וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שכנות טובה: הנבחרת הדרום אמריקאיות חולמות להשתלט על המונדיאל

27.5.2014 / 14:00

ברזיל אומנם תארח וארגנטינה תמיד חזקה, אבל עם התמיכה מהקהל הגדול שילווה אותן, האקלים אליו הן יחסית רגילות והעובדה שמדובר בנבחרות מצוינות בפני עצמן, קולומביה, אורוגוואי, צ'ילה ואקוודור חולמות להפתיע ולהפוך את המונדיאל לחגיגה דרום אמריקאית מושלמת

מקסי פריירה נבחרת אורוגוואי מול רדאמל פלקאו נבחרת קולומביה. Natacha Pisarenko, AP
חולמים בספרדית. פלקאו וקולומביה, מקסי פריירה ואורגוואי/AP, Natacha Pisarenko

"אנחנו, הדרום אמריקאים, משחקים במונדיאל בדרך בה כל נבחרת צריכה לשחק", התגאה אז מאמן נבחרת ארגנטינה, דייגו מראדונה. "אנחנו משחקים כדי לתקוף, כדי לנצח. נבחרות כמו ברזיל וארגנטינה תמיד יהיו במרכז העניינים, אבל כרגע גם אורוגוואי וצ'ילה מראות לעולם שהן בחיים, אולי יותר מאי פעם", הוסיף כוכב העבר הצ'ילאני, איבן סמוראנו ואילו מאמן נבחרת אורוגוואי, אוסקר טבארס, סיכם: "זה הכול עניין של תרבות כדורגל והיסטוריה".

במשך ארבעה ימים בקיץ 2010, דרום אמריקה כולה נכנסה לאופוריה. ב-29 ביוני פראגוואי הצליחה לעבור את יפן בתום דו קרב פנדלים וסגרה את תמונת רבעי הגמר במונדיאל. הפראגוואים מול ספרד, ארגנטינה נגד גרמניה, ברזיל מול הולנד ואורוגוואי פוגשת את גאנה. ארבע נבחרות דרום אמריקאיות בין שמונה הגדולות בעולם, לראשונה בהיסטוריה. וכולן היו יכולות להעפיל אל חצי הגמר ולהשלים את ההשתלטות על העולם.

אלא שזה לא קרה. כאמור, האופוריה החזיקה מעמד זמן קצר בלבד. ב-2 וב-3 ביולי, בזו אחר זו, נפלו שלוש מאותן נבחרות מול היריבות האירופאיות שלהן ורק אורוגוואי צלחה את רבע הגמר, וגם זה קרה בזכות היד של לואיס סוארס והמון מזל. החגיגה הפכה לאכזבה, אבל גם לתקווה שבפעם הבאה היבשת הלטינית תוכל לעשות עוד קפיצה קדימה. הפעם הבאה הזו מגיעה עכשיו, עם המונדיאל שייצא לדרך בדרום אמריקה עצמה, לראשונה מזה 36 שנים ומאיים להפוך למונדיאל הביתי לא רק של ברזיל, אלא גם של הנבחרות ה"קטנות" יותר של היבשת. קולומביה, אורוגוואי, צ'ילה ואפילו אקוודור מגיעות בשיאן וחולמות לנצל את הסיטואציה, את הקהל שילווה אותן (על פי העדכון האחרון של פיפ"א, יותר מ-50 אלף ארגנטינאים, קולומביאנים וצ'ילאנים כבר קנו כרטיסים למשחקי הנבחרות שלהם), את האקלים שהן רגילות אליו, את כל המשתנים מסביב, כדי לייצר מונדיאל דרום אמריקאי מוחלט.

שחקני נבחרת פרגוואי מונדיאל 2010 מאוכזבים. Daniel Ochoa de Olza, AP
עד רבע הגמר הכול הלך כמתוכנן ב-2010. שחקני פראגוואי מאוכזבים/AP, Daniel Ochoa de Olza

בשל העובדה שברזיל מארחת את הטורניר הפעם, דרום אמריקה זכתה בכרטיס נוסף וכך, לא פחות משש נבחרות ייצגו את היבשת, כמעט 20 אחוז מהמשתתפות במונדיאל כולו והמספר הגבוה ביותר מאז שבע הדרום אמריקאיות ששיחקו במונדיאל הראשון ב-1930. המסה הזו פתחה המון אופציות עבור דרום אמריקה, כאשר במצב מסוים, אנחנו יכולים לקבל שלושה "דרבים" בשמינית הגמר, בין ברזיל (בית א') לצ'ילה (בית ב'), בין קולומביה (בית ג') לאורוגוואי (בית ד') ובין אקוודור (בית ה') לארגנטינה (בית ו'), מה שיבטיח שלוש נציגות בשמינייה הגדולה. בסיטואציה אופטימית עוד יותר, יש כאלה בדרום אמריקה שחולמים על חמש נציגות ברבע הגמר.

ההיסטוריה מראה שהפערים בין מונדיאל שנערך על אדמת אירופה לבין כזה שנערך באמריקה, צפון, מרכז או דרום, עצומים והנבחרות הדרום אמריקאיות בוודאי מודעות היטב למספרים. ב-1930, אורוגוואי אירחה וזכתה. ב-1950, ברזיל אירחה ושוב אורוגוואי זכתה. ב-1962, צ'ילה אירחה וברזיל זכתה. ב-1970, מקסיקו אירחה וברזיל זכתה. ב-1978, ארגנטינה אירחה וזכתה. ב-1986, מקסיקו אירחה וארגנטינה זכתה. ב-1994, ארצות הברית אירחה וברזיל זכתה. שבעה מונדיאלים ביבשת אמריקה, שבע זכיות של נבחרות דרום אמריקאיות. אם זה לא מספיק, הרי שבגמרים של 1930 ו-1950 הפסידו נבחרות דרום אמריקאיות (ארגנטינה וברזיל בהתאמה), ב-1962 צ'ילה המארחת סיימה שלישית, ב-1970 אורוגוואי הגיעה למקום הרביעי ופרו לרבע הגמר וב-1978 ברזיל זכתה בארד ופרו הייתה בין שמונה הגדולות.

גילמאר שוער נבחרת ברזיל חוגג זכייה במונדיאל 1962. AP
שבעה מונדיאלים באמריקה, שבע זכיות לנבחרות הדרום אמריקאיות. גילמאר, שוער ברזיל ב-1962, חוגג אחרי הגמר/AP

כאן עולה השאלה: מבחינה ריאלית, מי מהנבחרות, מלבד ברזיל וארגנטינה שיהיו חזקות כתמיד כנראה, יכולה להיות זו שתנצל את יתרון הביתיות הזה? על פי דירוג פיפ"א, קולומביה במקום החמישי בעולם ואורוגוואי בשישי, שתיהן לפני ארגנטינה השביעית. צ'ילה במקום ה-13, אקוודור ב-28. אלא שהדירוג הזה לא אמין במיוחד. על פי דירוג יותר מעניין ומציאותי, זה של ELO, הרי שקולומביה, אורוגוואי וצ'ילה דבוקות במקומות 8-10 ואקוודור במקום ה-13. האם כולן אכן מסוגלות להעפיל לפחות משלב הבתים?

ההגרלה לא היטיבה כלל עם אורוגוואי ולא עם צ'ילה. אלופת הקופה אמריקה תשחק בבית ד' עם אנגליה ואיטליה ואם אכן תיאלץ לעשות זאת ללא לואיס סוארס, הסיכויים שלה יפחתו בצורה קיצונית. צ'ילה נקלעה לבית המוות עם שתי פיינליסטיות המונדיאל הקודם, ספרד והולנד. אלא שאל לנו לשכוח שאותה איטליה הגיעה למונדיאל ב-2010 כאלופת העולם והודחה כבר בשלב הבתים ואותה הולנד נכנסה ליורו האחרון כסגנית אלופת העולם וסיימה אותו ללא אף נקודה, כך שהדחה של לפחות אחת מארבע האירופאיות הבכירות הללו היא בהחלט בגדר האפשר. קולומביה, בוודאי אם תקבל בחזרה כמתוכנן את רדאמל פלקאו, תהנה מחיים קצת יותר קלים. היא תשחק בבית ג' עם חוף השנהב, יפן ויוון, תטייל "רק" 1,500 ק"מ בין האצטדיונים השונים ותהנה מתנאי אקלים המזכירים את ברנקאייה, שם הקפטרוס עורכים את משחקי הבית שלהם. גם לאקוודור יש צ'אנס לא רע ומלבד צרפת הלא ברורה, היא תצטרך להסתדר גם עם שוויץ והונדורס.

ארתורו וידאל נבחרת צ'ילה. Matthias Schrader, AP
צ'ילה תנסה להדהים את ספרד והולנד. וידאל/AP, Matthias Schrader

ג'וש מקלפלין מהאתר "Here is the City", כתב תחת הכותרת "למה צ'ילה, קולומביה ואורוגוואי הן הסוסים השחורים במונדיאל הזה?": "השילוב בין האקלים לעובדה שמדובר בנבחרות חזקות כל כך מציב את ברזיל וארגנטינה כפייבוריטיות לזכייה, אבל שלוש הנבחרות המובילות האחרות של דרום אמריקה ייהנו מאותם יתרונות ויכולות לייצר שלל הפתעות". זינדין זידאן הוסיף: "ברור שברזיל, ארגנטינה וגרמניה מועמדות בכירות, אבל יש נבחרות שמתקרבות אליהן במהירות מסחררת. בעיקר קולומביה, שיש לה סגל פנטסטי וצ'ילה".

ההתקדמות הזו, של נבחרות "הדרג השני" של דרום אמריקה, בלטה במיוחד בשנתיים האחרונות, במהלך מוקדמות המונדיאל. במקביל, בלטו גם הפערים הגדולים שנוצרו בין אותן נבחרות לבין השאר, שהפכו לסוג של נמושות היבשת. אורוגוואי אומנם סיפקה טורניר מוקדמות חלש ונזקקה לפלייאוף בו הפגינה את עוצמתה מול ירדן, אבל גם היא סיימה במקום החמישי עם 25 נקודות, חמש יותר מונצואלה, שעשתה סוג של התקדמות בשנים האחרונות והרבה יותר מפרו, בוליביה ופראגוואי, שחטפו וחטפו מהיריבות החזקות. בצמרת הבית הדרום אמריקאי, קולומביה הראתה כמה היא חזקה וניהלה מאבק צמוד עם ארגנטינה על המקום הראשון וגם צ'ילה עלתה בקלילות. עבור אקוודור, שסיימה רביעית, מדובר במונדיאל שלישי מתוך ארבעת האחרונים.

חוץ מפראגוואי, שהייתה במונדיאל לפני ארבע שנים, כל ארבע הדרום אמריקאיות ששיחקו בדרום אפריקה, ברזיל, ארגנטינה, צ'ילה ואורגוואי, יהיו חלק מהטורניר גם הפעם ונדמה שהמגמה ברורה, מה שרק מחזק עוד יותר את הנבחרות החזקות גם כך. כאשר מראדונה נשאל על העניין, הוא השיב: "במוקדמות באירופה אתה יכול לפגוש נבחרות חזקות, אבל גם לשחק מול איי פארו. אצלנו בדרום אמריקה, כמעט תמיד תתמודד מול נבחרת ברמה של מונדיאל וזה משנה הכול".

דייגו מראדונה מאמן ארגנטינה מונדיאל 2010. Gero Breloer, AP
כל משחק הוא קרב. מראדונה/AP, Gero Breloer

מלבד שתי הבכירות של היבשת, קולומביה נראית, נכון לרגע זה ובמידה כמובן שהיא לא תחווה פציעות מיותרות וכן תקבל את פלקאו כשיר, כמו המועמדת הכי ברורה ללכת רחוק. ב"לה נאסיון" הקולומביאני נכתב: "קולומביה חזרה למונדיאל אחרי 16 שנות היעדרות ועכשיו היא רוצה לשמר את הסגנון ההתקפי והיכולת לשלוט בכדור, אותן הציגה במוקדמות. אם פלקאו יחלים בזמן, הכול כמובן ייראה טוב יותר עבור הנבחרת. זה הסגל הכי מנוסה שהיה לקולומביה אי פעם ובניגוד לעבר, לנבחרת יש הפעם גם משמעת טקטית גבוהה ולא רק כישרון, בזכות העובדה שרוב השחקנים משחקים באירופה. קולומביה בהחלט עשויה להיות ההפתעה הכי גדולה של המונדיאל הזה".

גם בצ'ילה מאוד מאמינים בעצמם. בנובמבר האחרון, אחרי שניצחו בחוץ 0:2 את אנגליה והפסידו בקושי 2:1 לברזיל במשחקי הכנה מרשימים, נכתב בתקשורת המקומית: "כל המומחים מסמנים את צ'ילה בתור הנבחרת שיכולה לייצר את ההפתעה הכי גדולה של המונדיאל הזה, על אדמת ברזיל". באותה ידיעה הובאו דעותיהם של פרשנים ומאמנים מכל רחבי דרום אמריקה שהיללו את הסגנון ההתקפי של הנבחרת. מאמנה לשעבר של ונצואלה, ריצ'רד פאס, הוסיף: "צ'ילה, יחד עם קולומביה החזקה, החזירו את הסגנון שהלך לאיבוד, הסגנון ההתקפי המרגש של הכדורגל הדרום אמריקאי". מבין כל האוהדים הדרום אמריקאים שילוו את מדינותיהם, צ'ילה עשויה לזכות לתמיכה הכי רועשת ביציעים. הקהל הנהדר שלה כבר מוכר בכל רחבי היבשת ולא פחות מ-3,000 אוהדים הגיעו לדחוף את הנבחרת במשחקי החוץ בקולומביה וארגנטינה במהלך המוקדמות.

אורוגוואי אולי הייתה אופטימית אחרי התצוגה המרשימה מול ירדן בפלייאוף העלייה, אבל כל זה כבר נשכח והמכות נוחתות בזו אחר זו. הפציעה של סוארס היא רק האחרונה שבהן ומלבד ההגרלה הרצחנית, הנבחרת תצטרך לטוס 4,700 ק"מ מתישים בין האצטדיונים השונים בשלב הבתים ולשחק במחזור הסיום מול איטליה בנטאל, אזור לח ומעיק. למרות הכול, יש כאלה שמאמינים בסלסטה, שהדהימו עם הזכייה בקופה אמריקה לפני שלוש שנים ושהפגינו יכולת לא רעה בכלל בדיוק לפני שנה, בברזיל, בגביע הקונפדרציות אותו סיימו במקום הרביעי. חורחה ולדאנו, שכיכב בארגנטינה של 1986, אמר: "למרות שהיא הייתה חלשה במוקדמות, לאורוגוואי, עם סוארס וקבאני, יש את החוד הכי טוב בעולם היום".

אדינסון קבאני לואיס סוארס נבחרת אורוגוואי. Andre Penner, AP
התקפה מדהימה. סוארס וקבאני/AP, Andre Penner

לכל אחת מהשלוש הנ"ל יש כוכבים בטופ העולמי ושמות כמו פלקאו (בתקווה שיהיה כשיר), חאמס רודריגס, פרדי גוארין, סוארס (בתקווה שיהיה כשיר), קבאני, ארתורו וידאל (בתקווה שיהיה כשיר) ואלכסיס סאנצ'ס גורמים לדרום אמריקאים להאמין ובגדול. לאקוודור אומנם יש "רק" את אנטוניו ולנסיה ממנצ'סטר יונייטד, אבל גם כמויות של אופי. במרץ, האקוודוריאנים נקלעו לפיגור 3:0 בדקה ה-32 מול אוסטרליה במשחק ידידות בלונדון וניצחו 3:4 בדקה ה-90, כך שלא כדאי לפסול גם אותם.

סוכניות ההימורים הבכירות הלכו כצפוי עם ברזיל וארגנטינה במקומות הראשונים לזכייה, אבל כבר בתוך העשירייה הראשונה אפשר למצוא את קולומביה, אורוגוואי ולעיתים אפילו צ'ילה. העבר, וההווה, עושים את שלהם כנראה, לא רק בתוך היבשת אלא בעולם כולו. דרום אמריקה רוצה לכבוש את המונדיאל הזה.

עם כאלה שדרים, איך אפשר שלא להיות בעד הדרום אמריקאיות?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully