משוך בגייזר: על הצלחתה של נבחרת איסלנד

לאחרונה פיתחו סטודנטים איסלנדים אפליקציה שמאפשרת לכל שני אזרחי המדינה לבדוק אם יש ביניהם קשר דם – מידע חשוב במיוחד אם הם מתכוונים להתחתן. הצורך בשימושון זה קיים בהחלט. אחרי הכול, שיטת שמות המשפחה במדינה מסובכת ולא מאפשרת מעקב כי הם לא נשמרים לאורך דורות, בעוד מספר התושבים באי קטן, בסך הכל 320 אלף איש. זו לא טעות. אוכלוסייתה של איסלנד קטנה משל לוקסמבורג, וגם מזו של תל אביב. בימים אלה כל האי נמצא בטירוף ומאמין, לראשונה בתולדותיו, באפשרות העפלה למונדיאל. אם תעשה זאת, תהיה איסלנד למדינה הקטנה ביותר אי פעם שמיוצגת בגביע העולם.

הדרך לברזיל עדייו ארוכה. כדי להעפיל לפלייאוף, חייבים האיסלנדים להשיג בנורבגיה תוצאה לא פחות טובה מזו של סלובניה בשווייץ. השווייצרים של אוטמר היצפלד כבר הבטיחו את הכרטיס למונדיאל, אך לא ירצו לעשות בושות. הנורבגים איבדו את הסיכוי ביום שישי בעקבות תבוסה בסלובניה, אבל לא מתכוונים לחתום את הקמפיין בפיאסקו נוסף. יהיה זה ערב מעניין, וגם אם בסיומו תשמור איסלנד על המקום השני, צפויה לה משימה מאתגרת בהצלבה. בקיצור, הסיכוי לראות את נציגי אי הגייזרים על הבמה הגדולה עדיין לא מזהיר, ואולם כל המדינה יצאה לחלוטין מכליה. בצדק, כי יש להם נבחרת מצוינת עם עתיד ורוד.

עיתונאים מקומיים מדווחים על שגעון כדורגל ברמה היסטרית. כל הכרטיסים למשחק מול קפריסין שהתקיים ביום שישי נחטפו חודש מראש. בדרך כלל, רק נבחרות גדולות מצליחות למלא את היציעים ברייקיאוויק, אך בטורניר המוקדמות הנוכחי כולם רוצים להיות חלק מהחוויה. האצטדיון הלאומי מכיל 10 אלפים מקומות ישיבה בלבד, אבל תעשו את החשבון - מדובר בשלושה אחוזים שלמים מאוכלוסיית המדינה כולה. שיעורי הרייטינג בטלוויזיה שוברים שיאים, ונדמה כאילו כל האומה מרותקת למסכים. "קשה להאמין למה שהולך כאן", מספר העיתונאי תומאס טורדארסון, "השבוע שלפני המשחק מול קפריסין הפך לפסטיבל תקשורתי ענק. האווירה באצטדיון מעולם לא הייתה חמה יותר. האוהדים אף פעם לא אהבו את הנבחרת כמו עכשיו".

ניצחון 0:2 על הקפריסאים הצטרף לרשימת הצלחות מרשימה ב-2013, אשר שיאן בסתיו הנוכחי. לפני חודש חזרה איסלנד מפיגור 4:1 בשווייץ והשוותה ל-4:4 בזמן פציעות. מיד לאחר מכן הגיע קאמבק נוסף, בניצחון 1:2 הביתי על אלבניה. תוסיפו לכך ניצחונות קודמים על נורבגיה, באלבניה ובסלובניה, ותקבלו קמפיין חלומי. לאיסלנדים היה מזל גדול מאוד בהגרלה, והם קיבלו את הבית הקל ביותר, על הנייר ובפועל. אלא שהם היו בקבוצת הדירוג השישית, ועם יד על הלב - מי בכלל ציפה לראות אותם נוגעים בחלום לקראת סוף המרוץ?

זו לא הפעם הראשונה בה עומדים האיסלנדים באור הזרקורים. במוקדמות יורו 2000 הם היוו יריב קשה בבית שכלל את צרפת, רוסיה ואוקראינה ושמרו על סיכויי ההעפלה עד המחזור האחרון. כעבור ארבע שנים, פספסה שוב איסלנד סנסציה במחזור הנעילה כאשר סקוטלנד הקדימה אותה בדרך לפלייאוף. ואולם, אז הסגנון היה שונה בתכלית. איסלנד מלפני עשור הייתה נבחרת פיזית ואגרסיבית שהתבססה על הגנה. הפעם היא מציגה כדורגל אטרקטיבי, מהמרת על התקפה בכל משחק, והאוהדים נהנים מכל רגע. "המערך אז כלל חמישה שחקני הגנה, ובנינו בונקר. היום יש לנו שחקנים טובים יותר בחלק הקדמי, וכמות הכישרונות גדולה בהרבה", מסביר טורדארסון.

הסגל של איסלנד באמת מדהים עבור מדינה כה קטנה. לרשות המאמן השבדי לארס לאגרבק, שעבד במשך עשור עם נבחרתו הלאומית, עומדת שורה של צעירים בעל פוטנציאל להפוך לכוכבים גדולים בקנה מידה עולמי. כדי להפנים זאת, די לציין כי למלך שערי הליגה ההולנדית אין לאחרונה מקום בהרכב. אלפרד פינבוגאסון בן ה-24 הוא אחד החלוצים הלוהטים באירופה כולה. אחרי שהבקיע 24 שערי ליגה בעונה שעברה במדי הרנבן, הוא פתח את העונה הנוכחית עם 10 כיבושים בשבעה משחקים בלבד. אין ספק שהסקורר לומד לא מעט ממאמנו, מרקו ואן באסטן. אלא שבנבחרת הוא נאלץ לצפות בינתיים בחלוץ אחר שעושה לעצמו שם ענק בהולנד.

קולביין סיגטורסון, שהחמיץ חלק ניכר משתי העונות הקודמות בשל פציעה קשה, הוא התקווה הגדולה של איאקס, ובגיל 23 מתפתח לחיית רחבה אימתנית. בחוד של לאגרבק הוא משתף פעולה עם זקן השבט, איידור גודיונסן בן ה-35, ומאחוריהם מנווט את המשחק הכוכב העולה של טוטנהאם, גילפי סיגורדסון. תוסיפו אליהם את יוהאן גודמונדסון, הקיצוני של אלקמאר שהבקיע שלושער מרהיב לרשת שווייץ, ואת הקפטן ארון גונארסון, עמוד התווך של קארדיף בשלוש השנים האחרונות שפתח ברגל ימין את התנסותו בפרמייר-ליג, ותקבלו חוליה שלא חוששת מאף יריבה

אז איך הצליחה איסלנד הזעירה לגדל דור כה מפואר? התשובה נמצאת, באופן לא מפתיע, בתכנון לטווח ארוך ובהשקעה בנוער. "בתחילת העשור הקודם נבנו ברחבי המדינה מתקנים מקורים איכותיים, אשר מאפשרים אימונים סדירים בחודשים הקרים של השנה. הדור שהגיע עכשיו למרכז הבמה, ילידי סוף שנות ה-80' ותחילת שנות ה-90', הם הראשונים שזכו להנות מהפרויקט עוד כאשר היו ילדים בני 11 או 12", מסביר העיתונאי הבכיר וידיר סיגורדסון.

המגרשים לבדם לא מספיקים, וההתאחדות השקיעה רבות בהכשרת מאמני ילדים ונוער. למעשה, כל מועדון מחויב על פי חוק להעסיק מאמני נוער מוסמכים על מנת לקבל אישור לפעילותו. "רמת האימונים גבוהה מאוד כבר מגיל חמש. התחלנו בעשיה הזו לפני יותר מעשור, וכעת אנחנו קוצרים את הפירות. זו רק ההתחלה", מצהיר טורדארסון.

לפני שנה בדיוק הגיע נשיא פיפ"א, ספ בלאטר, לביקור באיסלנד ושיבח את מארחיו: "המגרשים המקורים, בגודל מלא, מרשימים ביותר. אין לי ספק שהעבודה היסודית של ההתאחדות תשפר מאוד את הכדורגל האיסלנדי". נשיא ההתאחדות המקומית, אולאפור גרימסון, אמר מצידו: "כאשר אני בוחן את התקדמות הכדורגל שלנו, שנעשתה בפרק זמן קצר במדינה קטנה, ברור לי שאפשר להגיע להישגים כאלה גם במקומות אחרים בעולם. הכדורגל היווה מרכיב חשוב מאוד בחיזוק הסולידריות החברתית שלנו בעת המשבר הכלכלי. יש לו כוח מאחד".

לכידות במדינה ולכידות בסגל. הכישרונות מכירים זה את זה כבר מזמן, והרשימו מאוד בהעפלתם לאליפות אירופה לנבחרות צעירות ב-2011, בין היתר עם ניצחון 1:4 על גרמניה במוקדמות. ארבעת המופלאים – סיגטורסון, פינבוגאסון, סיגורדסון וגודמונדסון – היו בסגל שנסע לטורניר בדנמרק ופספס העפלה לחצי-הגמר על חודו של שער. רוב שחקני הנבחרת הצעירה קיבלו זימון לבוגרת, ולכולם היה ברור שהכיוון חיובי. מעטים האמינו, עם זאת, שההצלחה תגיע מהר כל כך. "סברתי שנהיה בשלים להעפלה ליורו 2016, אבל לאגרבק הפתיע אותי, והתגבשנו לנבחרת טובה כבר בקמפיין הנוכחי", אומר העיתונאי סיגורדסון.

מאגר הכישרונות האיסלנדים כה עמוק, עד שאפילו ההחלטה של ארון יוהאנסון לערוק ממנו עברה ללא השלכות מיוחדות. קשר-חלוץ אלקמאר, יליד ארצות הברית ששב למולדתו עם הוריו כתינוק, בחר השנה לקבל את הזימון מנבחרתו של יורגן קלינסמן, ונכנס הישר להרכב הראשון שלה. באיסלנד, לעומת זאת, פשוט לא היה לו מקום על הדשא. יש אוהדים שמכנים אותו בוגד ושולחים מיילים נזעמים למערכות עיתונים בדרישה להפסיק את סיקור הקריירה של יוהאנסון, אבל השורה התחתונה המדהימה היא שהאמריקאים, אומה גדולה פי אלף מאיסלנד, זקוקים לו יותר.

האופטימיות בקרב האוהדים והעיתונאים מרקיעה שחקים. "אני חושב שיש לנו סיכוי טוב לקחת שלוש נקודות באוסלו, ואז נראה מה יהיה בפלייאוף. יש הרבה אוהדים שכבר מפנטזים על ברזיל שטופת השמש", מבטיח העיתונאי סיגורדסון. טורדארסון מסכים: "יש לנו הזדמנות מעולה לעלות לפלייאוף. אם נקבל בהגרלה נבחרת כמו יוון או שבדיה, אז יהיה סיכוי ממשי לעלות גם למונדיאל".

חשוב מכך, ללא קשר למה שיקרה בחודש הקרוב, ברור כשמש שהפרויקט האיסלנדי אינו זמני. זו לא אסטוניה שעלתה באופן סנסציוני לפלייאוף ההעפלה ליורו 2012, הובסה על ידי אירלנד וצללה חזרה למעמקים. "השחקנים הצעירים יכולים להפוך לכוכבים ברמה העולמית הגבוהה. הם צפויים להשתפר מאוד בשנים הקרובות. סיגטורסון יהיה חלוץ על. הוא החלוץ הישיר ביותר שראיתי אי פעם, מוכשר על הקרקע ובאוויר, שווה שער בכל משחק ומשחק" אומר סיגורדסון. "זו לא תופעה חולפת. הסגל הנוכחי צעיר מאוד, ובנבחרת עד גיל 21 מתבשלים כשרונות נוספים, במיוחד בחוליית ההגנה שזקוקה לחיזוק. החבר'ה האלה טובים מספיק כדי לעשות הרבה רעש באירופה", מבטיח טורדארסון. כאשר רואים את הנבחרת הצעירה מנצחת בכל ארבעת משחקיה הראשונים במוקדמות יורו 2015, אפשר להאמין לו.

אז הנה לכם תכנית שעובדת במדינה קטנה הרבה יותר מישראל. היסודות הונחו לפני יותר מעשר שנים, הדגש הושם על הכשרת מאמני קבוצות בגילאים צעירים מאוד, המתקנים שופרו ללא היכר, והתוצאה לפניכם. איסלנד כאן כדי להישאר, ואם תחולל סנסציה אדירה ותעפיל לברזיל, היא עשויה להיות חביבת הקהל הנייטראלי.