האוהדים שלא באו. המבוגרים שבכו עם ההרחקה של זידאן בגמר הקודם. הכיכר האדומה שבלילה אחד התרוקנה. שליחנו אורי לוי העביר את הלילה שאחרי הגמר עם מעט האוהדים הצרפתים שהגיעו לרוסיה ורבים אחרים ששמחו בלי קשר לתוצאה
"להדיח שחקן מהסגל, הגישה לפנדלים, הכל הגיע מניסיון שצברתי במזה"ת. לא יודע מה הבעיות שלכם בישראל, אבל הדבר הכי חשוב הוא להעפיל למונדיאל". שליחנו פגש לראיון בלעדי את מאמן קרואטיה, שסיפר לו למה אסור היה לזלזל בעבודה שלו במדינות ערב ומה הביא משם לטורניר חייו
המונדיאל הזה של צרפת, בניגוד לזה של 98', הושג בזכות קולקטיב מרשים בראשות המאמן דשאן, מי שהיה צריך להיות מצטיין הטורניר גריזמן, המנהיג החדש פוגבה ומי שלפי התקדימים יהיה פלה הבא, אמבפה. זה היה גביע של "כולם בשביל אחד, אחד בשביל כולם". אורן יוסיפוביץ מסכם
האלופה הטריה צרפת מתאימה מאוד לטורניר - שניהם ראויים לשבחים, אבל שניהם לא ראויים לשבחים. הם הרשימו ואיכזבו בו זמנית. מה נזכור מהם אחרי עשור? אולי כלום. שליחנו מסכם
"אנחנו נזכה בגביע העולם", "זו נבחרת שהתבגרה עם השנים", "כמעט כולם היו אצלי בנבחרת, אז תבינו את התהליך". אגדת נבחרת קרואטיה ואחד המאמנים האחרונים שלה, סלאבן ביליץ', בראיון בלעדי לשליח וואלה! ספורט. כולל סיפור אדיר על לוקה מודריץ'
הנשיאה חוגגת עם חולצת הנבחרת ביציע האוהדים. הקהל מספק מפגני עידוד מרשימים. אבל מאחורי השמחה המשובצת שמגיעה אלינו מכל פינה ברשת מסתתרות לא מעט מחלוקות בקרואטיה: מי מנכס את ההצלחה לצרכים פוליטיים, להסתרת בעיות גדולות, כמו שחיתות, פאשיזם וכאוס? שליחנו מדווח
התוצאות דומות, התחושה זהה, הפחד משתק. שליחנו ביקר במחנה הצרפתי לקראת הקרב הגדול מול קרואטיה, וגילה עד כמה פצע גמר היורו לא מרפה מהם, ועד כמה הם חוששים מאותה תחושת עליונות שהפילה אותם בענק
"למה שלא אהיה כמו טוראם?", שאל המגן שעד לפני שנה מעטים בצרפת הכירו את שמו. עכשיו, 20 שנה בדיוק אחרי הצמד של המודל לחיקוי לרשת של קרואטיה בחצי הגמר, הכוכב העולה רוצה ללכת בדרכו. יוכין עם סיפורו
בנעוריו, לא האמינו בדינאמו זאגרב בבחור הצנום שהיה פעם פליט במדינתו, אבל העבודה הקשה של הקשר המשקיען הניפה אותו לגבהים בלתי נתפסים. כשהוא נמצא 90 דקות מזכייה בגביע העולם, גם האומה החצויה שסלדה מעדות השקר שלו מתייצבת מאחוריו. שליחנו עם הסיפור המיוחד
קיליאן אמבפה הפך להיות הכדורגלן הכי פופולרי במדינה, המועמד הבכיר למצטיין הטורניר והשחקן הכי מבוקש על ידי אוהדי ריאל. עבור נבחרת שעברה תקופות קשות ומפלגות, בן המהגרים הרהוט מהשכונות הקשות של פריס הוא הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות
סטויצ'קוב, טוטי, ריבאלדו, קאפו, ליטמנן ועשרות כוכבי עבר נוצצים נתנו אתמול הצגה מרהיבה במסגרת פרויקט אדיר, אבל הרוסים לא השכילו לשווק אותו, ומיכאל יוכין היה כנראה העיתונאי היחיד בקהל הדל. רשמים מאירוע גדול שלא נראה כזה
כל מדריך תיירים יגיד לכם שאת רוסיה, המדינה הגדולה בעולם, אי אפשר לעבור באוטו. את אנדרו, זה לא הטריד. הוא נכנס למכונית וגמע את כל המונדיאל ברכב. שליחנו פגש אותו ואת סיפורו הקסום
הגרלת הבתים, הסידור מול בלגיה, פציעת חאמס, שבדיה ברבע, קרואטיה אחרי שתי הארכות - נראה שכל העולם רצה שהכדורגל יחזור הביתה, אבל הטבע האנגלי חזק מהכל. אורן יוסיפוביץ מדווח ממוסקבה
דאליץ' לא ביצע אף חילוף כי שחקניו סירבו לצאת, ורסאלקו הפצוע סיפק את בישול חייו ומנדז'וקיץ' הוכיח שאין חלוץ מרכזי קבוצתי יותר ממנו. מיכאל יוכין על הלוחמים הקרואטים שפשוט לא מוכנים ליפול מהרגליים, גם לא בהארכה השלישית ברציפות שלהם
מחברות באימונים ובדיחות על הג'ל. כיצד קיבל מאמן אלמוני מהמפרץ את הג'וב בקרואטיה המושחתת. האם זה קשור לטובה שעשה לאיש ששולט בכדורגל המקומי, או שמא מתנגדיו טועים? שליחנו על האיש שהיה אמור לאמן יומיים בלבד, ואולי יגיע לגמר: זלאטקו מי, לא רק אתם שואלים
ההשעיה של תומא מונייה הרסה לחלוטין את התוכנית הבלגית, גרמה לרוברטו מרטינס לנסות אינספור מערכים במשחק אחד, והנבחרת רק הלכה ודעכה ככל שחצי הגמר מול צרפת התקדם. מיכאל יוכין מסביר איך דור הזהב פספס הזדמנות נדירה
בלמים כובשים, הפרשים מינימליים, תצוגת העידוד החלשה ביותר בטורניר וחלוץ מרכזי של אפס גולים - צרפת שוב מציגה: איך להגיע לגמר המונדיאל באופן הדחוק ביותר. יוסיפוביץ על נבחרת סולידית וחזקה עם נגיעות גאונות (אמבפה) ושערוריית העקב שלא הפך לבישול. מרסי, ז'ירו
"לוקאקו מקונגו ופלאיני ממרוקו נותנים הכל למדינה השנייה שלהם", "גם דה בראונה לא שר את ההמנון, זה בסדר", "המדינה מחולקת, אבל כעת כולם מרגישים אותו דבר". שליחנו יצא לבדוק כיצד המונדיאל המוצלח מושפע ומשפיע על הסדקים החברתיים בבלגיה
את ההחלטה הכי חשובה של צרפת במונדיאל הזה קיבל המאמן דשאן גם אחרי ביקורת שספג מאדם שהפך לבדיחה, מושא ללעג, החלוץ הכי גרוע בתולדות הפרמיירליג, שמוכר היום יותר כמוכר בריכות. שליחנו עם סיפור על אפס שערים שהתניעו סיכוי לקחת מונדיאל
בגיל 7, לבש הזאר את חולצת זידאן ועודד את נבחרת צרפת במונדיאל 1998. החלום לסגור את המעגל ביורו 2016 נגוז, אבל הערב יש לו הזדמנות פז לעשות זאת, לעלות לגמר המונדיאל, ואולי לסדר לזיזו את הג'וב הבא
מוחמד אבו טריקה נחשב ל"אלוהים" במצרים, אבל תמונה שלו במונדיאל עם אוהד ישראלי ממדינה של "רוצחים וכובשים" הציפה את האיבה בין המדינות, והתלבשה "כמו וולה" להתאחדות. אורי לוי על התזמון המוזר והסלפי שחשף את האמת
פול גאסקוין חשב שרייקארד זו מדינה, ברח מהמלון כדי לשחק טניס לפני משחק חייו, והתעקש שהוא, ולא מתיאוס, הקשר הטוב בעולם. יש הרבה קווים מקבילים בין העלייה הקודמת של אנגליה לחצי הגמר לזו הנוכחית, וגם הרבה סיפורי קאלט. שליחנו פתח עם האנגלים את תיבת הפנדורה
היתרון המרכזי על דרום אמריקה: ניצול מצבים. החיסרון המרכזי של אירופה: המספר הזעום של האוהדים. שליחנו על 4 המגמות הכי בולטות במונדיאל 2018: מתום עידן האגדות ועד העידן החדש של המצבים הנייחים
הוא כונה "לוסיו החדש" וחלם לייצג את ברזיל במונדיאל הביתי ב-2014. במקום זאת, הוא ייצג במונדיאל הביתי דווקא את רוסיה, הצטיין, גרם לסלסאו לאכול את הלב, ואתמול גם כבש שער שוויון דרמטי מול קרואטיה - עד שהחמיץ פנדל גורלי. שליחנו מיכאל יוכין עם סיפורו
עם תשוקה אדירה, מאמן נערץ, סגל איכותי ואופי ברזל, אורוגוואי באמת חלמה על גביע שלישי, אבל פציעה של קבאני ונחיתות בעמדת השוער לעומת היריבה שלחו אותה הביתה. שליחנו לניז'ני נובגורוד מיכאל יוכין ראה את הבכי של השחקנים והאוהדים
את מונדיאל 2002 ראה כילד עני עם חורים בנעליים, ב-2014 המלכה חשבה שהוא כבש ולא אוריגי, וכעת, בעזרת תיירי הנרי, רומלו לוקאקו הופך למפלצת מגוונת ומפחידה שאי אפשר לפספס. שליחנו לקאזאן אורן יוסיפוביץ על המהפך של אחד המועמדים הוודאיים לתואר שחקן הטורניר
גם אם הגלגולים ניתנים להסבר. וגם אם מבינים שזה הכול בגלל שהוא חונך להשפיל יריבים. בברזיל יודעים - כולם, חוץ מהם, אוהבים לשנוא את ניימאר. חבל רק שאתם מפספסים ככה את העובדה שכמעט בכל קטגוריה הוא מספר 1 בטורניר. שליחנו על הצגה
הצרפתים כבר מזמן לא רואים בסיפור אידיליה. האנגלים עדיין בשלב שבו מקשרים בין הצלחת הנבחרת לחיבור של המהגרים. והם לא לבד. גם בזכות תנועת הנשר האלבנית, וגם בגלל שאנחנו בעידן מלא בפליטים, מונדיאל 2018 מעלה מחדש שאלות מרתקות על זהות ולאומיות. שליחנו יצא לבדוק
אנטואן גריזמן מעולם לא דרך באורוגוואי, אבל מזדהה איתה מאוד, מכור לשתיית מאטה, מכיר את כל השירים של אוהדי פניארול, ודייגו גודין הוא הסנדק של בתו. באוקטובר הוא עוד לבש את חולצת נבחרת אורוגוואי, הערב הוא נגדה ונגד חבריו הטובים ביותר מאתלטיקו
הלחישות באסיפה, ההערות על הספסל והקשר שהפך לחברות אמיצה. שליחנו למונדיאל פגש בקאזאן את המתורגמן של ביברס נאתכו, סטניסלב פרגמנט, ונחשף לסיפורו המקסים. מהשירות בתותחנים ועד הוודקה של שחקני ירושלים. "כשכל השחקנים קנו מכוניות פאר, ביברס נשאר עם אותו האוטו"
