ניאו-מארקסיזם: על המהפכה של רפא מארקס

"הרבה מאוד אנשים חשבו שאני גמור. אמרו שאני צריך לפרוש, אבל הוכחתי אחרת. אני מאושר היום, ועבדתי קשה מאוד כדי להגיע להישג הזה", הצהיר בראשון בלילה רפא מארקס אחרי הזכייה הסנסציונית באליפות מקסיקו במדים הירוקים של לאון. הקבוצה שחזרה לליגה הבכירה רק לפני שנה וחצי פירקה בגמר הכפול את הפייבוריטית אמריקה, 0:2 בבית ו-1:3 בחוץ, והקפטן בן ה-34 לא יכול היה להיראות גאה יותר.

מארקס חיכה לרגע הזה הרבה מאוד זמן. 14 שנה, ליתר דיוק. אי שם במאי 1999, כאשר הוא עדיין היה כוכב צעיר עולה בשמי הכדורגל המקסיקני, נתנה קבוצת נעוריו, אטלס מהעיר גוואדלחארה, עונה גדולה עם דור הזהב שצמח בשורותיה ומאמן הנבחרת לעתיד ריקארדו לה-וולפה על הקווים. היא עלתה לגמר הפלייאוף, אבל הפסידה בו בפנדלים לטולוקה בתום שתי תוצאות תיקו מרתקות ופספסה הזדמנות לעשות היסטוריה וללקט אליפות ראשונה מאז 1951. מיד לאחר מכן יצא מארקס עם הנבחרת לגביע הקונפדרציות, בו זכה בזכות ניצחון 3:4 כביר על ברזיל בגמר, ומשם המשיך למונאקו שרכשה את כרטיסו.

הבלם, שכונה כבר אז הקייזר במולדתו, בשל הדמון בסגנון המשחק לפרנץ בקנבאואר, הפך למקסיקני הטוב ביותר באירופה במשך עשור שלם. הוא השתלב באופן מיידי בקבוצה מהנסיכות וזכה איתה באליפות כבר בעונתו הראשונה, כאשר דויד טרזגה ומרקו סימונה מככבים בחוד. בהמשך ניסה אותו מדי פעם דידייה דשאן, שהחליף את קלוד פואל כמאמן, בקישור האחורי, ומארקס אהב את שינוי התפקיד. כשחקן רב גוני, משך המקסיקני תשומת לב מצד לואיס ואן חאל שרצה להחתים אותו בברצלונה כבר בינואר 2003 על מנת לסתום את החורים בעורף. בסופו של דבר, ואן חאל פוטר בעצמו והעסקה ירדה מהפרק, אבל גם פרנק רייקארד שמונה בקיץ אישר את המהלך, ומארקס נחת בקאמפ נואו.

שבע שנים הוא בילה שם, ואסור להמעיט בתרומתו לתארים בהם זכתה ספינת הדגל הקטלונית במהלכן. רייקארד השתמש במארקס הן כבלם והן כקשר בדרכו לזכייה בשתי אליפויות ובליגת האלופות ב-2006. בגמר נגד ארסנל בפריז, הוא הצטיין במרכז ההגנה לצידו של קרלס פויול. לא כולם זוכרים זאת היום, אבל הוא היה שם עם טרזן גם בתחילת העידן של פפ גווארדיולה. בעונתו הראשונה של הבוס החדש, שסיים את הקריירה כשחקן בליגה המקסיקנית, היה מקומו של מארקס בהרכב מובטח. הוא היה חלק אינטגרלי מחודשי הטיקי-טאקה הטהור ביותר שהטריף את עולם הכדורגל, וגם התכבד לכבוש את אחד השערים בניצחון 1:6 על אתלטיקו מדריד. לרוע מזלו של השחקן האלגנטי, הוא נפצע בשלהי העונה והחמיץ את גמר ליגת האלופות שהיה אמור להיות השני בחייו.

פציעות בברך הרסו גם את עונת 2009/10 מבחינת המקסיקני. הוא איבד ממהירותו, ובקיץ הבהיר לו גווארדיולה כי תפקידו ברוטציה יהיה מעתה שולי, תוך המלצה לחפש קבוצה אחרת. זה בדיוק מה שמארקס עשה, והצדדים הגיעו לסיכום על הפסקת חוזהו שהיה אמור להיות תקף עד 2012. "הייתי יכול להישאר ולשחק פחות, אבל זה לא האופי שלי. המאמן מאמין עכשיו בשחקנים אחרים, והחלטתי שזה הזמן הנכון לפתוח דף חדש בקריירה", הצהיר הבלם ובחר לעבור לתפוח הגדול כדי להצטרף לפרויקט השאפתני של ניו יורק רד בולס. הקריירה האירופית שלו הגיעה לסיומה, והוא בן 31 בלבד. מאז, מבחינת רוב האוהדים ביבשת הישנה הוא כאילו הפסיק להתקיים. תנסו להיזכר מתי שמעתם לאחרונה את שמו.

הבחירה בשוורים לא היתה מפתיעה, כי חברו הטוב תיירי הנרי כבר עשה את הדרך הזו בדיוק שבועות ספורים קודם לכן. מארקס הגיע על תקן designated player, תקן בליגת ה-MLS השמור לכוכבים גדולים שיכולים לחתום על חוזה שמן מחוץ לתקרת השכר של המועדונים, ואכן זכה לתנאים מדהימים עם 4.6 מיליון דולר לעונה. אלא שהשידוך הזה התברר כטעות גדולה מהרגע הראשון. מסירות הסרגל וראיית המשחק המשובחת עדיין היו שם, אבל כושרו הגופני של מארקס לא היה מזהיר. הוא החמיץ כמחצית מהמשחקים בתקופתו בניו יורק בגלל פציעות, וכאשר כן עלה לדשא קיבל ביקורות שליליות בכמויות מסחריות. האוהדים לא התחברו אליו, ומבחינתם הוא היה סוג של שחקן עבר שבא לעשות סיבוב ולהרוויח הון ללא הצדקה.

את כל הכותרות קיבל המקסיקני מהסיבות הלא נכונות. המשבר הגדול הראשון התרחש באוקטובר 2011, כאשר מארקס תקף ביהירות ובהתנשאות את חבריו לקבוצה אחרי הפסד מביך לריאל סולט לייק, תוך שהוא מספר לתקשורת בדיוק מה הוא חושב עליהם: "שחקני ניו יורק עושים טעויות לא מסוגל לתקן. תסתכלו על הסטטיסטיקה – אני כמעט ולא טועה במסירות, מרוויח הרבה כדורים ונותן את המקסימום. לצערי, אין לצדי שחקנים ברמתי שיכולים לעזור לי". על שותפו למרכז ההגנה, טים רים, העיר מארקס: "הוא אחראי לשגיאות אינפנטיליות שעולות לנו בספיגת שערים". באשר לשריקות הבוז שהופנו אליו מהיציע, אמר המקסיקני: "לא שמעתי כלום. אני מתרכז בעבודתי".

אחרי אמירות מסוג זה, השריקות מהיציעים רק הלכו והתגברו. מארקס המשיך להתעלם מהן, אבל העצבים עשו את שלהם, ואחרי ההפסד ללוס אנג'לס גלאקסי בפלייאוף בנובמבר 2011 הוא כבר לא שלט בעצמו. אחרי שריקת הסיום זרק הבלם כדור על לנדון דונובן, אליל היריבה וסמל הנבחרת האמריקאית, והמעשה גרם לתגרה המונית שביישה את הליגה (ראו למטה). מארקס קיבל כרטיס אדום והושעה, אבל זה לא נגמר שם. באמצע השנה שעברה הוא שבר את עצם הבריח של שיי סלינאס מסן חוסה. בנובמבר 2012, במשחק פלייאוף נגד די.סי יונייטד, הוא שוב הורחק על עבירה מכוערת, תוך שניו יורק מפסידה לדי.סי יונייטד ומודחת.

זה היה אקורד הסיום של מארקס בארצות הברית, שסיכם היטב את התקפה האומללה בת השנתיים וחצי. מנכ"ל רד בולס ג'רום דה-בונטין דווקא לא התכוון להיפטר ממנו וטען: "רפא רק זקוק לקצת אהבה מהקהל", אבל גם הוא ידע שבמצב שנוצר זו בקשה בלתי אפשרית. כאשר ניו יורק שחררה אותו, כל הליגה שמחה לראות את גבו מתרחק, ופרשנים רבים תהו אם מדובר בזר הגרוע ביותר ששיחק ב-MLS. העיתונאי גרהאם פארקר כתב: "בעוד הנרי הפך ליקיר האוהדים, מארקס תמיד מצא דרך לחבל ולהרוס הכול. הפציעות וההשעיות מעולם לא הפסיקו. הגישה שלו הייתה שלילית, והתנהלותו לא הפכה את השחקן בעל השכר השני בגובהו בליגה לאורח רצוי אצלנו. למעשה, היחס המחפיר בין שכרו לתרומתו הוא שגרם לו להישאר כאן יותר מדי זמן, כי אף אחד אחר לא רצה לשלם לו סכומים כאלה".

אחרי העזיבה, הודה מארקס עצמו: "התקופה בניו יורק לא הייתה חוויה נעימה, וזה לא הלך כפי שרציתי. אולי זה קרה בגלל היריבות הספורטיבית הגדולה בין ארצות הברית למקסיקו, ונתפסתי כאויב. אולי השפיע עלי שרמת הליגה לא ענתה על הציפיות המוקדמות. מי יודע, אולי אם הכדורגל ב-MLS היה יותר תחרותי הכול היה נראה אחרת, אבל בשורה התחתונה ניסיתי לעזור לקבוצה שלי וזה לא הצליח".

באופן לא מפתיע, גם בנבחרת הלאומית ספג מארקס מהלומה גדולה. במשך עשור הוא היה המנהיג הבלתי מעורער של מקסיקו, וכבר בגיל 23, במונדיאל 2002, הוא ענד את סרט הקפטן, גם אם זה הסתיים בהרחקה בהפסד לארצות הברית בשמינית הגמר. בגביע העולם ב-2006 הוא הבקיע את השער של מקסיקו בהפסד לארגנטינה בשמינית הגמר, במשחק שהתעלה לרמה גבוהה, וב-2010 מצא את הרשת בניצחון על דרום אפריקה בשלב הבתים, שוב על תקן הקפטן. אלא ב-2011, אחרי התקרית עם דונובן, ניצל המאמן דאז חוסה מנואל דה-לה-טורה את ההזדמנות להדיח אותו מהסגל. "המשמעת מעל הכול", הכריז האיש שגרר סכסוך אישי ארוך עם מארקס.

וכך נדמה היה שהקריירה המפוארת של קייזר הגיעה לסיומה. הפציעות לא הרפו, הכושר היה לקוי, וגם במקסיקו מעטים האמינו שיוכל לחזור לאיתנו בגילו המתקדם. חלומו הגדול של מארקס היה לשוב לאטלס, אבל המגעים הארוכים איתה לא נשאו פרי בסופו של דבר. לאון, שנמצאת בשליטת הקונצרן של קרלוס סלים, עד לא מכבר האיש העשיר בתבל עם הון של כ-70 מיליארד דולר, הימרה עליו והחתימה אותו לשנתיים בדצמבר 2012 והביאה לשחרורו מניו יורק. "אני בטוח שהאוהדים יקבלו אותו בזרועות פתוחות", אמר הנשיא חסוס מרטינס, אבל אפילו היא לא ציפה למפנה שיחולל הבלם בגורלו.

אולי לכינוי אצטדיונה של לאון, נואו קאמפ, היתה תרומה סמלית כלשהי, אבל אחרי שבועות ראשונים של הסתגלות נראה לפתע מארקס כמו בימי הזוהר בבארסה. הוא החזיר את הגלגל לאחור. בעונה האחרונה, שהחלה ביולי, הוא כבר היה אחד השחקנים הבולטים בליגה, וגם בריא כמו שור, משלים 90 דקות על בסיס שבועי עבור המאמן הארגנטיני גוסטאבו מאטוסס. לאון לא ספגה יותר משער באף אחד מהמשחקים בהם שותף מארקס בעונה הסדירה – נתון מדהים שהצעיד את הקבוצה הצנועה לצמרת הגבוהה.

בשלב זה הוגשם גם החלום הגדול של הבלם. דה-לה-טורה פוטר סוף כל סוף ממשרתו אחרי חודשים של משבר קשה בנבחרת, בעוד ההעפלה למונדיאל מוטלת בסימן שאלה גדול. מנואל ווסטיץ' שהחליף אותו החזיר את מארקס ללא דיחוי לסגל, שנתיים אחרי משחקו הרשמי האחרון בשורות אל-טרי. הקאמבק אמנם לא עבר חלק במיוחד, וגם ווסטיץ' פוטר בצעד שערורייתי של ההתאחדות אחרי שמקסיקו נזקקה לחסדי ארצות הברית כדי להעפיל לפלייאוף מול ניו זילנד, אבל גם המאמן השלישי תוך חודשיים, מיגל הררה, המשיך לבנות על הכוכב הוותיק. מארקס אפילו כבש פעמיים תוך חודש במדים הלאומיים, במשחק הידידות מול פינלנד וב-1:5 הקליל על הניו זילנדים.

להררה לא היו ספקות באשר לנסיעתו של מארקס לברזיל בקיץ, אבל גם לו היו כאלה, הם נעלמו לחלוטין בשבוע האחרון. המאמן המשיך בינתיים להדריך את אמריקה, שסיימה את הליגה הסדירה במקום הראשון בפער גדול, והיתה אמורה לנצח את לאון בגמר ללא בעיות מיוחדות. בפועל, הצליחו מארקס וחבריו לעצור את החוד האימתני של היריבה, והררה השתולל חסר אונים על הקווים. לפחות הוא יכול להיות מאושר מכושרו של האיש שחזר למרכז הבמה כנגד כל הסיכויים ומתחיל להתכונן למונדיאל הרביעי שלו.

מארקס המחויך הוא גיבור הרגע. הקייזר הפך למקסיקני הראשון אי פעם שזוכה באליפות בשלוש מדינות שונות – אחרי צרפת וספרד הגיע גם התואר המיוחל במולדתו. "הוא האלוף האולטימטיבי, והשבוע הוא ביסס לתמיד את מעמדו בתולדות הכדורגל המקסיקני", כתב העיתונאי דניאל חוארס. כעת, 15 שנה אחרי הניצחון ההוא על ברזיל בגביע הקונפדרציות, תהיה למארקס הזדמנות לסגור מעגל נגד סלסאו בשלב הבתים ביוני, ואם הכול ילך לפי התוכניות, תיתכן גם פגישה מול חבריו הספרדים לשעבר מברצלונה בשמינית הגמר. מישהו מוכן להמר נגדו?