מצעד הגאווה: על החגיגות הגרמניות בקלן

הספירה לאחור, הפטריוטיות בשירותים, האלכוהול והחזרה המהירה לשגרה. ניסן שטראוכלר שהה בקלן לפני ובמהלך חגיגות הזכייה בגביע העולם, וראה אומה שלראשונה מזה הרבה שנים זקפה את הראש לשמיים מבלי להוריד את הרגליים מהקרקע

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
שחקני נבחרת גרמניה מניפים את גביע העולם (GettyImages)
הגביע לא השאיר אף אחד בגרמניה אדיש (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

שיטוט ברחובות קלן בסוף השבוע האחרון הזכיר קצת את יום העצמאות. דגלים על מרפסות הבתים, על הרכבים, על המראות החיצוניות של הרכב, על חלונות הראווה של החנויות. אפילו בשירותים, המונדיאל מציץ מכל מקום אפשרי. "גם ביום שמציינים את האיחוד של גרמניה לא רואים כל כך הרבה דגלים", מסביר לי בני, עיתונאי מקומי. וכך, מדינה שרבים מאזרחיה נמנעים מהפגנת לאומיות מוחצנת מאז מלחמת העולם השנייה, מרשה לעצמה להיות גאה בעצמה, תודות לכדורגל.

גרמניה חוגגת זכייה במונדיאל (מערכת וואלה! NEWS , ניסן שטראוכלר)
לאן שתלכו תיתקלו בדגל (צילום: ניסן שטראוכלר)

בתחנות הרדיו שרים שירים שחוברו במיוחד למונדיאל, העיתונים, שבימים האחרונים קיימו ספירה לאחור עד הגמר, מלאים בתמונות המרוחות על הדפים הראשונים ובהם כוכבי הנבחרת, והטלוויזיה לא מפסיקה להקרין את הגולים שגרמניה הבקיעה נגד ברזיל. לפני הגמר מול ארגנטינה אמצעי התקשורת דיווחו בפירוט מה השחקנים אכלו לפני העלייה למגרש ( דג, נודלס, חזה עוף ומנגו), ושמחים על הפידבקים מהתקשורת העולמית. " אפילו ה'טלגרף' האנגלי הקדיש לנו כתבה שהכותרת שלה 'בוא נלמד לאהוב את גרמניה', אומרת מרים, תושבת העיר, ומציינת שלגרמנים קשה להחמיא לעצמם, אבל פעמים רבות הם מכירים ביכולת שלהם דרך מה שאומרים עליהם במדינות אחרות. אגב מדינות אחרות, הנושא השני בחשיבותו המסוקר על ידי התקשורת הגרמנית, מייד אחרי המונדיאל, הוא הלחימה בין ישראל לחמאס. מדי ערב, כולל בהפסקת משחק הגמר בשיא הפריים טיים, הטלוויזיה הגרמנית עוקבת אחר הנעשה בישראל.

"גרמניה היא אומה של כדורגל" מסביר לי בוריס, יהודי המתגורר בעיר, במהלך תפילת השבת, יממה לפני המשחק. ואכן, ככל שמשחק הגמר מתקרב, המתח ברחובות מורגש. שלש שעות לפני המשחק כל הברים מלאים, בכל מקום מקרינים את המשחק, וכל בר מלא עד אפס מקום. הרחובות שוקקים חיים ואנשים בכל הגילאים והמינים שותפים לחגיגה. קבוצות של בנים ובנות, דגלי גרמניה צבועים על הלחיים שלהם, ובקבוק בירה בידיהם, שרים ללא הפסקה ומעודדים את ה'מאנשאפט'. חלק גדול מהגרמנים לובשים את חולצות הנבחרת, רובם עם חולצות לבנות, חלקם עם חולצות ירוקות, וכולם מצפים שבסוף היום יתווסף הכוכב הרביעי לשלשת הכוכבים המסמנים את מספר הזכיות של הנבחרת הגרמנית.

חצי שעה למשחק והטירוף מורגש בכל פינה. אנג'לה מרקל, או כמו שהגרמנים מכנים אותה 'אנג'י', מתראיינת לפני המשחק בטלוויזיה הגרמנית והאוהדים מעודדים אותה, כאילו הייתה אחד מהשחקנים. כשהשחקנים עולים החגיגה מתחילה. לאורך כל המשחק הגרמנים מעודדים (הם מעריצים במיוחד את השוער נוייר ואת המאמן 'יוגי', יואכים לב), שורקים, צורחים, וכשנכנס הגול השאגות מרעידות את האנגר הגדול בו אני רואה את המשחק.

סמל שלוש הזכיות של גרמניה במונדיאל (מערכת וואלה! NEWS , ניסן שטראוכלר)
המשאלה הוגשמה: לשלושת הכוכבים הצטרף עוד אחד (צילום: ניסן שטראוכלר)

שריקת הסיום היא למעשה רק תחילת החגיגות, והגרמנים, שרגילים לסדר ומשמעת, זורמים לרחובות ובעשרות צמתים ברחבי העיר והמדינה נפתחות חגיגות הגובלות באנרכיה, והמחזה מזכיר שוב את יום העצמאות בשילוב מצעד האהבה. רימוני עשן, זיקוקים, אנשים נוסעים עם דלתות פתוחות וחוסמים צירי תנועה, מלא אלכוהול ואנשים צרודים, זוגות מחובקים, בכי של שמחה וכולם מחייכים לכולם. קור מנטאלי וכדורגל מאופק? את זה ניתן אולי למצוא אצל הארגנטינאים, לא אצל הגרמנים, לפחות לא הערב, ולא במונדיאל הזה.

ברכבות אנשים שרים, מרעידים את הקרונות, נהנים מכל רגע, ועד שעות הבוקר אנשים ממשיכים לגדוש את הרחובות, חלקם לא מצליחים ללכת לישון מרוב התרגשות. "עכשיו אנחנו מחכים שהגביע יגיע אלינו כדי להמשיך וליהנות מההישג הענק הזה. קבלת הפנים שנעשה לנבחרת הולכת להיות מדהימה", מסבירה בטי, צעירה תושבת קלן. כידוע, יום ראשון הוא יום מנוחה בגרמניה, וביום ב', לכאורה, אנשים צריכים ללכת לעבודה, "הלילה כולם חוגגים ומחר כולם מגיעים לעבודה גמורים ועייפים, גם העובדים וגם הבוסים, אבל מגיעים לעבודה. כי ככה זה אצלנו, שותים, נהנים, חוגגים, זה יימשך עכשיו כמה ימים או שבועות ואז חוזרים להיות מציאותיים ופרקטיים. בעוד שנתיים מגיע היורו ואנחנו כבר מסתכלים על הטורניר הבא שגם אותו אנחנו חייבים לנצח".

גרמנים רואים את גמר המונדיאל בברלין (מערכת וואלה! NEWS , ניסן שטראוכלר)
עכשיו שמחים, מחר כבר חוזרים לעבוד (צילום: ניסן שטראוכלר)