פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

        בראש הפירמידה: מאמן נבחרת ירדן חוסאם חסן חולם על מצרים

        חוסאם חסן, גדול שחקני מצרים בכל הזמנים, מונה למאמן נבחרת ירדן כדי להמשיך את דרכו של מחמוד אל גוהרי, גדול מאמני מצרים בכל הזמנים. המטרה שלו לנצח את אורוגוואי ולהגיע למונדיאל משנית לחלום האמיתי שלו: לחזור למולדת, הפעם על הקווים של הנבחרת הלאומית

        בראש הפירמידה: מאמן נבחרת ירדן חוסאם חסן חולם על מצרים
        וידאו: רויטרס, עריכה: מיכאל ברגמן

        "אנחנו יוון של אסיה", אמר מאמן ירדן במהלך אליפות אסיה שהתקיימה ביולי 2004, שבועות ספורים אחרי שהחבורה של אוטו רהאגל זכתה כנגד כל הסיכויים במדליות הזהב. היתה זו ההופעה הראשונה אי פעם של הירדנים בטורניר כי הם תמיד כשלו במוקדמות קודם לכן, אך הם ממש לא ביישו את הפירמה. נהפוך הוא – הבונקרים עבדו היטב, ובשלב הבתים לא הוציא השוער אף כדור מהרשת. ניצחון 0:2 על כוויית ותוצאות תיקו מאופסות מול דרום קוריאה ואיחוד האמירויות סללו את דרכה של שכנתנו ממזרח לרבע הגמר.

        "אני גאה בשחקניי, הם מקצוענים אמיתיים. אולי אנחנו סופגים ביקורת על סגנון המשחק, אבל הם בסך הכול ממלאים בקפידה את ההוראות", הצהיר המאמן. החלום "היווני" נעצר שם, בהפסד אכזרי בפנדלים ליפן. היה זה דו-קרב הזוי ביותר, בו החטיאו היפנים את שתי בעיטותיהם הראשונים, ואילו הירדנים החמיצו את ארבע הבעיטות האחרונות. זה לא הפריע לתחושת הסיפוק, וירדן חזרה הביתה מסין עם תחושת ניצחון מוראלי. משם, היא רק רצתה להמשיך ולהשתפר.

        ירדן, חוסאם חסן והמלך עבדאללה מחכים לאורוגוואי (ד', 17:00, יורוספורט)

        חוסאם חסן מאמן נבחרת ירדן (GettyImages)
        צעד אחד מהמונדיאל. מאמן נבחרת ירדן חוסאם חסן על הקווים (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        המצרי שבנה את ירדן

        האיש שחתום על הציטוטים הוא מחמוד אל גוהרי, גדול המאמנים המצרים בכל הזמנים, והיחיד שהצליח להצעיד את נבחרתו הלאומית למונדיאל מאז מלחמת העולם השנייה, ב-1990. אחרי שעשה קריירה מזהירה בארצו, במהלכה זכה פעמיים בגביע האלופות של אפריקה, עבר המאמן הוותיק לירדן ב-2001 ובנה את יסודות הנבחרת מהיסוד. במשך שש שנים הוא עמד על הקווים, נהנה ממעמד של סגן אלוהים, והשיג תוצאות מרשימות ביותר, כולל העפלה לחצי הגמר בגביע האומות הערביות. אחרי שפרש, הוא המשיך להתגורר ברבת עמון, וכיהן כמנהל הטכני של ההתאחדות, מפקח על הנבחרות בכל הגילאים. כאשר מת אל גוהרי לפני שנה, נערך בירדן טקס ממלכתי במסגרתו עברו שחקני הנבחרת אל מול ארונו, לפני שגופתו הוטסה לקבורה במצרים.

        לא מפתיע, אם כך, כי ההתאחדות הירדנית, בראשות הנסיך עלי בן אל חוסיין, בנו של המלך חוסיין ואחיו של המלך עבדאללה, פנתה הקיץ למצרים, כאשר נזקקה לפתע למלא את תפקיד המאמן. הצורך הזה נבע כתוצאה מניהול בעייתי והיעדר אמון מוחלט בנבחרת. חוזהו של עדנאן חמד, מאמן עיראקי אהוד מאוד במדינה, הסתיים ביוני תום שלב הבתים של המוקדמות. באופן לא צפוי, סיימה אתו ירדן במקום השלישי בביתה והעפילה לפלייאוף – צמד המשחקים מול אוזבקיסטן בספטמבר. באופן צפוי אפילו פחות, סירב חמד לחתום על חוזה חדש ועזב. הסיבות לכך לא פורסמו, והעיתונאים בממלכה עדיין מחפשים אותן. ההתאחדות מצידה הייתה חייבת לפעול מהר, ותוך מספר ימים נמצא יורש עם שם שהולך לפניו – חוסאם חסן.

        מאמן נבחרת מצרים חוסאם חסן (AP , Nasser Nasser)
        לא היה למצרים שחקן כמוהו, וספק אם יהיה. חסן עם גביע אפריקה (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        זכיות בהפרש של 20 שנה

        "אל גוהרי הוא דמות אב עבורי. הוא האישיות הדגולה ביותר שפגשתי בחיי, ומצרים חייבת לו המון", אמר חסן לפני מספר שנים. אל גוהרי היה זה שנתן את האות לפתיחת הקריירה המזהירה של הסקורר המצרי המפואר על המגרש, כאשר העניק לו מקום בהרכב אל אהלי ב-1985. החלוץ היה אז נער בן 18, שהוכיח מיד את כישוריו, זומן לנבחרת, וכעבר כעבור שנה חגג איתה זכיה בגביע אפריקה לאומות. באופן מדהים וחסר תקדים, הוא היה שותף לזכייה נוספת 20 שנה מאוחר יותר, בגיל 39. הפרש הזמנים בין שני האירועים מהווה שיא עולמי. במשך יותר מ-20 שנה לבש חסן את חולצת הנבחרת, שיחק בה 176 משחקים והבקיע 68 שערים.

        מדובר באגדה חיה, ולא רק במונחים של מצרים. רשימת התארים של חוסאם חסן כשחקן מעוררת התפעלות. הוא זכה באליפות מצרים 14 פעמים, הניף פעמיים את גביע אפריקה לאלופות, ועוד ארבע פעמים את גביע אפריקה למחזיקות גביע, בנוסף לשלוש אליפויות אפריקה עם נבחרתו. את מצרים, כאשר אל גוהרי מחזיק בהגה, הוא העלה בזכות שער דרמטי לרשת אלג'יריה לגביע העולם היחיד שלו ושל המדינה כולה, באיטליה 90', והותיר רושם טוב מאוד, על אף שלא הבקיע. אחרי הטורניר, גיששו קבוצות רבות באירופה לגבי אפשרות להחתימו, וכך החל פרק חדש וקצר יחסית עבורו.

        מחמוד אל גוהרי מאמן נבחרת מצרים (AP , Amr Nabil)
        דמות אב ומודל. מחמוד אל גוהרי (צילום: AP)

        הגורר אחי אנוכי?

        תחילה חתם חסן בפאוק סלוניקי, וכבש במספרת עוצרת נשימה את אחד השערים הזכורים בתולדות המועדון לרשת פנאתינייקוס. כעבור שנה הוא נדד לנוישאטל השווייצרית, שהיתה אז בשיא כוחה, אבל שם נגמרה ההרפתקה האירופית, וחסן שב לאל אהלי. הגרסאות לגבי הסיבה לחזרה הביתה חלוקות. החלוץ עצמו נזכר: "הייתי צריך להמשיך באירופה, והחלום היה לעבור לאיטליה, אבל בחרתי בהחלטה פזיזה לעזור לקבוצתי האהובה שהייתה נתונה במשבר". מנגד, יש הטוענים כי הוא פשוט לא מצא קבוצה שתסכים להיענות לתנאי ההכרחי מבחינתו – להחתים יחד אתו את אחיו התאום איברהים חסן.

        זהו סיפור מרתק על אחים כמעט זהים חיצונית, אך שונים בתכלית מבחינת הסגנון. בעוד חסן קרע רשתות מגיל צעיר, איברהים לא ניחן אפילו בעשירית מכישרונו והפך למגן קשוח וברוטאלי. בזכות חסן, שתמיד רצה להיות לצדו, עשה גם איברהים קריירה מזהירה, ליקט את התארים יחד אתו, ואף רשם 102 הופעות בנבחרת עד שפרש ממנה ב-2002. אחרי שלא הרשים במיוחד בפאוק ובנוישטאל, לא היווה איברהים סחורה אטרקטיבית, ואולי הוא זה שפגע בחלומות אחיו. השמועות בנושא ענפות, אך הסוד הזה יישאר ביניהם.

        איברהים חסן שחקן נבחרת מצרים מול שחקן נבחרת אירלנד קווין שידי (GettyImages , David Cannon)
        רשם קריירה מזהירה בזכות האח. איברהים חסן (משמאל) מול האירי קווין שידי במונדיאל 1990 (צילום: AP)

        עדות לטבח פורט סעיד

        האחים עשו הכול ביחד, ודאגו במשך שנים לכותרות גדולות יחדיו. בשנת 2000, כאשר חזרו מתקופה קצרה באיחוד האמירויות, הדהימו השניים את מצרים כאשר חתמו בזמאלק, יריבתה המושבעת של אל אהלי, והפכו אותו לאלופה. גם הדעות הפוליטיות שלהם, עם תמיכה גורפת בנשיא חוסני מובארק, הפכו עם הזמן לשנויות במחלוקת.

        את הקריירה כמאמן החל חוסאם חסן באל מסרי, קבוצה מפורט סעיד, מעוז האהדה של מובארק. לא תופתעו לגלות כי איברהים שימש עוזרו, ובמסגרת הקדנציה השנייה שלהם בקבוצה היו השניים עדים לטבח שהתרחש באצטדיונה של אל מסרי באוהדי אל אהלי ב-1 בפברואר 2012. מנהיגי האביב המצרי הכניסו את האחים חסן לרשימה השחורה עוד לפני האירועים, ומצבם היה עדין במיוחד אחריהם, אולם בימים אלה, עם שיקום הדרגתי בתדמיתו של הנשיא המודח ושחרורו מהכלא, העסק נרגע. אחרי הכול, אין במצרים גיבורי ספורט רבים במעמדו של חוסאם חסן.

        סיפורי גבורה מ-1990

        על הספסל הצליח עד כה חלוץ העבר הרבה פחות בהשוואה לביצועיו על הדשא, ולכן הוא שמח מאוד לטלפון מהנסיך עלי ביוני. הוא קיבל לידיו נבחרת בינונית למדי – ירדן אמנם העפילה לפלייאוף, והשיגה ניצחון 0:1 יוקרתי על יפן ותיקו 1:1 מול אוסטרליה, אך הפסידה בכל משחקי החוץ בשלב הבתים, ובאופן כללי מאזנה עמד על שבעה שערי זכות ו-16 שערי חובה בשמונה משחקים. הסגנון שלה עדיין הזכיר את המושג "יוון של אסיה", ואוזבקיסטן, נבחרת איכותית יותר, נחשבה לפייבוריטית. גם חסן לא הסתיר זאת, אך הוא ניגש למשימה בחדווה.

        מיומנותו הטקטית עדיין רחוקה מאוד מזו של אל גוהרי, אך אי אפשר להתעלם מההילה סביבו, וזה כלי העבודה החשוב ביותר של המאמן החדש. "חסן הוא מודל לחיקוי. הוא היורש הטבעי של אל גוהרי", אמר הנסיך עלי, ובצדק. "לשחק במונדיאל זה חלום של כל שחקן. אין לי מילים להסביר את התחושות שחוויתי ב-1990, וכאשר אני מדבר עם השחקנים על משמעות הניצחון וייצוג המדינה בטורניר הגדול בעולם, הם מתרשמים ומפנימים. הסיכויים נגדנו, אבל אני יכול להבטיח שהנבחרת הזו נחושה להגשים את החלום", אמר חסן לפני המפגשים עם האוזבקים. זה הצליח. הירדנים התגוננו בחירוף נפש מול האוזבקים, סיימו פעמיים בתיקו 1:1 וניצחו בדו-קרב הפנדלים. חסן הודה אחרי ההישג: "ליריבה שלנו לא היה מזל". לצדו ישב, כמובן, במסיבת העיתונאים אחיו איברהים, שעובד גם הפעם כעוזרו.

        שחקן נבחרת מצרים חוסאם חסן מול רוד חוליט מנבחרת הולנד (GettyImages , David Cannon)
        יודע מצוין מה זה לשחק במונדיאל. חוסאם חסן ב-1990 מול רוד חוליט (צילום: AP)

        טיסה במתנה משייח'

        אז מבחינת יכולת נטו, הנחיתות מול אורוגוואי בפלייאוף האחרון בהחלט ברורה. אחרי הכול, ירדן ניצחה רק שלושה מ-10 משחקי המוקדמות האחרונים באסיה, אז איך היא יכולה להתמודד בכבוד מול מחזיקת קופה אמריקה, עמוסת כוכבי על בחוד? רק באמצעות כוח הרצון. "ניאבק כדי לעשות את הבלתי אפשרי. יש לי תקווה גדולה להעפיל למונדיאל" הכריז האליל המצרי. הוא מאמין, ויחד אתו המדינה כולה שנכנסה לטירוף.

        לא צחוק – ההתאחדות הירדנית ארגנה בימים האחרונים סוג של טלתרום, והצליחה לאסוף מאזרחי המדינה יותר משני מיליון דולר לטובת הנבחרת, גם אם איש לא יודע לאן ילך הכסף. ירדן לא תזדקק לו כדי לשלם על טיסה למונטבידאו, כי היא מומנה על ידי השייח' של דובאי. בכלל, כל העולם הערבי התגייס, כספית ובעיקר מוראלית, לטובת הנבחרת הקטנה והאמיצה. אחרי מונדיאלים עם ייצוג נרחב, נותרו מדינות ערב עם אלג'יריה בלבד בגביע העולם ב-2010, והפעם קיימת אפשרות תיאורטית שהם יוותרו בלי כלום, אם אלג'יריה וטוניסיה ייכשלו.

        שחקני נבחרת ירדן בכדורגל (AP)
        כל העולם הערבי מאחוריהם. נבחרת ירדן חוגגת (צילום: AP)

        הכיסא של בראדלי מחכה

        מצרים כבר הודחה מעשית, כאשר הובסה במשחק הראשון בפלייאוף 6:1 בידי גאנה, והגומלין יהיה לפרוקוטול בלבד. הוא יהיה, קרוב לוודאי, גם משחקו האחרון של בוב בראדלי כמאמנה. האמריקאי צפוי לעזוב, וזה סוד כמעט גלוי במדינה כי האיש שאמור להחליפו הוא לא אחר מאשר חוסאם חסן. בתנאי שיפסיד לאורוגוואי, כמובן. העיתונאים המצרים מספרים, שלא לציטוט, כי חסן הוא המועמד המוביל של ההתאחדות. בינתיים, תומכים המצרים יותר מתמיד בירדן, אחרי שאיבדו את הסיכוי עם נבחרתם, ואחוזי הרייטינג למפגש היום צפויים להיות גבוהים.

        אם יחולל נס וידיח את החבורה של אוסקר טבארס, יהפוך חסן למאמן האפריקני הראשון שמוביל נבחרת מיבשת אחרת לגביע העולם. יהיה זה הישג היסטורי בכל קנה מידה, אבל בהינתן סיכוי נמוך לכך, האחים פשוט לא יכולים לא לחשוב על היום שאחרי. "אני רוצה להיות מאמן מצרים, ואגיע למשרה הזו מהר יותר ממה שכולם חושבים", אמר החלוץ עוד כאשר היה שחקן פעיל. אל גוהרי הפך לאגדה כמאמן במצרים לפני שנדד לירדן. חסן מקווה לעשות את הדרך ההפוכה, ולהגיע מירדן הישר לתפקיד המאמן הלאומי, וגם הפסד מכובד לאדינסון קבאני ולואיס סוארס בהחלט ישרת את המטרה.