הסמל של 1954 - פריץ ואלטר

תאריך לידה: 31.10.1920 – 17.6.2002

השתתף במונדיאלים: 1954, 1958

הופעות: 11

שערים: 3

מעבר להיותו כדורגלן גדול, פריץ ואלטר הוא אגדה, גיבור וסמל גרמני. האיש שהחזיר את גרמניה למפה אחרי מלחמת העולם השנייה. על הדשא, ואלטר היה מנהיג. שחקן טכני בצורה בלתי רגילה, אמן עם הכדור. מחוץ למגרש, מדובר היה בסמל אמיתי. כל חייו שיחק רק בקבוצת נעוריו, קייזרסלאוטרן, ומעולם לא התפתה לכסף הגדול. עד יומו האחרון נשאר אדם צנוע למרות שההצלחה במונדיאל 1954 וסיפור חייו המדהים הפכו אותו לאדם פופולרי ואהוב בגרמניה.

אביו של ואלטר עבד בקייזרסלאוטרן, ובגיל 8 פריץ הצעיר הצטרף למועדון. כשהיה בן 17 ערך הופעת בכורה בקבוצה הבוגרת, ושנתיים לאחר מכן קיבל זימון בכורה לנבחרת. ואלטר הדהים עם שלושער בניצחון 3:9 על רומניה ושם התחיל סיפור האהבה עם המאמן האגדי ספ הרברגר.

ב-1942, בשיא פריחתו, נשלח ואלטר להילחם בחזית ובהמשך נשבה והובא למחנה שבויים. במחנה הוא נהג לשחק כדורגל עם האסירים ההונגרים והסלובקים. כשהגיעו הכוחות הסובייטים להעביר את שבויי המלחמה לברית המועצות, שיקר אחד האסירים וטען כי ואלטר הוא אוסטרי ולא גרמני. בכך, חייו של ואלטר ניצלו. הוא שוחרר ב-1945 וחזר לגרמניה לשחק כדורגל.

רק ב-1950 המאמן הרברגר הקים מחדש את נבחרת מערב גרמניה מההריסות. ואלטר נקרא לדגל ושימש כקפטן. ואלטר לא היה רק השחקן המרכזי בהרכב של הרברגר. הוא היה מאמן על המגרש, ולצדו כיכבו ארבעה מחבריו לקייזרסלאוטרן כולל אחיו אוטמר.

ארבע שנים מאוחר יותר חצתה הנבחרת את הגבול והגיעה למונדיאל בשוויץ. אף אחד לא חזה את מה שעתיד לקרות. גרמניה פתחה בניצחון על טורקיה 1:4, ובמשחק השני פגשה את נבחרת הפלא ההונגרית. הרברגר העלה למשחק הרכב משני והונגריה ניצחה 3:8. למרות הביקורת הקשה, גרמניה רק הלכה והתחממה.

ברבע הגמר ואלטר בלט בניצחון 0:2 על יוגוסלביה החזקה, ובחצי הגמר כבש שני פנדלים ב-1:6 על אוסטריה. הכל היה מוכן למפגש נוסף עם הנבחרת ההונגרית - נבחרת שלפני אותו מונדיאל לא הפסידה ארבע שנים במשחק רשמי ושדרסה בקלות כל יריבה בדרך אל הגמר.

ה-4 ביולי 1954 הוא יום המכונה "נס ברן". מזג האוויר היה סגרירי, "מזג האוויר של ואלטר", כפי שכינה זאת הרברגר. המשחק נפתח כמצופה ותוך שמונה דקות הובילה הונגריה 0:2. הגרמנים לא אמרו נואש. מקס מורלוק צימק כעבור שתי דקות ו-ואלטר סיפק את הבישול ל-2:2 בדקה ה-18. הונגריה שלטה במשחק ללא עוררין, אבל גרמניה עקצה בדקה ה-84. הלמוט ראן, "הבוס", כבש את שערו השני במשחק והימם את ההונגרים והעולם כולו.

המשחק הזה הפך את ואלטר לאגדה. ארבע שנים לאחר מכן הוא הוביל את הנבחרת גם במונדיאל בשבדיה, אך נפצע בשלב חצי הגמר בו הפסידה הנבחרת למארחת. שנה לאחר מכן, בגיל 39, פרש ואלטר מהמשחק. הרברגר עוד התחנן בפניו לשוב מהפרישה כדי לשחק במונדיאל בצ'ילה 1962, כשהוא בן 42, אך ואלטר סירב. המספרים שהשיג בקריירה מדהימים. 306 שערים ב-379 הופעות בקייזרסלאוטרן. 33 שערים ב-61 הופעות בנבחרת.

ואלטר הוא אחד מארבעה "קפטנים של כבוד" בנבחרת גרמניה (השלושה האחרים הם: זילר, בקנבאואר ומתיאוס). בשנת 1985, עוד בחייו, החליטה הנהלת קייזסלאוטרן לקרוא את האיצטדיון על שמו. לוואלטר היה חלום והוא לראות משחק במסגרת המונדיאל באיצטדיון, אך בקיץ 2002, ארבע שנים לפני המונדיאל בגרמניה, הלך ואלטר לעולמו. ב-17 ביוני 2006, ביום השנה הרביעי למותו, התמודדו נבחרות איטליה וארצות הברית באצטדיון פריץ ואלטר המשופץ ועמדו דקת דומיה לזכרו.