הברכה של אלבניה: בקים בלאי מגיע למשחק מול ישראל בכושר הטוב בחייו

הרגע הגדול בקריירה של בקים בלאי הגיע בספטמבר 2014 כאשר אלבניה התארחה בפורטוגל בתחילת קמפיין המוקדמות של אליפות אירופה. כאוהד שרוף של ריאל מדריד, הוא התאכזב קלות מכך שכריסטיאנו רונאלדו הפצוע החמיץ את ההתמודדות, אך מצד שני זה העניק לנבחרתו סיכוי טוב יותר לחולל סנסציה, ועל המגרש התמודד החלוץ מול נציג נוסף של ריאל מדריד, פפה.

הבלם הקשוח יודע בפרובוקציות, וגם נגד האלבנים הצנועים הוא לא התכוון לחרוג ממנהגו. מיד אחרי שריקת הפתיחה, התחיל פפה להקניט את בלאי והמליץ לו לשנות עמדה ולהתרחק מהרחבה. "אין לך מה לחפש פה", הוא אמר. האורח לא נותר חייב. גם הוא רגיל לדבר עם שחקני יריב ללא הפסקה, ובלאי השיב: "אני נשאר פה, ואנחנו עוד נראה".

הם לא הפסיקו לקלל ולדחוף זה את זה, עד שבדקה ה-53 פרץ אודיסה רושי, חברו הטוב ביותר של בלאי, באגף הימני והעביר כדור מדוד לרחבה. הסקורר, שהריח מראש את ההזדמנות, עשה צעד אחורה, ניצל מיקום אומלל של פפה והכניע את רוי פטריסיו בבעיטת יעף אדירה. "עכשיו המשחק נגמר", הוא אמר מיד לבלם. וכך היה – אלבניה ניצחה 0:1, וחרצה על הדרך את גורלו של מאמן פורטוגל פאולו בנטו. לזכותו של פפה ייאמר שהוא לקח את העניין בהומור, בירך את בלאי אחרי הסיום והחמיא לו על העקשנות ועל היכולת. "אתה יכול לשחק בריאל, אנחנו אוהבים שחקנים כמוך", הוא אמר. עבור בלאי, היתה זו המחמאה הגדולה ביותר אי פעם.

העיתונים יצאו מגדרם עם שבחים לנבחרת של המאמן ג'אני דה ביאזי, ובלאי הפך לגיבור לאומי. הפופולריות שלו רק האמירה חודש לאחר מכן, כאשר נטל חלק פעיל מאוד באירועים חסרי התקדים בסרביה. טיסן שנשלח על ידי אוהדים שנשארו מחוץ לאיצטדיון נשא דגל אלבניה עתיק על מנת להתגרות בסרבים לקראת סוף המחצית הראשונה, והמהומה הייתה גדולה. הבלם המקומי סטפן מיטרוביץ' הוריד את הדגל במטרה לקרוע אותו, ובלאי נזעק להגן על כבוד האומה. אחרי שחטף את הדגל מידיו של מיטרוביץ', הוא הותקף על ידי האוהדים הרבים שפרצו לדשא, ואחד מהם הטיח כיסא פלסטיק בראשו. כתוצאה מכך, סירבו האלבנים להמשיך בהתמודדות, ואופ"א הענישה אותם על כך במקור בהפסד טכני.

בלאי צבר נקודות זכות לא מעטות בדעת הקהל כאשר פירסם בפייסבוק את תמונת התקיפה וכתב: "מצטער שהראש שלי כמעט שבר את הכיסא. כל הכבוד לאופ"א". ההתאחדות האלבנית ערערה על ההחלטה לבית הדין לענייני ספורט בשווייץ וזכתה לבסוף בניצחון טכני ששיפר מאוד את סיכוייה להשיג העפלה היסטורית. בסופו של דבר, החבורה של דה ביאזי אכן עשתה זאת, והשמחה של האומה הקטנה והגאה לא ידעה גבול.

לרוע מזלו של בלאי, בטורניר בצרפת הוא דווקא מצא את עצמו מחוץ להרכב, כי המאמן האיטלקי סבר שאינו בכושר אופטימלי. החלוץ המתוסכל ניסה לשכנע אותו, אך לשווא, ואת שני המשחקים הראשונים מול שווייץ וצרפת הוא ראה מהספסל. העובדה כי אלבניה הציגה יכולת משובחת בשניהם, נתנה פייט מעולה, אך החמיצה את ההזדמנויות והפסידה, רק העמיקה את תחושת הפספוס אצל בלאי. מה היה קורה לו היה על המגרש? לבסוף, הוא קיבל חצי שעה כמחליף בניצחון 0:1 על רומניה, אבל התוצאות ביתר הבתים הלכו נגד אלבניה, וכך נמנעה ממנו ההזדמנות לככב בשמינית הגמר.

ההעדפה של ארמנדו סאדיקו בחוד על פניו של בלאי היתה שנויה במחלוקת, אבל הקייס של בלאי ביורו לא היה איתן, כי הרי השער האדיר ההוא לרשת פורטוגל היה עד אז היחיד שהבקיע במדים הלאומיים. בחודשים המעטים שחלפו, המצב השתנה באופן מהותי מאוד, וכעת הוא נחשב לבאנקר בהרכב של דה ביאזי בזכות התרומה בפתיחת מוקדמות המונדיאל. זה החל במשחק הביזארי מול מקדוניה, שהופסק בדקה ה-75 בגלל גשם שהפך את המגרש לבריכה והושלם למחרת. בלאי, ששולב כמחליף, שיחק במצטבר חצי שעה על פני יומיים, והיה זה שהבקיע את שער הניצחון היקר בדקה ה-89.

העיתונים היללו עם כותרות בנוסח "הברכה של אלבניה", כי הרי פירוש השם בקים הוא ברכה. "כל הנבחרת הזו היא ברכה", הצטנע בלאי, וההצגה העניקה לו אשראי בקרב בליכטנשטיין, בו שוב מצא את הרשת בדרך לניצחון 0:2. כך שילש החלוץ את המאזן הלאומי שלו תוך שני משחקים, ואי אפשר לערער על מעמדו, מה גם שהוא חווה את התקופה הטובה ביותר בחייו גם בקבוצתו החדשה, טרק גרוזני.

עד עכשיו, התקשה בלאי בן ה-25 למצוא בית חם במסלול קריירה מעט משונה. בילדותו, הוא בכלל התחיל כשוער בשל גובהו, ורק בגיל 14 החליט קויטים שאבה, מאמן הנוער של ולאזניה שקודר, להסיט אותו לחוליית ההתקפה. עד שהיה בן 17, הוא לא נחשב למוכשר במיוחד, ובהנהלת שקודר אף שקלו לנפותו, אבל שאבה עמד לצידו. "היו לבקים בעיות טכניות וטקטיות, אבל ידעתי שהוא יהפוך לשחקן טוב. הוא תמיד עבד קשה, והיה מושלם מבחינת אופי", הוא אמר בדיעבד.

הפריצה אכן הגיעה, ואחרי משחקים טובים בנבחרת הצעירה אפילו קיבל בלאי זימון למבחנים בפריס סן ז'רמן, יחד עם החבר הטוב רושי. עם זאת, איש מהם לא הוחתם, וכל אחד הלך לדרכו. החלוץ חתם בגנצ'לרבירלי הטורקית, אבל נכשל, חזר לטירנה, ומשם המשיך לספרטה פראג. אחרי התחלה מעודדת, במהלכה אף הרשית מול בילבאו בליגה האירופית ושיחק מול עירוני קרית שמונה, היא איבד את אמון המאמן, נשלח לעונת השאלה בביאליסטוק הפולנית, ומשם נדד הישר לסלביה פראג, יריבה העירונית המושבעת של ספרטה. אז הוא גם הבקיע את השער בפורטוגל, אבל זה לא עזר לו בצ'כיה, ובינואר 2015 הגיע תורה של רייקה הקרואטית להחתימו. שם הוא התאחד עם רושי, הצוות סיפק את הסחורה במשך עונה וחצי, ואז הגיעה ההצעה מצ'צ'ניה.

חלק ניכר משחקני הסגל של טרק גרוזני מוסלמים, ובלאי הרגיש טוב מהרגע הראשון. כאשר גם רושי התאקלם ותפס מקום בהרכב, הכול התחבר אפילו יותר, והשבועות האחרונים היו חלומיים עבור בלאי, כולל צמדים בשני המשחקים האחרונים. בניצחון 1:4 על אוראל זה אולי לא היה הישג מרשים, כי העיתונאים הרוסים מעריכים שהמשחק היה מכור מראש, אבל בשבת הגיעה ההצגה הגדולה עם שני שערים נהדרים תוך שלוש דקות לרשת זניט בדרך ל-1:2 על הפייבוריטית לאליפות. עם שמונה שערים ב-12 משחקים, הוא מוביל את דירוג הכובשים ברוסיה. זו כבר הייתה הצהרת כוונות רצינית מאוד לקראת המפגש מול ישראל.

"בלאי מצטיין באיתור שטחים פנויים ויודע להשתחרר מהשמירה. הוא בדרך כלל מבקיע כאשר אין אף אחד מסביבו, כמו נגד פורטוגל, וזה סימן לחלוץ עם חושים מפותחים. הוא חלוץ מרכזי קלאסי – לא מבריק מבחינה טכנית, אבל יודע איפה נמצא השער ובעל משחק ראש טוב", אומר העיתונאי האלבני ארמל קוקה. בלאי נמצא בכושר הטוב בקריירה, והבטחון העצמי שלו בשיא, כך שהאתגר של אלישע לוי בהחלט רציני. ולא כדאי לבלמים הישראלים לנסות להוציא אותו משיווי משקל בתרגילים מלוכלכים. אפילו פפה לא הצליח לעשות זאת.