ללכת שבי לפניו: חורחה סמפאולי רוצה לעקוף את מרסלו ביילסה בנבחרת צ'ילה

מרסלו ביילסה זוכה להערכה מקצועית בכל העולם, רבים מנסים ללמוד משיטותיו, וגם פפ גווארדיולה נסע לנהל איתו שיחות ממושכות לפני שקיבל את התפקיד בברצלונה ב-2008. עם זאת, אף אחד מעולם לא הערץ את ביילסה יותר מחורחה סמפאולי. במקרה שלו לא מדובר בהערצה רגילה, אלא באובססיה של ממש שגובלת באי שפיות. הוא בעצמו מעולם לא הסתיר את זה. המאמן הארגנטיני בן ה-54 של נבחרת צ'ילה מודה כי ביילסה הוא לא סתם מודל לחיקוי עבורו, אלא הרבה מעבר לכך.

בראיון לפני מספר שנים, סיפר סמפאולי שהוא הפך ל-"תלוי ביילסה". הוא נסע כדי לשמוע את הרצאותיו של אל לוקו, הקליט אותן ושמע אותן באופן קבוע באוזניות במהלך ריצות הבוקר. הוא שאב בשקיקה כל פרט שקשור אליו. כאשר ביילסה אימן את נבחרת ארגנטינה, התבייש סמפאולי האלמוני לבקש ממנו להיות נוכח באימונים, אז הוא לקח משקפת והתבונן מבין השיחים בתרגילים שערכו השחקנים.

אם הגורל היה רוצה אחרת, השניים יכולים היו להיות חברים לקבוצה בצעירותם. סמפאולי, הצעיר מביילסה בחמש שנים, נולד עיר קסילדה, פרבר של רוסאריו, ואהד מגיל אפס את ניואלס אולד בויס. הוא הצטרף לקבוצת הנוער של המועדון בדיוק כאשר ביילסה עשה בו את צעדיו הראשונים כבלם, אבל שבר כפול קשה ברגלו סיים את דרכו כשחקן בגיל 19. גם ביילסה עצמו פרש מכדורגל בגיל 25. הם לא נועדו להיות שחקנים. ייעודם היה לעמוד על הקווים ולהדריך אחרים, גם אם לקח להם זמן רב להגיע לפסגה, במיוחד לסמפאולי.

הוא אימן קבוצות חובבים בליגות האיזוריות במשך שנים, עד שזכה להזדמנות ראשונה במועדון מקצועני בגיל 42. היתה זו חואן אאוריץ' הפרואנית, והיא פיטרה אותו שמונה משחקים בלבד מאוחר יותר. המאמן לא נכנע, נשאר בפרו ונדד בין קבוצות שונות, ללא הצלחה מיוחדת. כאשר הדריך ב-2007 את ספורטינג קריסטל, מועדון פאר ענק במונחים מקומיים, הוא זכה להתנסות בגביע הליברטדורס, והיה הרוס לחלוטין אחרי התבוסה 5:0 מול אמריקה המקסיקנית. עם דמעות בעיניים אמר אז אז סמפאולי: "איכזבתי את ביילסה. לא הצלחתי להגן על הסגנון שלו. לא הגשמתי את האידיאל שלו".

באותה שנה בדיוק מונה ביילסה למאמן צ'ילה ושינה אחת ולתמיד את כל תפיסה העולם של הכדורגל במדינה. היריבות ההיסטורית בין צ'ילה לארגנטינה עצומה, ולכן מינוי מאמן ארגנטינאי התקבל בחשדנות גדולה מאוד, עוד לפני שלוקחים בחשבון את העובדה כי אחיו, רפאל ביילסה, הוא פוליטיקאי שכיהן כשר החוץ. ואולם, ההחלטה התבררה כהברקה נדירה. אל לוקו סחף אחריו מדינה שלמה, הפך לאייקון תרבותי, וכל דבר שקשור אליו נכנס לאופנה. התופעה איפשרה לסמפאולי לקדם מאוד את הקריירה שלו.

המעריץ של ביילסה קיבל ב-2008 ג'וב באו'היגינס ועבד בה בהצלחה מעורבת במשך שנה וחצי. ב-2011, אחרי תקופה לא רעה באמלק האקוואדורית, חזר סמפאולי כדי לקחת את המושכות באוניברסידד דה צ'ילה, מועדון על יוקרתי, וזה היה התפקיד ששידרג את תדמיתו. עד אז, הוא היה בסך הכל עוד מאמן ארגנטינאי בינוני. בסנטיאגו שיטות ביילסה שלו הצליחו לפתע באופן מושלם, והקבוצה שיחקה כדורגל מהפנט.

אוניברסידד דה צ'ילה של סמפאולי זכתה בשלוש אליפויות, רשמה רצף של 36 משחקים ללא הפסד בכל המסגרות, והניפה את קופה סודאמריקנה. המאזן בטורניר היה מדהים במיוחד – 21 שערי זכות ושני שערי חובה בלבד ב-12 משחקים. לדעת פרשנים רבים, זו היתה הקבוצה הטובה ביותר בדרום אמריקה, ובשורותיה כיכבו ארבעה שחקנים מרכזיים שהעולם לומד להכיר במונדיאל הנוכחי - מרסלו דיאס שהחזיק את הקישור, אאוחניו מנה ששרף את האגף השמאלי, צ'ארלס אראנגיס היצירתי בעל הנגיעה הרכה, ואדוארדו ורגאס הצנום והזריז בחוד. בגמר סודאמריקנה, שהסתיים ב-0:4 על LDU קיטו האקוואדורית בסיכום שני המשחקים, כבש ורגאס שלושה שערים.

ההצלחה המסחררת הפכה את סמפאולי לבחירה טבעית, כמעט האופציה האפשרית היחידה, להחליף את קלאודיו בורגי שלא סיפק את התוצאות הראויות אחרי שירש את ביילסה בנבחרת צ'ילה ב-2011. התפטרותו של אל לוקו הותירה צלקת עמוקה, והגישה ההתקפית של בורגי סייעה לה להגליד. הוא היה קצת הרפקתני מדי, קצת תמים מדי מבחינה הגנתית, והנבחרת ספגה תבוסות במוקדמות. דמוי ביילסה היה דרוש כדי להחזיר את העגלה למסלול. ואם יש דמוי ביילסה בעולם, הרי שזהו סמפאולי. בדצמבר 2012, צ'ילה היתה שלו.

מבחינה טקטית, סמפאולי מיישם באדיקות את השיטה של ביילסה, ושם דגש על סדר מופתי בהגנה בשילוב עם אי סדר ובלגן בהתקפה. בקבוצותיו ובנבחרת, הצטרפו תמיד שני המגנים להתקפות ביחד, והמטרה העיקרית היא להבקיע יותר שערים מהיריבה. הלחץ הבלתי פוסק על מובילי הכדור של היריבה הוא סימן היכר מובהק של בייליזם. "אנחנו רוצים שהמשחק יתנהל כמה שיותר קרוב לשער היריבה", טוען סמפאולי. ארתורו וידאל, כוכב יובנטוס ובורג קריטי במערך, אומר: "אנחנו מפעילים לחץ גבוה מאוד על המגרש, ויש אנשים שרואים בכך התאבדות, אבל השיטה הזו עבודת עבורנו".

לעומת זאת, מבחינת אופיו מאמן צ'ילה הנוכחי שונה בתכלית מביילסה. אל לוקו הוא גאון מטורף, עוף מוזר שחי בעולם של עצמו. סמפאולי הרבה יותר תקשורתי ממנו, פתוח בפני שחקנים ועיתונאים, משדר חום, אכפתיות וכריזמה. כאשר קיבל את הנבחרת לידיו, הוא מחק באופן מיידי את ההשעיות שהוטלו על שורת כוכבים שהפרו משמעת בתקופתו של בורגי.

הבטחון העצמי של שחקניו עצום, והם מאמינים, באמת ובתמים, שהם מסוגלים לנצח כל אחד. כבר בשנה שעברה, כאשר הבטיחה צ'ילה את מקומה במונדיאל, הצהיר סמפאולי: "אנחנו מועמדים לזכות בטורניר. בגביע העולם תמיד מדברים על אותם הפייבוריטים, אבל אנחנו לא פחות טובים מאף נבחרת. לא נשנה את הסגנון שלנו, ולא נתאים את עצמנו לאף יריבה. הרצון שלנו לנצח יהיה חזק יותר מזה של אחרים. הנבחרות הגדולות רגילות לכך שמשחקים נגדן בדרך הגנתית מסוימת, אבל נגדנו הן ייתקלו במשהו אחר לגמרי".

הוא חזר על המנטרה הזו גם אחרי שצ'ילה הוגרלה לבית קשה מאוד עם ספרד והולנד, ועמד במילתו. נגד שתי האימפריות האירופיות שיחקה צ'ילה בדיוק לפי הכללים שלה, ואלופת הספרד לא עמדה בלחץ. אראנגיס, שעשה את הפריצה הגדולה באוניבסידד דה צ'ילה בהדרכת סמפאולי, היה הגיבור הגדול עם בישול ושער, ובכך כבר התעלה המעריץ המושבע של ביילסה על קודמו. הרי אל לוקו הפסיד ב-2010 בדרום אפריקה לספרדים 2:1, ונזקק לעזרתה של הונדורס שסחטה תיקו משווייץ כדי לעלות לשמינית הגמר. סמפאולי השלים משימה זו עוד לפני המחזור האחרון בשלב הבתים.

כעת הוא נחוש להתעלות על האליל שלו פעם נוספת, במה שהוא מגדיר כ-"משחק הגדול ביותר של חייו". צ'ילה של ביילסה הובסה ללא תנאי 3:0 על ידי הסלסאו בשמינית הגמר לפני ארבע שנים. על הנייר, האתגר גדול שבעתיים הפעם כי המשחק נערך על אדמת ברזיל, אבל סמפאולי סבור שיש לו סיכוי טוב. גם השחקנים יודעים זאת. גם ברזיל יודעת זאת. סמפאולי עקב אחרי האימונים של ביילסה עם משקפת, הברזילאים עקבו אתמול אחרי האימונים שלו באמצעות מסוק. העיתונאי הצ'יליאני אנטוניו אוסוריו אומר: "הנבחרת מאמינה שהיא מסוגלת לעשות היסטוריה. ברזיל מודאגת". יש לה סיבה טובה.