פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

        הצבא האדום: אוהדי צ'ילה כבשו את מוסקבה ואת הלבבות

        התשוקה והאהבה של הצ'יליאנים לנבחרתם הפכו את המשחק מול קמרון לחגיגה אמיתית, ואפילו החלטות השיפוט לא הצליחו להרוס אותה. מיכאל יוכין היה שם לצידם והתרגש

        אוהדי נבחרת צ'ילה (רויטרס)
        אי אפשר שלא להתאהב. אוהדי צ'ילה (צילום: רויטרס)

        גביע הקונפדרציות לא ממש מורגש במוסקבה, אבל את האוהדים הצ'יליאנים אי אפשר היה לפספס בבירת רוסיה. כ-12 אלף נהרו לטורניר, והם מילאו אתמול (ראשון) את הכיכר האדומה, תוך שהם מושכים תשומת לב עם החולצות האדומות והכובעים המשונים בכחול-אדום-לבן. חלקם אף צבעו את הפנים, והצ'יליאנים הפכו במהרה לאטרקציה של ממש. אזרחים רוסים ותיירים סינים ויפנים ביקשו מהם ללא הפסקה להצטלם למזכרת, ונענו תמיד בחיוב עם חיוך רחב. לא פשוט למצוא אוהדים אדיבים יותר מהצ'יליאנים. הם באים מאהבה ומשדרים תשוקה אדירה לכדורגל. קל להתאהב בהם.

        הם גם הצילו אתמול את המשחק מול קמרון באיצטדיונה של ספרטק. לאלופת אפריקה כמעט ולא היו אוהדים ביציעים, והספורים שהופיעו עובדים בשגרירות המקומית. "הייתה תוכנית להביא 500 אוהדים מקמרון", סיפר לי אחד מהם, אך ברור כי המטרה לא הושגה. למעשה, האוהד האפריקני הראשון שפגשתי בסביבת האיצטדיון היה בכלל ניגרי שעובד במוסקבה. הוא חש מחויבות לבוא ולתמוך בנציגת היבשת, כשהוא לובש בגאווה את הכובע הירוק של הנשרים. אלא שהוא נבלע בים הצ'יליאנים, והמפגש היה ביתי לחלוטין מבחינת מחזיקת קופה אמריקה. אפילו הכיסאות הריקים במגרשה של אלופת רוסיה היו בצבע אדום.

        עוד בנושא

        גביע קונפדרציות: צ'ילה ניצחה 0:2 את קמרון בפתיחת בית ב'
        עוד בגביע הקונפדרציות: פורטוגל ומקסיקו נפרדו ב-2:2 דרמטי
        יורו צעירות: אוהדי איטליה השליכו שטרות לעבר דונארומה

        אוהדי נבחרת צ'ילה: החולצות האדומות והכיסאות הריקים האדומים. הכל אדום (מערכת וואלה! NEWS , מיכאל יוכין, וואלה! ספורט)
        החולצות האדומות והכיסאות הריקים האדומים. הכל אדום (צילום: מיכאל יוכין)

        הם באו בהמוניהם, גברים ונשים בכל הגילאים. צעירים, מבוגרים, גימלאים עם שיער שיבה, ואפילו תינוקת בת מספר חודשים שעשתה את כל הדרך מצ'ילה עם הוריה. פליפה וחימנה הביאו אותה לרוסיה וסברו לתומם שלא נדרש עבורה כרטיס. המארגנים חשבו אחרת, והם מיהרו לנסות ולסדר את העניינים בקופות. לא ידוע כיצד הפרשה הזו הסתיימה, אבל כל היתר נכנסו בשערים, עם שירים וריקודים. בזכותם, הפך המשחק הזה לאירוע מרגש, כאילו נערך במסגרת המונדיאל. הייתה זו חוויה מפעימה.

        "דור הזהב פורח עכשיו, וזה משהו חד פעמי. אלכסיס סאנצ'ס, ארתורו וידאל, גארי מדל, קלאודיו בראבו וכל האחרים – זו תופעה שלא מתרחשת לעתים קרובות. זכינו פעמיים בקופה אמריקה, ואנחנו מסוגלים ללכת רחוק עוד יותר. לכן אנחנו מלווים את הנבחרת הזו לכל מקום. צריך ליהנות ממנה כל עוד היא קיימת", הסביר דייגו. חברו, אלברו, סיפר כי הם קנו כרטיסים לכל המשחקים בטורניר – לא רק בשלב הבתים, אלא גם לשני חצאי הגמר והגמר. "מה תעשו עם הכרטיסים לחצי הגמר בו צ'ילה לא תשחק?", שאלתי. מסתבר שזה כלל לא מדאיג את החבר'ה. "מצדי אפשר לתרום אותם", אמר אלבארו.

        הם לא מסוגלים להבין את אדישות של המקומיים. "רוסיה ניצחה את ניו זילנד בשבת, אבל לא ראיתי חגיגות, וזה ממש מוזר. אצלנו כולם יודעים ברחובות כאשר הנבחרת מנצחת, וכאן אנשים אפילו לא יודעים שגביע הקונפדרציות מתקיים", אמרה חוספה, אוהדת צעירה שהגיעה לטורניר עם חבריה. המסע הזה לא טריוויאלי – הם לא מבינים את השפה, מתקשים להתמצא ברכבת התחתית כי כל ההנחיות במבוך המעברים האינסופי מתחנה לתחנה מסומנים ברוסית בלבד, ואף אחד לא מסוגל לעזור להם. מעטים הרוסים שמבינים אנגלית, שלא לדבר על ספרדית. אבל הם לוקחים את הכל בקלות. הם באו בשביל החוויה.

        אוהדי נבחרת צ'ילה מצטלמים עם מעריצה רוסיה חדשה בכיכר האדומה (מערכת וואלה! NEWS , מיכאל יוכין, וואלה! ספורט)
        מצטלמים עם מעריצה רוסיה חדשה בכיכר האדומה. אוהדי צ'ילה (צילום: מיכאל יוכין)

        התמיכה בנבחרת תמיד מעל הכל. במהלך המשחק ישבתי ליד דומיניק וניקולס שהתחתנו לפני מספר שבועות וכללו את המשחק נגד קמרון במסגרת ירח הדבש באירופה. הניצחון הדרמטי היה מבחינתם אחד הרגעים המרגשים בנסיעה כולה, גם אם היא כללה את הנופים המטריפים של צפון נורבגיה. "ניקולס בכה כשצ'ילה זכתה בקופה אמריקה", אמרה דומיניק. "רק ב-2015, כי זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה", דאג בעלה להדגיש עם חיוך נבוך. אתמול לא היו דמעות של אושר, אבל זה לא היה רחוק.

        וזה הרי הלך קשה. צ'ילה שלטה ללא עוררין במחצית הראשונה, אבל השער של אדוארדו ורגאס על סף השריקה להפסקה נפסל בהחלטה שנויה במחלוקת של שופט הווידאו (וכן, כפי שאפשר לראות גם העזרים הטכנולוגיים ממש לא תמיד מונעים ויכוחים). המעגל הושלם כאשר בזמן הפציעות של המחצית השניה, כאשר הקוון פסל שער נוסף של ורגאס, אבל שופט הווידאו הפך שוב את ההחלטה ואישר אותו. בשני המקרים, הצ'יליאנים התקשו להשלים עם ההתרחשויות.

        הם קפצו לשמיים כאשר החלוץ האהוב שלהם הרשית בפעם הראשונה, והפסילה הכתה אותם בהלם. צפייה בהילוכים החוזרים בטלפונים הניידים שיכנעה אותם ששופט הווידאו שגה, והזעם היה גדול. "בשביל מה צריך טכנולוגיה אם הם לא מסוגלים לראות שום דבר?" זעמו ביציעים. "פחדתי שהאירוע הזה ישבור את הנבחרת מנטלית. אתה חוגג שער, ואחרי זמן רב פוסלים אותו – יש לה השפעה פסיכולוגית עצומה. חששתי שאנחנו הולכים לספוג ולהפסיד במחצית השנייה", אמר בדיעבד דייגו, שלא אהב גם את הפסיקה השנייה. "איך אני אמור לחגוג שער דקה אחרי שהכדור נגע ברשת? זו תחושה אחרת לגמרי, השמחה לא מרגישה אמיתית. כדורגל הוא עניין של תשוקה, ואסור להרוס אותה", הוא טען.

        אוהדי נבחרת צ'ילה: פליפה, חימנה והתינוקת שלא הורשתה להיכנס ללא כרטיס (מערכת וואלה! NEWS , מיכאל יוכין, וואלה! ספורט)
        פליפה, חימנה והתינוקת שלא הורשתה להיכנס ללא כרטיס

        עבורם, התשוקה היא המילה המתאימה ביותר. הם מדביקים בה את הסובבים, ואפילו הרוסים הצטרפו לשירה הגדולה במדרגות בדרך ליציאה. גם האפריקנים לא הרגישו מקופחים. מחוץ לאיצטדיון פגשתי את דאלי, סטודנט מחוף השנהב שלבש משום מה את החולצה האדומה של צ'ילה. "אוהד צ'יליאני אהב את חולצת הנבחרת שלי וביקש להתחלף", הוא הסביר. כעת הוא שוקל לבוא לעודד את הצ'יליאנים במשחק הבא שלהם במוסקבה, ביום ראשון מול אוסטרליה.

        למה לא, בעצם? בהתנהגותם המופתית ובאהבתם חסרת הפשרות לנבחרת, רוכשים הצ'יליאנים בקלות אוהדים חדשים. השחקנים, שהודו להם ארוכות אחרי שריקת הסיום, יודעים להעריך זאת. ביחד, הם רוצים להניף גביע שלישי תוך שלוש שנים. ושמישהו ינסה לעצור את הצבא האדום הזה.

        עקבו אחרי יוכין בפייסבוק