הפרק האחרון: אורן יוסיפוביץ על ״מסי״, הסיפור שממשיך להיכתב

הריב עם המאמן לפני בייג'ינג 2008, מהפכת האוכל של גווארדיולה. שליחנו לברזיל אורן יוסיפוביץ היה בהשקה של הספר "מסי" והעביר יומיים עם הכוורת שמאחורי הכדורגלן הטוב בעולם, עם סיפורים וזוויות חדשות. מיוחד לוואלה! ספורט: ״מסי״ - העמודים שממשיכים להיכתב

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
צילום: ענבל מנור, עריכה: קשת סידי

לעמוד הפייסבוק של אורן יוסיפוביץ
למעקב בטוויטר

פפ גווארדיולה בדיוק סיים את האימון הראשון שלו בברצלונה, כשליאונל מסי עבר לידו. פפ שאל מה נשמע, מסי ענה ״בסדר״ יבש מדי וגווארדיולה השתגע. למה מסי לא מברך אותי כמו שצריך, תהה. כך כוכב הקבוצה פונה למאמן שלו? גווארדיולה העביר את טענותיו להנהלת ברצלונה. שם הסבירו שהם מסרבים לאפשר למסי לצאת לבייג׳ינג, לייצג את ארגנטינה באולימפיאדה, מכיוון שלקטלאנים מצפה שלב המוקדמות בליגת האלופות. אפילו בית הדין הספורטיבי, CAS, תמך בברצלונה. מסי כעס, והראה את זה.

גווארדיולה פנה ליד ימינו, מונאל אסטיירטה, ושאל אותו מה עושים. אסטיירטה ידע טוב מאוד איך לנהוג במסי. הרי הוא היה המסי של ענף הפולו מים, אלוף אולימפי, לא פחות. מסי כוכב, השיב אסטיירטה לפפ. הוא רוצה ללכת? אתה נותן לו ללכת. אם תחסום אותו, הכול יהיה רע. מסי גאון, ואם הגאון יהיה גם שמח, אתה תהיה אלוף. גווארדיולה אמר שבית הדין איתם. אסטיירטה אמר תשכח מבית הדין, לך להנהלה ותשחרר אותו. גווארדיולה הפנים. מסי נסע לסין ולקח מדליית זהב עם ארגנטינה, בהרכב כמעט זהה לזה שיעלה הערב. כשמסי חזר מבייג׳ינג, הוא ופפ אכן זכו באליפות, כפי שהבטיח יד ימינו. על הדרך, ברצלונה קטפה כל תואר שאירופה חילקה באותה השנה.

״יש 10 סיפורי ענק בספר הזה״, אומר לוואלה! ספורט עורך הביוגרפיה ״מסי״, סרחיו לוינסקי, ״אבל הסיפור האהוב עליי הוא על היום הראשון של גווארדיולה ומסי״. השיחה עם לוינסקי התבצעה בפורטו דה למה, מבצר על צלע הר בחופי ריו. כיום הוא משמש כבסיס צבא ברזיל, אבל החבר׳ה השאילו את אחת הקומות באחד המבנים לאחים מארגנטינה. יומיים לפני גמר גביע העולם, העיתונאי גיאם בלאגה והעורך לוינסקי השיקו שם את הספר בעל השם הקליט. במקום היו 20 עיתונאים מכל העולם, והרבה עותקים.

״זו הביוגרפיה היחידה של מסי שמאושרת על ידי משפחתו״, טוען הסופר לוואלה! ספורט. יום לפני גמר המונדיאל, בלאגה אכן בחר ביופי של טיימינג.

גיאם בלאגה והספר "מסי" (צילום מסך)
בלאגה והספר (צילום מסך)

גרסה מודרנית-ספורטיבית של המינגוויי. והאחים סולארי. ואברם

הוא עיתונאי ספורט קטלאני, מומחה לה ליגה של רשת ״סקיי״ ובעל בלוג ויש עוד כמה עיסוקים. בלאגה מגונדר, חולצה עם צווארון נדיב וז׳קט עם הריפוד היפה הזה סביב המרפקים. שיער קצר וזקן שממשיכים זה את זה, קצת ג׳ל ושיניים הכי רחבות שראיתם. אולי זו התהילה ואולי העניין השיווקי, אבל החיוך לא יורד לו מהפנים. הברנז׳ה מאוהבת. לארוחת צהריים במסעדת ׳לה פיורנטינה׳ שבקופקבאנה - רק השמות עושים חשק - הוא ישב עם כל הגווארדיה.

הם נראו כמו גרסה מודרנית-ספורטיבית של הגנג של ארנסט המינגוויי מימיו באירופה. קבוצה של דעתנים שמדברים על היגואינים ומסצ׳ראנואים לצד הקפה השחור והפודינג. הסופר גיאם, העורך סרחיו והעיתונאי רוברטו - אחד הקרובים למסי - ועוד עיתונאי ארגנטינאי ועיתונאית מקסיקנית ועיתונאי בריטי. אחרי כמה דקות הצטרף סנטיאגו סולארי, אקס ריאל מדריד והאלביסטסלה, ואח של אסטבן שמשחק ביוון ודויד שמשחק בישראל.

״אתה מכיר את דויד, הא?״, הוא חצי-מתלהב מהאח שסופג רקטות באשדוד. ״הוא שחקן טוב, ממש טוב. סובל יותר מדי מפציעות לאחרונה״.

״אתה עם סנטיאגו?!״, דויד שאל אותי בהתלהבות דרך הוואטסאפ. ״תמסור לו חיבוק״.

מסרתי.

״תמסור לו שאכתוב לו בקרוב״, צינן סנטיאגו את ההתרגשות.

מסרתי.

״הם יורים די הרבה״, התלונן דויד.

ומה עם הגמר, שאלתי. ״זה יהיה קשה, אבל מסי והאפיפיור איתנו״.

כל השולחן באותה הדעה. סרחיו, סנטיאגו, גיאם. כולם חושבים שהגביע יילך למסי ולארגנטינה. אל השולחן הגיעה רכבת אווירית של פסטה, כוסות יין אדום וקינוחים יותר מתוקים מהר הסוכר שמשקיף על ריו. הסופר בלאגה הוא כמובן כוכב השולחן. כולם עולים אליו לרגל, מקבלים תמונה וחתימה.

״ישראל?״, הוא שואל בהתלהבות. ״אברהם גרנט דווקא אמר שיגיע, מוזר שהוא עוד לא כאן״ (הוא יגיע בעוד כחצי שעה, אל דאגה).

ליאונל מסי שחקן נבחרת ארגנטינה חוגג (GettyImages , Ian Walton)
ארגנטינה מאמינה בו. כולם מאמינים בו. מסי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

״זה לא סיפור על שחקן כדורגל. זה סיפור על החיים״

בלאגה גר בלונדון. לפני כמה שנים כתב ספר שעקב אחר העונה המרגשת של ליברפול ורפא בניטס, עונה שנסתיימה ב-3:3 וגביע בגמר ליגת האלופות באיסטנבול. ״זה ספר על משחק הכדורגל הכי טוב בהיסטוריה״, הוא אמר, ואז נזכר באירועי השבוע החולף בבלו הוריזונטה, חייך ותיקן: ״טוב, נו, משחק הכדורגל השני הכי טוב בהיסטוריה״. לאחר מכן הספיק לכתוב ביוגרפיה על פפ גווארדיולה, עד שהחליט להתרכז בדובדבן של הכדורגל העולמי.

״חשבתי לעצמי ׳בוא ננסה לגלות מיהו מסי ומה מסתתר שם׳״, הוא מספר. ״האם זה אמיתי? זה היה ספר שחייב היה לקרות באישור המשפחה״. אז בלאגה נסע לבית משפחת מסי ודפק על הדלת עד שפתחו. ״לבסוף אמרו ׳תיכנס׳, אז נכנסתי. דיברתי עם האנשים הנכונים, דיברתי עם האנשים מסביב וניסיתי להבין מיהו מסי. ובלי להבין מה זה הכדורגל הארגנטינאי, אי אפשר להבין מהו מסי. אני חושב שהתוצר הסופי הוא קרוב למציאות. זה הפרופיל המאושר הראשון והמלא של מסי״.

הוא הכדורגלן הטוב בעולם אבל הוא לא מתנהג כמו סופרסטאר, לא כריזמטי כמו לברון ג׳יימס או כריסטיאנו רונאלדו. אחרי הרבה שעות מסי, מה דעתך לגבי הקביעה הזו?

״מסי הוא אדם שעושה דברים בלתי רגילים אבל מתנהג באופן רגיל. זה מי שהוא. זה לא אומר שהוא מה שחושבים וכותבים עליו. אנשים אומרים שהוא משעמם ולא כיפי. הוא כיפי, הוא כן. הוא מבריק, הוא שנון, בדרך שלו. יש לו מוח צלול, הוא יודע להצחיק. הוא אוהב בדיחות ואוהב לכייף כמו כל אחד. ברור שבחברה שלנו אנחנו רוצים שהכוכבים ייראו כמו אנשים מהשואו-ביזנס. אבל הוא לא שייך לזה. הוא יכול היה להשתנות בשביל האוהדים, הוא יכול היה להתלבש אחרת ולשנות את התסרוקת, אבל אז לא היית מקבל את מסי. היית מקבל משהו אחר. ליאו הוא מה שאתה רואה. בהרבה מובנים, זה לא סיפור על שחקן כדורגל אלא על בחור שניצח את הסיכויים. זה מבט על החיים״.

אומרים שמסי קובע הכול בארגנטינה. גם את הסגל וגם את ההרכב. אולי הוא לא כזה תמים כמו שאומרים?

בלאגה מפרק את המוקש בלי קושי: ״אם מסי היה בוחר את ההרכב, היו שני חלוצים לפניו, עוד שחקן בכנף וארגנטינה הייתה תוקפת כל הזמן. העובדות הן שמול בוסניה, ארגנטינה פתחה עם חמישה שחקנים בהגנה ואז אלחנדרו סאבלה שינה ל-4:3:3, כפי שביקשו השחקנים. אבל קון נפצע והוכנס קשר במקומו. ודי מריה נפצע והוכנס עוד קשר. אם זה היה תלוי בליאו, אלה ממש לא היו החילופים, אבל כשזה הולך כולם שמחים. ברצלונה הייתה הקבוצה הכי טובה באירופה ושיחקה אחרת. כמו שלואיס אראגונס היה אומר, הגנה לוקחת אותך לגמר, אבל התקפה מנצחת בו״.

דייגו מראדונה נבחרת ארגנטינה מונדיאל 1986 (GettyImages)
מי הגדול מכולם? מראדונה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

מסי טוב ממנו. אל תשאל אותי, שאל את פפ

אחרי רבע הגמר מול בלגיה בברזיליה, בלאגה ומסי שוחחו. ״הם דרוכים״, מספר הסופר. ״הוא סיפר שכל השחקנים נחושים. ברור שזה האתגר הכי גדול אי פעם, אבל ברור גם שגרמניה לא תשחק כמו שוויץ, בלגיה, בוסניה, איראן ואפילו הולנד. הם יפתחו מרווחים, ויהיה אפשר לצאת למתפרצות. זה יתרון לגונסאלו היגואין ואם די מריה ישחק, גם לו. לדעתי הסגנון יתאים לארגנטינה״.

ואם זה אכן יקרה, וארגנטינה תנצח, ומסי יזכה בגביע העולמי, מה זה אומר - שאלתי. וכן, דחפנו את דייגו מראדונה גם לשיחה הזו. ״אני חושב שמסי כבר לפני מראדונה״, בלאגה נחרץ. ״מראדונה זכה במונדיאל, אבל לא הייתה לו היציבות ברמה הכי גבוהה שלמסי יש. אל תיקח את המילה שלי, שאל את גווארדיולה. אני שאלתי אותו, בספר, והוא אמר שאין שאלה בכלל. שמסי הטוב ביותר.

אנחנו יוצרים אגדות, וככל שעובר הזמן המיתוסים שלנו גדלים עוד יותר. דיברתי עם אנשים בנבחרת ארגנטינה והם מספרים שמראדונה עשה את כל מה שעשה ב-10 דקות קסומות, ואת יתר הזמן אנשים שוכחים. אנשים זוכרים רק 10 דקות. אם ליאו יניף גביע זה יסיים המון ויכוחים בנושא, אבל בשבילי הוא הכי גדול כבר עכשיו״.

גיאם בלאגה הכיר את העורך סרחיו בברצלונה. הארגנטינאי מתגורר שם. הוא ביקש ממנו עזרה בכתיבת הספר. בתחילה זה רק היה בהשגת כמה טלפונים, אחר כך בתיאום טלפונים ברוסאריו, בשיתוף עם סנטיאגו סולארי. בסוף הוא שאל ׳אולי תוציא לאור את הספר?׳. לוינסקי חשש, לא ידע מאיפה ישיג את הכסף. אבל השיג. עכשיו הם חושבים הלאה, על הספר הבא.

״גיאם הוא העיתונאי-דובר-הספרדית הכי טוב בעולם״, קובע לוינסקי. ״הוא יודע לכתוב בצורה מיוחדת, הוא עובר נהדר בין הזמנים. יש רגעים שהוא כותב ואתה רוצה לבכות. עוד סיפור שאהבתי הוא על ההיסטוריה של מסי בלה מאסיה. אנשים לא מבינים את זה, אבל כשמסי היה צעיר הוא פשוט לא אהב את האוכל שם. הוא היה נשאר במועדון כל היום ולא אוכל כלום. היה חוטף אלפחורס הביתה, וחי מזה כל היום. וזה השפיע עליו לרעה, הוא היה נחות פיזית. גווארדיולה, כשהגיע, היה הראשון לשים לב. ׳יש משהו לא בסדר איתו׳, הוא אמר. ׳׳יש לו בעיה פיזית?׳. בדקו וגילו שמה שלא היה בסדר זה האוכל. רק זה״.

ואז, בשלב כלשהו במהלך השקת הספר, כל הנוכחים קמו וכיבדו את חורחה לופס בדקת דומיה.

העיתונאי חורחה טופו לופס שמת בתאונת דרכים בברזיל (צילום מסך)
לא שוכחים אותו. לופס (צילום: צילום מסך)

תמיד אזכור אותך, חורחה. זה בשבילך, חבר

חורחה לופס היה העיתונאי הכי קרוב לליאו מסי. רבים מגדירים עצמם כך, אבל הוא היה באמת. ב-3 ביולי הוא עלה על מונית בבלו הוריזונטה ועבר מתחת לגשר. חמש דקות לאחר מכן הגשר התרסק. לופס התקשר לחבריו וסיפר באושר: ״איזה מזל, חיי ניצלו בזכות חמש דקות״. שבוע לאחר מכן ולופס שוב היה במונית, כשחבורה של גנבים ברזילאים דהרו במכונית גנובה והתנגשו בו בעוצמה. המונית התהפכה מספר פעמים, ולופס היה בלי חגורה. העיתונאי עף מהחלון האחורי. שבוע אחר שניצל בנס בבלו הוריזונטה, הוא מת במקום. ההלוויה נערכה אתמול.

הפיזיותרפיסט של ארגנטינה היה זה שסיפר לשחקנים. כשהוא נכנס לחדר של מסי, ובישר את שבישר, ליאו רץ לאייפד ובדק את המידע כי לא יכול היה לקבל אותו. ״אני לא מאמין״, אמר. אחרי הניצחון על הולנד בחצי הגמר, בזמן שהוא בבדיקת סמים, העלה מסי לרשתות החברתיות תמונה של עצמו וכתב: ״תמיד אזכור אותך, חורחה טופו לופס. הניצחון הזה במיוחד בשבילך, חבר״. אלמנתו של לופס, העיתונאית ויקטוריה באנוטי, העלתה לטוויטר תמונה של בנם בחולצה של מסי, אחת מני רבות שליאו העניק לחורחה. אחרי כל משחק, לופס היה העיתונאי הראשון שמסי היה מדבר עמו.

הם הכירו כשמסי היה בן 13. אז, באותה שנה, חורחה לופס הציג לעולם את ליאו עם ראיון צנוע ב״אולה״. מאז הם היו קשורים. לופס עבד ב״אולה״ וב״ספורט״ הקטלאני, והעלה את מסי רבות לתוכניות רדיו בארגנטינה. הצלע השלישית במשולש הוא רוברטו מרטינס. אותו מרטינס כותב ל״אל מונדו דפורטיבו״, והיה יריבו המקצועי של לופס, אבל בעיקר חברו. ב-2003, כשמסי היה בן 16, מרטינס השיג את הראיון הגדול הראשון. ליאו, אז עם שיער יותר ארוך מהרגליים, ערך זמן קצר לפני כן את הופעת הבוגרים הראשונה בבארסה, במשחק ידידות מול פורטו, ובעיתון חגגו עם שער שבו מצולם הילד מקפיץ תפוז קטן בקאמפ נואו הענק. ״התמונה הזו ממוסגרת אצלי בבית, עם הקדשה מליאו״, מרטינס גאה לספר.

״הפנינה החדשה של הכדורגל בהופעת בכורה״, נכתב בכותרת הגג של שער העיתון באותו יום, 18 בנובמבר 2003. והכותרת הראשית: ״מסי הכוכב הבא״. מרטינס מקריא ציטוט מאותו ראיון, וכמה שהוא מתאים גם להיום. ״היה לי מאוד קשה לישון בלילה שלפני המשחק״, סיפר מסי. ״הייתי כל כך מפוקס שלא יכולתי לסגור את העיניים. רק רציתי לשחק כבר. הלב שלי דפק מהר מאוד״.

אוטוטו גרמניה. מעניין איך מסי ישן אתמול.

שער ״אל מונדו דפורטיבו״, ראיון גדול ראשון עם ליאונל מסי שחקן ברצלונה (צילום מסך , מתוך ״אל מונדו דפורטיבו)
הראיון הגדול הראשון (צילום: מתוך ״אל מונדו דפורטיבו)

בברצלונה, השחקנים צריכים את העיתונאים

מסי כבר לא ילד, אבל משעות ארוכות בליווי הכוורת הברנז׳אית שעוטפת אותו, מתגלה תמונה ברורה. מסי שומר את העיתונאים הקרובים לו, קרובים מאוד.

״ליאו בסך הכול איש פשוט״, מספר מרטינס. ״לגדול בברצלונה זה שונה מאוד מלגדול בארגנטינה. בברצלונה, ובכלל באירופה, השחקנים רואים בעיתונאים ככלים עבורם, הם נחוצים להם. ובמקרה של מסי, זה בכלל היה חשוב לו. הוא היה שם לבד. אביו ואחיו היו איתו, אבל אימו והאח השני לא. המשפחה היתה מחולקת. וגם אנחנו - לופס ואני - היינו עיתונאים ארגנטינאים שגרים רחוק מהבית. אז כולנו היינו צריכים האחד את השני״.

וכן, בטוח שלצד החברות יש גם את האינטרס. הרי מי אם לא מרטינס פרסם אתמול כתב הגנה אחרי שבתקשורת הובאו ציטוטים של חורחה מסי, לפיהם רגליו של בנו כבדות וכו׳ וכו׳. ״אלו ציטוטים שקריים״, קובע מרטינס בנחרצות אגרסיבית. ״מישהו המציא אותם. אבא של מסי לא מדבר עם אף עיתונאי במונדיאל הזה, אז הוא ידבר עם עיתונאי ברזילאי? נראה לך?!״.

מרטינס דווקא מכיר את חורחה מסי. כשכתב את ספרו ההיסטורי על כל הארגנטינאים בתולדות ברצלונה, נעזר רבות באב המשפחה. ״חורחה מסי עשה לי את התיקונים בספר, הוא בדק את כל העובדות והמספרים, ואישר את הספר. למעשה, כשגיאם בלאגה כתב את הספר שלו, חורחה אמר לו ׳את המספרים קח מהספר של מרטינס׳״.

בחזרה להיום. ״ארגנטינה תנצח״, מרטינס שוב טוען. ״ליאו גם יעשה את זה בשביל חורחה לופס. הוא מלא מוטיבציה בגלל זה״. האם זה הסוף, שאלתי את מרטינס עם הפנים למרקאנה. האם זה מה שיכריע קריירה שלמה? 70% שזה הסוף, אמר. אם לא הפעם, כנראה שלעולם לא, חייבים להודות.

ליאונל מסי, נבחרת ארגנטינה (GettyImages)
התחבר לעיתונאים. מסי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

״אבל אני כבר מכיר את הסיפור״

למרטינס כל כך הרבה שעות מסי. גם לבלאגה. הספר המקיף שלו, בגרסתו האנגלית, הושק כבר בדצמבר ועכשיו מושק בדרום אמריקה על ידי חברת ההוצאה לאור הפרטית של לוינסקי. בשל ההתחייבות לחבר׳ה מבריטניה, בלאגה חרך שבעה חודשי עבודה כמו משוגע. התחיל במרץ 2013, סיים באוקטובר. ״המון שיחות, טיילתי בכל אירופה, הגעתי לרוסאריו. מה שבטוח - לעולם לא אעשה את זה שוב. לעולם לא. זה היה יותר מדי לחץ״.

והשאלה הכי חשובה - מה שווה ספר כזה בלי פרק על גביע העולם?

״יהיה פרק חדש, לא משנה התוצאה בגמר״, הוא מספר. ״אני כותב את הפרק בימים אלה. חייב להיות עוד פרק, כי זה המונדיאל של מסי. כשהיה ילד בן 18 הוא אמר לכולם שהמונדיאל ב-2014 יהיה שלו, אז אני חייב לכתוב עליו. אחרי הטורניר ייצא פרק נוסף״.

ליאו אוהב את הספר?

בלאגה צוחק.

״אמרתי לו ׳אתה חייב לקרוא׳. אתם יודעים, מסי לא קורא הרבה״.

אבל מסי לא ממש קפץ על ההזדמנות.

״תקרא רק את העמוד הראשון״, הפציר בלאגה.

״למה?״, שאל ליאו.

״כדי שאוכל להגיד שקראת״.

״אבל אני כבר מכיר את הסיפור״.

אז מה זה אומר לקראת הגמר הערב, ליאו? איך מסתיים הסיפור? על מה תדבר הכנופייה האינטלקטואלית שלך בארוחת הצהריים הבאה במסעדת לה פיורנטינה? לכבוד מה הם ירימו כוסית?

גיאם בלאגה והספר "מסי" (צילום מסך)
הספר "מסי"