הגיבור הטראגי של 1994 - רוברטו באג'ו

תאריך לידה: 18.2.1967

השתתף במונדיאלים: 1990, 1994, 1998

הופעות: 16

שערים: 9

רוברטו באג'ו הוא אחד הגאונים המתוסבכים שייצר הכדורגל האיטלקי. שחקן מופלא ואלגנטי מצד אחד, אך גם בעייתי, כזה שלא הסתדר עם מאמנים ועשה מספר בחירות לא נכונות שהשפיעו על הקריירה שלו. ובכל זאת, באג'ו, האיש והצמה, היה אחד השחקנים הבולטים בעולם בשנות ה-90. הוא סחב על גבו נבחרת איטלקית בינונית לגמר מונדיאל 1994, והפך לשחקן האיטלקי היחיד עד כה שכובש בשלושה גביעי עולם שונים.

באג'ו גדל בוויצ'נזה הקטנה וב-1985 נרכש על ידי פיורנטינה. מהר מאוד הפך השחקן צעיר ליקיר האוהדים בפירנצה. הוא קרע רשתות והחל לייצר עניין אצל המועדונים הגדולים. ב-1990, ערב המונדיאל הביתי בארץ המגף, שברה יובנטוס שיא העברות עולמי ששילמה עבור הכישרון 19 מיליון דולר, סכום שנשמע אז דמיוני. אוהדי פיורנטינה התקשו לקבל את עזיבת הכוכב והתפרעו ברחובות. באגיו עצמו גילה מאוחר יותר כי המעבר נכפה עליו.

החלוץ הצעיר זומן לסגל של אריגו סאקי, אך חסה עדיין בצל כוכבי הנבחרת הוותיקים ובראשם טוטו סקילאצ'י הנפלא. באג'ו רשם ארבע הופעות במונדיאל 1990 ואף כבש את "שער הטורניר" ב-0:2 על צ'כוסלובקיה. הוא כבש את שערו השני בטורניר במשחק על המקום השלישי בו גברה איטליה על אנגליה 1:2. ארבע דקות לסיום אותו משחק, ויתר באג'ו לסקילאצ'י על ביצוע בעיטת פנדל על מנת שזה יוכתר כמלך השערים של הטורניר.

השנים שאחרי המונדיאל היו שנות השיא של באג'ו. הוא פרח ביובנטוס וזכה איתה בגביע אופ"א ב-1993, שנה בה נבחר לתואר כדורגלן השנה באירופה ובעולם. היה זה רק טבעי שהמונדיאל בארצות הברית ב-1994 יהיה שלו. הפעם באג'ו הגיע כמנהיג והכוכב הבלתי מעורער של נבחרת לא מבריקה, אותה לקח עד הגמר.

איטליה ובאג'ו היו רדומים בשלב הבתים. אחרי הפסד 1:0 לאירלנד, האזורי גברו 0:1 על נורבגיה וסיימו ב-1:1 עם מקסיקו. באג'ו התעורר בשלב הנוקאאוט. צמד שערים שלו (כולל שער שוויון בדקה ה-88) סידר לאיטליה 1:2 על ניגריה בהארכה בשמינית הגמר. ברבע הגמר מול ספרד באג'ו כבש עוד שער ניצחון דרמטי שלוש דקות לסיום בניצחון 1:2. בחצי הגמר מול בולגריה הוסיף עוד צמד בניצחון 1:2, ובסך הכל, חמישה שערים בשלושה משחקים עד הגמר.

הטורניר הסתיים באכזבה עבור באג'ו ואיטליה. החלוץ לא היה כשיר, אבל סירב להחמיץ את משחק הגמר מול ברזיל. איטליה עמדה יפה מול נבחרת טובה ממנה ובתום 120 דקות של כדורגל רע, שהסתיימו ללא שערים, הלכו שתי הנבחרות לדו קרב פנדלים. דווקא באג'ו היה זה ששלח את הפנדל האחרון גבוה מעל השער, וברזיל זכתה בטורניר.

שנה אחרי המונדיאל זכה באג'ו באליפות הראשונה שלו עם יובנטוס. היה זה התואר הראשון של הביאנקונרי אחרי תשע שנים, אבל דווקא בנקודת השיא הזו, בחר באג'ו לעזוב. הוא חתם במילאן ולמרות שזכה מיד באליפות נוספת, התקופה שלו בסן סירו לא זכורה כמוצלחת. ב-1997 עבר באג'ו לבולוניה ונהנה מעונה מופלאה עם 22 שערים. צ'זארה מאלדיני השתכנע להחזיר את הכוכב לסגל לקראת מונדיאל 1998, אחרי שסאקי השאיר את באג'ו בחוץ באליפות אירופה שנתיים קודם לכן.

באג'ו של 1998 כבר לא היה אותו שחקן מופלא. הוא הספיק לכבוש שני שערים בשלב הבתים והפך לשחקן האיטלקי היחיד עד כה שכבש בשלושה גביעי עולם. אחרי המונדיאל המשיך באג'ו לשנתיים רעות באינטר, שם ידע מערכת יחסים עכורה עם מרצ'לו ליפי. התחנה האחרונה שלו הייתה ברשיה, במדיה שיחק עד שפרש ב-2004. הוא סיים את הקריירה עם 205 שערים בסרייה A והוא הכובש החמישי בטיבו בהיסטוריה של הליגה.