בוידיאו: המחנה הספרדי מתכונן למשחק מול הולנד
מרקוס לופס נשמע נחרץ. "הבעיה הגדולה של ספרד היא העונה של ברצלונה", הוא קובע באמירה שקצת מוזר לשמוע מעיתונאי קטלאני. "יש להם שבעה נציגים בסגל שבאים אחרי עונה רעה, אבל כרגע ראמוס, סילבה ואינייסטה הם הטובים בנבחרת". אינייסטה? גם לו הייתה עונה מאכזבת. לופס מהנהן ומיד עונה: "אינייסטה תמיד מתעלה בנבחרת. הוא הכול בספרד, כמו מסי בברצלונה".
שעתיים לאחר מכן. מסיבת העיתונאים. שאלה פשוטה נזרקת לאוויר: "הטיקי טאקה מת?". צ'אבי יוצא משבלונת הקלישאות: "הסגנון שלנו ברור. אנחנו רוצים לשלוט, להחזיק בכדור ותהיה טעות לשנות משהו אחרי כל כך הרבה שנים וכל כך הרבה הצלחות. התוצאות שלנו מצדיקות את הפילוסופיה וכל השחקנים מכירים אותה. ננצח או נמות עם הסגנון שהביא לנו כל כך הרבה הצלחות ואני מקווה שנעשה היסטוריה שוב עם הסגנון הזה".
למרות העונה האיומה, שחקני ברצלונה נותרו הלב של נבחרת ספרד. ובמובן מסוים, מונדיאל 2014 לא רק שיהיה כתב ההגנה של השיטה אלא גם עלול לסמן סוף עידן בנבחרת במובן הרחב של המונח.
אינייסטה זומן לראשונה לנבחרת הבוגרת בגיל 22, במהלך משחקי ההכנה האחרונים לפני מונדיאל 2006. אף אחד לא האמין שלואיס אראגונס ייקח את הילד לגרמניה, אבל הוא עשה זאת ואף העניק לו הופעה במשחק נגד ערב הסעודית בשלב הבתים (0:1). ביורו 2008, אינייסטה כבר היה בורג משמעותי בסגל למרות שהגיע לטורניר עם בעיות בריאותיות. בחצי הגמר הוא נתן הצגה נגד רוסיה ומאז רק המשיך לגדול. השיא, כמובן, הגיע בדקה ה-116 של גמר המונדיאל הקודם. השער וחשיפת החולצה עם הכיתוב: "דני חארקה, תמיד איתנו", הפכו את הקשר לגיבור לאומי.
רק שהקשר הצנום מאלבסטה לא נעצר שם. ביורו 2012 הוא נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר. הוא היה בלתי ניתן לעצירה, טאצ' מושלם בכדור, מגע של קסם ברגליים. "אינייסטה הוא הטוב ביותר", אמר איבן ראקיטיץ' הקרואטי אחרי המפגש בין הנבחרות בשלב הבתים. "ראינו היום שאנחנו יכולים לשחקן נגד כולם, אבל נגדו זה שונה. ספרד נבחרת טובה והוא רמה אחת מעל. הוא הכול". בעונה הבאה הם ביחד בברצלונה.
בשנה האחרונה משהו אצלו נעצר, כבה. טאטה מרטינו הסיט אותו לעמדה מעט אחורית יותר ופגע באפקטיביות שלו, הוא ירד לשלושה שערים בכל המסגרות (לעומת תשעה, שמונה ושישה בעונות שלפני כן) וגם בישל פחות. הניסיון של המאמן לתת ורסיה משלו ולברוח מעט מהטיקי טאקה הקלאסי שכל כך טבוע בשחקני בארסה נראה לעין. הקבוצה הציגה יכולת רעה מאוד בשלבים ארוכים של העונה והדבר בא לידי ביטוי במיוחד בהופעות של כוכביה הגדולים.
"צ'אבי ואינייסטה הם הפנים של הטיקי טאקה של ספרד שמבוסס על המשחק של ברצלונה ולשניהם הייתה את אחת העונות הכי פחות מרשימה מזה שנים", כתב מייקל קוקס באתר 'זונאל מרקינג'. "בשיאו, צ'אבי שולט במשחק יותר מכל שחקן אחר בעולם, אולי אפילו אי פעם, אבל עכשיו יש שאלות לגבי הניידות שלו והיכולת להוביל את הנבחרת. העונה של אינייסטה ברמה הקבוצתית הייתה מאכזבת, אבל הוא תמיד מספק את הסחורה בטורנירים בינלאומיים. בפעם הראשונה, המנהיג הטכני של ספרד יהיה אינייסטה ולא צ'אבי".
מארק דויל, שליח האתר גול.קום לעיר סלבדור בברזיל, מסביר לוואלה! ספורט: "צ'אבי ללא ספק בירידה, הוא לא הכוח שהוא היה למרות שהוא עדיין שחקן גדול ואסור לשכוח שאנחנו מדברים על השחקן הגדול בהיסטוריה של ספרד. הוא בא אחרי עונה רעה מאוד. המשחק נגד הולנד יראה האם צ'אבי עדיין מושך בחוטים ואם הוא עדיין המאסטרו. הוא היה איש המפתח בברצלונה ובנבחרת. עכשיו זה יהיה אינייסטה".
למעשה, ספרד כמעט לא עברה שינויים בשנים האחרונות. 16 שחקנים מהסגל הנוכחי שלה היו בדרום אפריקה לפני ארבע שנים ו-12 היו שנתיים קודם לכן ביורו באוסטריה ושוויץ. איך שלא מסתכלים על זה, הדור המדהים שעשה היסטוריה התבגר. חלקם כבר מעבר לשיא. פרננדו טורס נעלם בלונדון, צ'אבי כבר בן 34, דויד וייה יצא לטיול אחרי צבא ונשאר אינייסטה. ילד בן 30. בגיל הנכון לקחת את המושכות.
דל בוסקה מצידו מסרב להסתכל על הסגל שלו כמבוגר, אבל קצת סותר את עצמו. הוא עשה שינויים, חלקם משמעותיים כמו למשל הצירוף של דייגו קוסטה, הוא מדבר עליהם ומגמד אותם בו זמנית. שומר אמונים. "לכל השחקנים שהבאנו יש היסטוריה, הם הופיעו נהדר והם משחקים באופן שוטף קבוצות שלהם. הסגל שלנו לא ותיק, הוא בוגר בשיאו, יש לנו צעירים וכמה שחקנים שהם בני 30 או מעל, אבל זה לא נורא. אנחנו לא מפחדים כי אנחנו במיטבנו. השחקנים האלה כאן לא בגלל העבר אלא בגלל מה שאני מאמין יעשו במונדיאל הזה". אחד השואלים מקשה: "סוף עידן?", והמאמן עונה: "מקווה שלא. לעומת הסגל של 2010, יש 30 אחוז שחקנים חדשים. אני לא מפחד מהעתיד. הצעירים שלנו מחקים את הדור הזה".
בראיונות האחרונים איתו מקפיד ויסנטה דל בוסקה לשבח את "ההתנהגות המופתית של השחקנים". גם את דבריו במסיבת העיתונאים הוא פותח במשפט: "אנחנו עובדים 21 יום, שישה ימים בברזיל, הכול הלך חלק והאווירה טובה מאוד". יש לכך סיבה. דל בוסקה זוכר מה עבר לפני שנתיים בהכנות ליורו. אז, בשיא המלחמה הפסיכולוגית בין ז'וזה מוריניו וברצלונה ומשחקי הקלאסיקו הסוערים, מאמן הנבחרת הרגיש שהמיוחד גומר לו את הנבחרת ויוצר מחנאות בין שחקני בארסה וריאל. המתח היה כל כך גדול עד שדל בוסקה דרש מהחברים איקר קסיאס וצ'אבי לשבת יחד, לפתור את הבעיות ולהוציא את חדר ההלבשה לדרך חדשה. כך היה.
בהקשר הזה, אינייסטה תמיד היה מחוץ למשחק ולכן נחשב לאחד החביבים על המאמן שאמר על הקשר שלו: "הוא מייצג את כל השאר, את כל הנבחרת". דל בוסקה הוא מאמן מהסוג הישן, דוד מבוגר וחביב. הוא מקפיד על משמעת, אבל עושה את הדברים בשקט ובדרך שלו, לא מחפש כותרות, לא מתלהם, לא נגרר לפרובוקציות וסולד מהתנהגות מוחצנת של מאמנים כמו מוריניו. גם אינייסטה הוא כזה. העיתונאים הספרדים מתארים אותו כאחד שמדבר תמיד בשקט, מכבד את כולם ולא אומר מילה לא במקום. אפילו על מרטינו המושמץ דאג השנה להגן בפומבי. אינייסטה כל כך רגוע ולכן כשבסיום העונה אמר: "העונה נגמרה, הרבה דברים נגמרו", חשבו בתקשורת שמדובר ברמז לעזיבה.
דל בוסקה מתחבר לאינייסטה בשל הדמיון האישיותי בין השניים. כוכבים שקטים. החיבור הזה התחזק במהלך המונדיאל בדרום אפריקה. אינייסטה הגיע פצוע וגרוע מכך, היה שרוי בדיכאון ממותו של חברו הקרוב, דני חארקה. למרות הספקות לגבי כשירותו, פתח הקשר בהפסד לשוויץ ודל בוסקה חטף ביקורות נוקבות במיוחד מקודמו בתפקיד אראגונס. בתגובה להפסד, ניהל דל בוסקה שיחות אישיות עם השחקנים וביקש מהם להישאר מאוחדים. השיחות עם אינייסטה היו ארוכות במיוחד. "מאמן צריך להבין שיחסי אנוש קודמים לספורט. השיחות שהיו לי עם אינייסטה חיזקו את הקשר בינינו".
כך יהפוך אינייסטה לאיש של דל בוסקה בברזיל. וכאמור, המאמן אפילו מתעצבן קצת לשאלות על שינוי הסגנון. כשכתב רדיו מארקה שואל על ההבדלים בין משחק עם תשע מדומה למשחק עם תשע קלאסי, דל בוסקה כבר נשמע קצר רוח: "אתה המומחה לזה, אתה מנתח משחקים". כי מבחינתו, ספרד נשארה ספרד. הלב שלה הוא אותו לב.
ואכן, מלבד הציוותים של קוסטה ושל ססאר אספיליקווטה בעמדת המגן הימני, לא יהיו שינויים לעומת הטורנירים הקודמים. המשבצת האהובה על אינייסטה באגף השמאלי, משבצת שנלקחה ממנו על ידי מרטינו, שמורה רק לו. סרחיו בוסקטס, צ'אבי אלונסו וצ'אבי ישחקו במרכז ובצד ימין אמור לפתוח דויד סילבה. לפרקים ספרד תשחק 4-2-3-1, לפרקים 4-3-3 עם קשר אחורי בודד (בוסקטס), במשחקים מסוימים ודאי יחזור גם התשע המדומה, אבל אינייסטה יישאר. לא מן הנמנע שגם אם וכאשר רוב השלד יתפרק והנבחרת תשנה פניה לקראת יורו 2016, אינייסטה יישאר.
עד אז, גיבור מונדיאל 2010 יפגוש הערב את הולנד לראשונה מאז אותו גמר. ואולי, מי יודע, יספק עוד רגע של קסם. צריך לראות איך העיניים של הספרדים נוצצות כששמו עולה בשיחה, הם מדברים על הקשר ש"משחק בסמכותיות", על אחד שיודע לקחת אחריות, להזמין אליו את הלחץ ובכך לשחרר את החברים ואז לעשות את הפעולה המנצחת. אחד, בניגוד להוא, החבר מברצלונה, שיודע להתעלות דווקא ברגע האמת בנבחרת. ולמי אכפת שהייתה לו עונה גרועה, העיניים נשואות אליו. ומה הוא חושב על זה? "אני מתרכז בזכייה בתואר ובתרומה שלי לנבחרת ספרד וזה בדיוק מה שהיה בפעם הקודמת. שום דבר לא השתנה ואני לא מרגיש אדם גדול יותר כי כבשתי את השער הניצחון בגמר". קלאסי.