביותר של המועדון. לעתים מטוידי משמש כנציג הצרפתי היחיד על המגרש, עם עשרה זרים מסביבו.

עבור מטוידי, אוהד פ.ס.ז' מגיל אפס, הייתה זו הגשמת חלום. הוא היה קרוב למעבר לארסנל שנתיים קודם לכן, אבל המגעים עם ארסן ונגר לא הבשילו בסופו של דבר. עם הגעתו לעיר האורות, הוא קיבל מורה מושלם – מאקללה מונה לעוזרו של קרלו אנצ'לוטי כאשר תלה את הנעליים. "לקלוד יש תפקיד עצום בקריירה שלי. במועדונים הקודמים לא יצא לי לפגוש אנשים כמוהו. אנחנו קרובים מאוד ומדברים כל יום", אמר בזמנו הקשר.

מאקללה עצמו אוהב לספר על השיעורים שקיבל ממאזיניו בסלטה ויגו: "למדתי ממנו המון. הוא אמר לי כיצד צריך להיות הנווט במרכז המגרש. בהתחלה היססתי, אבל אז הבנתי את הפרינציפ". וכך, הניסיון של מאזיניו, אלוף עולם במדי ברזיל לפני 20 שנה, עבר בירושה למטוידי. הוא מיישם את התפקיד בסגנונו הייחודי, עם תרומה רבה יותר להתקפה, והופך בהדרגה לאחד השחקנים הטובים בעולם בתפקידו.

קלוד מקאללה שחקן פריס סן ז'רמן (אמצע) עם חבריו (ברני ארדוב)
העביר את הידע למטוידי. מקאללה (צילום: ברני ארדוב)

"לא הייתי הנער המוכשר ביותר"

מאקללה נאלץ להמתין זמן רב עד שההכרה הגיעה אליו. את הזכייה במונדיאל 98 וביורו 2000 הוא ראה בטלוויזיה, והפך לשחקן הרכב בשורות הנבחרת רק בגיל 28, אחרי שעבר לריאל מדריד. גם מטוידי ממש לא היה ילד כאשר מעמדו השתדרג. הוא לא זומן כלל לנבחרת עד לפני ארבע שנים, ונסע ליורו 2012 כשחקן מחליף, מבלי לעלות לדשא אפילו לדקה. רק בעידן דשאן בשנתיים האחרונות החל הקישור להיבנות סביבו, והיום, בגיל 27 הוא הגיע לבמה הגדולה. זה היה מסע ארוך ולא פשוט.

שורשיו לא רחוקים מאלה של מאקללה שנולד בזאיר. הוריו של מטוידי היגרו מאנגולה והשתקעו בטולוז בדרום מערב צרפת. בלס נולד שם, אבל כבר בגיל 13 הלך בעקבות החלום והצטרף לאקדמיה המפורסמת בקלרייפונטן. הנכונות שלו להשקיע ולהשתפר בכל רגע נתון היא שהבליטה אותו מעל כולם. "לא הייתי הנער המוכשר ביותר בקליירפונטן, רחוק מכך. ובכל זאת בודדים מהכיתה שלי הפכו למקצוענים, ואני אחד מהם. ההשקעה משתלמת. המאמנים אמרו לי בדיעבד שתמיד עבדתי יותר מכולם", הוא סיפר.

שחקן נבחרת צרפת, בלס מטוידי (AP)
מסע ארוך. מטוידי (צילום: רויטרס)

"הייתי רוצה 25 מטוידים בסגל"

בגיל 17 הייתה לו הזדמנות להצטרף לליון, אבל הוא העדיף לחתום דווקא בטרואה הקטנה, שם היה לו סיכוי טוב יותר להתברג בהרכב כבר בגיל צעיר. מבנה גופו הצנום, כמעט כמו של מאקללה, וגובה של 175 סנטימטרים בלבד, הביא לו כינוי "בלס הקטן", אבל המאמן ז'אן-מארק פורלאן תמיד חשב שהוא הגדול מכולם: "מאמן כמוני פוגש שלושה או ארבעה שחקנים באיכות כזו במהלך חייו. הייתי רוצה שיהיו לי 25 מטוידים בסגל". בימים ההם, באמצע העשור הקודם, פורלאן גם השווה את חניכו הצעיר לז'אן טיגאנה: "הוא מזכיר אותו בתנועות ובראיית המשחק".

ב-2007, כאשר היה בן 20, עבר מטוידי לסנט אטיין, וגרם ליריבה העירונית ליון קנאה רבה בשל העובדה שפספסה אותו קודם לכן. השילוב בין יכולת לרוץ ללא הפסקה ולחלץ כדורים במשך 90 דקות לחוכמת משחק שהלכה והשתבחה עם השנים, גרם למועדוני פאר רבים לעקוב אחרי ביצועיו. הפריזאים זכו בו בסופו של דבר, ומטוידי זוכר היטב את התסכול שחש כאשר הקבוצה העשירה שלו פספסה את האליפות למונפלייה הקטנה בעונתו הראשונה. בעונה השניה, עם זלאטן איברהימוביץ' בסגל, הוא כבר היה אלוף צרפת. "אצל אנצ'לוטי, זלאטן ומטוידי היו העיקר, וכל השאר מסביב להם", אמר מאקללה.

שחקן פ.ס.ז', זלאטן איברהימוביץ' (AP)
מקאללה: "אצל אנצ'לוטי, זלאטן ומטוידי היו העיקר, וכל השאר מסביב להם" (צילום: AP)

"נמצא בכל מקום"

באותה עונה גם שיפר מטוידי באופן ניכר את הסיומת שלו. מאקללה בקושי הבקיע במהלך כל הקריירה, וגם יורשו התאפיין בכך במשך שנים ארוכות, אבל בעונת 2012/13 הוא הפציץ שמונה פעמים, כולל שער השוויון מול ברצלונה ברבע גמר ליגת האלופות. זה היה המפנה הגדול – מטוידי הפך למאקללה משופר. תרומתו למשחק ההתקפה האמירה, והוא קיבל חופש פעולה נרחב יותר עם לורן בלאן על הקווים בעונה החולפת. התוצאה – שבעה שערים נוספים בכל המסגרות.

התמכרותו לכדורגל לא יודעת גבול. בזמנו החופשי הוא נוהג לצפות במשחקים רבים ככל האפשר בטלוויזיה, ועוקב בעיקר אחרי קשרים כמוהו. בראיון לפני מספר חודשים נזכר מטוידי כיצד אהב את ביצועיו של ראמירס הברזילאי בצ'לסי וחייך: "אולי עכשיו שחקנים אחרים מסתכלים עלי". באמת כדאי להם, אם כי גם אלפי שעות של צפייה לא יעזרו להם לשחזר את הסיבולת המדהימה שלו. צריך להיוולד עם ריאות כאלה.

הכושר הפנומנלי הזה עומד מאחורי הספק העבודה הנדיר של מטוידי. דשאן מתבדח: "לפעמים קשה לי לעקוב אחריו כי הוא נמצא בכל מקום". יוהאן קבאיי, חברו לנבחרת שהצטרף לפ.ס.ז' לפני חצי שנה, טוען: "בלס לא מפתיע אותי יותר. הוא מבקיע, עושה הגנה, שולט מצוין בכדור, חי את המשחק ויודע לאן צריך למסור ומתי. הוא פשוט מכונה. גם אחרי שהוא מקבל מכות חזקות, הוא מיד קם על הרגליים". ואכן – למזלו לא הייתה בקריירה של מטוידי אף פציעה קשה עד כה. הוא בקושי מצליח לשרוד את ההמתנה מחוץ למגרש כאשר צריך להחלים מפגיעות קלות. האדרנלין חסר לו. האדרנלין הזה גם גורם לו לא להירדם עד חמש בבוקר בכל לילה אחרי המשחק.

יוהאן קבאיי, שחקן נבחרת צרפת (AP)
"בלס הוא פשוט מכונה". קבאיי (צילום: AP)

גם זלאטן מפרגן

עד עכשיו, 2014 היא השנה של מטוידי. במרץ הוא כבש את שער הבכורה שלו בנבחרת נגד הולנד, ועוד איזה שער – במספרת מרהיבה שסחטה מחמאות מאיברהימוביץ' עצמו. "מעולה! כנראה עקבת אחרי זלאטן באימונים" כתב לו השבדי בטוויטר. לאחר מכן הגיע הצמד במשחק ההכנה מול ג'מייקה, והשער הראשון במשחק רשמי הובקע לרשת שווייץ, ב-2:5 בו היה מטוידי בלתי ניתן לעצירה, כמו יתר חבריו לקישור ולהתקפה.

הערב הוא עומד למבחן הגדול בקריירה בחולצה הכחולה נגד הקישור הגרמני המצוין. לצרפת יש מזל שהוא רשאי לשחק – התיקול שגרם לפציעתו של אוגני אונאזי בשמינית הגמר יכול היה בקלות להביא לכרטיס אדום. מטוידי, שחקן הוגן שמעולם לא ספג כרטיס אדום ישיר במשך כל הקריירה, הלך להתנצל בפני הניגרי בחדר ההלבשה, והבטיח לא להפגין פזיזות מסוג זה.

בעונה הבאה ייפרדו דרכיהם של מטוידי ומאקללה. הקשר סירב לחיזורים מהפרמיירליג ומהליגה הספרדית והאריך את חוזהו בפ.ס.ז' עד 2018, בעוד המורה הרוחני שלו יתחיל את דרכו כמאמן עצמאי בבאסטיה. בעודו מכין את הקבוצה מקורסיקה לעונה החדשה, שולח מאקללה איחולי הצלחה לשחקן שנתן ממד חדש לתפקיד שהוא עצמו מילא. ב-2006 הגיע מאקללה עד הגמר, בו הפסידה צרפת בפנדלים לאיטליה. האם מטוידי יכול ללכת רחוק יותר ולהניף את הגביע?