במהלך הראיון עם לואיס מרין, ברזיל עולה ל-0:1 מול צ'ילה. אי אפשר לטעות. באותו רגע יש שאגות, זיקוקים, חזיזים והמרפסת בקומה הראשונה של מלון "גולדן טוליפ" ברסיפה קצת רועדת. זה קורה בדיוק כשמרין מדבר על כמה הוא אוהב את ישראל. נסתרות הן דרכיו של אלוהי הכדורגל.
שלוש שנים הוא היה כאן, שלוש השנים היפות של מכבי נתניה לפני שדניאל יאמר זנח אותה. פעמיים מקום שני, פעם אחת מקום רביעי ושתי הופעות בחצי גמר הגביע. בנתניה קראו לה "סופרמן" והוא ללא ספק אחד הבלמים הגדולים שדרכו בכדורגל הישראלי. אחרי שעזב שיחק עוד שנתיים בקוסטה ריקה, פרש בגיל 37 ומיד מונה לעוזר מאמן הנבחרת. הוא אייקון בקוסטה ריקה, 128 הופעות בנבחרת (שני רק לוולטר סנטנו), שני מונדיאלים, קפטן נצחי, שקט, צנוע, אישיות.
"קודם כל שלום לכולם בישראל", הוא מתעקש לומר כשנשאל האם באמת האמין שבשלב הזה של הטורניר הטיקוס יהיו בברזיל: "לפני שהתחלנו את משחקי הבית, חלמנו להיות כאן בשלב הזה. זו הפתעה לכל העולם, אבל אני ציפינו לזה. זה היה חלום ועכשיו אנחנו בשמינית הגמר ואנחנו רוצים לעלות לרבע הגמר. זה הזמן שלנו".
מה סוד ההצלחה שלכם?
"הסוד הוא רק עבודה קשה. זה הדבר הכי חשוב. כשאתה עובד עם תשוקה ונותן 100 אחוז, התוצאות באות. כל יום כשאנחנו יוצאים לאימון אנחנו עובדים קשה וזו התוצאה. הסגל מלא ביטחון, אנחנו מאמינים בעצמנו ויש תוצאות".
תפרט קצת על הטקטיקה ותכנית המשחק. בניצחונות על אורוגוואי ואיטליה ראינו נבחרת אנרגטית ודינמית שלא מפסיקה לרוץ.
"המאמן אוהב כדורגל מהיר ומשחק לחץ. השחקנים מניעים כדור כמה שיותר מהר והוא רוצה לראות אותם מפעילים לחץ על היריב. זה הסגנון שלנו, אנחנו מתרגלים אותו באימונים. ועובדים עם השחקנים שיהיו מוכנים לרוץ וללחוץ, לא לתת ליריב שטחים לשחק. הטקטיקה שלנו היא כדורגל טוב עם הכדור, הנעת מהירה ולא יותר משתיים או שלוש נגיעות. כשאנחנו מאבדים את הכדור, אנחנו מנסים לזכות בו באמצעות לחץ. על זה אנחנו עובדים באימונים ומנסים להביא את זה למגרש".
עם יד על הלב, הופתעת לרעה משאר הנבחרות בבית ובמיוחד מאיטליה ואנגליה?
"אנחנו מכבדים את הנבחרות הללו. הן נבחרות טובות עם שחקנים טובים, אבל בכדורגל דברים כאלה קורים. באנו בתקופה טובה עם הרבה מוטיבציה ואחרי הכנה כמו שצריך ולקחנו את ההזדמנות. אנחנו ממשיכים לכבד את הנבחרות הללו, אבל אולי הן לא שיחקו כמו שהן יכולות. אני לא יודע למה, אולי הן לא היו מוכנות מספיק למונדיאל".
מה קורה עכשיו בקוסטה ריקה?
"כולם שמחים, עוקבים אחרי השחקנים והנבחרת. בזמן משחקים שלנו, כולם יוצאים מהבית ורואים את המשחק ברחובות, אלפי אנשים יחד והם נותנים לנו אנרגיות טובות. זה יקרה גם במשחק הקרוב ואנחנו מנסים לשחק בשבילם. האוהדים איתנו ואנחנו משמחים אותם. אחרי ניצחונות, יוצאים החוצה עם מכוניות ודגלים וזו הרגשה מדהימה. אנחנו רוצים לתת לאוהדים עוד סיבה לשמוח כי בקוסטה ריקה אוהבים כדורגל והנבחרת מעל הכול".
ובשמינית הגמר אתם פוגשים את יוון. לא תוכלו לשחק באותה הדרך.
"יוון היא נבחרת שתמיד מצופפת בהגנה ומתגוננת טוב. הם טובים בהתקפות מתפרצות וקשה מאוד לשחק נגדם כי הם מסתגרים היטב, לא משאירים שטחים וכל הזמן מחפשים את המתפרצת. נצטרך להיות מאוד חכמים. אנחנו מכבדים אותם כי יש להם שחקנים מנוסים בהתקפה והם כל הזמן נלחמים. מדובר ביריב קשה מאוד".
בפעם הראשונה בטורניר מסתכלים עליכם כפייבוריטים, איך מתמודדים עם זה?
"אנחנו לא חושבים שאנחנו פייבורטים, אלא ממשיכים באותה הדרך. עכשיו צריכים להמשיך לשחק חכם ולהיות סבלניים ולא לאבד את הראש. יוון אולי ירצו שנשחק בלחץ, אבל כשאתה משחק נגד יריבה כזאת, אתה צריך להיות סבלני ומאוד חכם. לכן אנחנו בכלל לא חושבים שאנחנו פייבוריטים".
ההישג הזה יביא עוד שחקנים מקוסטה ריקה לליגות הבכירות?
"יש לנו שחקנים מה-MLS ומהליגות בשבדיה ובנורבגיה, אבל לא מספיק שחקנים מהליגות הגדולות. חלק מהשחקנים בנבחרת הזו יכולים להגיע לשם. יש לנו שחקנים עם האיכויות והכישורים להגיע לקבוצות גדולות. אם נמשיך כך, נביא לא מעט שחקנים לליגות הבכירות".
איך אתה מסכם את המונדיאל עד עכשיו?
"שיחקתי בשני מונדיאלים, קוריאה ויפן ב-2002 וגרמניה ב-2006, ואני חושב שבמונדיאל הזה האווירה טובה יותר. בברזיל אוהבים כדורגל, חם כאן יותר וכך גם האווירה חמה ברחובות ובאצטדיונים. יש כדורגל טוב במונדיאל, משחקים טובים, הרבה שערים וזה חשוב".
מה קרה לנבחרות האירופאיות?
"שחקנים באירופה עוברים עונה קשה וארוכה עם יותר מדי משחקים ואולי זו הייתה הבעיה של ספרד, איטליה ואנגליה. אולי השחקנים הגיעו למונדיאל עייפים מדי".
מי תזכה?
"מקווה שקוסטה ריקה, אבל זה יהיה קשה. אולי ברזיל המארחת שקשה לשחק נגדה. ארגנטינה טובה מאוד עם ליאונל מסי ומאירופה אני חושב שהולנד וצרפת בכושר טוב ויכולות להגיע לגמר".
אי אפשר בלי לדבר על ישראל. הופתעת מהעניין סביבך בטורניר?
"אני מאוד מופתע מהיחס אליי בישראל. לא ידעתי שאני כל כך פופולארי שם. יש לי חברים בעיר נתניה ובמכבי נתניה והם אמרו לי איך התקשורת מתעניינת בקוסטה ריקה בגללי. אני רק רוצה להגיד תודה רבה. לא ציפיתי להיות כל כך פופולארי בישראל".
שואלים אותך את זה לא מעט, תגיע יום אחד לאמן בישראל?
"יום אחד אולי ארצה לחזור לישראל ולאמן. אבל אי אפשר לדעת מה יקרה בחיים. זו מדינה נהדרת ויש לי בה הרבה חברים. אני אוהב את ישראל ואת האנשים ואני מחכה לחזור לשם".
בלובי של המלון כולם עסוקים אך ורק במשחק של ברזיל ולא שמים לב לנוכחות הנבחרת. השוטרים, המאבטחים, אנשי הקבלה, ברמנים, מלצרים, אורחים, עיתונאים וגם אנשי נבחרת קוסטה ריקה עצמם עומדים וצופים במשחק. מספרים ששחקני הטיקוס ביקשו מאנשי הצוות לדחות את פתיחת האימון כדי לצפות בסוף ההארכה, אבל הלו"ז של פיפ"א קבוע מראש ולא ניתן לשינוי. אז, בצעדים איטיים הם עולים לאוטובוס למתחם האימונים.
גם המאמן חורחה לואיס פינטו בקושי גורר תשומת לב כשהוא יורד ללובי מלווה בבני משפחתו. בתו, לבושה בחולצה של נבחרת המולדת, קולומביה, מתנדבת לתרגם. "אנחנו מאושרים, עבדנו קשה מאוד. הנבחרת עושה את הדברים כמו שצרי, כך שכולם מרוצים. נתקדם ממשחק למשחק", הוא מסביר לוואלה! ספורט ומוסיף: "אנחנו עובדים על טקטיקה והרבה עבודה פיזית. הנבחרת מאוחדת מאוד". פייבוריטים? אל תגידו לידו את המילה. "יוון יריבה קשה, אבל אנחנו חייבים לנצח, מה שלא יהיה. אנחנו בטח לא פייבוריטים, אבל נילחם עם כל מה שיש לנו".
מחוץ למלון, רחובות רסיפה ריקים מאדם. רצועת החוף בואה ויאז'ם שהייתה כה שוקקת חיים בבוקר כמעט נטושה. כולם מסתגרים בבתים וצופים בדריכות במשחק, אין מכוניות, אין קול ואין עונה. בדוכן האסאי שעל החוף התקבצו ארבעה אנשי צוות, שני תיירים והומלס עם שתי שיניים וצפו בדקות האחרונות של ההארכה. רגע לפני הפנדלים נפתחו ארובות השמיים והחל לרדת מבול. אלוהי הכדורגל... דיברנו עליו כבר.
השדר הברזילאי אמוציונאלי ומתלהב. לפני כל בעיטה של ברזיל הוא קורא שוב ושוב בשמו של הבועט ולפני בעיטה של צ'ילה צועק: "ז'וליו, זו'ליו, ז'וליו". אחרי ההחמצה האחרונה, אפשר אשכרה לשמוע את אנחת הרווחה. קולות השמחה צנועים, לא כמו המפגן הפירוטכני של אחרי השער הראשון. ניכר שאנשים פשוט נרגעו. הם היו כל כך לחוצים שקשה להם באמת לשמוח. דקות לאחר מכן, במונית, הנהג מעביר בין תחנות רדיו שכולן משדרות את המשחק. שוב ושוב נשמעת המילה: "דיזאסטרי". האסון נמנע. עכשיו נוסעים לפורטלזה.
וקוסטה ריקה? אם תהיה ברבע גמר או לא, היא את שלה עשתה בגדול בטורניר. לא מדובר בעלייה של מזל או הברקה של משחק אחד, כמו היריבה יוון, אלא בנבחרת עם דרך, שיטה ותכנית מסודרת שבאה להפתיע את העולם וגם עשתה את זה. אז אחרי שעוברים את בית המוות, פלא שהשחקנים חושבים על ברזיל והמאמן על קולומביה?
פינת הפייסבוק
Inbal Manor feeling amused
לראות את מאמן נבחרת קוסטה ריקה צופה בנבחרת ברזיל עם חולצה של נבחרת קולומביה