תאונה שמחכה להתרחש: האנגלים מחכים לג'ו הארט בפינה

סקוט קארסון לא ישכח את הערב הארור בנובמבר 2007 כאשר סטיב מקלארן החליט להעניק לו הופעת בכורה רשמית בין הקורות של אנגליה דווקא במשחק הקריטי מול קרואטיה. מצד שני, על הנייר הייתה המשימה של שלושת האריות קלה יחסית. הקרואטים כבר הבטיחו העפלה ליורו 2008 מהמקום הראשון, בעוד החבורה של מקלארן היתה זקוקה לתיקו בלבד בוומבלי כדי להצטרף אליהם. עומר גולן סידר להם את המצב האידיאלי הזה עם שער הניצחון הדרמטי מול רוסיה וכמעט קיבל על כך מרצדס.

איש לא ציפה שקארסון יפשל כבר בתחילת ההתמודדות ויאפשר לכדור פשוט יחסית של ניקו קרנצ'אר לחמוק ממנו לרשת. קרואטיה ניצחה 2:3, מקלארן פוטר פחות מ-24 שעות לאחר מכן, רוסיה נסעה לאליפות אירופה והעפילה לחצי הגמר. קארסון נותר מרוסק. הקריירה שלו לא שבה למסלולה לעולם.

ההיסטוריה המודרנית ידעה הרבה יותר מדי טעויות ביזאריות של שוערים אנגלים ברגעים חשובים. דיוויד סימן שאפשר לרונאלדיניו להקפיץ מעליו מחצי מגרש ברבע גמר מונדיאל 2002, פול רובינסון מול אותה קרואטיה במוקדמות יורו 2008 בזאגרב עם המסירה של גארי נוויל לאחור שפגשה גבשושית, רוברט גרין האומלל עם ההשמטה המזעזעת מול ארצות הברית במונדיאל 2010... מכל הסיוטים האלה, חווה קארסון את הגרוע ביותר. אי העפלה לטורניר גדול קשה יותר אפילו בהשוואה להדחה ממנו.

האם ייתכן שאנגליה לא תהיה במונדיאל הקרוב? בממלכה זוכרים היטב את תחושת העלבון אחרי כישלון ההעפלה לארה"ב 94, גביע העולם היחיד ממנו נעדרו האריות בשלושה העשורים האחרונים. כעת הסכנה הזו שוב מוחשית. הנבחרת של רוי הודג'סון חייבת לנצח בשני המשחקים האחרונים את מונטנגרו ואת פולין על מנת להיות תלויה רק בעצמה. מעידה אחת – והיא עלולה לא להיות אפילו בפלייאוף.

ביום שישי מצפה לה משחק גורלי בוומבלי, מול נבחרת בלקנית נחושה, בו כל טעות עלולה לחרוץ על הדין. קצת מזכיר את 2007, אבל הפעם יעמוד בין הקורות שוער מנוסה הרבה יותר. יש רק בעיה אחת – בימים אלה נראה כי הבחירה בג'ו הארט שנויה במחלוקת אפילו יותר מאשר האשראי שקיבל בשעתו קארסון. בדיון בכושרו הבעייתי של השוער יצא לחלוטין מפרופורציות, ונדמה כי עשרות עיתונאים כבר הכינו לו את הגיליוטינה לקראת הפאשלה התורנית. צריך עצבים של ברזל כדי לא לתת להם תענוג להוריד את החרב.

בדיוק לפני שנה היה הארט על גג העולם. ההצגה הפנומנלית שלו במשחק הביתי של מנצ'סטר סיטי מול דורטמונד בליגת האלופות היתה בלתי נתפסת. הצהובים-שחורים של יורגן קלופ תפסו יום בהתקפה, העורף של התכולים קרס, וביום שגרתי איש לא היה בא בטענות להארט אם זה היה נגמר עם שישיה ברשת. זה נגמר בתיקו 1:1. מספר ההצלות של הארט גרמו לרוברטו מאצ'יני להודות לו אישית על הנקודה שהציל "באורח פלא", בעוד ויין רוני צייץ בטוויטר: "ג'ו הוא השוער הטוב בעולם".

לטענה זו היה קייס רציני מאוד. קור הרוח, כושר המנהיגות, הביטחון העצמי המזהיר והאינסטינקטים הנהדרים הפכו את הארט למועמד רציני מאוד לתואר. היה לו חלק עצום בזכייתה של סיטי באליפות ב-2012. מאז תפס את מקומו בין הקורות של אנגליה בספטמבר 2010, הוא הוכיח לכולם בדיעבד כי פאביו קאפלו היה חייב לתת לו לשחק במונדיאל ההוא בדרום אפריקה במקומם של גרין ודייויד ג'יימס. ביורו 2012 הוא היה כביר, והאמונה שלו ביכולתו לשבור את הנאחס האנגלי בפנדלים, ברבע הגמר מול איטליה, בלטה מאוד לעין, עד שבא אנדראה פירלו ופוצץ את הבלון.

האם זה היה הרגע בו משהו השתבש? או אולי היו אלה השבחים הגדולים שקיבל אחרי הופעת הסופרמן מול דורטמונד? ספק אם הארט עצמו יודע לשים את האצבע על העיתוי המדויק בו הפסיק להיות שוער עם קרח בוורידים והתחיל לשגות יותר מדי. בשנה האחרונה קצב הטעויות הלך והתגבר, ומדובר במכלול של בעיות. הארט בטוח פחות מאשר בעבר ביציאה לכדורי גובה, הוא לא תמיד סוגר הרמטית את הפינה הקרובה, ואפילו כדורים פשוטים יכולים להיכנס לרשת. פעם ידעו בלמי סיטי כי מאחוריהם יש חומה בצורה, אבל זה כבר לא המצב.

יציאה אומללה לכדור שהוגבה מקרן עלתה לאנגליה בשתי נקודות אבודות בפולין בתיקו 1:1 באוקטובר 2012. כעבור חודשיים ספג הארט שער ביזארי למדי מרגלי אדם ג'ונסון בהפסד 1:0 בסנדרלנד. עוד חודש חלף, וכדור שגרתי התגלגל דרך רגליו לרשת בהפסד בסאותהמפטון. באוגוסט ספג השוער האנגלי מבעיטה שגרתית של ג'יימס מוריסון במשחק ידידות מול סקוטלנד, ומיד לאחר מכן באה סדרת טעויות שהובילו לפיאסקו של סיטי בקארדיף. זו רשימה חלקית בלבד. מובן שבשנה זו היו להארט גם משחקים מעולים והצלות ברמה הגבוהה ביותר. ואולם, במקום לדבר על איכויותיו, החלו אנשים להתמקד בצד השני של המטבע. בשלב מסוים, טעויות שהוגדרו כ"לא אופייניות" הפכו ל"אופייניות". כאשר זה קורה, גם שוערים יציבים מאוד נפשית עלולים להיקלע למשבר.

המשבר הזה פרץ במלוא עוזו אחרי ששניים משלושה השערים של באיירן מינכן בליגת האלופות בשבוע שעבר הובקעו באשמתו הישירה של הארט. שערי הגיהינום נפתחו על השוער, ומעמדו בנבחרת הוטל בספק. "יש גבול בין בטחון עצמי לשחצנות, ואני חושב שהארט היה קצת שחצן השנה", הצהיר רוי קין. "הוא צריך להיות מאוכזב מעצמו", קבע גארי נוויל. הודג'סון נאלץ לתת גיבוי פומבי לשוערו והכריז שלא יחליף אותו, אבל שאלה בנושא הועלתה להצבעה באתר האינטרנט של עיתון דיילי טלגרף והביאה לתוצאות עגומות – 61 אחוזים מהמשיבים דרשו לספסל את הכוכב.

מנואל פלגריני, מאמן סיטי, הביע באופן פומבי את היעדר שביעות רצונו. "ברור שאני מודאג מהטעויות", אמר הצ'יליאני ורמז כי קוסטל פאנטילימון עשוי לפתוח בשער מול אברטון בסוף השבוע האחרון. זה לא קרה – הארט עמד בין הקורות, ואפשר היה לבוא אליו בטענות על השער של רומלו לוקאקו. "אפשר היה להרגיש שג'ו לא שקט במהלך השבוע, וזה היה לנו מוזר", אמר המגן פאבלו סבאלטה שיצא להגנתו של השוער: "לפעמים ג'ו טועה, אבל אין אדם שלא טועה. הוא עדיין השוער הטוב ביותר".

בעוד בתקשורת נזרקים לאוויר שמות של שוערי רכש אפשריים בסיטי בינואר על מנת להגביר את התחרות, דיברו שוערי עבר כאיש אחד בזכות הארט. "יש לו כשרון להוכיח שכולם טועים, והוא יצחק אחרון", אמר פיטר שילטון, שידע דבר או שניים על משברים לאורך הקריירה הארוכה והמפוארת. למען האמת, אין להודג'סון ברירה בכל מקרה. על אף הכושר הנהדר של פרייזר פורסטר בסלטיק והיכולת היציבה של ג'ון ראדי בנוריץ', חוסר ניסיונם בזירה הבינלאומית פשוט לא מאפשר להמר עליהם ברגע כה מכריע. גם אם מצבו הנוכחי לא אופטימלי, הארט הוא האופציה הטובה ביותר.

שוער אנגליה עשוי לצלוח את החודשים הבעייתיים ולשוב להיות אחד הטובים בתבל. אלא שנגד מונטנגרו המעמסה הנפשית על כתפיו תהיה גדולה מאוד. הרי הסיכוי שלו להיות איש המשחק קלוש. היריבה תחסר ככל הנראה את מירקו ווצ'יניץ' הפצוע, וגם שיתופו של סטבן יובטיץ' מוטל בספק. הבלקנים יתבססו בעיקר על הגנה, ומספר ההזדמנויות ליד שערו של הארט צפוי להיות נמוך. הוא לא יזדקק להצלות מרהיבות רבות ולא ישחזר את מופע דורטמונד. לעומת זאת, רגע אחד של חוסר ריכוז, סטייל קארסון, עלול לסדר לו את הכותרת השלילית הגדולה מכולן, ולנפץ את חלום ההעפלה לברזיל. אם זה יקרה, ייתכן שכבר לא תהיה להארט דרך חזרה. הוא יודע שהסיכון עצום. כל הזרקורים עליו, והוא חייב לעשות את העבודה.

מרקו ארנאוטוביץ' הוגדר כבר בתחילת דרכו כזלאטן האוסטרי. איך אפשר אחרת? ילד מוכשר בטירוף, מכדרר בחסד, עם שורשים בוסניים ואופי בלתי נסבל – הכינוי הזה התבקש. ואולם, בעוד איברהימוביץ' האמיתי השיג לא מעט כבר בשלבים המוקדמים של הקריירה, החיקוי האוסטרי כיכב בעיקר בצהובונים. סכסוכים בלתי פוסקים עם מאמנים ועם חבריו לקבוצה והפרות משמעת מלוות אותו בכל מקום. כאשר הושאל לאינטר, התפרסם בגלל שביקש מסמואל אטו לנהוג בבנטלי שלו, והרכב נגנב. סטיב מקלארן אמר שהוא השחקן הקשה ביותר שאימן אי פעם, ז'וזה מוריניו הגדיר את התנהגותו כילדותית, תומאס שאף חשב שיוכל לאלף אותו בברמן אך נכשל. אז הקיץ עבר ארנאוטוביץ' לסטוק, ובינתיים לא הרשים, אבל בנבחרת עדיין תולים בו תקוות. ניצחון בשבדיה מול זלאטן יאפשר לאוסטרים להעפיל לפלייאוף על חשבון היריבה, וזהו אחד המשחקים החשובים של הערב.

רק בצפון אמריקה יכולה נבחרת להיכשל במשך שנה שלמה, ובכל זאת להישאר עם סיכוי סביר להעפיל למונדיאל. התוצאות של מקסיקו, שאמורה על הנייר לטייל לברזיל בהליכה, היו מחפירות בלשון המעטה. אפשר הגדיר אותן כהזויות. יש לה ניצחון בודד בשמונה משחקים בבית הגמר הצפון אמריקאי, וחמור מכך – ארבעה שערי זכות בלבד. בחירת סגל אבסורדית וסגנון ניהול ביזארי של המאמן חוסה מנואל דה-לה-טורה שפוטר לפני חודש הותירו את הנבחרת המפוארת ביבשת במקום החמישי מתוך שישה. למזלם של המקסיקנים, המקום הרביעי מקנה כרטיס לפלייאוף נגד ניו זילנד, כך שהכול עדיין בידיהם. ניצחון על פנמה יקרב אותם מאוד למקום המיוחל הזה. עם המאמן החדש ויקטור ווסטיץ', שזימן סוף כל סוף את כל הכוכבים, זה נראה אפשרי ביותר. אם אפילו הזדמנות נוחה זו תפוספס, הרי שמקסיקו ממש לא ראויה להעפיל, אך היא תחסר לנו מאוד בקיץ.

הוא שוב עשה את זה. אחרי שהודיע על פרישה מהמדים הלאומיים ונטש בטריקת דלת על רקע מחלוקת עם המאמן פולקר פינקה על בחירת ההרכב, סמואל אטו חזר בו לבקשת נשיא המדינה. "זה מה שהאיש מספר אחת בקמרון רוצה, ונעשה הכל כדי להעפיל לברזיל", אמר החלוץ. רוברטו קרלוס כבר סיפר על הבלגאן שזרע אטו באנז'י מחצ'קלה עם התערבות יומיומית בהחלטות מקצועיות של מאמנים. האם שובו לשורות האריות ארבעה ימים בלבד לפני הקרב הקשה בטוניסיה יועיל או יזיק? האם אפשר להתאים את כל התוכניות לגחמותיו של השחקן המוכשר ביותר? את התשובה נקבל ביום ראשון.