ב-20 בספטמבר אירחה ברזיל את ארגנטינה למשחק ידידות בגויאש. פנדל של ניימאר בתוספת הזמן העניק לסלסאו ניצחון 1:2 בהתמודדות שכללה את השחקנים המקומיים של שתי הנבחרות, אבל הדרמה האמיתית התחוללה ביציעים. "להתראות מאנו! תחזור פליפאו!", שאג הקהל הברזילאי בגויאש, שהחליף את שריקות הבוז ממשחקי ההכנה הקודמים בהצהרה ממשית. חודש אחרי הכישלון בגמר הטורניר האולימפי בלונדון, זמן החסד של מנזס הסתיים. עוד חודשיים חלפו, ודרישת ההמונים התקבלה במלואה. מנזס נזרק בבושת פנים, לואיז פליפה סקולארי הוא שוב המושיע של המולדת.
למעשה, למנזס לא היה סיכוי. הוא ניסה לבצע מהפכה, אך היה נאיבי מדי ודרש זמן וסבלנות. אלה דברים שהכדורגל הברזילאי לא מסוגל לספק. לא ההתאחדות, לא התקשורת ובטח שלא האוהדים. מנזס החזיק מעמד שנתיים שלמות וניתנה לו הזדמנות אחרונה באולימפיאדה, כדי להראות שאכן יש כיוון בנבחרת - ובברזיל כיוון משמעותו תארים. אחרי ההדחה ברבע גמר קופה אמריקה, ההתבזות בגמר האולימפי מול מקסיקו הייתה די והותר. עיתוי הפיטורים אולי הפתיע, אבל הכתובת הייתה על הקיר. היא התנוססה באותיות גדולות עוד בטרם העם אמר את דברו בגויאש. מאז שובו מלונדון, מנזס היה משול לגבר מת מהלך. הלחץ העצום הזה גרם לברזילאים לחזור אל הישן והמוכר, במקרה הזה סקולארי.
אלוף העולם מ-2002 חוזר לקדנציה שנייה בנבחרת, מגובה בחבר קרלוס אלברטו פריירה, שהוביל את ברזיל בעצמו לזכייה במונדיאל 94' ואימן את הנבחרת בשלוש קדנציות שונות. המאמן בן 64, עוזרו בן 69. הם ראו הכל וחוו הכל. בנבחרת ובקבוצות. בעוד פריירה היה מחוץ לעניינים בשנתיים האחרונות וחוזר מפרישה כסוג של מוטיבטור ואוזן קשבת (כפי שמריו זאגלו היה עבורו ב-1994) סקולארי עבד ובעיקר נכשל. אחרי הקדנציה הקצרה והעגומה בצ'לסי, הוא המשיך להרפתקה מתגמלת בבוניודקור מאוזבקיסטן וב-2010 חזר הביתה לפלמייראס, מועדון בו הוא נחשב לסוג של קדוש. אלא שבניגוד לגביע הליברטדורס ושאר התארים שאסף בסיבוב הראשון בפלמייראס, הפעם סקולארי הסתפק בגביע אחד והוא חתום על ירידת הליגה של הקבוצה, אף על פי שסיים את תפקידו לפני כחודשיים (כשלטענת רבים הותיר מאחור אדמה חרוכה). "הוא הבטיח לעזור לנו ונטש", האשים הקשר הצ'יליאני חורחה ואלדיביה. "היינו בהלם כשהוא הודיע לנו".
כפי שניתן להבין, בברזיל התעלמו מהקלישאה לפיה "אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך". במקרה של סקולארי, הנוסטלגיה הכריעה את הכף. על פליפאו להוכיח כי הוא אותו מאמן נמרץ שלא מתרגש מביקורות, בדיוק כפי שהיה לפני עשור. כך יוכל לפרוש בשיא ולצאת לגימלאות כמאמן היחיד שהביא לברזיל שני גביעי עולם. כל תוצאה אחרת לא תתקבל בעין אוהדת. בנוסף, הפעם נקודת הפתיחה שלו שונה במקצת. הוא שוב נוחת כמושיע, אך לפני עשור הוא הציל קודם כל את קמפיין המוקדמות המגומגם של ברזיל ובאמצעותו בנה את הנבחרת. לכן גם מחלו לו על הכישלון בגביע הקונפדרציות. במקרה הנ"ל, אותו גביע קונפדרציות מושמץ יהווה את התרגול הרשמי היחיד של ברזיל לקראת המונדיאל הביתי, כשההגרלה תהיה כבר בשבת. זו הסיבה בגינה נמסרה ההודעה הרשמית על המינוי כבר הערב, במקום להמתין עד ינואר כפי שתוכנן תחילה.
נשיא ההתאחדות ז'וזה מריה מרין הוא האיש שבישר על המינוי. הוא גם זה שהראה למנזס את הדלת החוצה ועמד על כך שלא ימונה מאמן זר. למי שתהה מדוע פפ גווארדיולה, שעל פי דיווחים חשק בתפקיד למרות הימצאותו בשנת שבתון, לא נבחר בסופו של דבר. "זכינו בחמישה גביעי עולם איתם (המאמנים הברזילאים), לכן קשה לנו לבחור במאמן זר", הסביר מרין את הלבטים עוד לפני שנפלה ההכרעה הצפויה ושלח עקיצה למנזס המפוטר: "זה יהיה מישהו שמסוגל להתמודד עם לחץ התפקיד".
התקשורת בברזיל לא הייתה עושה הנחות למאמן זר, גם אם קוראים לו גווארדיולה והוא מגיע מברצלונה. "גווארדיולה יכול היה להביא פילוסופיה חדשה לנבחרת ולכדורגל הברזילאי", כתב העיתונאי אלברו אולביירה פיליו, "אבל לשם כך הוא היה זקוק לזמן ולמנהיגות רצינית יותר בהתאחדות". סקולארי, לעומת זאת, מגיע עם שלוש שכבות הגנה: הניסיון מהקדנציה הקודמת, נוכחותו של פריירה לצידו וכמובן הגביע העולמי מ-2002.
המבקר הבוטה ביותר של מנזס לאורך כל הדרך היה רומאריו, שהיה גם מהראשונים לברך על הפרידה ממנו ("ברוך שפטרנו") ועל מינוי המחליף. "תודה לאל שחסרי הכישורים הללו בהתאחדות פגעו לפחות פעם אחת", אמר רומאריו בסגנונו הייחודי. "אני בטוח שכל התחלואים מתקופתו של מנזס לא יחזרו שוב. הצוות הזה יזמן את השחקנים הטובים ביותר. אני מאחל הצלחה לחברים פריירה וסקולארי". גם כוכב העבר זיקו הצטרף: "פליפאו זכה בכל כך הרבה תארים כך שצריך לכבד אותו. לו ולפריירה יחד יש ניסיון עצום ואני יכול רק לאחל להם הצלחה בתפקיד".
אף על פי שסקולארי מקובל על רבים, לא כולם בטוחים שהוא האיש המתאים כרגע. מגן העבר קרלוס אלברטו, שכבש בגמר ב-1970 מול איטליה, הזכיר כי סקולארי נכשל בשנים האחרונות: "אני לא יודע אם זה הרגע של פליפאו. הוא זכה בגביע העולמי ב-2002 - אבל זה היה ב-2002! השנה הוא התרסק עם פלמייראס. לגבי פריירה, הוא יודע הכל". בברזיל יודעים כי קולות כאלה יגברו במידה שהנבחרת תפשל בקונפדרציות, ואז הלחץ לקראת המונדיאל רק יתעצם. גם סקולארי הבין - דבר לא יתקבל מלבד גביע.
