1. אנסו פרס. ימים לא רעים עוברים על אנסו פרס. בשישי האחרון הוא רשם הופעת בכורה במונדיאל ועלה עם ארגנטינה לחצי הגמר וכעבור יומיים נבחר לשחקן העונה בפורטוגל. על פי דיווחים בספרד, הוא קרוב למעבר לוולנסיה ואילו באנגליה יש הטוענים שמנצ'סטר יונייטד שוקלת להיכנס לעניינים ומוכנה לשלם תמורתו 20 מיליון ליש"ט. הוא בן 28. יש לו בסך הכול שמונה הופעות בנבחרת ובארגנטינה לא מעט הרימו גבה שהוא בכלל נכנס לסגל הסופי לטורניר. עכשיו, הוא עתיד לפתוח בחצי הגמר המונדיאל כמחליף של אנחל די מריה ולקבל את המשימה הטקטית הכי חשובה במשחק - למנוע מהולנד לבודד את שחקני הכנף המהירים שלה בהתקפות מתפרצות.
פרס היה אחד מחביביו של סאבלה, מאמן ארגנטינה כיום, באסטודיאנטס. שחקן ממושמע טקטית, לוחם, עובד, חזק ויודע לשמור על הכדור. אחד שמוסיף סדר למשחק, בדיוק כמו שסאבלה אוהב. את הקריירה הוא החל כקשר התקפי ושחקן כנף, אבל עם השנים עבר הסבה לתפקיד מעט דפנסיבי יותר. בבנפיקה הוא משחק במרכז השדה, קשר 50-50 שלא מרבה לאיים על השער (0.8 ממוצע איומים לשער במשחק בליגה הפורטוגלית אשתקד), אבל נותן את האיזון במרכז השדה. וזה מה שסאבלה צריך נגד יריבה כמו הולנד.
סאבלה לא מוכן לחשוף את ההרכב במסיבת העיתונאים, טוען שעוד יש לו התלבטויות, אבל מסכים לאשר שפרס יחליף את די מריה. "די מריה שחקן חשוב מאוד. אנחנו יודעים מה הוא מביא לנו ומה הוא תורם במונחים של איזון, שינוי מקום ודחיפת הקישור קדימה. גם שיתוף הפעולה עם מסי מצוין והוא אלוף אירופה, שחקן שכל קבוצה רוצה. לפרס יש תכונות אחרות, הוא דינמי ומחזיק בכדור, רץ לשטחים, משקיע ויכול לשחק ברמות הגבוהות. הוא התבגר מאוד", מסביר המאמן.
איזון הוא כאמור שם המשחק מבחינת סאבלה. "כדורגל הוא איזון בין התקפה להגנה. המגן הראשון הוא חלוץ והחלוץ הראשון הוא מגן", הוא עונה כשנשאל על השיפור ההגנתי בארגנטינה. "שיפרנו את משחק ההגנה ואנחנו פוגשים נבחרת התקפית ואגרסיבית, עלינו להיות דרוכים ולתת הופעה טובה". במובן מסוים, סאבלה עוסק כל הזמן באיזון בין הגאונות של ליאונל מסי לשאר חלקי הקבוצה ובמיוחד לחולייה האחורית, שלא מורכבת משחקנים מהטופ העולמי. בהקשר הזה, השילוב של לוקאס ביגליה לצד חאבייר מסצ'ראנו והכניסה של אסקיאל לאבצי ופרס עזרה לארגנטינה להיראות יציבה יותר.
"זה מוזר, אבל הפציעות שיחקו לטובת ארגנטינה", כתב העיתונאי והסופר גיים בלאגה ב'טלגרף' הבריטי. "לאבצי נכנס במקום אגוארו והוא שחקן שמוכן לרדוף אחרי מגן. הכניסה של פרס במקום די מריה נותנת לארגנטינה עוד שחקן חזק שיודע לתקל וגם שולט טוב יותר בכדור. בצד השלילי, מסי יקבל פחות עזרה בחלק הקדמי".
התקפית וגם בכל הקשור לניסיון, פרס לא יכול להיות מספר 2 שארגנטינה כה משוועת לו והשאלה היא מה עדיף: האיזון ההגנתי או העזרה למסי בחלק הקדמי, והאם בכלל יש מחליף לדי מריה? הדעות חלוקות. "פרס יעשה עבודה טובה בקישור, אבל בארגנטינה הכול תלוי במסי ולא בדי מריה. די מריה חשוב, הוא השחקן השני בחשיבותו בסגל, אבל הוא לא מסי. אנחנו יכולים להחליף את די מריה עם פרס, אבל אי אפשר להחליף את מסי", מסביר לוואלה! ספורט העיתונאי מריאנו אוליברוס. עמיתו, סבסטיאן סוארס, חושב אחרת: "החיסרון של די מריה משמעותי. הוא שחקן חשוב, אבל פרס נתן משחק טוב נגד בלגיה. יש לנו הרבה שחקנים, אבל האמת היא שאין מחליף לדי מריה".
2. אלחנדרו סאבלה. אם היה דירוג לאנשים הכי משעממים בטורניר, מאמן ארגנטינה היה רץ חזק על התואר. יש לו לוק של אפסנאי עם כריזמה של מורה מחליף וציטוטים שלידם אוסקר גרסיה נשמע כמו ז'וזה מוריניו. הוא עונה בקלישאות, תשובות קצרות ומתחמקות והוא תמיד, אבל תמיד, חושב על ליאונל מסי. "האם אריאן רובן להולנד הוא כמו מסי לארגנטינה", שאל אחד העיתונאים הזרים וסאבלה ענה: "רובן חשוב להולנד, כמו שניימאר חשוב לברזיל ומסי חשוב לארגנטינה. ומסי הוא הגדול מכולם". למי שתהה, אגב, מסי לא היה בחדר. אבל למה לא להתחנף קצת.
מספרים שכאר סאבלה קיבל את המינוי, ייעצו לו להרים טלפון לפפ גווארדיולה ולשאול אותו כיצד לנהוג במסי בימים בהם הנתק בין הכוכב לקהל המקומי היה גדול עקב האכזבה במונדיאל 2010 והביקורת הנוקבת מבית. "תבין את השתיקות שלו, תבנה את הנבחרת סביבו, תן לו את הכדור ולעולם, אבל לעולם אל תחליף אותו", ענה גווארדיולה. סאבלה הקשיב, הפנים וביצע. הקשר בין מסי לבני עמו שוקם, הנבחרת הפכה נחלתו הבלעדית והוא אף קיבל את סרט הקפטן ממסצ'ראנו. כולם יצאו מרוצים. כולם חוץ מאחד. סאבלה עצמו, שהפך לדמות מעט מיותרת.
סאבלה עושה הכול כדי שמסי ("מים במדבר עבורנו") יהיה מרוצה, גם אם זה לא לגמרי מתאים לפילוסופית המשחק שלו. בלחץ הכוכב (והקהל) הוא ויתר על שיטת שלושת הבלמים איתה פתח בניצחון על בוסניה. ארגנטינה שרדה את המותחן הדרמטי נגד איראן עם 4-3-3, אבל נראתה פגיעה מאוד. הפציעה של אגוארו והכניסה של לאבצי להרכב הקלו על המאמן לחזור ל-4-4-2 שניסה במוקדמות ולמצוא מעין שביל זהב שיאפשר למסי להמשיך לעשות את הדברים בהליכה, אבל לפחות לא להתלונן בפומבי. יש לסאבלה שחקנים מספיק ורסטיליים בשביל לעשות התאמות התקפיות תוך כדי משחק למקרי הצורך וזה בא לידי ביטוי מול שוויץ, אבל בראש ובראשונה השיטה הזו נותנת לו יותר שקט הגנתי.
כך ארגנטינה הציגה את ההופעה הטובה שלה בטורניר בניצחון על בלגיה ברבע הגמר. לא הופעה מאוד מרשימה, אבל כן תצוגה יציבה. נגד הולנד, סאבלה יחפש למקסם בדיוק את אותם הדברים. להפעיל את הלחץ על ההגנה ההולנדית, אבל להיזהר משחקני ההתקפה המהירה בטורניר שחיים על מתפרצות. "אסור לאבד נגדם כדורים, ריכוז וסבלנות בקבלת ההחלטות הם המפתח", אמר מסצ'ראנו. גם סאבלה הציב מפתחות משלו: שליטה במרכז המגרש (במיוחד אם דה יונג ייעדר), לצד משחק אחראי וללא מרווחים גדולים בין שחקן ושחקן, למנוע ככל האפשר מרובן אחד על אחד. "הולנד וארגנטינה דומות - קשרים וחלוצים טובים והגנה בעייתית", טוען העיתונאי סוארס. אז מה יכריע את המשחק? איזו הגנה מועדת לפורענות תטעה פחות בדו קרב בין שני השחקנים הטובים בטורניר, מסי ורובן.
3. לואי ואן חאל. אחד הדברים הכי גדולים שוואן חאל עשה בטורניר הוא ליצור אצל היריבות כוח הרתעה. ממנו עצמו כמובן. הוא הפך את הולנד למגוונת ולא צפויה והנחת היסוד היא שבכל רגע נתון הוא מסוגל לייצר מהלך מפתיע ולכן לא קל ליריבות להתכונן למפגש עם הולנד. כך למשל בחדר התקשורת התפתח ערב המשחק ויכוח משעשע בעניין ההרכב. "ויינאלדום ימשיך כמו ששיחק נגד קוסטה ריקה", טען אחד הכתבים. "אולי דיילי בלינד יוסט לקישור", ענה אחר, "גם דה גוזמן יכול לבוא בחשבון", הצטרף השלישי לפני שהראשון סגר את הדיון: "עזבו, אצלו אי אפשר לדעת".
ואן חאל לא חושף כלום ולא מתחייב על כלום. הוא הכין בטורניר הפתעה אחרי הפתעה ולכן אין באמת לדעת מה הוא מתכנן. כשהוא נשאל איך יתפתח לדעתו יתפתח המשחק ואם האורנייה יתבססו על מתפרצות, הוא עונה בחצי זלזול: "אני לא יכול להגיד שהם יחזיקו יותר בכדור מהסיבה הפשוטה שאני לא מכיר את ההרכב שלהם. הם משתמשים במערכים שונים במונדיאל וזה יוביל לתגובות שונות מאיתנו. אני צריך לראות איך ועם מי הם ישחקו ואז אדע איך להתקדם בעצמי". כשסאבלה נשאל שאלה דומה, הוא מתבלבל: "הם יכולים לשחק בכמה דרכים".
בניגוד לסאבלה, ואן חאל שולט בסגל שלו ביד רמה. כשהוא קורא באימון המסכם לרובין ואן פרסי לשיחה אישית, הקפטן עומד מולו עם ידיים מאחורי הגב ביראת כבוד. כאן נעוץ ההבדל בין הולנד וארגנטינה. אם ברמת הכוכבים יש אולי יתרון קל לפרעוש מברצלונה, ברמת המאמנים יש ניצחון בנוקאאוט. מדובר במפגש בין המאמן המשפיע בטורניר לבין מאמן שמנוהל על ידי הכוכב שלו. למזלו של הארגנטינאי, הכוכב שלו מספיק טוב כדי לנצח גם בלעדיו.