סלק מובחר: סיפורו של שחקן נבחרת אנגליה ריקי למברט

אוהדי רוצ'דייל הקטנה לא יכול לשכוח עד היום את שנת 2005. היא שיחקה אז בליגה הרביעית, ודשדשה במרכז הטבלה, אבל ביציעים נהנו עד הגג מביצועי צמד החלוצים – גרנט הולט וריקי לאמברט. שניהם היו שמנמנים, שניהם נזרקו מכל המדרגות בתחילת הקריירה, שניהם נאלצו בצעירותם להתפרנס מעבודות רחוקות מכדורגל, ושניהם הפציצו ללא הפסקה.

הולט, בריון רחבה עם לב רחב, עבד בזמנו במפעל צמיגים. אחרי שעזב את רוצ'דייל, הוא המשיך לדלג בין קבוצות שונות, עד שנחת בנוריץ' בליגה השלישית, הפך לסקורר מופלא שהצעיד את הקבוצה לשתי עליות ברציפות, וכאשר כבש בסערה את הפרמייר-ליג בעונת 2011/12, התחילו אוהדי הקנריות לשיר ביציעים שהוא צריך לקבל זימון לנבחרת בגיל 30. גם הם התייחסו לזה כסוג של בדיחה, והטלפון לא הגיע. הולט לא נסע ליורו 2012, והקריירה שלו התדרדרה מאז.

זה היה מסע מצוין, אבל סיפורו של למברט הפך ללהיט עצום הרבה יותר. האיש שעבד במפעל שימורי סלק עשה דרך דומה להולט באיחור של שנה, כאשר הוחתם בסאותהמפטון בליגה השלישית, רשם שתי עליות רצופות והוכיח את עצמו כחלוץ נהדר גם בפרמיירליג. בניגוד להולט, הוא כן זומן לנבחרת, כבש בנגיעה הראשונה שלו בוומבלי, הפך לחלק אינטגרלי מהסגל, וכעת ייסע למונדיאל בברזיל בגיל 32. עוד קודם לכן, הוא יעבור לליברפול, קבוצתו האהובה, יסגור מעגל ויגשים את המשאלה עליה לא העז אפילו לחלום. מישהו בהוליווד צריך לעשות מזה סרט.

אם וודי אלן או סטיבן ספילברג יתעניינו פעם בלמברט, הם יצרכו להתחיל את התסריט בשנות ה-80', כאשר ילד קטן צפה בטלוויזיה במשחקי הקבוצה האדומה המפוארת בביתו בעיירת קירקבי במרסיסייד והזדהה עם קני דלגליש, איאן ראש וג'ון בארנס. בגיל 10 התקבל ריקי הקטן לבית הספר של ליברפול וחלם לחקות את אליליו, אולם כעבור חמש שנים זימן אותו לשיחה סטיב הייוויי, הקיצוני האגדי לשעבר שניהל את האקדמיה, והודיע כי אינו מתאים למועדון. "חשבתי שזה סוף העולם מבחינתי, אבל עכשיו אני יודע שזה לא נכון. אכזבה מסוג זה צריכה להגביר את הנחישות להצליח", אומר כיום למברט.

אז הוא היה נחוש, אך זה ממש לא הלך בכיוון הנכון. החלוץ הצעיר התקבל לבלקפול, לא קיבל בה הזדמנויות, ובשנת 2000, כאשר היה בן 18, אמר לו המנג'ר סטיב מקמהון, עוד אגדת אנפילד לשעבר, שאין לו עתיד. בשלב זה נותר למברט ללא תעסוקה. "הייתי צריך לחשוב מה אני יכול לעשות פרט לכדורגל, אבל לא רציתי בשום דבר אחר", הוא אומר. כדי שיהיה לו מה לאכול, הוא התקבל לעבודה במפעל בשם Red Velvet. תפקידו היה לסגור את קופסאות הסלק במכסים, והשכר עמד על 20 ליש"ט ליום. בשלב מסוים, הוא הצליח לשכנע את קבוצת מקסלפילד לתת לו הזדמנות, אבל היה צריך להמשיך לעבוד במקביל. אורז סלק בבוקר, ואז נוסע שעה ורבע באוטובוס לאימוני ערב.

בגיל 19 נתן לו מאמן מקלספילד לשחק בהרכב בליגה הרביעית. הוא היה לא רע, כבש 10 שערים בכל המסגרות, וסטוקפורט מהליגה השלישית שילמה 300 אלף ליש"ט כדי להביאו לשורותיה. בדיעבד, למברט סבור כי הוא קפץ למים עמוקים מהר מדי. הוא הוסב לקשר, למד לנהל משחק מאחור, אבל לא נהנה במיוחד, בעוד סטוקפורט נלחמה נגד הירידה. לכן למברט כה שמח לקבל הצעה מרוצ'דייל. אמנם פירוש הדבר היה נסיגה מחודשת לליגה הרביעית, אבל המנג'ר החדש שלו, סטיב פארקין, האמין בו.

"היה לריקי כישרון טבעי נדיר לליגות הנמוכות", סיפר פארקין בראיון עיתון אינדפנדנט, "הוא בעט היטב בכדור בשתי הרגליים, היו לו נגיחה מצוינת וראיית משחק. ממש לא התכוונתי להשתמש בו כקשר, מבחינתי הוא היה סקורר". אלא שפארקין לא זיהה שאפתנות אצל חניכו: "אולי הוא לא הבין אז איזה פוטנציאל היה לו. הוא היה רגוע מדי, איחר לאימונים, שכח אספות. לקח לו זמן להתבגר". מפוזר או לא, הוכתר למברט למלך שערי הליגה הרביעית בעונת 2005/06 עם 22 כיבושים. הוא התמקצע בביצוע כדורים חופשיים עד כדי כך, שמבחינת אוהדי רוצ'דייל הם היו כמעט כמו פנדלים. אכזבתם היתה רבה כאשר בריסטול רוברס שילמה תמורתו 200 אלף ליש"ט בקיץ 2006.

ההתחלה היתה פושרת, והסגנון ההגנתי הפריע לו לבוא לידי ביטוי, אבל בריסטול עלתה לליגה השלישית, ואז הגיע גם הקמפיין המצוין בגביע האנגלי – המועדון עלה לרבע הגמר לראשונה מזה 50 שנה. בדרך לשם, אירע מקרה ביזארי במהלך שידור ההגרלה בשידור חי, כאשר טרבור ברוקינג, כוכב העבר המפורסם, קרא לו "ריקי הרברט" (ראו למטה). אין מה לעשות, לא כולם הכירו את שמו אז. משום מה, הטעות הזו שעשעה מאוד את אנשי בריסטול, ולמברט דאג להשתיק אותם עם שער ניצחון על סאותהמפטון מליגת המשנה. הוא עשה זאת בדיוק כאשר חגג 26 והצהיר: "זהו יום ההולדת המאושר בחיי".

כעבור שנה, הוא כבר הפך למכונת שערים והבקיע 29 שערי ליגה. סאותהמפטון, שירדה בינתיים לליגה השלישית, לא שכחה את הבחור שהדיח אותה מהגביע, ושילמה תמורתו מיליון ליש"ט בקיץ 2009. אוהדים רבים, שחוו את בשרם את המשבר הפיננסי שכמעט חיסל את המועדון, חשבו שמדובר בהימור יקר מדי, אבל המנג'ר אלן פארדיו אישר את העסקה. היתה לו רק עצה אחת לחניכו החדש. "אתה שמן מדי", הוא קבע. האמירה הישירה הזו שינתה את חייו של למברט. הוא דווקא התרברב בצ'אט עם אוהדי בריסטול רוברס על כך שהוריד מספר קילוגרמים מיותרים כאשר ויתר על מזון מהיר, אבל התברר לו שזה לא מספיק. אז הוא שיפר את התזונה עוד יותר, עבד שעות נוספות בחדר הכושר, ופארדיו היה מרוצה.

תפוקתו בעונת הבכורה במדי הקדושים היתה פנומנלית, עם 36 כיבושים בכל המסגרות, אבל הקבוצה כשלה בניסיונה לעלות, והמנג'ר פוטר. נייג'ל אדקינס הגיע במקומו, וכפי שהגדיר זאת אחד העיתונאים המקומיים: "למברט היה חלוץ מצוין אצל פארדיו, בעוד אדקינס הפך אותו לכדורגלן מצוין". בסגנון ההתקפי המובהק של הבוס החדש, ללמברט היו תפקידים מגוונים בחוד. הוא כבש פחות – "רק" 21 שערי ליגה – אבל בישל יותר, וסאותהמפטון דהרה לליגת המשנה. "הקריירה של ריקי מוכיחה שעם אספקה נכונה הוא יודע לשים הרבה כדורים ברשת", חזה אז אדקינס, וצדק. בעונה שלאחר מכן, הפציץ למברט 27 שערים נוספים, ובגיל 30 הגיע סוף כל סוף לפרמייר-ליג.

הוא לא נעצר שם. היו שהטילו ספק ביכולתו להתאקלם לרמה הגבוהה, אבל למברט מצא את הרשת 15 פעמים בעונת הבכורה שלו בין הגדולות, ובאוגוסט 2013 קיבל טלפון מרוי הודג'סון. למעשה, החלוץ בכלל שכח שיש לאנגליה משחק ידידות מול סקוטלנד כי אשתו ילדה באותו ערב, כך שההפתעה היתה מוחלטת. כאשר הסביר את הסיבות לזימון, נזכר מאמן אנגליה בתקופתו בפולהאם לפני חמש שנים: "עקבנו אז אחרי ריקי כשהוא כבש בצרורות בליגה השלישית, ושקלנו להחתימו, אבל נרתענו כי לא היינו בטוחים שהוא מסוגל לעשות את הקפיצה. עכשיו הוא הוכיח את עצמו, וההכרה מגיעה לו".

ועוד איך מגיעה! כאשר נכנס למברט כמחליף למפגש נגד הסקוטים, הרים לייטון ביינס – אף הוא סקאוזר יליד קירקבי – את הכדור, וחתן השמחה הטרי נגח אותו פנימה בדרך לניצחון 2:3. חלפו שלושה שבועות, והוא רשם גם את שערו הראשון במשחק רשמי, ואף, הוסיף שני בישולים ב-0:4 על מולדובה במוקדמות המונדיאל. זיכרונותיו מעבודתו במפעל הסלק הפכו באותם ימים לכותרות שכיחות בתקשורת הבריטית. כולם אוהבים סיפורי סינדרלה מסוג זה, אבל השיא עוד היה עוד לפניו.

צפו בלמברט כובש מול מולדובה, התקציר באדיבות ספורט2

לאתר ספורט2

מאוריסיו פוצ'טינו, מאמנו הארגנטיני בסאותהמפטון במשך שנה וחצי, הגדיר אותו כ"שחקן פנומנלי", ושני האנשים החשובים ביותר מבחינת למברט הסכימו. 29 שערים ו-15 בישולים בשתי עונות פרמייר-ליג עשו את שלהם, והודג'סון זימן אותו לסגל למונדיאל. החלוץ אמר: "עבורי זהו חלום שהתגשם. זו התקופה הגדולה בקריירה שלי, ואני נהנה מכל רגע". חלום גדול עוד יותר הפך למציאות ימים ספורים לאחר מכן. הפעם ברנדן רוג'רס היה על הקו – הוא רצה לראות את הסקאוזר המצטיין באנפילד.

"בחנתי את ריקי במהלך השנים, והוא שחקן מוכשר מאוד", אמר המנג'ר הצפון אירי שאחראי למהפכה ליברפול. הוא רצה לחזק את חוליית החוד בחלוץ רחבה חסון, שהיה כה חסר לאדומים כאשר הם לא הצליחו לשבור את הבונקר של צ'לסי בהפסד הגורלי במחזור ה-36 שמנע מהם אליפות היסטורית. מצד שני, היה לו חשוב כי יהיה זה שחקן שלא יתנגד לשבת על הספסל ולשמש כינור שני לצמד הקבוע בחוד, לואיס סוארס ודניאל סטארידג'. למברט ענה במדויק לכל הדרישות.

וכך, 17 שנה אחרי שנזרק מהאקדמיה האדומה, חוזר למברט למועדון החשוב לו מכל, עם תג מחיר של ארבעה מיליון ליש"ט, ושומע את סטיבן ג'רארד מגדיר אותו כ"רכש פנטסטי". "סטיב הייוויי צדק כאשר ניפה אותי אז, כי באמת לא הייתי טוב מספיק", הוא אומר בצניעות, אבל עכשיו הבמה תהיה שלו.

אלא שלפני העונה המרגשת באנפילד, יש לו משימה בברזיל. גם שם הוא יהיה שחקן ספסל, אך הוא בהחלט מסוגל לעלות במחצית השניה ולעשות את ההבדל, כמו נגד הסקוטים. "הציפיות מציאותיות יותר הפעם בהשוואה לטורנירים קודמים, ואני חושב שזה עוזר לשחקנים. זה לא אומר שאנחנו מוותרים על הגביע. המטרה היא לנסות ללכת רחוק ככל האפשר", הוא אמר. לשם כך, ייתכן שתזדקק אנגליה להתגבר על המחסום הפסיכולוגי הגדול ביותר שלה, דו קרב הפנדלים. כאן אין ללמברט מתחרים, עם 34 בעיטות מדויקות ברציפות מהנקודה הלבנה מאז 2009. האם יהפוך לגיבור האומה עם פנדל מדויק נוסף בברזיל?