רדאמל פלקאו כבר היה קרוב להרים ידיים. לא, הרהורי פרישה עדיין לא עלו, אבל הוא בהחלט שקל לעשות סוף לקריירה האירופית. הצעות כספיות מפתות מסין וה-MLS הונחו לפתוח, אבל "אל טיגרה" רצה משהו בשביל הנשמה. אז הוא ניסה לחזור לריבר פלייט. המגעים החשאיים בין הצדדים נעצרו בשלב מוקדם, כשהארגנטינאים הבהירו לנציגי החלוץ כי אין להם את האמצעים הכלכליים להחזיר את החלוץ. לפחות לא בשלב זה.
למי ששכח, פלקאו כבר נכנע לכסף הגדול פעם אחת. יש יאמרו שמאותו רגע בו עזב את אתלטיקו מדריד לטובת מונאקו בקיץ 2013 תמורת כ-60 מיליון יורו, חלה התפנית הכאובה בקריירה שלו. אולי. בפועל, נקודת המפנה הייתה כמה חודשים לאחר מכן, על כר הדשא במשחק גביע זניח מול שאסלה החצי חובבנית.
כמעט שלוש שנים אחרי אותה פציעה שחיסלה לו את חלום המונדיאל בברזיל ושינתה את מסלול הקריירה שלו, ולאחר שתי קדנציות כושלות באנגליה וניסיון לחזור לריבר שלא צלח, פלקאו נזכר בכסף שסנוור אותו. הוא לא החליט לשחק לפתע בהתנדבות, אך הסכים לקצץ את שכרו במונאקו מ-14 ל-7 מיליון יורו לעונה. הוא הרשים במחנה האימונים, התגבר על עוד עיכוב בגלל פציעה וכעת פרק הגאולה שלו עלה שלב עם הקאמבק לנבחרת קולומביה. ולאן נושא הנמר את עיניו? שוב אל אותו החלום: הופעה ראשונה בגביע העולמי.
"החיים תמיד נותנים לך הזדמנות שנייה", כך הגדיר לאונרדו ז'ארדים את התחייה של רדאמל פלקאו. המאמן הפורטוגלי עצמו נתן לחלוץ את הצ'אנס להשתקם בנסיכות, כאשר מינה אותו מחדש במהלך הקיץ לקפטן של מונאקו.
סונר ארטק, אותו שחקן הגנה שגרם לקרע ברצועות הברך השמאלית של פלקאו ב-22 בינואר 2014, לא זכה להזדמנות נוספת. הוא כן קיבל איומים על חייו וכתם שחור שגרם לו לנטוש את התחביב עוד לפני גיל 30 ולהתמקד בלימודי מדעים ובתפקידו החדש כמורה לגאוגרפיה בעיירה ליד ליון. "אם הייתי יכול לחזור אחורה, הייתי מעדיף לתת לו להבקיע ורק שכל זה לא היה קורה", אמר ארטק לפני כמה חודשים, אחרי שסגר את כל חשבונותיו ברשתות החברתיות והתנתק לחלוטין מעולם הכדורגל. ולחשוב שכל המהלך היה פסול בכל מקרה, שכן פלקאו נתפס בנבדל.
רצועות הברך נקרעו ויחד איתן גם הלב של האוהדים בקולומביה. כמה רופאים עוד הביעו אופטימיות באשר לסיכוייו של פלקאו להחלים לפני קביעת הסגל למונדיאל 2014, אבל למרות הכללתו בסגל הראשוני של חוסה פקרמן, התקוות התחלפו בדמעות. הן זלגו מעצמן לאחר הפציעה והופיעו שוב כאשר המאמן הארגנטינאי ישב ליד הסקורר שלו בתחילת יוני והודיע: "פלקאו לא יוכל לשחק, זה היום העצוב ביותר שלי בתפקיד".
זו הייתה רק מדרגה ראשונה בצניחה החופשית של פלקאו מהטופ העולמי. לאחר השיקום הארוך הוא הספיק לפתוח את עונת 2014/15 במונאקו וגם לכבוש שני שערים, אבל כל העת ניהל מגעים עם קבוצות אחרות ולבסוף סוכנו ז'ורז'ה מנדש העביר אותו למנצ'סטר יונייטד. "לא תמיד כל מעבר כזה תלוי ברצונות של השחקן", הסביר פלקאו לימים, כאשר הוא רומז לגירושין היקרים בהיסטוריה של הבעלים דימיטרי ריבולובלב כגורם שלמעשה הכריח את מונאקו להיפטר מהחוזה שלו ולמכור רבים מכוכביה.
הדברים נאמרו רק בדיעבד. בפועל, פלקאו רצה פרמיירליג. בחר וטעה. במנצ'סטר יונייטד היו לו ארבעה שערים ב-29 הופעות בכל המסגרות, ולא מעט עיכובים בגלל פציעות חוזרות בברך. למרות זאת, הסוכן מנדש שידך אותו בעונה הבאה לחבר הטוב ז'וזה מוריניו בצ'לסי, וגם שם התגלה הנמר שהרתיע את כל אירופה כחתלתול בלתי מזיק. אחרי שער אחד ב-11 הופעות, הגיעה פציעה ממנה התקשה לחזור והמקום בסגל נתפס על ידי אלשנדרה פאטו. גם בנבחרת כבר הפסיקו לבנות עליו. "הפציעה חיסלה אותו, כולם כבר מבינים שזה לא יקרה", נפרדו האנגלים אחרי 14 הדקות היחידות של פלקאו במדי צ'לסי ב-2016, בהפסד החוץ לסוונסי בתחילת אפריל. "הוא שחקן עבר".
אחרי שאופציית ריבר פלייט ירדה מן הפרק, לפלקאו לא נותרו יותר מדי אופציות. הוא יצא למחנה האימונים עם מונאקו, עמה יש לו חוזה עד יוני 2018, ובשלב מסוים הסכים כאמור לקצץ מחצית משכרו ולהישאר כדי לסייע לקבוצה להעפיל לליגת האלופות. להשתקם במקום שבעבר הלא-רחוק היווה מקלט נוח עבור סקוררים מתבגרים דוגמת מרקו סימונה, יאן קולר ופרננדו מוריינטס. "תמיד תמכתי בו, גם כשהיה פצוע ולא כבש", התייחס ז'ארדים להימור ולא חסך ביקורת מהחלוץ: "אחרי פציעת ברך כה מסובכת, הוא לא היה צריך לעבור לאנגליה אלא להישאר במועדון שלו ולנסות לחזור לעצמו כאן. לא קל לעבור קבוצה אחרי פציעה כזו - להתאושש ולשחק במקביל. שחקנים הם לא מכונות".
פלקאו חזר למונאקו אחרת לגמרי מזו שהכיר. הפרויקט היומרני התפרק והמועדון שינה מדיניות: מוכרים כוכבים ביוקר וקונים במקומם כישרונות צעירים במחירים סבירים. חאמס רודריגס (ריאל מדריד) יאניק פריירה קראסקו (אתלטיקו מדריד), אנתוני מרסיאל (מנצ'סטר יונייטד) וז'ופרה קונדוגביה (אינטר) אפשרו למונאקו להסתדר מול חוקי הפייר פליי הפיננסי ולשנות פאזה. אז כוכבים גדולים אולי אין, אבל פרט לכך מדובר בבית הבראה מושלם. בלי לחץ מוגזם של קהל או תקשורת, ללא מטלות הגנתיות ועם ביטחון ושקט מהמערכת כולה.
אחרי שהפציץ במשחקי טרום העונה, פלקאו כבש בצמד המשחקים מול פנרבחצ'ה במוקדמות ליגת האלופות ונראה כמי שמתחיל את הקאמבק. ואז? שוב פציעה. הפעם שריר הירך הוא שבגד בו והשבית אותו למשך חמישה שבועות. באנגליה שוב לעגו, וכשפלקאו חזר עם מונאקו וניצח את טוטנהאם בוומבלי, סברו שם שמה שהיה הוא שיהיה. "הוא כדורגלן מקריסטל, כל נגיעה מסכנת אותו", נכתב אז.
מבחינה פיזית, פלקאו אכן פגיע הרבה יותר מכפי שהיה בימי אתלטיקו מדריד ופורטו. ב-2012 אמר פפ גווארדיולה כי הוא "מספר 9 הטוב בעולם". לשם הוא כבר לא יחזור. פלקאו לא ישוב להיות הסקורר שהטיל אימה על הגנות היבשת. היציאה מהמקום נפגמה, בגיל 30 גם האתלטיות לא כשהייתה והברך תמיד מטרידה. אבל הוא חזר להיות רלוונטי, וזה קורה במונאקו - באצטדיון בו סיפק את אחת מתצוגות התכלית הזכורות ביותר של חלוץ כלשהו בשנים האחרונות, כשהבקיע שלושער במדי אתלטיקו בסופרקאפ האירופי לרשת צ'לסי. והוא לא רוצה להיות רלוונטי רק בליגה הצרפתית, אלא גם בליגת האלופות ובנבחרת.
בשבוע שעבר הוא הבקיע צמד לרשת צסק"א מוסקבה (שעריו הראשונים בליגת האלופות מאז פברואר 2010) ובשבת הוסיף צמד ב-0:6 המוחץ של מונאקו על נאנסי בליגה. סך הכול יש לו שמונה שערים ב-10 משחקים העונה - גול בכל 78 דקות. בינתיים, לא הפציעה בשריר הירך וגם לא זעזוע מוח בתבוסה לניס הצליחו לעצור אותו. הביצוע המלוטש בסיבוב נגד צסק"א סימל את הקאמבק ופלקאו הסביר: "למרות הפציעות, את הטכניקה אי אפשר לשכוח. לא שוכחים לשחק כדורגל, זה בדם. תמיד ידעתי להתגבר על קשיים בקריירה שלי וכך יהיה גם הפעם. זו הייתה התנסות חיובית עבורי בפרמיירליג, התפתחתי כשחקן וכאדם. עכשיו אני שוב במונאקו ומנסה ליהנות ככל שניתן". ולאור שביעות הרצון המשותפת, כבר החלו דיבורים על הארכת חוזה עד 2020. או עד לרגע הפרישה.
כמו הכדורגל, גם נבחרת קולומביה בדם של פלקאו. החזרה שלו רוממה את המוראל הלאומי וגם התזמון סמלי. "אל טיגרה" שב לסגל 13 חודשים אחרי ההופעה האחרונה וקצת יותר משלוש שנים אחרי השערים האחרונים שלו במשחק רשמי של הנבחרת. זה קרה ב-3:3 הביתי מול צ'ילה, אז הכניע פעמיים את קלאודיו בראבו והבטיח לקולומביה את הכרטיס לגביע העולמי אחרי 16 שנות היעדרות. "עבודה קשה ומאבק הביאו אותי לכאן", אמר פלקאו עם שובו למולדת. "אני מאושר שזכיתי להזדמנות הזו. עבדתי כדי לחזור לנבחרת ולא רציתי שהפציעה האחרונה תהיה יוצאת דופן".
והנה, עוד לפני שפלקאו חוזר לארגנטינה, אלה שוב צ'ילה ובראבו מגיעים למפגש קריטי בבראנקייה. בכלל, לחלוץ בן ה-30 יש שישה שערים בשישה משחקים מול שוער מנצ'סטר סיטי ואת כל הצמדים שלו במשחקים רשמיים עשה בבית, לעיני הקהל שכל כך אוהב אותו. פלקאו זקוק לשער אחד כדי להיפרד מארנולד איגוארן ולהפוך בלעדית למלך השערים ההיסטורי של נבחרת קולומביה, ברגע שיסמל יותר מכל את הקאמבק המרגש. אולי עוד השבוע.