לנבחרת גרמניה יש מוטו רשמי למונדיאל: "התחלה טובה דורשת התלהבות, סיום טוב דורש משמעת", אפילו הכינו מהמשפט הזה כרזה ותלו אותה בחדר בו מתקיימות האסיפות. מה מקור המשפט? עוזר המאמן האנסי פליק לא כל כך סגור על זה. "אני לא ממש יודע, אבל זה משפט נהדר שמתאים לגרמניה ומסכם את הגישה שלנו למונדיאל ולכן לקחנו אותו כמוטו הרשמי שלנו".
את השלב של ההתלהבות, גרמניה עברה בהצלחה עם 0:4 מרשים על פורטוגל, אולי אפילו יותר מדי מרשים. רק שלפני שלב הסיום, יש שלב ביניים בו צריך לצנן את ההתלהבות. במיוחד כשהמטרה מוצהרת היא לא פחות מזכייה. "יש עוד דרך ארוכה עד הגמר ואני מקווה שיהיו לנו עוד שישה משחקים ושנגיע להם מוכנים כמו שהגענו למשחק נגד פורטוגל", טוען פליק.
בגרמניה לקחו את המונדיאל כפרויקט. התכנית, מספרים שם, החלה אחרי היורו. שנתיים של הכנות אינטנסיביות, בחירת פילוסופיה, שיטה וסגנון ברורים שלא הולכים להשתנות. כך למשל הוחלט שם שפיליפ לאהם ימשיך לשחק בקישור ולא יוסט לעמדת המגן ויהי מה. גרמניה עברה מ-4-2-3-1 ל-4-3-3 והיא תמשיך להתבסס על שלישייה דינמית בחלק הקדמי, קשר אחורי אחד שמלפניו שניים שמנהלים את המשחק ועושים כניסות לעומק ורביעייה הגנתית יציבה. בגרמניה לא משאירים שום דבר ליד המקרה והפילוסופיה שלהם כוללת גם התאמה מסוימת לסגנון המשחק של היריבה. לשם כך, במחנה צוות וידאו וצוות אנליסטים מורחב שמנתח כל מהלך ומספק נתונים על היריבה. אפילו אחרי ה-0:4 שמעו השחקנים מה אפשר לתקן.
"אנחנו לא מופתעים מעצמנו, יש לנו תוכנית ברורה", אומר פליק. "תמיד יש דברים בלתי צפויים ותמיד קשה להתחיל טורניר כי לא משנה כמה ארוכה ההכנה שלך אתה לא יודע אם אתה ב-100 אחוז שם. לפני המשחק היינו בטוחים שהשחקנים יממשו את תכנית המשחק וזה היה מדהים לראות איך זה קרה. הופתענו מהתוצאה, אבל היא רק אישרה מה שחשבנו. חשוב מאוד גם ברמה כזו צריך להתייחס לדברים שלא ממש אהבת ושלא היו אופטימאליים. לפני שכבשנו, לאלמיידה הייתה הזדמנות מצוינת ופורטוגל כמעט כבשה. בהגנה צריך לעבוד על מי שומר על מי ומי סוגר שטחים".
גם טוני "לא אוהב שקוראים לי מנוע" קרוס מיישר קו: "לא הופתעתי מהתוצאה כי אנחנו יודעים איזו יכולת יש לנו ובאופן תיאורטי, אננו תמיד מסוגלים לשחק ככה. ברור שהתרגשנו לפגוש יריבה מהטופ ולכן אתה לא יודע אם ההכנה תשתלם, אבל היה נהדר. הציבור הגרמני עמד מאחורינו, עבדנו קשה וזה השתקף בהתלהבות. אני יודע שיש אופוריה בגרמניה, אבל אבקש מאנשים להישאר עם הרגליים על הקרקע כי לא השגנו שום דבר עדיין. המטרה היא להיות אלופי עולם ולשם כך צריך שבע הופעות שיא. המשחק הראשון היה חשוב לביטחון ועכשיו הוא מים מתחת לגשר וצריך להתרכז בעתיד".
המחנה של גרמניה מנותק ומרוחק. הוא ממוקם על אי קטן שאליו אפשר להגיע רק באמצעות הבאוסה, מעין מעבורת שיוצאת מהמזח בעיר קבראליה הסמוכה. בדרך נגלה נוף ציורי. לא הרחק מהריזורט יושב אדם זקן ומחוץ לביתו שלט: "זהירות, אדם בן 100 שנה חוצה את הכביש". אולי בגלל השקט המטמטם, בנות הזוג ובני המשפחה של השחקנים נמצאים במחנה. "אנחנו מנותקים מכל מקום. אין כאן שום דבר לעשות", אומרים אנשי הצוות, אבל זה חלק מהתכנית. "באווירה כזו, אתה יכול להירגע ולהיות עצמך ולא לדאוג מתקשורת וצלמים", מסביר פליק.
אחרי פורטוגל לא היו חגיגות במחנה ורק פרסומת לחברת "אדידס" עם תמונות של הפרזנטורים מסוט אוזיל ונאני והתוצאה 0:4 נותן תזכורת להצגה הנפלאה של יום שני. האווירה במסיבת העיתונאים הראשונה שאחרי המשחק נינוחה ומבדחת. הילד ג'רמי, מביא כדורים, נבחר לשאול את השאלה הראשונה. בהמשך, כשפליק נשאל על ההתפתחות של קרוס, הוא עונה: "אנחנו מרוצים מההתקדמות שלו והוא אפילו הולך לארוחת בוקר כל יום, מה שלא קרה בעבר", וגם מגלה שניצח את לב בהתערבות אחרי שהנבחרת כבשה ממצב נייח (את השער השני). "כשנחזור, נשב לארוחה טובה עם הנשים שלנו ולב כמובן ישלם את החשבון".
התחושה היא שבדיוק כמו על הדשא במשחק נגד פורטוגל, במחנה הגרמני יודעים בדיוק מה לעשות. הכול פועל לפי התכנית המסודרת. כל אחד יודע לאן הוא הולך ומה הולך לקרות. בצורה הכי גרמנית שיכולה להיות. "יואכים לב אפילו לא צריך להשאיר את הרגליים שלנו על הקרקע כי אנחנו השחקנים מודעים לכך שלא עשינו וכלום וצריך עוד עבודה קשה עד סוף הטורניר אם ברצוננו להשיג תואר", אומר קרוס ועוזר המאמן מחזק: "יש לנו הרבה עבודה, אנחנו מתכוננים ליריבה הבאה ויש מעט מאוד זמן לא להישאר עם הרגליים על הקרקע".
ויש לגרמניה גם קשר ישראלי. קוראים לו רוי רייבר, יהודי יליד מינכן, "בן לאמא עירקית שנולדה בגבעתיים". ארבע שנים וחצי הוא עובד בהתאחדות הגרמנית, משמש כדובר נבחרת הנוער והחל מפברואר גם בצוות הדוברות של הנבחרת הבוגרת. "גאה להיות עם נבחרת גרמניה, אבל גם עם ישראל בלב. העברית מהבית וגם עשיתי תואר שני באוניברסיטת תל אביב. למדתי (עברית), אבל אומרים לי שאני צריך להשתפר ושיש לי מבטא גרמני כבד. אני מקווה שזה לא נכון".
העברית שלו מצוינת.
גם הציונות. כשהוא נשאל אווירת גן העדן במחנה, הוא חושב על ארץ הקודש: "גן עדן יש גם בישראל, מבחינת מזג אוויר, בריכות, שמש וים. אבל נכון, בשביל השחקנים שלנו מדובר בתנאים נהדרים במיוחד בקאמפו באהיה (מגרש האימונים). יש כאן את השקט הדרוש לרדת ממשחק חשוב ולהתרכז במשחק הבא".
כמו פליק וקרוס, גם רייבר מדבר על רוח קבוצתית נפלאה וזאת אחרי הדיווחים על מתיחות בין שחקני ההרכב לספסל בסגל ליורו 2012. "הרוח הקבוצתית אצלנו חזקה מאוד, בשחקנים וגם בצוות. אפשר להגיד שאנחנו מנשאפט אחת גדולה מאוד".
גרמניה תהיה אלופת העולם? "אנחנו מקווים שנגיע רחוק. המשחק הראשון נותן לנו ביטחון, אבל לא רק אנחנו רוצים את התואר. נעשה הכול כדי לזכות. ד"ש חם לכל ישראל. אני מאוד שמח לראות שיש בישראל המון אוהדים של נבחרת גרמניה".