פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

        זלאטן היווני: יורגוס סמאראס מככב במדי נבחרת יוון

        יורגוס סמאראס נראה אדיש וספג ביקורת על חוסר יציבות, אבל מדובר בחלוץ אלגנטי וקר רוח שמתעלה ברגע האמת – כמו נגד חוף השנהב אתמול. הבלוג של יוכין על הגיבור היווני המופנם ועל האליל האיראני שתמיד רצה להיות כנר

        שחקן נבחרת יוון, יורגוס סמאראס (רויטרס)
        הגיבור של יוון. סמאראס

        אוהדים רבים ביוון נהגו להתלונן על גישתו המשונה של יורגוס סמאראס ועל חוסר היציבות שלו. "הוא השחקן היצירתי ביותר שלנו, אבל במשחקים רבים הוא נראה משועמם, כאילו אינו מתעניין כלל במתרחש. לכן הוא ספג ביקורת נוקבת על היעדר תשוקה, גם כאשר ביצע פעולות טובות", אומר העיתונאי המקומי מאנוס צאוסיס. החל מאתמול, איש לא יבוא אליו יותר בטענות, כי הרי יוון עלתה לשמינית הגמר בזכות אופיו המיוחד של סמאראס. הוא הפך תוך שניות ספורות מחסרון בולט לקלף המנצח.

        "לא הרגשתי כלום. לקחתי את הכדור, שמתי אותו על הנקודה הלבנה, ומולי עמד השוער", תיאר סמאראס את הרגע הגורלי אחרי שהוכשל ברחבת חוף השנהב בזמן פציעות, "ידעתי שאני בסך הכל צריך לשמור על ריכוז. בעטתי אלפי פנדלים באימונים, והפנדל הזה לא היה שונה". לבובקאר בארי בשער הפילים לא היה שום סיכוי. הוא זינק לפינה הנכונה, אבל הכדור של סמאראס היה חזק ומדויק מדי. האמוציות הגיעו מיד לאחר מכן, כאשר החלוץ חגג את העליה עם חבריו הנלהבים. על יוון קפצה יחד איתם.

        שחקני נבחרת יוון חוגגים עם יורגוס סמאראס מול נבחרת חוף השנהב (GettyImages)
        השחקן הכי יצירתי של פרננדו סנטוס. סמאראס

        בכלל לא פלייבוי

        מסתבר שאכפת לו. הוא לא משועמם, אלא קר רוח. למעשה, סמאראס סיפר על כך לא פעם בראיונות, גם אם מעטים רצו להבין את נפשו. "אני רגיש מאוד בכל מקום, חוץ ממגרש הכדורגל. כאשר אני משחק, אני שומר על איפוק. אף פעם לא תראה אותי צורח או כועס. חשוב להישאר רגוע כדי לשמור על מחשבה צלולה בכל רגע", הוא אמר לפני שנה. תכונה זו מאפשרת לו לבוא לידי ביטוי במשחקים הגדולים באמת. כך, למשל, הוא נוצר בליבו לנצח את השער לרשת קרואטיה שהבטיח העפלה ליורו 2012. מצד שני, הפנדל מול חוף השנהב היה בסך הכל שערו התשיעי ב-77 הפעות בינלאומיות, והראשון מזה שנתיים בדיוק – הקודם הובקע לרשת גרמניה ביורו 2012.

        המראה של סמאראס עלול להטעות. הוא יפה תואר, ומזכיר את ישו עד כדי כך שנפתחו קבוצות פייסבוק בנושא. מבין כל הכוכבים של יוון, הוא מתאים לכאורה יותר מכולם להיות הפלייבוי האולטימטיבי. אלא שלא כך הדבר – בדיוק להיפך. מדובר באדם מופנם מאוד, וצריך להרחיק עד ילדותו כדי להבין את הסיבות לכך. סמאראס נולד בהרקליאון, בירת האי כרתים, ואהב להשתזף על חוף הים ולצפות במשחקי שיקגו בולס עם מייקל ג'ורדן, עד שארז את החיים בגיל 16 והרחיק עד הרנבן ההולנדית כדי להצטרף לאקדמיה שלה.

        קלאס יאן הונטלאר שחקן שאלקה (AP)
        שיתוף פעולה פורה עם סמאראס בהולנד. הונטלאר

        אוהדי סיטי שרקו לו בוז

        "אמא שלי בכתה הרבה, אבל היא התגברה. צריך לדעת להקריב כדי להצליח בחיים. הרגשתי זר בהולנד ולא התחברתי לאף אחד. כל החברים לקבוצה יצאו לבתי קפה ולסרטים, ואני נשארתי לבד בבית. הייתי מדוכא, לא הבנתי את השפה. בחורף החשיך בחמש בערב, וירד גשם כל הזמן. לא הפסקתי להתגעגע לשמש של כרתים, אבל הייתי מוכרח להתגבר", סיפר לימים סמאראס. זה התבטא גם בחיי הזוגיות – עד היום לא הצליח סמאראס להחזיק מערכת יחסים לאורך זמן. "כאשר אני שומע שבנות מתלהבות לראות אותי, זה גורם לי אי נוחות", הוא אומר.

        תחילת הקריירה בהרנבן היתה מצוינת, ובמשך שנתיים הוא אף יצר שיתוף פעולה פורה בחוד עם קלאס יאן הונטלאר הצעיר. מנצ'סטר סיטי שילמה תמורתו שיא יווני של 6 מיליון ליש"ט בינואר 2006, אבל הוא לא הצליח להוכיח את עצמו בפרמיירליג, והסגנון המאופק שלו לא מצא חן בעיני האוהדים. סוון גוראן אריקסון, שאימן את הקבוצה בעונתו האחרונה של סמאראס במנצ'סטר, פנה אליהם ישירות וביקש לא לשרוק לו בוז, אך ללא הועיל. בסופו של דבר, גם השבדי הרים ידיים.

        יורגוס סמאראס במדי מנצ'סטר סיטי ב-2007 (GettyImages)
        לא הצליח להוכיח את עצמו בפרמיירליג. סמאראס במדי מנצ'סטר סיטי

        מגלזגו ליוון ברכב

        באנגליה ראו בסמאראס התמיר, המתנשא ל-193 סנטימטרים, חלוץ רחבה קלאסי, אבל הוא דווקא אהב לכדרר ולהמציא תרגילים חדשים. "יורגוס צריך להחליט איזה שחקן הוא רוצה להיות", טען אריקסון, מבלי להבין שסמאראס כבר החליט. הוא מעולם לא ערך השוואות כאלה בעצמו, אבל הוא תמיד היה סוג של זלטן יווני – שחקן חסון עם נגיחה טובה שמעדיף לרוץ עם הכדור ולעשות צחוק מהמגנים. זו הסיבה בגללה תופקד בדרך כלל בנבחרת דווקא באגף השמאלי, ולא בחוד.

        בינואר 2008 עבר סמאראס לסלטיק, ושיחק בה עד לסיום העונה החולפת. כאשר יצא לחופשות מולדת, הוא העדיף לנהוג מגלזגו ליוון ברכב. ביציעים העריצו אותו והיו מתוסכלים ממנו בו זמנית. "במשחקי ליגה רבים, הרושם היה שלא אכפת לו, אבל במשחקים הגדולים הוא היה נהדר. גם המנג'ר ניל לנון לא תמיד היה מרוצה מזה", אומר העיתונאי הסקוטי קרייג טרנבול. אז בעונת 2012/13 נבחר היווני לשחקן העונה מטעם האוהדים, בין היתר בזכות חמישה השערים שהבקיע בליגת האלופות, אבל המועדון לא הציע לו להאריך את חוזהו שמסתיים בקיץ. השחקן עצמו רצה להישאר, וגם לנון תמך בכך, אבל ההנהלה התעקשה להעזיבו. בסופו של דבר, גם לנון עזב, ולמונדיאל הגיע סמאראס כשחקן חופשי.

        יורגוס סמאראס במדי סלטיק (GettyImages)
        ביציעים מעריצים אותו ומתוסכלים ממנו בו זמנית. סמאראס במדי סלטיק

        החברה שולחת סלפי

        כמו גיירמו אוצ'ואה המקסיקני, הוא זכה לככב על הבמה הגדולה בעיתוי המושלם מבחינתו. בגיל 29, זו ההזדמנות האחרונה עבור סמאראס לזכות בחוזה טוב בקבוצת צמרת בליגה הבכירה. הכושר שהפגין נגד הפילים ממש לא יכול להזיק למטרה. כמו כל נבחרתו, נלחם יורגוס ללא הפסקה, והביא לידי ביטוי גם את היכולת הטכנית המעולה שלו. בישול השער הראשון לאנדראס סמאריס היה אמנותי, ויוון הייתה קרובה לשחזר במדויק את התסריט של המחזור האחרון ביורו 2012, כאשר טעות גסה בהגנת רוסיה העניקה לה את שער הניצחון. אחרי שהפילים השוו, סמאראס לא הפסיק להאמין. "כולנו יודעים שהכל יכול לקרות עד שהשופט שורק לסיום. גם בזמן פציעות ידענו שאנחנו מסוגלים לעלות", הוא אמר. הצדק איתו – הוא גם הוכשל ברחבה בפעולה חסרת אחריות של ג'ובאני סיו, וגם נכנס לספרי ההיסטוריה עם השער שהעניק ליוונים העפלה ראשונה אי פעם לשמינית הגמר.

        ואפילו בחיים האישיים שלו הכול בסדר כרגע. ביוון מספרים כי חברתו החדשה, הזמרת היוונית הידועה ילני פריירה, שלחה לו סלפי סקסי מפתה במיוחד כדי לשפר את מצב רוחו. זה עבד.

        שחקן נבחרת איראן, רזה גוצ'אנז'אד (רויטרס)
        איראני-הולנדי. רזה גוצ'אנג'אד

        הכנר האיראני

        גם החלוץ המרכזי של איראן, שכמעט חולל סנסציה וסחט הצלות מרהיבות משוער ארגנטינה סרחיו רומרו, גדל באקדמיה הרנבן. רזה גוצ'נג'אד נולד במשהד, אבל הוריו היגרו להולנד כאשר הילד היה בן שמונה. כדורגל מעולם לא היווה עבורו עניין מרכזי בחיים – רזה העדיף לנגן בכינור. כאשר ראה שאינו מתברג בסגל הראשון של הרנבן, תלה גוצ'נג'אד את הנעליים בגיל 21 והתרכז בלימודים האקדמיים בתחומי המשפטים ומדעי המדינה. אלא שאז הוא פגש את מארק אוברמארס, כוכב העבר האגדי ששימש כמנהל הספורטיבי של גו אהד איגלס מהליגה השנייה, והצעתו גרמה לפניית פרסה בתוכניות. הכדורגל חזר לחייו של רזה, ובגדול.

        גוצ'נג'אד קרע רשתות במועדונים קטנים בהולנד ובבלגיה, אבל בכל זאת משך את תשומת ליבו של מאמן איראן קרלוס קיירוש לפני שנתיים. הפורטוגלי חיפש בנרות חלוץ פורה לנבחרת שהתקשתה מאוד למצוא את הרשת, וגוצ'נג'אד התאים לו בול. "אם אתה אוהב את המדינה בה נולדת, אתה צריך לשחק בנבחרתה", הוא אמר ושיכנע את הסקורר. התוצאה הייתה חלומית. רזה הבקיע לפני שנה שערים קריטיים ביותר במשחקי החוץ נגד קטאר ודרום קוריאה, שהסתיימו בניצחונות 0:1, והפך לגיבור האומה האיראנית.

        בסטנדרד ליאז' של גיא לוזון הוא לא ממש הצליח בתחילת העונה החולפת, והנשיא רולאן דושאטלה העביר אותו לצ'רלטון מליגת המשנה באנגליה שנמצאת אף היא בבעלותו, אך את הנבחרת אי אפשר ללא החלוץ שמכונה בהולנד גוצ'י. הוא ממשיך לנגן בכינור ומתכוון להפוך את התחביב למקצוע כאשר יפרוש, אבל בינתיים יש לו הזדמנות אחרונה למנוע מאיראן להיות הנבחרת היחידה שתיפרד מהמונדיאל ללא שער זכות. ניצחון על בוסניה, בתוספת הפסד ניגריה לארגנטינה – והנבחרת של קיירוש תלך בדרכה של יוון להעפלה היסטורית לשמינית הגמר. בהתבסס על היכולת במחצית השנייה נגד ארגנטינה, זה בהחלט אפשרי.