מ-CR7 ועד ה-שבע: שליחינו לברזיל מסכמים את המונדיאל

מהנשיכה של סוארס ועד השיא של קלוזה, מהפיאסקו של קאפלו ועד הגאונות של ואן חאל, מהברך של סוניגה עד הדמעות של חאמס ואיפה מסי? שליחינו לברזיל, ענבל מנור ואורן יוסיפוביץ, מסכמים את המונדיאל. היה רע, היה 10

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
עריכת וידאו: גיא טלר

זהו. שני משחקים נותרו למונדיאל 2014. המשחק על מקומות 3-4, היום בברזיליה, והגמר, מחר בריו דה ז׳ניירו. עברנו הרבה. היום לפני חודש בדיוק החל הטורניר הכי חשוב בספורט העולמי. ממשחק הפתיחה בסאו פאולו ועד לחצי הגמר שבין הולנד לארגנטינה, גם בסאו פאולו, עברו 62 משחקים. אוטוטו מקפלים, וזה זמן מצוין לסכם את מה שאהבנו ואת מה שקצת פחות. לשם כך, שליחנו לטורניר ענבל מנור ואורן יוסיפוביץ, נתבקשו לדרג מ-1 עד 10. הם נתבקשו לדרג כדורגלנים, מאמנים, נבחרות, אירועים ותופעות - לבחירתם. כמובן שיש יותר מ-10 כאלה, כמובן שיש יותר מ-100 ואולי גם מ-1,000. אבל רק 10 נכנסו לרשימה. הדבר הכי טוב, הדבר הכי גרוע ומה שביניהם. חושבים אחרת? מוזמנים לדרג את העשירייה שלכם בתגובות, או בפייסבוק של וואלה! ספורט. זהו. עוד שני משחקים ונגמר. רוסיה 2018, אנחנו אוטוטו אצלך.

צלמים נאבקים כדי להגיע לעמדותיהם במשחקי גביע העולם בכדורגל, יוני 2014 (רויטרס)
זה בסדר, גם אנחנו רוצים לצלם את המונדיאל הזה ולא לשכוח אותו (צילום: רויטרס)

ציון 1:

ענבל מנור: המופע של כריסטיאנו רונאלדו

המאבק בין CR7 לליאונל מסי מנהל את עולם הכדורגל המודרני ומושך את שני הסטארים לקצה. השנה האחרונה הייתה של רונאלדו. כמות השערים, האתלטיות, היכולת, הדסימה וכדור הזהב. הפורטוגלי הוא מפלצת של ממש, וזה גם עקב האכילס שלו. הדומיננטיות המוגזמת, האגו הבלתי נגמר, המחשבה על הקריירה ולא על הנבחרת גרמו לכל מה שמסביבו לנבול. וכשהוא התייצב מול התקשורת באיחור של שעה ודפק מופע של זחיחות היה ברור שפורטוגל מועדת לכישלון, שהגיע בדמות הדחה משפילה בשלב הבתים. רונאלדו נושק ל-30 ואתם יודעים מה, כלל לא בטוח שהוא יסיים את הקריירה עם תואר ברמת הנבחרות. מסי? אולי ביום ראשון.

אורן יוסיפוביץ: לואיס סוארס נושך

פריט לאספנים, משהו נדיר מאוד, האורוגוואי תמיד מגיע מאוחר והולך מוקדם. ביותר מדי משחקים בשנים האחרונות לא ראינו אותו, והכול בגלל ההתנהגות. זה כאילו הוא טוב מדי בכדורגל, אז אלוהים הכניס פקטור. הוא משוגע, פשוט משוגע. הוא חייב טיפול, ולא בטוח שמה שהוא יעבור בבארסה ירפא את הפצעים. מה שכן, אם לברצלונה היה חסר משהו, זה שיניים. נקווה בשבילנו שנוכל לראות אותו לקצת יותר זמן מהרגיל. לא בונים על זה.

שחקן נבחרת פורטוגל כריסטיאנו רונאלדו (רויטרס)
הפנים אומרות הכל. רונאלדו (צילום: רויטרס)

ציון 2:

אורן יוסיפוביץ: פאביו קאפלו

המאמן שהרוויח יותר מבתים שלמים ומדינות שלמות, שוב הלך הביתה מוקדם מדי. אולי הוא באמת מתאים יותר לקבוצות, אולי הוא כבר פחות מדהים לעידן הנוכחי. לא משנה מה נגיד ולא משנה מה דבר ההגנה, מאמן ברזומה ובמשכורת של קאפלו לא יכול להיות מודח בשלב בתים שכולל את בלגיה, אלג׳יריה ודרום קוריאה. מבחינה מקצועית, אכזבת המונדיאל, ובהפרש.

ענבל מנור: הנשיכה של לואיס סוארס

סוארס חי מנשיכה לנשיכה. כשהוא עשה את זה לעותמן באקאל מפ.ס.וו, האקט סיים לו את הקריירה בהולנד. כשנשך את ברניסלב איבנוביץ', הוא חזר מהשעיה לעונת שיא בקריירה וכשנגס בכתפו של ג'ורג'ו קייליני, הוא קיבל מגה חוזה בברצלונה ששילמה עליו 81 מיליון יורו. בשבועות הקרובים הוא ירצה את עונש ההרחקה הארוך והמגלומני של פיפ"א, יישב בצד מוקף במעריצים והוא יחזור. גדול מתמיד. הוא יהיה ענק על המגרש והוא גם ימשיך לעשות שטויות עד שיום אחד למישהו יימאס. כי סוארס תמיד יהיה סוארס. רשע וטוב לו.

שחקן נבחרת אורוגוואי לואיס סוארס (GettyImages)
סוארס תמיד יישאר סוארס, לטוב ולרע (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

ציון 3:

ענבל מנור: תופעת שני המונדיאלים

אנדראה פירלו אמר בפנים מה שכולם חשבו: "יש שני מונדיאלים. אחד בדרום, אחד בצפון". ההבדלים עצומים. טמפרטורות גבוהות ולחות בלתי נסבלת בצפון לעומת מזג אוויר קריר ונעים בדרום. הנתונים היו ידועים מראש וכשהמונדיאל מתקיים במדינה בגודל של יבשת, אי אפשר להתחמק מאיתני הטבע. זה קרה למשל גם בארצות הברית לפני 20 שנה, רק שאז החלוקה הייתה יותר נכונה. פיפ"א הייתה יכולה ליצור שוויוניות בשיבוץ המשחקים או לכל הפחות לא לשחק באחת בצהריים בפורטלזה, רסיפה או סלבדור. אבל פיפ"א זה פיפ"א וכל החלטה שלה מסריחה עד גוררת תיאוריות קונספירציה. אגב, כמה פעמים שיחקה ארגנטינה בצפון?

אורן יוסיפוביץ: כריסטיאנו רונאלדו

לבקר את ליאונל מסי זה קל. הרבה מהביקורות גם מגיעות בצדק. אומרים שהפרעוש חייב לזכות במונדיאל כדי להיות בטופ של הטופ. תזה נכונה, תזה מדויקת. אבל מה עם כריסטיאנו? האם הצוות המסייע של מסי חלש כל כך משל הפורטוגלי? האם CR7 לא יכול היה לפחות לגרור את הסלסאו שלו מעבר לשלב הבתים? האם מאזן של שער אחד פר מונדיאל - ושלושה בסך הכול - זה לא מעט מדי? כל התשובות מורות על כן.

אנדראה פירלו שחקן נבחרת איטליה (GettyImages)
"שני מונדיאלים - אחד בדרום, אחד בצפון". פירלו (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

ציון 4:

אורן יוסיפוביץ: סוניגה/ניימאר

אומרים שיותר מ-150 אלף ברזילאים רקדו על חופי הקופקבאנה באותו ערב, כשברזיל ניצחה 1:2 את קולומביה. זה היה מהרגעים האלה שכל כך טוב, עד שחייב להיות כל כך רע. הבום הראשוני היה הכרטיס הצהוב של טיאגו סילבה. שם היה ברור שהמונדיאל של ברזיל פג תוקף בחצי הגמר. ואז הברך של בלם קולומביה נכנסה חזק בגב של הסלסאו. ניימאר שכב, בכה, צרח - מה שהוא תמיד עושה כשלא בדיוק נגעו בו - רק שהפעם זאב זאב היה זאב. מיליוני ליטרים של בירה נשפכו על החול, כשהחדשות הרעות הגיעו. רוב רובם של החוגגים בכלל לא ידע. הם היו עסוקים בלשמוח. בבוקר הם קמו לידיעה המרה - המונדיאל של ניימאר נגמר. באותו רגע נגמר גם המונדיאל שלהם.

ענבל מנור: נבחרת ברזיל

מונדיאל 2014 היה אמור להיות התיקון של ברזיל. מחיקת הכתם הגדול בהיסטורית הכדורגל שלה, המרקנאזו, ההפסד ב-1950. האירוניה היא שהכתם אכן נמחק, רק לא על ידי הישג, אלא בגלל שפל חדש. הרבה דברים חברו לכישלון. מאמן יהיר, קבלת החלטות לא נכונה, שללבעיות מקצועיות ופולחן לא אנושי סביב ילד בן 22. אבל בשורה התחתונה, ברזיל לא הייתה מספיק טובה ולא היה לה שום כלי להתמודד עם גודל הציפיות. הבשורות היותר טובות, תבוסה 7:1 מול הקהל הביתי מחייבת אותך לחשוב ולעשות בדק בית אמיתי. מוטב מאוחר מאשר אף פעם.

שחקן נבחרת קולומביה חואן קמילו סוניגה מכשיל את שחקן נבחרת ברזיל ניימאר (GettyImages , Jamie McDonald)
הפעם זאב זאב היה זאב. סוניגה פוצע את ניימאר (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

ציון 5:

ענבל מנור: שלושה בלמים

קולגה מאנגליה אמר במהלך הטורניר שמונדיאל 2014 נהדר ל"חנונים של כדורגל". ההסבר שלו כלל את העליונות הטקטית על הדשא, הנסיקה של שיטת שלושת הבלמים על חשבון ה-4-2-3-1 ועוד לא מעט קטנות מעולם של החנונים. בשלב הסיכום, אפשר כבר לנחש בזהירות ששלושה בלמים זה הטרנד הבא. אפשר לאהוב את הסגנון או לשנוא אותו, הוא יכול להיות מהנה וקומפקטי כמו אצל צ'ילה ומקסיקו או סגור ומגושם כמו איטליה, אבל זה כאן להישאר וזה כל כך מתאים לנבחרות עם סגל מוגבל ללא מגנים טובים. כן, אלי גוטמן, נבחרת ישראל!

אורן יוסיפוביץ: ארצות הברית

כולכם עשיתם מהמופע של טים הווארד קצת יותר מדי. לא מתאים לאמריקה להתלהב ככה מערב כל כך לא מושלם של שוער. 16 הצלות? 2 גולים ברשת. ציון 10? הפסד והביתה. בעיקרון, להווארד הגיע כל סנטימטר של גבורה באותו ערב, כמו כל חובט שרושם משחק מושלם בבייסבול, ויותר. אבל אז בא כריס וודולובסקי וסירב לעקוץ. בתוספת הזמן מול בלגיה, רק לדחוף את הכדור מאחורי קורטואה. אבל וודולובסקי כשל, והווארד ספג, וקלינסמן ו-USA הודחו בשמינית הגמר. קל להחמיא לאמריקאים על כמה שהכדורגל שם התקדם, אבל באמריקה יותר מכל מסתכלים על מבחן התוצאה, ובמבחן הזה הם נשארו בדיוק באותו המקום שהיו במונדיאל הקודם וגם במונדיאל שהתקיים לפני 20 שנה. שמינית הגמר, וזהו.

טים הווארד, שוער נבחרת ארה"ב (רויטרס)
האם באמת משהו השתנה? הווארד (צילום: רויטרס)

ציון 6:

אורן יוסיפוביץ: חאמס רודריגס

נזכור ממנו שתי תמונות. האחת - הגולאסו במרקאנה. התקפה אווירית מחשמלת שהסתיימה עם מפלצת שמאלית שקרעה את הרשת ואת יוטיוב; השנייה - הקולומביאני ירד מייבב בפורטלזה, כשדויד לואיז, מייבב-סדרתי בעצמו, נותן לו את מלוא הכבוד. הטאלנט הצעיר יכול לסיים את הטורניר כמלך השערים, ומבחינת הצטיינות הוא ואריאן רובן נמצאים בטופ, אבל כשהולכים הביתה ברבע הגמר קשה לקבל יותר מ-6.

ענבל מנור: ליאונל מסי

לכתוב על מסי זה טריקי עד בלתי אפשרי. הוא מתהלך במגרש, לפעמים נראה מתוסכל, לפעמים לא נראה בכלל, אבל ארבע פעמים נבחר ל-MVP של המשחק. יש לו ארבעה שערים בלי הופעה גדולה ואם ארגנטינה תזכה, הוא גם ייקח הביתה את נעל הזהב. הוא גאון, הוא ענק, הוא הוריד את הקוף מהגב, אבל אם ארגנטינה תזכה, זה יהיה גם בגלל החלק האחורי שלה שהרשים בניגוד לציפיות. הוא ישן ואז מתעורר, הוא לא יציב ואז משחרר בומבה מ-30 מטר לחיבורים. הוא הכול בנבחרת ולא נותן מספיק באותה מידה. אז האם זה היה הטורניר של מסי? כן, טוב לא ממש, טוב נו, אולי.

חאמס רודריגס נבחרת קולומביה עם דויד לואיז נבחרת ברזיל (AP)
אחת משתי תמונות שלא נשכח ממנו. חאמס מתנחם בזרועות ברזיל (צילום: AP)

ציון 7:

ענבל מנור: חאמס רודריגס

הנה שחקן שאין לגביו ספק ולו הקטן ביותר. חאמס רודריגס לא הגיע למונדיאל כשחקן אלמוני. הוא זכה בתארים עם פורטו ומונאקו שילמה עליו 45 מיליון יורו, אבל המונדיאל הזה לקח אותו למקום אחר. לשורה אחת עם הגדולים ביותר של ימינו. חאמס סיפק את כל הרגעים הגדולים של הטורניר: השער נגד אורוגוואי, התמונה עם החגב הענק שהתיישב עליו וכולם בכו איתו בסיום רבע הגמר כשדויד לואיז ניגש עודד אותו ודחף את הקהל לקרוא בשמו. הוא נכנס לנעלי רדאמל פלקאו הפצוע ולקח נבחרת נהדרת על הגב מרחק נגיעה מסנסציה. קולומביה, אם תשמור על הצוות המקצועי והרוח הנכונה, תדבר חזק במונדיאל הבא. וחאמס, המסע שלו רק התחיל. אגב, תגידו לו מזל טוב. היום הוא בן 23.

אורן יוסיפוביץ: ליאונל מסי

פתיחה מצוינת ביעילותה, עם 4 גביעי MVP מ-4 משחקים, המשיכה בדשדוש תפוקתי בנוקאאוט. בישול נהדר בשמינית הפך ללא יותר מדי ברבע בואכה לכלום בחצי. אז למה 7? כי 4 גולים כבר יש, ואסיסט גורלי יש, והוא משחק בארגנטינה חלשה, אפורה ודפנסיבית, וגמר מונדיאל יש. ולמה בעיקר 7? כי ביום ראשון בלילה הוא יכול להיות עם גביע עולמי, ובמקרה כזה הוא 10, רק 10. אז חייבים לתת לו מרווח הרצה סביר.

ליאונל מסי, נבחרת ארגנטינה (GettyImages)
ציון 10 קרוב מתמיד. בינתיים רק 7. מסי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

ציון 8:

אורן יוסיפוביץ: הפסקול של המונדיאל

נתחיל מהסוף: כן, יש גם גרסה יהודית משיחית לשיר ששיגע את ברזיל ואת המונדיאל. אוהדי הנבחרת היריבה של ארגנטינה, לפני המשחק, עושים סקאוטינג על השיר ולא על השחקנים שיתמודדו מולם. לא זכור שיר אוהדים שתפס יותר נתחים מזה. אבל זה לא רק השיר הזה. זה גם הפסקול של המונדיאל כולו. החל מהשיר הממכר We Are One, דרך כל שיר שמתנגן במערכות הכריזה שבאצטדיונים וכלה ברעשי הרקע, באוהדים הלטינים, בשדרים הברזילאים הפנטסטיים, בנהגי המוניות ומי לא. כל צליל בסלע.

ענבל מנור: רמת השוערים בטורניר

מונדיאל 2014 רחוק חמישה שערים בשני משחקים משבירת שיא כיבושים, אבל הוא ייזכר כטורניר עם שוערים ברמה גבוהה מאוד. ואלו שמות, לא בהכרח בסדר הזה: גיירמו אוצ'ואה, דויד אוספינה, טים הווארד, קיילור נבאס, מנואל נוייר. ומה לגבי המופע של דייגו בנאליו בשמינית הגמר? וההצלה של טיבו קורטואה שלקחה את בלגיה לרבע הגמר? וסרחיו רומרו שלא ספג כבר 373 דקות רצופות והעלה את ארגנטינה לגמר? והצמד יספר סילסן את טים קרול? בקיצור, הבנתם את הנקודה.

שוער נבחרת קוסטה ריקה קיילור נבאס (GettyImages)
עוד אחד מהשוערים העילאיים שראינו. נבאס (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

ציון 9:

ענבל מנור: לואי ואן חאל, התופעה

מה שמבדיל מאמנים טובים ממאמנים שנכנסים להיסטוריה היא החדשנות. היכולת להביא משהו מחדש למשחק שהומצא בו הכול. בגיל 62, ואן חאל הגיע לברזיל כמאמן גדול ויצא ממנו כמאמן חדשני. לפעמים נראה כאילו כל מה שהוא נוגע הופך לזהב. החילופים, המערכים, השינויים והשימוש בנתונים שהוביל לחילוף הכי מדובר בהיסטוריה של הגביע העולמי – סילסן וקרול. ואן חאל הביא את נושא השליטה של מאמן במשחק ובסגל שלו למימד חדש והצליח על הדרך לגרום ליריבות לחשוב כל הזמן ולהתנהל בחשש מהמהלך המפתיע הבא. וחוץ מזה, הוא לא דופק חשבון, הוא מטורף וכל מסיבת עיתונאים איתו היא חוויה. איזה כיף שהוא במנצ'סטר יונייטד בעונה הבאה.

אורן יוסיפוביץ: ההחלטה

״ואן חאל יצא גאון רק כי זה הצליח לו״ זו קלישאה מרדימה. ההחלטות הכי טובות בהיסטוריית העולם - לא רק בספורט, בהכל - הן החלטות שיש בהן הרבה מה להרוויח אבל גם הרבה מה להפסיד. וברבע הגמר מול קוסטה ריקה, ואן חאל בחר לעשות משהו שעוד ידברו עליו רבות. חילוף השוער בדקה ה-120, קרול אין סילסן אאוט, היה מבריק וגרם לשחקני הטיקוס להפסיד את דו-קרב הפנדלים מול הולנד. כמה חבל שאפילו ואן חאל לא האמין בסיכויי הגורל לנצח פעמיים. מה שבטוח, אם לא גליץ׳ הטורניר של חאבייר מסצ׳ראנו, המשחק היה גמור יותר מחצי שעה קודם ומחר היינו משחזרים את גמר 1974.

מאמן נבחרת הולנד לואי ואן חאל חוגג עם השוער טים קרול מול קוסטה ריקה (רויטרס)
ההחלטות הכי טובות בהיסטוריית העולם - לא רק בספורט, בהכל - הן החלטות שיש בהן הרבה מה להרוויח אבל גם הרבה מה להפסיד. ואן חאל מחבק את קרול (צילום: רויטרס)

ציון 10:

אורן יוסיפוביץ: גרמניה נגד ברזיל

יש דברים שאתה רגיל לומר, ואחד מהעיתונאים הכי בכירים בעולם היה רגיל לומר שהמשחק הכי טוב בהיסטוריה הוא ליברפול נגד מילאן בגמר האלופות באיסטנבול. אתמול הוא דיבר על המשחק ההוא באיסטנבול, ושוב קרא לו ״המשחק הכי טוב בהיסטוריה״. ואז קלט מה אמר, ומיד תיקן: ״המשחק השני הכי טוב בהיסטוריה״. כי המשחק הכי טוב בהיסטוריה, החל מ-8.7.2014, הוא גרמניה נגד ברזיל בחצי גמר המונדיאל. מה שקרה במינייראו לא קרה וכנראה גם לא יקרה. שילוב של שש דקות הכדורגל הכי טובות ששוחקו אי פעם עם שש דקות הכדורגל הכי עלובות ששוחקו אי פעם. וזה היה בחצי גמר המונדיאל. מול הנבחרת המארחת. ושבצד המנצח שיחקו הגיבורים הכי גדולים בעולם כיום - תומאס מולר, בסטיאן שווינשטייגר, טוני קרוס והחבר׳ה. הגול של אוסקר היה בסך הכול צביטה. וכן, הצביטה עזרה - מה שראינו אכן קרה באמת.

ענבל מנור: תומאס מולר ומירוסלב קלוזה

גרמניה היא תמצית הקבוצתיות. מכונה. נבחרת סופר מאוזנת בים של נבחרות שמבוססות על שחקן אחד שמהרגע הראשון מוציאה כאן תכנית אל הפועל. זה מתחיל בדברים קטנים כמו בחירת מיקום מרוחק כבסיס אימונים, צוות אנליסטי מורחב ומגיע עד שימוש מדוקדק בכל אחד מ-23 שחקני הסגל. בין אם גרמניה תזכה או לא (ומגיע לה), ההתנהלות שלה היא מודל לחיקוי והקמפיין שלה סיפור הצלחה. ובתוך כל הטוב הזה, בלטו שניים. מולר הוא סופרסטאר בלי מניירות של כוכב. יש לו 10 שערים וחמישה בישולים ב-12 הופעות במונדיאל והוא בן 24! הוא החלוץ הכי מודרני שיכול להיות, עם תנועה בלתי פוסקת, יכולת לשחק בכמה עמדות וסיומת קטלנית. הוא הכי טוב שיש, רק לפעמים לא נראה שהוא יודע את זה. אולי יום אחד, כשישבור את השיא של האגדה ושמה קלוזה, הוא יבין.

מירוסלב קלוזה, שחקן נבחרת גרמניה (רויטרס)
שש דקות הכדורגל הכי טובות ששוחקו אי פעם עם שש דקות הכדורגל הכי עלובות ששוחקו אי פעם. קלוזה מפרק את ברזיל (צילום: רויטרס)