השזיף כבר לא מיובש: סיפורו של קשר בוסניה זבייזדאן מיסימוביץ'

דמיינו לעצמכם שני מאמנים. אחד ידוע בהקפדה חריגה על משמעת ובאימונים מפרכים במיוחד, אשר גורמים לשחקנים ליפול מהרגליים. השני הוא גאון כדורגל בדימוס, שלא כל כך אהב להתאמן והצליח בקריירה בזכות כשרון טבעי נדיר. עם מי מהם יסתדר טוב יותר פליימייקר איטי שלא עושה הגנה ומסוגל להכריע משחקים במסירות אמן? אז זהו שלא. כדאי שתחשבו שוב.

פליקס מגאת התברר כמאמן האולטימטיבי עבור זבייזדאן מיסימוביץ'. בעונת 2008/09 הפך עושה המשחק של וולפסבורג לאחד הטובים בתפקידו בעולם. הוא הזין בכדורים את צמד החלוצים, אדין דז'קו וגראפיטה, והפך אותם מלכי השערים של הבונדסליגה – הברזילאי סיים עם 28 כיבושים, הבוסני תרם 26. במקביל, רשם מיסימוביץ' 20 בישולים, ונתון זה מהווה שיא בונדסליגה בכל הזמנים. מעולם לא היה חתום שחקן כלשהו על מספר אסיסטים גדול יותר בליגה הגדולה ההתקפית באירופה.

וולפסבורג כבשה אז 80 שערים בדרכה לצלחת, ובמשחקה הגדול ביותר השפילה עד עפר את באיירן מינכן עם 1:5 כביר שחרץ את גורלו של יורגן קלינסמן. מיסימוביץ' בישל אז שני שערים, ומבחינתו היתה זו נקמה מתוקה במיוחד בקבוצה שלא האמינה בו. הוא נולד במינכן למהגרי עבודה, הצטרף למועדון הפאר הבווארי בגיל 18 וקרע רשתות במדי קבוצת המילואים בהדרכתו של המאמן הרמאן גרלאנד.

הוא אהב לבשל, התמקצע בביצוע כדורים נייחים תוך שהוא מנסה לחקות את סינישה מיכאילוביץ' ואת ז'וניניו, ונהנה מאוד לבעוט לשער. את התפקיד שלו על המגרש בשנים אלה הגדיר בהומור אופייני "מספר 10.5", ובמשחק מסוים הגיע ל-14 בעיטות למסגרת. גרלאנד, שגידל עשרות כוכבים, התרשם מאוד מכישוריו של הקשר הצעיר, על אף שהוא לא היה ספורטאי למופת.

מבנה גופו העגלגל של מיסימוביץ' זיכה אותו בכינוי החיבה "השזיף", אשר הולך אתו עד היום. באימונים, כאשר ראה את חניכו מתנהל בנונשלנטיות, צרח עליו גרלאנד: "תתחיל רוץ, חזיר שכמוך!" לעתים קרובות צורף מיסימוביץ' לאימוני הקבוצה הראשונה, ואפילו רשם במדיה שלושה משחקים בבונדסליגה, אבל דרכו להרכב היתה חסומה. "לו היה מהיר יותר, הוא יכול היה לפרוץ", אמר גרלאנד, אשר המליץ בסופו של דבר לבוסני לחפש את מזלו בקבוצה קטנה יותר ושלח אותו לבוכום, ששיחקה אז בליגה הבכירה. "אני שחקן די איטי, אבל זה לא מפריע לי. היתרון שלי הוא במהירות המחשבה. אני רוצה להיות חכם מהיריב ולהימנע מתיקולים", הוא סיפר אז, בגיל 22.

שלוש שנים בילה מיסימוביץ' בקבוצה שמזוהה עם אוהדים ממעמד הצווארון הכחול, ועל אף הצלחתו היחסית הוא לא זכור לטובה. "היו לו רגעים נהדרים, אבל הוא דיווה שלא עובד בהגנה. אנחנו אוהבים שחקנים שמשקיעים את נשמתם על המגרש, ולא היינו מרוצים מגישתו", נזכר כיום אנדראס וימרס, מראשי חוג האוהדים של בוכום.

ב-2007 הצטרף מיסימוביץ' לנירנברג, אבל היא ירדה ליגה, והוא חיפש שוב קבוצה חדשה. "הוא משחק באופן אינטואיטיבי, וזה מה שהופך אותו לגאון" אמר עליו מאמנו תומאס פון הזן. זו הגאונות שהקסימה את מגאת. שיחת הטלפון מהמאמן הקשוח ששינתה את חייו של הבוסני. מסתם קשר מוכשר השתדרג מיסימוביץ' למעמד של כוכב על. שיתוף הפעולה שלו עם דז'קו, שהיה אף הוא אלמוני יחסית אחרי עונה בינונית אחת במדי הזאבים, הפך לפנומנלי מהרגע הראשון.

זה לא דבר של מה בכך. מיסימוביץ' יותר גרמני מיוגוסלבי, והוריו הם סרבים אתניים על אף שגדלו בבוסניה. דז'קו הוא מוסלמי שחווה את מלחמת האזרחים על בשרו. הבדלי הרקע בין השניים היו עצומים, אך הם מצאו שפה משותפת, וצירפו את גראפיטה כדי ליצור את משולש ההתקפה המלהיב ביותר בגרמניה מאז קרסימיר באלאקוב, ג'ובאני אלבר ופרדי בוביץ' בשטוטגרט בסוף שנות ה-90'.

בסיום העונה הסנסציונית עזב מגאת לטובת שאלקה, והעסק קצת דעך. הזאבים סירבו למכור את כוכביהם בתקווה להשיג תוצאות טובות בליגת האלופות, ומיסימוביץ' היה פנטסטי עם 15 שערים ו-24 בישולים בכל המסגרות, אך הקבוצה סיימה במרכז הטבלה, והוא התחיל להרגיש מיצוי ורצה להתקדם למועדון גדול יותר. "וולפסבורג תמיד תישאר עכבר אפור", הוא הצהיר. האופציה המועדפת מבחינתו היתה שאלקה, אותה הדריך מגאת, וגם פיורנטינה ואתלטיקו מדריד הגישו הצעות מפתות. מי לא ירצה את הפליימייקר הכי חם בשוק?

וולפסבורג דרשה להמתין עד שתחתים מחליף, ומצאה את דייגו הברזילאי שנכשל ביובנטוס ושמח לשוב לבונדסליגה. בשלב זה נכנס המשא ומתן עם שאלקה להילוך גבוה. מיסימוביץ' סיכם על חוזה לארבע שנים עם שכר של סופרסטאר, ואפילו הצליח להכניס בחוזהו סעיף שמאפשר לו לדרוש לעזוב אם מגאת לא יישאר בקבוצה. אלא שהזאבים לא ששו לחזק את היריבה הישירה בבונדסליגה. המנהל הספורטיבי דיטר הנס, אחיו של אולי, טרפד את המהלך והתעקש למכור את מיסימוביץ' לקבוצה זרה. חלון ההעברות עמד להיסגר, הבוסני החל להילחץ, וכאן נכנסה לתמונה גלאטסראיי. היא שמה על השולחן צ'ק של שבעה מיליון יורו, גברה על אתלטיקו וקיבלה את היהלום לשורותיה.

מיסימוביץ' שמח להגיע לאיסטנבול. הוא התאהב בעיר בביקוריו הקודמים, התלהב מהאוהדים הטורקים הפנאטיים, ויותר מכל ציפה לשתף פעולה עם המאמן פרנק רייקארד, שהבטיח לתת לו חופש פעולה, כפי שהעניק לרונאלדיניו בברצלונה. בשלב ההוא, לפני ארבע שנים, ההשוואה בין השניים לא נראתה מופרכת במיוחד, אבל האכזבה חיכתה מעבר לפינה. התוצאות בתחילת העונה היו מאכזבות, רייקארד פוטר כבר באוקטובר, ובמקומו הגיע גאורגה חאג'י. זה היה היום בו הקריירה של מיסימוביץ' התרסקה.

הרומני, שלא מצטיין ביחסי אנוש, תמיד ראה את עצמו כסמכות עליונה ולא סבל שחקנים שמעזים להביע את דעתם, בעוד למיסימוביץ' תמיד היה מה להגיד. מגאת קיבל אותו באהבה, חאג'י תיעב אותו מהרגע הראשון. פחות מחודש אחרי שהגיע, שלח המאמן החדש את מיסימוביץ' להתאמן עם המילואים, כאשר הקש ששבר את גב הגמל היה – תאמינו או לא – לעיסת מסטיק בתחילת האימון. בינואר הוא הוצב ברשימת ההעברות, ונדד למוסקבה. גלאטסראיי, במדיה קיים 14 משחקים בלבד, הפסידה עליו 2.5 מיליון יורו תוך חצי שנה ולא השכילה לנצל אפילו שבריר מהפוטנציאל העצום.

לרוע מזלו, גם ברוסיה לא השתלב מיסימוביץ', וחילופי המאמנים לא הועילו לו. דווקא כאשר הציגה דינמו את היכולת הטובה ביותר שלה, תפס אנדריי וורונין את משבצת הפליימייקר וגרם לבוסני לשבת על הספסל. אלה היו שנתיים מתסכלות, שזכורות לאוהדים המקומיים בעיקר בגלל כדור שבעט מיסימוביץ' לעבר אוהדי ספרטק אשר זרקו עליו במשך כל משחק הדרבי בכדורי שלג.

מגאת עוד ניסה להחזיר אותו לוולפסבורג כאשר חזר אליה לקדנציה נוספת, אבל המגעים נכשלו. בשלב מסוים המאמן הגרמני היה המועמד המוביל לחתום בדינמו עצמה, וזה יכול היה להיות נהדר מבחינת מיסימוביץ', אך גם זה לא יצא לפועל. בסופו של דבר, בינואר 2013, ארז הבוסני את חפציו ונדד לליגה הסינית, שם הוא מככב כיום במדי קבוצת גויז'ו. מככב באמת, עם שערים פנטסטיים, אבל מעטים רואים אותם חוץ מהסינים.

כמעט ארבע שנים חלפו מאז משחקו האחרון בבונדסליגה. ארבע שנים, במהלכן הוא הפך לסוג של שחקן עבר שנעלם מהאופק. בגרמניה מתגעגעים אליו, אוהדים ברחבי העולם הספיקו לשכוח אותו. ההחלטות שקיבל מאז השווה את הזאבים לעכברים היו אומללות, ואפשר להגיד שמיסימוביץ' פספס קריירה אדירה. גם אנחנו פספסנו, כי שחקנים עם כישורים מסוג זה – מסירות לכל טווח בדיוק של מילימטר, ראיית משחק עוצרת נשימה ובעיטות חופשיות אמנותיות – הם אלה שגורמים לנו לאהוב כדורגל. אלא שבנבחרת בוסניה הוא היה ונותר האדריכל, והקיץ, בגיל 32, הוא חוזר משום מקום לבמה הגדולה מכולן כדי להזכיר לכולם איזה שחקן ענק הוא.

למעשה, מיסימוביץ' היה אמור לשחק בנבחרת סרביה. בתחילת המאה, כאשר היא עדיין נקראה יוגוסלביה לפני הפרידה ממונטנגרו, הוא רשם 36 הופעות במדי הנבחרות הצעירות שלה, ואף נכלל בסגל לאליפות אירופה עד גיל 18 ב-2001. אלא שאז הגיע ולדימיר פטרוביץ' לנבחרת עד גיל 21, שילב את מיסימוביץ' לחמש דקות אחרונות במשחק בצרפת, והאשים אותו בתבוסה באומרו: "אתה איטי, שמן ושחצן". הקשר לא אהב זאת, וחסן סילחמידז'יץ', כוכבה הבוסני של באיירן מינכן, שוחח איתו על כך באימון והציע לו לייצג את בוסניה. מיסימוביץ' הסכים, ערך את הופעת הבכורה ב-2004, ומאז הוא המנהיג.

כאשר הכיר את דז'קו בוולפסבורג, גם הנבחרת הרוויחה מההבנה הטלפתית בין השניים. במוקדמות המונדיאל הקודם היא הציגה נפלא בהדרכת המאמן מירוסלאב בלאז'ביץ', דז'קו כבש תשעה שערים, ובוסניה סיימה במקום השני אחרי ספרד והעפילה לפלייאוף נגד פורטוגל. במשחק בליסבון ניצחה המארחת 0:1, בעוד דז'קו נגח למשקוף בדקה ה-90. חוסר המזל הזה הוציא את בלאז'ביץ' משיווי משקלו, והוא האשים את מיסימוביץ' פומבית במשחק חלש. לגומלין לא הופיע הפליימייקר בגלל פציעה, ובוסניה הפסידה שוב 1:0, אך הוא שיחק במדי וולפסבורג משחק ימים לאחר מכן.

"לא אשחק יותר בנבחרת כל עוד בלאז'ביץ' מאמן אותה", הצהיר אז מיסימוביץ', "אני לא רואה כל סיבה להמשיך איתו. היו לי בעיות בברך, ואני יודע שלא שיחקתי טוב במשחק הראשון, אבל אני עדיין משוכנע שהמאמן לא היה צריך לדבר על כך עם עיתונאים. הוא היה צריך לשוחח איתי בארבע עיניים. הוא בסך הכל מחפש תירוצים לכישלון בפלייאוף. זה לא סוף הקריירה הבינלאומית שלי, ואני עדיין רוצה לייצג את בוסניה, אבל לא עם המאמן הזה". מה היתה התגובה של בלאז'ביץ'? "מיסימוביץ' חשוב יותר ממני לנבחרת, ולכן אני עוזב", אמר המאמן שהצעיד את קרואטיה לחצי גמר המונדיאל ב-1998.

זהו כוחו של מיסימוביץ'. לא לחינם הוא שיאן ההופעות של בוסניה בכל הזמנים עם 82 משחקים. סאפט סושיץ', קשר ענק בעצמו שכיכב בפריז סן ז'רמן ובנבחרת יוגוסלביה בשנות ה-80', ידע עליות ומורדות ביחסיו עם הפליימייקר, אבל מעולם לא ויתר עליו, גם כאשר הוא סופסל בקבוצותיו. בוסניה הפסידה שוב לפורטוגל בפלייאוף במוקדמות יורו 2012, אבל עשתה היסטוריה בקמפיין האחרון, וסושיץ' יודע שהוא תלוי בחוליה הקדמית שלו. "יש לי שני קשרים יצירתיים נהדרים, מיסימוביץ' ומיראלם פיאניץ'", הוא אומר, ומבסס את המשחק על סגנון התקפי מובהק.

שיתוף הפעולה בין מיסימוביץ' לדז'קו יהיה המפתח מבחינת הבוסנים, שזכו להגרלה נוחה יחסית עם ארגנטינה, ניגריה ואיראן – המקום השני בהחלט נראה בהישג יד. אם ודאד איבישביץ' ייכנס לנעליו של גראפיטה, כפי שעשה לא פעם במוקדמות, המשולש של וולפסבורג יקום לתחיה בברזיל, ולאוהדים צפויה הנאה צרופה. מי יודע, אולי אחרי ההצגה בגביע העולם, הוא גם יחזור לאירופה מגלות בסין. רק חבל שפולהאם של מאגאט ירדה ליגה.