"הוא הגרסה הפרטית שלנו להווארד ווב", אומר באופן נחרץ לוואלה! ספורט העיתונאי היפני קייסוקה איטו על השופט יואיצ'י נישימורה, שעמד במוקד השערורייה הגדולה במשחק הפתיחה. אוהדים ופרשנים רבים ביפן לא מבינים מדוע נישימורה זוכה להערכה כה גדולה מהממונים ומקבל שלוש פעמים את תואר השופט המצטיין בליגה המקומית, בעוד בפועל יש שופטים טובים ממנו. כאשר התואר האחרון הוענק לו בשנה שעברה בטקס חגיגי, צופים מסוימים בקהל השמיעו קולות של חוסר שביעות רצון והפתעה דבר חריג ביותר בתרבות היפנית.
השערורייה הגדולה ביותר בה היה מעורב נישימורה התפוצצה ב-2008, כאשר הוא הואשם על ידי המגן טאיקאי אואמוטו בשימוש בקללות על המגרש. "אואמוטו מעצבן אותי, שיסתום את הפה וישחק. שימות כבר", סימן לכאורה השופט לעבר השחקן, אולם חקירה של ההתאחדות לא העלתה עדויות נוספות בנושא, ונישימורה לא נענש. מקרה רלוונטי יותר התרחש באותה שנה קלנדרית, כאשר נישימורה שרק לפנדל והרחיק שחקן על מניעת שער ודאי לכאורה, על אף שלא היה מגע בינו לבין החלוץ. הכרטיס האדום בוטל על ידי ההתאחדות בדיעבד.
"אין לי ברירה אלא לשרוק"
"לנישימורה תדמית של שופט ששורק יותר מדי בזירה המקומית, והמבקרים טוענים שהסגנון שלו שונה באופן מהותי בין הליגה המקומית לבין המשחקים בינלאומיים" מספר איטו. ההסבר שהעניק לא מכבר השופט עצמו מעניין במיוחד: "ההחלטות שלי זהות בכל המשחקים. אם היה מגע בין השחקנים, ואחד מהם נופל לדשא, אין לי ברירה אלא לשרוק לעבירה. בליגה היפנית שלנו שחקנים נופלים בקלות. במשחקים אחרים, שחקנים מנסים להישאר על הרגליים, ולכן במקרים רבים יותר אני מעדיף שלא לשרוק".
כעת קל הרבה יותר להבין את האירועים אמש. שופט שנוקט בגישה זו הוא מתנה משמיים (או מפיפ"א) עבור שחקנים מסוגם של ניימאר או פרד. אי אפשר להתווכח עם העובדה כי היה מגע בין הבלם הקרואטי דיאן לוברן לבין החלוץ הברזילאי שלא עשה כמעט דבר במשחק הפתיחה מעבר לצלילה. פרד נפל, בדיוק כמו בליגה היפנית, ונישימורה פסק בהחלטיות על פנדל. לפי התיאוריה שלו, הוא עשה את הדבר הנכון, על אף שלוברן ממש לא גרם לפרד לאבד את שיווי משקלו, ולא הפריע לו כלל.
כל אחד רשאי לפתח תיאוריות קונספירציה על סמך האירוע, גם אם הן יהיו בשלב זה מוקדמות מאוד. לזכותו של נישימורה ייאמר שהוא היה מצוין במונדיאל הקודם, בו הפך ליפני הראשון בהיסטוריה ששפט בארבעה משחקים בטורניר בודד. הוא הרחיק את פליפה מלו ברבע הגמר בין ברזיל להולנד, בסיומו ארזו דונגה וחניכיו את המזוודות וחזרו הביתה בבושת פנים. לא כדאי להסיק מסקנות נמהרות מבחינתו, אבל אין ספק כי משחק הפתיחה הותיר טעם מר במיוחד, והפיאסקו של נישימורה יעמיד את יתר השופטים באור הזרקורים בימים הקרובים. הלחץ עליהם גדול גם כך, והיום צפויה לניקולה ריצולי האיטלקי משימה גדולה מאוד בקרב בין ספרד להולנד. מצד שני, כאשר נזכרים כי ווב שפט את הגמר בין השתיים לפני ארבע שנים, אי אפשר לפסול אפשרות ש"ווב היפני" לא סיים את דרכו בטורניר.
סכסוכים כספיים מביאים מזל?
נבחרת קמרון עלתה בשבוע האחרון לכותרות כאשר שחקניה סירבו לעלות למטוס לברזיל לפני שתיפטר סוגיית תשלום הבונוסים. למתבונן מהצד התנהגות זו נראית חריגה ולא מכובדת, אבל לקמרונים עצמם מזכירה הפרשה בעיקר את האירועים שקדמו למונדיאל 1990 באיטליה.
ההכנות לטורניר היו אז ביזאריות באופן מחפיר, ובמחנה האימונים ביוגוסלביה לא היו לשחקנים מדים וכדורים הם נאלצו להשתמש ברוחב הלב של המארחים שסיפקו אותם. כאשר נחתה קמרון באיטליה, סירבו השחקנים לנסוע לקבל תעודות רשמיות של משתתפים בשל סכסוך כספי עם ההתאחדות. הבונוסים שהובטחו להם על ההעפלה לא שולמו, וכולם היו נחושים לשבות עד שיראו מזומנים בעיניים. המאמן הסובייטי ואלרי נפומניאשצ'י ניסה להסביר להם כי התנהלות מסוג זה עלולה להביא לפסילת הנבחרת, אבל איש לא הקשיב לו. "למזלנו, נשיא קמרון בכבודו ובעצמו הגיע אז לאיטליה, ונתן ערבות אישית כי כולם יקבלו את המגיע להם", נזכר נפומניאשצ'י.
האווירה בסגל היתה בעייתית עד לשריקת הפתיחה, אבל ההמשך ידוע. הקמרונים הציגו משחק הקרבה, ניצחו את ארגנטינה במשחק הראשון, והמשיכו עד לרבע הגמר, בו לא היו רחוקים מלהדיח את אנגליה. עד היום נחשב ההישג של האריות הבלתי ניתנים להכנעה לפני 24 שנים להופעה הגדולה ביותר של נבחרת אפריקנית בגביע העולם. לפיכך, לא כדאי למהר להספיד אותם גם הפעם. אולי בדיוק להיפך. איטליה, למשל, זקוקה לשערוריית ענק בזירה המקומית כדי לזכות במונדיאל היא עשתה זאת הן ב-1982 והן ב-2006. מי יודע, אולי הקמרונים מתפקדים באופן אופטימלי כאשר הם רבים על כסף עם בכירי הממשל.
שיאן הנאמנות הגרמני
אחת הדמויות המעניינות ביותר של קמרון בטורניר הנוכחי הוא המאמן הגרמני פולקר פינקה. מעטים המאמנים שמכירים טוב יותר את מנטליות האנדרדוג. פינקה עמד במשך 16 שנה על הקווים של פרייבורג, והפך בזכות כך לאחד מאנשי המקצוע המוערכים והאהודים במדינתו. ב-1993 הוא העלה את הקבוצה הצנועה מהיער השחור לבונדסליגה לראשונה בתולדותיה, והשאיר אותה בליגה בניגוד לכל הסיכויים עם סגנון אטרקטיבי במיוחד. כעבור שנה, הגיעה פרייבורג לשיאה כאשר נאבקה על האליפות עד למחזורים האחרונים וסיימה במקום השלישי. היא עשתה זאת בזכות משחק צירופים משובח ודגש על התקפה בכל מחיר. הניצחון 1:5 על באיירן מינכן זכור כאחד המשחקים האיכותיים בגרמניה. פרייבורג כבשה באותה עונה 66 שערים ב-34 משחקים.
פינקה קיבל הצעות רבות להשתדרג לקבוצה גדולה יותר במהלך הקריירה. לברקוזן, המבורג וקבוצות עשירות אחרות הבטיחו לו הרים וגבעות, אבל הוא נותר נאמן לפרייבורג הקטנה, רשם איתה שלוש ירידות ושלוש עליות, וקבע שיא גרמני של כל הזמנים למשך קדנציה בקבוצה אחת. הוא נותר נאמן גם לשיטת המשחק, והצהיר תמיד שגם קבוצות קטנות צריכות לשחק קודם כל על מנת להעניק הנאה לקהל.
זו סיבה טובה להשתוקק לראות את קמרון במונדיאל הנוכחי, ומשחקי ההכנה שלה, כולל תיקו 2:2 נגד גרמניה, הראו כי הפוטנציאל קיים. הסגל הנוכחי אינו איכותי באופן יוצא דופן, אבל כאשר כל הקבוצה פועלת עובדת כדי לספק כדורים רבים ככל הניתן לחלוץ כמו סמואל אטו, ושותפו המוכשר אריק שופו מוטינג, התוצאה עשויה להיות מרתקת. גם מקסיקו, שהתקשתה מאוד למצוא את הרשת במוקדמות, היא נבחרת התקפית מובהקת בעידן המאמן החדש מיגל הררה, ולכן המשחק הראשון של הערב יכול להפוך למעדן אמיתי.