1978. זו הפעם האחרונה בה נבחרת שיצאה ממה שהוגדר "בית מוות", הצליחה גם לזכות בגביע העולמי. זו הייתה ארגנטינה המארחת, שהוגרלה אז לבית א' עם איטליה, צרפת והונגריה, סיימה שנייה וכך התברגה לבית נוח יותר בשלב השני, בדרך לגמר וזכייה היסטורית. מאז, כל הבכירות שהוגרלו לבתים קשים נפלו בדרך. אמנם השיטה השתנתה במרוצת השנים, אך ההיסטוריה מוכיחה שמדובר בבשורות לא טובות לאלופת העולם ספרד, שחולמת להיות הראשונה מאז ברזיל של פלה (1958 ו-1962) שמגנה על התואר, וכך גם לחברות מבית ד' (אורוגוואי, אנגליה ואיטליה) ובית ז' (גרמניה, פורטוגל, גאנה וארצות הברית). כולן צריכות לבצע תיאום ציפיות עדכני, לקראת טורניר שמבטיח להיות איכותי, פתוח ומסקרן מאי פעם.
הגרלת שלב הבתים במלואה, כולל לוח המשחקים
באנגליה משועשעים, אוזיל מוסר ד"ש לרונאלדו: התגובות
מדוע זה קורה? "בית מוות" מאלץ נבחרות להגיע לשיא מוקדם מדי, מבחינה מקצועית ובעיקר מבחינה מנטאלית. הנבחרות ששורדות את הבתים האלה, ברוב המקרים לא מצליחות להחזיק מעמד לאורך זמן. או ליתר דיוק, מעבר לרבע הגמר. לפרטים: הולנד וארגנטינה ב-2006, שבדיה ואנגליה ב-2002 (עלו מבית שכלל גם את ארגנטינה וניגריה), גרמניה ב-1994. ספרד תפגוש את הולנד כבר במשחק הפתיחה שלה ובמחזור השני תתמודד מול צ'ילה. היא או הולנד עשויות לסיים במקום השני. במצב כזה, מי יודע כמה כוח יהיה להן - אם בכלל - להתמודד מול ברזיל בשמינית הגמר?
לאלופות עולם לוקח זמן להיכנס לקצב. טורניר ארוך כמו המונדיאל - בניגוד ליורו הקצר יותר - מאפשר זאת. כך איטליה ב-1982 החלה עם שלוש תוצאות תיקו בשלב הבתים והמריאה לזכייה בתואר; כך ספרד שפתחה את המונדיאל הקודם עם הפסד מפתיע לשוויץ וסיימה עם הנפה היסטורית. בית נוח נותן הזדמנות לנבחרת פייבוריטית להאיץ בהדרגה ולהגיע לשיא ברגעי ההכרעה. בית קשה יותר, במיוחד כזה בו יש שני מפגשים רצופים מול יריבות איכותיות, מצריך השקעה מרובה, מביא לשיא מוקדם ובעקבותיו שחיקה מהירה מהמתוכנן.
מהבחינה הזאת, לברזיל יש עוד כמה סיבות טובות לאופטימיות, פרט לעובדה שבכל הטורנירים ביבשת אמריקה זכתה נבחרת דרום אמריקאית (אם כי ב-1950 ברזיל עצמה רשמה הפסד טראומטי כמארחת בגמר מול אורוגוואי). אמנם קרואטיה, מקסיקו וקמרון הן יריבות שאסור לזלזל בהן, אך לסלסאו יש את האפשרות להיכנס לקצב שלהם וללכד סביבם את הקהל מבלי להילחץ כבר בשלב התחלתי. צהלות השמחה באולם בבאהיה עם הוצאת הפתק של קרואטיה נשמעו היטב. הרי פורטוגל של כריסטיאנו רונאלדו, לדוגמה, הייתה מסבכת את הסיפור. בשמינית הגמר, אז עשויה ברזיל להיתקל בספרד, הולנד או צ'ילה שתגענה מבית ב', זה כבר יהיה סיפור שונה, כיאה לשלב נוקאאוט. כך גם ברבע הגמר, אז תוכל המארחת לפגוש את איטליה, אורוגוואי, אנגליה או אולי דווקא קולומביה.
גרמניה ואורוגוואי הן הנבחרות מדרג א' שהוגרלו לבתים הקשים מכולם, אבל אין ברירה אלא לחזור לספרד, ששולפי הכדורים לא עשו עמה חסד. ההופעה בברזיל אמורה להיות שירת הברבור של דור הנפילים הספרדי. איקר קסיאס, קרלס פויול, צ'אבי, צ'אבי אלונסו, דויד וייה ועוד כמה מהוותיקים כבר לא ימשיכו בהרכב מלא לטורנירים הבאים. שתי אלופות העולם האחרונות מאירופה - צרפת 1998 ואיטליה 2006 - הודחו במונדיאל שלאחר מכן כבר בשלב הבתים, ומבלי להשיג ניצחון אחד. מול הולנד חדורת הנקם על הגמר בדרום אפריקה וצ'ילה שכבר הפגינה את יכולתה במשחק ידידות מול ספרד, לחבורה של ויסנטה דל בוסקה מצפה אתגר אחרון לא פשוט בכלל, וזה עוד לפני שנזכיר את שלבי הנוקאאוט.
פרט לכך, ובנוסף ל"הגרלה בהזמנה" שקיבלו ארגנטינה, צרפת ובלגיה, צפויה לנו לא מעט פיקנטריה. בבית ז', "הבית הגרמני", צפוי מפגש נוסף בין האחים בואטנג, עימות בין יואכים לב לבוס שלו מ-2006 יורגן קלינסמן ועוד לפני כל זה מאבק נוסף בין כריסטיאנו רונאלדו להגנה הגרמנית החזקה. בשלב הבתים של יורו 2012, גרמניה ניצחה 0:1 את פורטוגל במחזור הראשון של בית ב'. היה זה אחד המשחקים הכי מתסכלים של כריסטיאנו רונאלדו בטורניר גדול. הוא צעק על הלדר פוסטיגה ללא הפסקה, נעלם באגף והביט בקנאה בחבריו מריאל מדריד, סמי חדירה ומסוט אוזיל, משתייכים לקולקטיב שהיה גדול עליו. שנתיים אחרי, הוא שוב ינסה להכניע את גרמניה, בתקווה להגיע למפגש פסגה עם ליאונל מסי ברבע הגמר (אופציה קיימת). גם במקרה הזה, הוא כנראה יצטרך לעשות הכול לבד.
