המלך קינגסלי: על ההצגה של קינגסלי קומאן במדי באיירן מינכן נגד יובנטוס

ברחבי האינטרנט מסתובב השער האחרון שסגר את המשחק האדיר בין באיירן מינכן ליובנטוס (2:4) תחת הכותרת: "קינגסלי קומאן בתנועת רובן". זה אכן נכון – הקיצוני הצרפתי ביצע את תנועה כה אופיינית של הכוכב ההולנדי, חתך מימין למרכז וסובב כדור אמנותי לפינה הרחוקה שגם שוער ברמתו של ג'יג'י בופון לא מסוגל לעצור.

אלא שיש הבדל אחד עצום בכל זאת, כי – בניגוד מוחלט לרובן – קומאן ימני. כשמדובר בהולנדי, כולם יודעים מה הוא מתכוון לעשות. בדרך כלל לא מצליחים לעצור אותו, כי הוא עושה את זה באופן מושלם, אבל זה כבר סיפור אחר. במקרה של קומאן, התנועה ממש לא היוותה פתרון יחיד. להיפך, היא היתה הרבה פחות צפויה מניסיון להגיע לקו ולהעביר כדור רוחב. השליטה הפנטסטית ברגלו החלשה הופכת את הצרפתי לשחקן מסוכן הרבה יותר. זו תכונה נפלאה ששמורה לכישרונות גדולים באמת. וקומאן בן ה-19 הוא כוכב על בפוטנציה.

אולי היו אוהדים שטרם שמו לב אליו עד אתמול, אך עכשיו הוא כבש את כל הכותרות. הוא האיש ששינה את כל מהלך ההתמודדות, נטל חלק בכל ארבעת השערים של באיירן בדרך למהפך ההיסטורי ורשם את שמו באותיות זהב במשחק הטוב ביותר של העונה עד כה. והוא עשה את זה מול הקבוצה שמחזיקה בכרטיסו! תסריט טוב יותר פשוט אי אפשר היה לבקש.

נהוג לשבח את המאמן על ההברקה אם שחקן מחליף מביא למפנה, אך זה ממש לא תמיד נכון. פעמים רבות מדובר בתיקון טעות בבחירת ההרכב, וזה בדיוק המצב במקרה של קומאן ופפ גווארדיולה. היה ברור שהצרפתי ראוי לפתוח, קל וחומר כאשר התברר כי רובן החולה ייעדר, כי כושרו בשבועות האחרונים היה מזהיר. קומאן היה השחקן המצטיין במגרש בפער ניכר, כבש את השער הראשון והינדס את השני כאשר באיירן ניצחה 0:2 בוולפסבורג. בשבת האחרונה הוא הפך לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הבונדסליגה שבישל שלושה שערים במשחק אחד, ב-0:5 על ברמן. הנער להט.

המוטיבציה לקראת המפגש מול האקסית היתה בשיאה, וכדאי לקחת בחשבון גם את המאזן הנהדר שלו בליגת האלופות. ב-264 הדקות שקיבל על הדשא בשלב הבתים תרם קומאן שער וארבעה בישולים, וגם סחט פנדל. לא היה משחק אחד בו לא שותף לכדור ברשת. בקרב הראשון מול יובה בטורינו היה היגיון לא לשתפו, אך אתמול לא היתה כל סיבה להשאירו על הספסל. ייתכן מאוד שבאיירן לא היתה נזקקת לדרמה כה גדולה, לו היה גווארדיולה בוחר את ההרכב נכון, וגם ההימור של הקטלאני על מהדי בנעטיה במרכז ההגנה נכשל באופן טוטאלי – הוא נאלץ להחליפו כבר במחצית כאשר התוצאה היתה צריכה להיות גבוהה יותר מ-0:2 במשחק קרוב לשלמות של יובה.

מסימיליאנו אלגרי, עם סגל חסר מאוד בגלל פציעות, הגה תוכנית שעבדה טוב יותר מחלומותיו הפרועים ביותר. הציוות של פטריס אברה עם אלכס סנדרו באגף השמאלי הוכיח את עצמו, וגם חואן קואדרדו עשה עבודת הגנה נהדרת לצד סטפן ליכטשטיינר מימין. הדבר איפשר לכל אחד מהם לסירוגין להצטרף להתקפות מתפרצות. השווייצרי גרם לטעות של מנואל נוייר בדרך לשער הראשון, הקולומביאני הבקיע את השני, שער חוקי של מוראטה נפסל אחרי טעות נוספת של נוייר, וקואדרדו היה צריך להבקיע גם על סף השריקה להפסקה. מנגד, באיירן נחסמה באגפים, לא מצאה את עצמה במרכז, והניעה את הכדור בחוסר תכליתיות.

ואז הגיע קומאן. שילובו באגף הימני הרס הפר לחלוטין את האיזון בין אברה לאלכס סנדרו, וכל נגיעה שלו בכדור היוותה סכנה. הצרפתי הסיט את הכדור לדוגלאס קוסטה בדרך לשער של רוברט לבנדובסקי. הוא בישל בהגבהה מושלמת את השיוויון של תומאס מולר בזמן פציעות. הוא החל את המתפרצת שהסתיימה בשער של טיאגו. לבסוף, הוא גם הבקיע בעצמו. בסטטיסטיקה יש לו שער ואסיסט "בלבד", אך בפועל זה הרבה יותר. זה איש המשחק בה' הידיעה.

אנשי יובנטוס לא זקוקים לתזכורת שקומאן היה איש המשחק גם בבכורה שלו במדי הזברה בעונה שעברה. הגברת הזקנה קיבלה את היהלום ללא תמורה מפריס סן ז'רמן, אך לא מצאה עבורו מקום קבוע בעונה שעברה. בהתחשב בהרכב המצוין שזכה בדאבל והגיע לגמר ליגת האלופות אשתקד אפשר להבין את הסיבה, מה גם שקומאן מעדיף לשחק כקיצוני, ובשיטת 2-5-3 שהועדפה על ידי אלגרי זה לא באמת אפשרי. "זו לא היתה עונה רעה, אבל ברור שרציתי לשחק יותר. דיברתי עם ההנהלה, והיה ברור שהשאלה תהיה טובה עבורי", סיפר הצרפתי.

בהתחשב בעזיבות הכוכבים בקיץ, ייתכן ויובה יכולה היתה להבטיח דקות משחק רבות הרבה יותר לקומאן, אך השאלה היתה אופציה מתבקשת בהחלט. לעומת זאת, השאלה לשנתיים ארוכות עם אופציית רכישה תמורת 20 מיליון יורו בלבד היתה כבר הגיונית הרבה פחות. באיירן זכתה בשחקן אדיר להרצה ממושכת עם תג מחיר צנוע מאוד ביחס לפוטנציאל, ועל סמך הביצועים של הצרפתי עד כה עשתה את אחת העסקאות הטובות של העשור. "הפילוסופיה של באיירן מתאימה יותר לסגנון שלי, כי זה הכדורגל שאני רוצה לשחק", הצהיר קומאן. הוא צדק.

אלגרי הבין היטב את הסכנה. "לקינגסלי פוטנציאל פנומנלי", הוא אמר לפני שנה. אפשר אפילו להניח שמאמן יובנטוס קיווה לא לראות את קומאן על המגרש אתמול. באופן אירוני במיוחד, הוא ידע להתמודד עם כל שחקני ההרכב של באיירן, אך את השחקן איתו עבד בעצמו במשך עונה שלמה לא ידע לסגור.

ואולם, הטעות של יובנטוס שעלולה לאבד את קומאן תמורת מחיר נמוך מדי דרמטית הרבה פחות בהשוואה לפיאסקו של פ.ס.ז'. למעשה, זהו סיפור מדהים באופן קיצוני, ששם ללעג את המדיניות של הפריסאים. הם מכורים לרכש ולא מסוגלים לראות את הכישרונות שצומחים מתחת לאפם. קומאן, יליד פריס שאהד את הקבוצה מאז שהוא זוכר את עצמו, הצטרף לאקדמיה בגיל שמונה. היה זה ב-2004, כאשר פ.ס.ז' עדיין היתה בסך הכל לוזרית נצחית. הבעלים מקטאר השתלטו עליה רק ב-2011, ומאז הם עסוקים אך ורק ברכש, תוך הזנחה מוחלטת של הזהות המקומית. בוגרי אקדמיה הפכו לא רלוונטיים, וקומאן לא ראה אפילו שביב תקווה לעתיד בקבוצתו האהובה.

לכן, כאשר הגיע לגיל 18 הוא דחה את הצעת החוזה ובחר באומץ לצאת לדרך חדשה במדינה אחרת. הוא לא היחיד. קחו, למשל, את אלפונס אריאולה, שוער נהדר שעושה העונה חיים משוגעים בין הקורות של ויאריאל. הוא טוב יותר מקווין טראפ הגרמני שנרכש תמורת 10 מיליון יורו, אבל הוא בוגר אקדמיה שלא על גרוש, ולפיכך לא סופרים אותו. במקרה של קומאן, ההפסד של סן ז'רמן עלול להיות מפלצתי. ייתכן שהם שיחררו ללא תמורה את אחד השחקנים הגדולים בדורו. יהיה נהדר אם באיירן תוגרל ברבע הגמר מול פ.ס.ז', כדי שקומאן יוכל להתעלל גם באקסית המקורית.

קשה להאמין שהיה אי פעם כוכב שהספיק לשחק בשלושה מועדוני פאר לפני שחגג את יום הולדתו ה-20. הקריירה של קומאן יוצאת דופן בכל קנה מידה, והוא גם שחקן יוצא דופן. בכושרו הנוכחי, מתבקשת הכללתו בסגל צרפת ליורו 2016, אבל לדידייה דשאן יש "מצוקה טובה" בנושא, עם אופציות מגוונות – די להזכיר את עוסמאן דמבלה בן ה-19 מראן ואת אנתוני מרסיאל. האם יש מקום לכולם באליפות אירופה? השלישייה הזו יכולה להוות שלד מרתק של טריקולור לשנים ארוכות.

לסיום, חזינו במשחק העונה, אז הנה מספר הערות נוספות על גיבורי המפתח.

1. כאשר באיירן נראתה בדרך להדחה, אי אפשר היה להתעלם ממחשבה שמדובר באחד המשחקים החלשים בחייו של תומאס מולר. הוא בקושי הורגש, ויובנטוס הצליחה למנוע ממנו לאתר כהרגלו שטחים פנויים. מולר סיים עם שער ובישול. איזה שחקן אדיר!

2. פטריס אברה היה נהדר במשך 90 דקות, אבל שני השערים הקריטיים הובקעו באשמתו. בדקה ה-91 הוא ניסה לעבור את ארתורו וידאל במקום להעיף את הכדור לכל הרוחות. הצ'יליאני גנב אותו, מסר לקומאן, והניצחון המפואר של יובה אבד. בהארכה, גרמה הרחקה לא מוצלחת של אברה לשער של טיאגו.

3. סמי חדירה אכל בלי מלח את צ'אבי אלונסו בקרב בין שני האקסים של ריאל מדריד בקישור. לו היה לגרמני כושר ל-90 דקות, סיכוייה של יובה לשמור על היתרון היו גבוהים הרבה יותר.

4. אחרי המופע המופלא במשחק הראשון, חוסר מזל קיצוני מנע ממריו מנדז'וקיץ' להיות כשיר לביקור באיצטדיונו הביתי לשעבר. הוא שותף בכל זאת לקראת הסיום, אך אפשר היה לראות שהוא מוגבל פיזית. ההחמצה בדקות לקראת סוף ההארכה רק הגבירה את התסכול, אבל הקרואטי גם כמעט בישל את שער היתרון לליכטשטיינר. צריך להסיר בפניו את הכובע על המאמץ.

5. הטעויות של מנואל נוייר אינן מקריות, והנסיון התקשורתי להכתירו לשוער הטוב בעולם מופרך.

6. השער השני של יובה, עם הפריצה המופלאה של דייגו ארמנדו מוראטה, והסיומת של קלאודיו קואדרדו, היה היפה והמענג ביותר העונה.