קיץ 2001. למרות סגל מוגבל למדי ונטול הכוכבים הגדולים, נבחרת ברזיל הייתה אחת משתי הפייבוריטיות (יחד עם צרפת, אלופת העולם דאז) לזכייה בגביע הקונפדרציות. הנבחרת של אמרסון לאאו הציגה כדורגל עלוב בשלב הבתים וסיימה בתיקו מאופס מול קנדה ויפן, הודחה בחצי הגמר לאחר הפסד 2:1 לצרפת והמבקרים קטלו את שוער העבר הגדול, שמצידו לא ייחס חשיבות רבה לטורניר. מיד לאחר ההפסד המביך 1:0 לאוסטרליה במשחק על המקום השלישי, לאאו כבר נשלח הביתה וחתם בכך קדנציה קצרצרה של שבעה חודשים בתפקיד המאמן הלאומי. כמה ימים לאחר מכן מונה לואיז פליפה סקולארי במקומו. הוא הושפל בקופה אמריקה על ידי הונדורס ושרד בקושי את מוקדמות המונדיאל, אבל קצת יותר משנה לאחר מינויו הכול נשכח. הוא היה אלוף העולם.
קיץ 2013. כמו לאאו בזמנו, גם סקולארי ישלים בגביע הקונפדרציות שבעה חודשים לא ממש מוצלחים. אחרי שהקהל והתקשורת עשו את המוות לקודמו הנאיבי מאנו מנזס שקרס תחת הלחץ, סקולארי הוצג כמשיח והגיע רכוב על חמור לבן (קרלוס אלברטו פריירה). הוא הועדף על פני פפ גווארדיולה אך ורק בשל היותו ברזילאי. "זכינו בחמישה גביעי עולם עם מאמנים ברזילאים", הסביר אז נשיא ההתאחדות ז'וזה מריה מרין. "אנחנו לא יכולים למנות פתאום מאמן זר".
באופן לא ממש מפתיע, גם המשיח לא זכה ליותר מדי ימי חסד. למרות ניסיון העבר, הנוכחות של פריירה והתהילה מ-2002. אותו ציבור תובעני שדרש את מינויו, מחה על היכולת במשחקי ההכנה וליווה את שחקניו בבוז צורם. גם הניצחון החלק על צרפת (0:3) לא הוריד את מפלס הלחץ במדינה שתוציא לדרך את משחקי המונדיאל בעוד שנה מהיום. השחקנים חוששים מהקהל, האוהדים חוששים מפיאסקו וסקולארי חושש שהקדנציה השנייה שלו תהיה דומה יותר לזו של אמרסון לאאו מאשר לראשונה שלו. עבור יתר הנבחרות, גביע הקונפדרציות הוא טורניר הכנה ידידותי. עבור ברזיל מדובר במלחמת עולם.
"איזו מדינה נמצאת בין גאנה למאלי? ברזיל". זו הבדיחה החדשה שהופצה בפורטו אלגרה לפני משחק ההכנה מול צרפת, שדווקא הסתיים בצורה מוצלחת והיה הניצחון הראשון של הסלסאו על נבחרת גדולה מאז 2009, אז גם זכתה בתואר האחרון שלה (גביע הקונפדרציות, כמובן). זה עדיין לא הספיק כדי לתקן את הרושם שהותירו כל משחקי ההכנה הקודמים (ניצחון בודד מתוך שישה) או כדי להוריד את מפלס הלחץ. בדיוק שנה לפני פתיחת המונדיאל הביתי, ברזיל צנחה בדירוג העולמי של פיפ"א עד למקום ה-22, כשלפניה גאנה ואחריה מאלי. שפל חסר תקדים. נכון, הדירוג של פיפ"א חסר חשיבות ואולי אף שערורייתי, שכן הוא מקפח נבחרות שלא נוטלות חלק במשחקי המוקדמות. ועדיין, מבחינת הברזילאים הדירוג הזה הוא סימבולי. הוא מסמל את הדעיכה של הנבחרת ואת המרחק מחלום הגביע השישי.
סקולארי ניצב במוקד. הוא לא האמין שאחרי שבעה חודשים הוא ימצא עצמו על אותו כסא רותח ממנו נפלט מאנו מנזס. הבוז מצד הקהל הגיע לשיאו ב-2:2 מול צ'ילה באפריל וגרר תגובה נזעמת מצד ניימאר ("די, זה כבר משעמם"). סקולארי, לעומתו, העדיף לפתוח חזית עם התקשורת. אחרי שההופעה של ברזיל ב-2:2 מול אנגליה הוגדרה כ"תצוגת נפל" וסקולארי הואשם במערך פחדני וסגנון שלועג למסורת הברזילאית, המאמן הגיב בתקיפות. "רק אתם לא רואים את התמונה הגדולה", כעס ביג פיל. "כולם מעריצים את הכדורגל שלנו, אנשים מאירופה רוצים להשקיע במדינה שלנו ואין טעם לדבר על הבעיות שלנו כל הזמן. יש לנו חשיבות, כבוד ומסורת. הדירוג? זה מגוחך. אמרתי לשחקנים שעד תחילת המונדיאל נרד גם למקום ה-30. מה זה משנה. 14 מתוך 23 השחקנים בסגל שלי זכו העונה בתארים. יש לנו את כל מה שצריך כדי להיות שוב אלופי העולם".
לביקורת נגד סקולארי היה שותף גם טיטה, מאמנה המוערך של קורינתיאנס ומי שבעיני רבים היה מועמד ראוי יותר לתפקיד. "מה סקולארי מחפש עכשיו?", תהה המאמן. "הוא מנסה לפצות על הזמן האבוד, לקבל הכרה מחודשת. זמנו עבר". אותו טיטה היה חבר טוב של סקולארי והפך ליריב מושבע ב-2011, כשבחצי גמר הפאוליסטה שיחקה קבוצתו מול פלמייראס והוא האשים את פליפאו בהפעלת לחץ על השופטים ("הוא רק מדבר, הוא מדבר יותר מדי").
במסיבת עיתונאים הזויה לפני המשחק מול צרפת, סקולארי ניצל את ההזדמנות לסגור חשבון. כאשר אחד העיתונאים ביקש התייחסות לטענה של טיאגו סילבה, לפיה השערים שברזיל ספגה נבעו מחוסר תקשורת בתוך הנבחרת, המאמן השיב: "זו לא אשמתי, גם מאמנים אחרים יגידו לכם את זה. אני תמיד מדבר". סקולארי עוד הספיק להתבדח עם שחקן העבר בלטי, ביקש בגיחוך מכתב יפני לעזוב את האימון ("יפן במונדיאל, עכשיו אנחנו יריבים") וחתם את מופע הסטנד אפ מול כתב צרפתי שרצה להפנות אליו שאלה והציע שישים אוזניות לצורך תרגום. "אני יודע צרפתית", חייך סקולארי: "בונז'ור". הרבה בדיחות, מעט תשובות רציניות. למזלו, משחק ההכנה האחרון עבר בשלום.
את התשובות הרציניות לשאלות שלהם יקבלו הברזילאים בגביע הקונפדרציות. זהו בסך הכול טורניר הכנה לקראת הדבר האמיתי ב-2014, אבל בברזיל מכנים אותו - בהגזמה יתרה, יש לציין - "אחד הטורנירים החשובים בתולדות הנבחרת". עד כמה גדולה הפאניקה לקראת המבחן הרשמי הראשון (והאחרון) של הסלסאו לפני המונדיאל? מספיק להיזכר בסערה שקדמה לגבר הגביע הגרמני, אז ההתאחדות הברזילאית מנעה מדנטה ולואיז גוסטבו, צמד שחקני באיירן מינכן, לחזור לגרמניה על מנת להשתתף במשחק. המנכ"ל קרל היינץ רומיניגה אף טען כי בברזיל איימו על השחקנים שטיסה לגרמניה תשים סוף לקריירה הבינלאומית שלהם.
כך, בזמן שבספרד משכו את הליגה עד תחילת יוני ובאיטליה שלחו חלק משחקני הנבחרת הבוגרת לייצג את הצעירה ביורו, ברזיל התעקשה על שחקנים שכרגע לא מיועדים להרכב. "אני לא אוהב התנהגות אנוכית של מאמנים, ולכן אנשים כמו סקולארי ומוריניו מעצבנים אותי", תקף יוהאן קרויף, שמעולם לא פספס הזדמנות טובה לעקוץ אחרים. "רק תראו את סקולארי. המשחק הראשון בגביע הקונפדרציות - טורניר ידידותי - יהיה ב-16 ביוני, ועדיין הוא ממנע מדנטה וגוסטבו לשחק בגביע הגרמני. זה היה המשחק האחרון של העונה הטובה בהיסטוריה של באיירן, ולאחר מכן היו חגיגות שהן הדובדבן על הקצפת. זה רק מראה שהוא באמת לא מבין כלום".
לא הייתה זו הפרשיה היחידה שהפרה את השלווה במחנה הברזילאי הלחוץ ממילא. בעוד אי זימונם של רונאלדיניו וקאקה הוותיקים עבר יחסית בשקט, ניפויו של ראמירס גרם לפתיחה של תיבת פנדורה עתיקה. שחקן צ'לסי הגיב בדיפלומטיות, אבל רעייתו הזועמת כתבה: "שום דבר ואף אחד לא ימחק לו את החיוך מהפנים. זו עוד בחירת סגל ממוצעת ולא מוצדקת של המאפיה. ברכותיי, אנשי ההתאחדות. ברכותיי, ברזיל. זו הסיבה שלעולם לא נהיה הכי טובים בעולם". על פני ראמירס, שנראה היה כבחירה הטבעית של סקולארי בקישור האחורי, הועדפו פאוליניו, פרננדו וז'אן המשחקים בליגה הברזילאית. 11 שחקנים - כמעט מחצית מהסגל - מגיעים מהליגה המקומית. המקטרגים ירמזו לשחיתות ויטענו כי מדובר בניסיון לקדם שחקנים על גבה של הנבחרת סטייל תקופת לושמבורגו, בתקווה לגזור עליהם קופונים לאחר שיימכרו לאירופה. סקולארי יזכיר שאת המונדיאל ביפן ודרום קוריאה הוא לקח עם 13 שחקנים מהליגה הברזילאית.
היתרון המרכזי של סקולארי מהווה גם את נקודת התורפה העיקרית שלו. הוא משתמש בהישג מ-2002 כשריון שיגן עליו ומבטיח לאוהדים שחזור בקיץ הבא. מצד שני, האזכורים הרבים של הזכייה האחרונה באליפות העולם משמשים את מבקריו שטוענים כי הוא מיושן. סוג של חרב פיפיות. "הוא כל הזמן משנה טקטיקות והרכבים", נכתב על סקולארי ב'גלובו'. "פעם חלוץ אחד, פעם שניים. שני קשרים אחוריים ואז אחד. 4-4-2 מסורתי ולפתע 4-2-3-1. הבעיות בהגנה נותרו כשהיו, ניימאר והולק אנוכיים והמרחק מהנבחרות הגדולות של אירופה עדיין גדול. סקולארי שבוי עדיין בקונספציה של 2002". המאמן הוותיק הפנים חלק מהמסר, ומול צרפת ביצע שינוי בודד בהרכב. התוצאה: ברזיל סוף כל סוף ניצחה נבחרת גדולה וגם לא ספגה שער. "בשנתיים של מנזס היו יותר מדי ניסויים ולא היה בסיס, ואילו סקולארי ופריירה מבינים שהם צריכים קבוצה יציבה ומגובשת", הסביר פלה האגדי. "הם יודעים מה הדבר היחיד שחסר לנבחרת. לכן אני סומך עליהם". סקולארי רק מתפלל שימשיכו לסמוך עליו גם ב-30 ביוני.
