השתן העלה אותו לראש: סיפורו של סרחיו גויקוצ'אה

79 יום למונדיאל: משבר גדול בפורטו אלגרה

שלפוחית השתן של סרחיו גויקוצ'אה הלכה והתמלאה. השוער הארגנטיני שתה המון מים ביום החם בפירנצה, ומשחק רבע גמר מונדיאל 90' נגד יוגוסלביה ממש לא רצה להסתיים. רפיק שבנאדז'וביץ' הורחק אי שם בדקה ה-31, אבל ארגנטינה לא הבריקה בהתקפה בטורניר הזה, בלשון המעטה, והתקשתה לייצר מצבים גם מול עשרה שחקנים. התיקו המאופס נשמר ונגרר להארכה, דו קרב הפנדלים התקרב, וגויקוצ'אה חשב רק על דבר אחד – החוקה אוסרת עליו ללכת לשירותים, והוא לא יהיה מסוגל להחזיק מעמד. אחרי שריקת הסיום הוא ביקש מחבריו להקיף אותו והטיל את מימיו את הדשא של אצטדיון ארטמיו פרנקי. כעת הוא היה מוכן להפוך לגיבור הלאומי.

הפנדלים התחילו טוב עבור ארגנטינה, כאשר דראגן סטויקוביץ', המנהיג היוגוסלבי שהעיף במו רגליו את ספרד בשמינית הגמר, שלח את הכדור למשקוף. אלא שבבעיטה השלישית התרחש האסון – דייגו מראדונה בעט חלש, וטומיסלאב איבקוביץ' לא התקשה לקלוט. כאשר גם הבעיטה של פדרו טרוגליו הלכה לעמוד, הכוכב היה על סף דמעות, אבל גויקוצ'אה הרגיע אותו: "אל תדאג, דייגו. צריך רק לעצור שני פנדלים, ואנחנו עולים". זה מה שהוא עשה. גויקוצ'אה זינק ימינה כדי לעצור כדור לא מתוחכם במיוחד של דראגולוב ברנוביץ', ואז התעופף שמאלה כדי להדוף פנדל לא רע בכלל של פארוק חאדז'יבגיץ' ורץ להתחבק במרכז המגרש. מראדונה היה הראשון לברך את האיש שהציל אותו מפיאסקו קולוסאלי.

הרבה כוכבים בלתי צפויים זהרו באיטליה 90'. טוטו סקילאצ'י הוכתר למלך השערים אחרי עונה אחת בלבד בליגה הבכירה במדי יובנטוס, רוז'ה מילה בן ה-38 לא הפסיק לרקוד ליד דגל הקרן, אבל העלייה המטאורית של גויקוצ'אה הייתה מדהימה אפילו על הרקע הזה. הרי רק ארבע שנים קודם לכן, כאשר יצא לחגוג בכפרו את הזכיה של ארגנטינה במונדיאל במקסיקו, הוא צחק כאשר שכן אמר לו: "בפעם הבאה אתה תביא לנו את הגביע". הוא היה אז בסך הכול שוער מחליף בריבר פלייט, מאחורי נרי פומפידו, האיש שקיבל את מדליית הזהב באצטקה.

מדי פעם קיבל גויקוצ'אה הזדמנויות בהרכב, ואפילו היו לו משחקים נהדרים, אבל את הכותרות הגדולות ביותר הוא קיבל מהסיבות הלא נכונות ב-1988, כאשר חלה בדלקת מפרקים, והרופאים של ריבר פלייט החליטו שכדאי להסתיר זאת מהתקשורת. שמועות על המחלה המסתורית של השוער קיבלו כנפיים, ועד מהרה החליט מישהו שלגויקוצ'אה יש איידס. עכשיו לך תסביר שזה לא נכון. השוער נאלץ להתמודד אפילו עם שיחת טלפון מאביו, שבכה ושאל אם סרחיו הומוסקסואל או נרקומן – כי הרי אלה היו קבוצות הסיכון לתפיסתו.

על מנת להתרחק מההמולה, וגם כדי לא לשבת יותר על הספסל, נדד גויקוצ'אה לקולומביה וחתם במיז'ונאריוס. "ידעתי שקרלוס בילארדו עוקב אחרי הליגה הקולומביאנית", הוא הסביר בדיעבד, אך לא היתה בליבו תקווה גדולה. מיז'ונאריוס אמנם זכתה ב-1988 באליפות, אולם כעבור שנה הופסקה הפעילות בליגה כאשר שופט, אלבארו אורטגה, נורה למוות אחרי ששריקותיו גרמו להפסדים כברים של אחד מראשי המאפיה בהימורים.

בילארדו בכל זאת ראה משהו בשוער האלמוני, וגויקוצ'אה היה נחוש לעשות הכול כדי למצוא חן בעיניו. חתונתו של השוער נקבעה ל-14 בדצמבר 1989, אבל המאמן סירב לשחררו ממחנה הנבחרת שהתקיים באותו היום. "לא נורא, גויקו. אתה מתחתן ב-12 בצהריים, אז תוכל להספיק להספיק לאימון של 16.00", אמר לו האיש עם האף הגדול. גויקוצ'אה באמת היה שם ב-16.00. הוא רצה לנסוע למונדיאל, גם אם ידע שהתפקיד המיועד לו יהיה, במקרה הטוב ביותר, השוער השלישי.

כך אכן היה, אבל אז החלה סדרת אירועים ביזארית שסללה את דרכו של הבחור האלמוני לתהילה. לואיס איסלאס, אשר התחרה מול פומפידו על האפודה הראשונה והפסיד, זעם על ההחלטה של בילארדו ופרש מהסגל בטריקת דלת. גויקוצ'אה קודם, לפיכך, לשוער שני, וצפה מהספסל כיצד נותן פומפידו לכדור הנגיחה הסנסציוני של פרנסואה אומאם ביאיק הקמרוני במשחק הפתיחה להתגלגל לרשת מתחת לגופו. זו היתה פתיחה אומללה, אבל ההמשך היה רע הרבה יותר מבחינת פומפידו ששבר את רגלו בהתנגשות עם חברו להגנה, חוליו אולרטיקואצ'אה, בפתיחת המשחק השני מול ברית המועצות. ללא כל התרעה מוקדמת, גויקוצ'אה מצא את עצמו בין הקורות ושמר על רשת נקיה בניצחון 0:2, בין היתר כי מראדונה הציל שער בידו ללא תגובת השופט. בחדר ההלבשה הוא פרץ בבכי – הן מהתרגשות, והן מצער על הפציעה הקשה של חברו.

היה זה משחקו הרשמי הראשון בשורות הנבחרת, ומשחקו השני בסך הכול. הקודם, מפגש ידידות זניח, התקיים אי שם ב-1987, אבל עכשיו אחריות גדולה נחתה על כתפיו. גויקוצ'אה הוכיח שהוא בנוי להתמודד עם הלחץ – ועוד איך! אחרי שעבד קשה בתיקו 1:1 מול רומניה שהבטיח העפלה משלב הבתים, עמד השוער בן ה-26 במטווח ברזילאי בשמינית הגמר, עצר את הכל, וראה את קלאודיו קאניג'ה שובר את לבבות אוהדי סלסאו עם 0:1 מבישול אמנותי של מראדונה.

בתום 120 דקות מול יוגוסלביה עמד מאזנו של גויקוצ'אה על שער חובה בודד בארבעה משחקים, אבל הפנדלים הם שהעלו אותו לדרגת אליל של ממש. לא פלא שהוא החליט לאמץ את המנהג שהביא לו מזל, ומאז – תאמינו או לא – נהג גויקוצ'אה להשתין על המגרש לפני כל דו קרב פנדלים במהלך הקריירה. ההזדמנות הבאה ליישם את ההרגל החדש הגיעה כבר בחצי הגמר נגד איטליה, בו הצטיין השוער על אף שסקילאצ'י הצליח להכניע אותו בתיקו 1:1.

זה היה המשחק של מראדונה שפגש את סקואדרה אזורה באיצטדיונו בנאפולי ויצא עם ידו על העליונה, תוך שהוא הורס לאיטלקים את החגיגה, והפעם מדייק מהנקודה הלבנה בדו קרב, אבל דווקא גויקוצ'אה הפך שוב לגיבור האולטימטיבי. הוא עצר באופן פנומנלי את הבעיטה של רוברטו דונאדוני, ואז קלט גם את הכדור של אלדו סרנה ורץ שוב למרכז המגרש. ארגנטינה, נבחרת הגנתית ומשעממת, עלתה לגמר בעיקר בזכותו. התחזית האופטימית של השכן מלפני ארבע שנים היתה קרובה מאוד להתממש.

גם את הגמר מול מערב גרמניה התכוונו הארגנטינים למשוך לפנדלים, וזה לא היה בשמיים, אבל השופט המקסיקני אדגארדו קודסאל החליט שאפשר להסתפק בפנדל אחד ושרק לעבירה שלא היתה על רודי פלר בדקה ה-85. הפעם, בניגוד לדו קרב, לא היה לגויקוצ'אה זמן להשקות את הדשא באולימפיקו, וזו אולי הסיבה בגללה ספג. לותאר מתיאוס השתפן וברח, אנדראס ברמה ניגש לכדור ושלח אותו ליד הקורה הימנית של השוער. גויקוצ'אה זינק שוב נפלא, וכבר ראה את עצמו הודף את הבעיטה, אבל היא היתה חזקה מדי וננעצה ברשת לפני שהוא הגיע אליה. החלום נגמר, דייגו פרץ בבכי חסר מעצורים, אבל השוער שלו קיבל שבחים עצומים, ונכלל בצדק רב בנבחרת המצטיינים של הטורניר.

במבט לאחור, מדהים שהמונדיאל לא הביא לגויקוצ'אה חוזה עתק באחת הקבוצות הטובות באירופה. ההתנסות היחידה שלו ביבשת הישנה היתה ב-1992 בברסט הצרפתית, לצידו של דויד ז'ינולה, אבל המועדון פשט את הרגל, והוא חזר לדרום אמריקה, שם המשיך לחולל נסים בפנדלים. ספק אם היה אי פעם בעולם כולו פנדליסט טוב יותר, וכל דו קרב קודם בטקס ההשתנה המסורתי.

בקופה אמריקה ב-1991 זכתה ארגנטינה ללא פנדלים, בעיקר כי הטורניר לא התקיים בשיטת נוקאאוט, אבל ב-1993 גויקוצ'אה עמד באור הזרקורים במלוא הדרו. תחילה הוא ניצח את דנמרק בסוג של סופר-קאפ אירופי דרום אמריקאי שכונה גביע ארטמיו פרנקי, ואז הגיע לקופה אמריקה. ברבע הגמר מול ברזיל הוא עצר את הבעיטה של בויאדיירו המסכן, שלא עשה כמעט כלום בקריירה מלבד להחמיץ את הפנדל הזה, ובחצי הגמר ניצח את קולומביה כאשר הדף בזינוק אופייני את הפנדל של ויקטור אריסטיסאבל.

וגם בקבוצותיו השונות עשה גויקוצ'אה את העבודה בגדול. ב-1992 הוא היה מעורב באחת מסדרות הפנדלים ההזויות ביותר בהיסטוריה, כאשר שיחק במדי סרו פורטניו הפרגוואית נגד ברצלונה האקוואדורית בגביע ליברטדורס. השוער הארגנטיני הדף שתי בעיטות, ראה שני פנדלים נוספים נבעטים החוצה, ובכל זאת ירד מנוצח כי חבריו החמיצו חמישה! אל תחמיצו אתם את המחזה הביזארי.

כעבור שנה חתם גויקוצ'אה באולימפיה הפרגוואית, וגם אז היה מעורב בדו קרב יוצא דופן מול קולו קולו. לפני הפנדלים, ניגש הבלם הצ'יליאני אלחנדרו היסיס לכוכב הארגנטיני והקניט אותו: "סתם היה לך קצת מזל באיטליה". כפי שמספר גויקוצ'אה עצמו: "גם לקולו קולו היה שוער שהצטיין בפנדלים, והוא עצר את שתי הבעיטות הראשונות שלנו. היסיס בעט את הפנדל השני שלהם וכבש. הוא הלך למרכז המגרש וצחק, ואני פשוט התפוצצתי מזעם. אז עצרתי את כל שלושת הפנדלים הנותרים שלהם, וכאשר ניצחנו רצתי אליו וצרחתי בפניו". את סיפורי הגבורה של גויקוצ'אה אפשר להמשיך עוד זמן רב. כך, למשל, הוא עצר את הפנדל של רומאריו במרקאנה כאשר שיחק באינטרנסיונל הברזילאית ב-1995.

אלא שכאשר עשה זאת, הוא כבר סיים את הקריירה הבינלאומית שלו – היא החלה ברעש גדול, וגם הסתיימה ברעש עצום, כאשר קולומביה הביסה את ארגנטינה 0:5 בבואנוס איירס במשחק הבלתי נשכח במוקדמות המונדיאל בספטמבר 1993. המפלה, ששלחה את אלביסלסטה לפלייאוף מול אוסטרליה לא נתנה לגויקוצ'אה מנוח: "עברו 40 ימים בין החמישייה מקולומביה למפגש עם אוסטרליה. במשך 40 לילות כולנו התעוררנו בלילה עם סיוטים". הם ניצחו ועלו לטורניר בארצות הברית, אבל אז החליט המאמן אלפיו באסילה שאיסלאס – ההוא שסלל לו את הדרך ב-1990 – יהיה השוער הראשון. גויקו לא זכה לשוב אל בין הקורות של נבחרתו לעולם.

מאז, ארגנטינה מקפידה להפסיד בפנדלים בכל הזדמנות. בקופה אמריקה היא נכנעה לברזיל ב-1995 וב-2004, ולאורוגוואי בטורניר הביתי ב-2011. במונדיאל 2006 העיפה אותה גרמניה בפנדלים ברבע הגמר. רק את אנגליה ניצחו אלביסלסטה בשמינית הגמר ב-1998, אבל זו, כידוע, ממש לא חוכמה גדולה.