דילמה גדולה עמדה בפני ראשי פיפ"א לפני שהחליטו כי המארחת של המונדיאל ה-11 תהיה ארגנטינה, מדינה הנתונה לשלטון טוטליטארי של גנרל (וידלה), המואשם בהפרות חמורות של זכויות האדם. אבל ראשי הכדורגל העולמי מחליטים לנתק את הספורט מהפוליטיקה ולקיים את המשחקים דווקא שם.
עם תמיכה נלהבת של רבבות מקומיים, מצליחה ארגנטינה לזכות בתואר הנכסף לראשונה בתולדותיה. לא לפני שהעירה את חשדם של רבים, שעה שבשלב הבתים השני הביסה את פרו בתוצאה 0:6. ארגנטינה נאבקה על ראשות הבית מול ברזיל ונזקקה לניצחון בן 4 שערים לפחות במשחק האחרון. כאמור, היא השיגה שישה.
ארגנטינה מגיעה לגמר ופוגשת את הפינאליסטית מ-74', הולנד, הפעם ללא יוהאן קרויף, שדווקא החליט להביע מחאה כנגד השלטון המקומי ולא הגיע לטורניר כלל.
ההולנדים מצליחים לשרוד את הר הגעש הארגנטיני, שכיסה את כר הדשא במעטה לבן של פיסות נייר. המשחק נכנס להארכה לאחר 1:1 ב- 90 דקות. ארגנטינה מתפוצצת על הולנד ומנצחת אותה 1:3. דניאל פסארלה, אוסבלדו ארדילאס ובראש ובראשונה מריו קמפס היו השמות. בעוד כמה שנים, לא יותר מדי, יצוץ גוץ ושמו מראדונה. לטורניר הזה החליט המאמן מנוטי שהוא "לא בשל מספיק מבחינה פיזית".
הנבחרות המשתתפות
אירופה:
הולנד, מערב גרמניה, איטליה, צרפת, הונגריה, פולין, אוסטריה, ספרד, שבדיה, סקוטלנד
דרום אמריקה:
ארגנטינה, ברזיל, פרו,
אפריקה:
טוניסיה
אסיה/אוקיאניה:
איראן
צפון/מרכז אמריקה
מכסיקו