המפציץ של 1974 - גרד מולר

תאריך לידה: 3.11.1945

השתתף במונדיאלים: 1970, 1974

הופעות: 13

שערים: 14

גרד מולר, "דר בומבר", הוא גדול חלוצי גרמניה בכל הזמנים, לפחות מבחינה סטטיסטית. אף חלוץ לא הצליח להתקרב למספרים המדהימים שלו - 365 שערים ב-427 הופעות בבונדסליגה ו-68 כיבושים ב-62 הופעות בינלאומיות. מולר היה המוציא לפועל בתור הזהב של נבחר מערב גרמניה בשנות ה-70 ואחד הסמלים הגדולים בהיסטוריה של באיירן מינכן. לא לחינם אמר עליו הקייזר, פרנץ בקנבאואר: "השערים של גרד מולר הפכו את באיירן מינכן לכל מה שהיא היום".

מולר גדל בנורידנגן. הוא אומנם חלוץ לא גבוה, אך בעל מבנה גוף של מרים משקולות, עם חוש ריח נדיר לשערים. ב-1964 הצטרף לבאיירן מינכן, אז עוד בליגה השנייה, ומיד התחיל להפציץ. מולר, בקנבאואר וזפ מאייר השלימו טריו קטלני, שהוביל את באיירן לתארים והיווה את הבסיס של נבחרת מערב גרמניה תחת הדרכתו של הלמוט שן. כבר ב-1966 קיבל מולר זימון בכורה לנבחרת. ארבע שנים מאוחר יותר כבר קרע רשתות בגביע העולמי.

המפציץ כבש לא פחות מ-10 שערים במונדיאל 1970, כולל שלושער ב-2:5 על בולגריה וב-1:3 על פרו בשלב הבתים. ברבע הגמר כבש את השער הניצחון בהארכה (2:3) כשגרמניה נקמה באנגליה על גמר 1966. בחצי הגמר הוסיף עוד צמד בהפסד 4:3 לאיטליה אחרי הארכה. מערב גרמניה סיימה שלישית, אך שנתיים מאוחר יותר הסגל המופלא הספיק לזכייה באליפות אירופה. הכל היה ערוך ומוכן לקראת המונדיאל הביתי ב-1974.

הטורניר עמד בסימן המאבק בין הטוטאל פוטובול של הולנד לכדורגל היעיל של מערב גרמניה. מולר כבש את שערו הראשון ב-0:3 על אוסטרליה, אך מאוחר יותר הגיע הפסד מביך למזרח גרמניה. בשלב הבתים השני מולר כבש ב-0:2 על יוגוסלביה וב-0:1 על פולין, שהעלה את הנבחרת לגמר הקלאסי עם הולנד. לעיני הקהל הביתי במינכן מולר כבש בדקה ה-43 את השער החשוב בקריירה - שער הניצחון (1:2) שקבע הפתעה מרעישה. הולנד המבריקה שדרסה את הטורניר נותרה בלי התואר, מערב גרמניה חגגה זכייה שנייה בתולדותיה.

מיד לאחר הגמר הודיע מולר על פרישה מהנבחרת. הוא נשאר בבאיירן מינכן עד 1979 והמשיך לשלוש עונות בליגה הצפון אמריקאית. הוא זכה בקריירה בארבע אליפויות, ארבעה גביעים, שלושה גביעי אירופה לאלופות וגביע מחזיקות אחד. עד היום הוא הכובש המצטיין של באיירן מינכן, הבונדסליגה ונבחרת גרמניה וכן הכובש השני בטיבו בגביעי העולם אחרי רונאלדו. רבים טוענים כי מולר הוא הסקורר הגדול בתבל אי פעם.

ב-1981 תלה מולר את נעליו, אך התקשה להסתגל לחיים בלי הכדורגל והידרדר לטיפה המרה. חבריו מבאיירן הרימו אותו מהקרשים ותמכו בו בתהליך הגמילה. אולי הנס דאג למולר למשרת הסקאוט ומאוחר יותר קיבל הסמל את משרת מאמן הנוער ומאמן המילואים, תפקיד בו הוא מחזיק עד היום. ביולי 2008 הוסב שמו של האיצטדיון בנורדינגן, בו החל מולר את הקריירה, על שמו של החלוץ האגדי.