וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הסערה המושלמת, הנקמה המושלמת: כך ארה"ב נותרה מחוץ למונדיאל

12.10.2017 / 13:30

לפני מחזור הסיום של המוקדמות, סיכויי ההעפלה למונדיאל של נבחרת ארצות הברית עמדו על 97 אחוז. גולים עצמיים הזויים, טיל מ-35 מטר וכדור שלא עבר את הקו השאירו את האמריקאים בבית, לראשונה מאז 1986. עבור פנמה וטרינידד וטובגו - זה היה יותר מכדורגל. זו היתה קארמה

AP

"הסערה המושלמת". מייקל בראדלי, שנשאר אחרון באיצטדיון על שם אטו בולדון (אלא מי?), ניסח בצורה קולעת את מה שקרה כמה דקות קודם לכן. "כל מה שיכול להשתבש, השתבש", הוסיף, "באיצטדיון הזה ובשני איצטדיונים נוספים באזור".

קשר נבחרת ארצות הברית הוביל את האמריקאים לשני מונדיאלים - ב-2010 וב-2014 - והנבחרת שלו היתה בדרך לגביע עולמי שמיני ברציפות. הרי אין קלה מהעפלה דרך מוקדמות CONCACAF. גם בשלב האחרון, החמישי במרכז וצפון אמריקה, שלוש עולות מתוך שש והרביעית נכנסת לפלייאוף נגד יריבה מהצד השני של העולם. בקיצור: מרווח הטעות הוא עצום.

ערב המחזור האחרון, מקסיקו הראשונה וקוסטה ריקה השנייה כבר העפילו, ארצות הברית משחקת בטרינידד (האחרונה בבית; הפסידה בשישה משחקים רצופים) והתרחישים נראו ככה:

ניצחון - העפלה אוטומטית למונדיאל.

תיקו - העפלה אוטומטית למונדיאל אלא אם פנמה תנצח את השנייה קוסטה ריקה 0:8 ומעלה, או שהונדורס תנצח את מקסיקו הראשונה 0:13 ומעלה.

הפסד - העפלה, כל עוד פנמה והונדורס לא מנצחות.

בקיצור, רק תרחיש אחד משאיר את היאנקים בבית ומונע דייט בין טראמפ לפוטין בקיץ 2018:

1. ארצות הברית מפסידה לטרינידד וטובגו
2. פנמה מנצחת את קוסטה ריקה
3. הונדורס מנצחת את מקסיקו

בסוכנויות ההימורים ואתרי סטטיסטיקות הכדורגל נתנו לאופציה הזו בין 7% ל-3%. כלומר, תשחקו 100 פעמים את הערב הזה, ורק שלוש פעמים ארצות הברית תישאר בחוץ.

"הסערה המושלמת", הגדיר מדויק בראדלי, אבל פספס עוד הגדרה:

זו היתה הנקמה המושלמת.

עוד בנושא:

אשתו של קלאודיו בראבו: "שחקנים בנבחרת לא התאמנו כי היו שיכורים"
"לא הוגן": ארה"ב תערער על שער הרפאים שהעלה את פנמה למונדיאל?
מי שלח נערות ליווי לבית המלון של נבחרת ונצואלה בפרגוואי?

מייקל בראדלי נבחרת ארצות הברית בכדורגל. AP
שלושה אחוז סיכוי שהכל ישתבש, והכל השתבש. בראדלי/AP

15 באוקטובר, 2013, פנמה סיטי

באסטדיו רומל פרננדס אירחה פנמה את ארצות הברית של אמריקה. זה היה המחזור האחרון של מוקדמות מונדיאל 2014 בברזיל, וארצות הברית של אז היתה נבחרת לא רעה בכלל. הקלינסמנים כבר הבטיחו העפלה מהמקום הראשון ולא החזיקו בתמריצים מיוחדים - ניצחון שלהם היה עוזר ליריבה המושבעת מקסיקו, שהיתה בצרות צרורות - וההרכב שנשלח להתמודד מול פנמה היה משני במקרה הטוב. פנמה חלמה על מונדיאל ראשון בתולדותיה, ובמקרה של ניצחון, במקביל להפסד של מקסיקו מול הונדורס - המדינה הצנועה היתה מגיעה לפלייאוף מול ניו זילנד.

גבריאל טורס (עוד תשמעו עליו) העלה את המקומיים ל-0:1, האמריקאים השוו ולואיס טחאדה הרים את 18 אלף הצופים באוויר עם 1:2 פנמזי. המדינה ממרכז היבשת כבר חלמה על רכישת כרטיסי טיסה לוולינגטון, ואז הגיעה תוספת הזמן.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

מיקום אסטרטגי, נוף מרהיב ודירות מפוארות: השכונה המסקרנת שנבנית במרכז

בשיתוף אאורה נדל"ן

בדקה ה-92 גרהאם סוזי נגח את השוויון, ו-40 שניות לאחר מכן הכדור הגיע לארון יוהאנסון. החלוץ נולד במוביל, אלבמה, אבל גדל באיסלנד וכמה חודשים לפני אותו משחק בפנמה עשה קני סייף ובחר לייצג את נבחרת ארצות הברית - במדים ההם, הרי, סיכוייו להגיע למונדיאל גבוה יותר במאות אחוזים, סבר (ואז בצדק…). האמריקאי-איסלנדי הניף רגל מחוץ לרחבה וכבש את ה-2:3, וארה"ב השלימה מהפך משוגע בתוך דקה. המשמעות: פנמה שבורת הלב בחוץ, הנמסיס מקסיקו בפלייאוף (ואחרי 3:9 כולל על ניו זילנד, גם במונדיאל). הרבה אמריקאים לא אהבו לראות את הנבחרת שלהם מסייעת ל"אל טרי". במקום להרוס לאויב אחד, הם טיפחו אויב נוסף. ואחרי פעמיים שפנמה הפסידה לארצות הברית בגמר של גביע הזהב (2005 ו-2013), היה ברור שמתישהו הדם יציף את השפתיים.

אבל בשביל סערה מושלמת לא מסתפקים הרי בנקמה אחת.

שחקני נבחרת ארצות הברית בכדורגל מאוכזבים. AP
שברו לפנמה את הלב ב-2013, וחטפו ממנה הפעם. האמריקאים בהלם/AP

19 בנובמבר, 1989, פורט-אוף-ספיין

אז היה תורם של האמריקאים לספור 40 שנה במדבר; מאז מונדיאל 1950 בברזיל לא העפילו לטורניר היוקרתי בעולם הכדורגל. ב-1994 הם יהיו אלה שיארחו את העסק והם רצו לעשות את זה בכבוד. אז, האמריקות קיימו את אליפות האזור ושתי הנציגות הבכירות העפילו למונדיאל. בסיבוב האחרון, בית של חמש נבחרות, השתתפו ארצות הברית, קוסטה ריקה, טרינידד וטובגו, גוואטמלה ואל סלבדור. קוסטה ריקה הבטיחה העפלה כבר ביולי, ובנובמבר נקבעה זהות העולה השנייה.

בבירת טרינידד וטובגו התארחה ארצות הברית. המקומיים היו צריכים רק תיקו, ואחרי שלא הפסידו בבית באותו שלב, נקודה לפחות היה דבר מתבקש. אמריקה, עם מאזן חוץ חלש, היתה חייבת ניצחון, והמשחק הוגדר כ"גדול ביותר בשני הדורות האחרונים". 35 אלף אוהדים גדשו את האיצטדיון שבבירת T&T, ובדקה ה-30 הם נדמו.

פול קאליג'יורי, שנדד אז בין הליגות הנמוכות של גרמניה, בעט מרחוק, בשמאל, אחרי שהכדור קפץ על הדשא. שניה לאחר מכן הכדור היה ברשת, וקאליג'יורי ידע - אנחנו במונדיאל.

זה היה רגע המפתח עבור ארצות הברית. מבחינתם, הגול הזה של קאליג'יורי שינה את ההיסטוריה של הכדורגל במדינה. עבור טרינידד, שהיתה פייבוריטית - במדינה כבר הכריזו שלמחרת ייערך יום חג לאומי - זו היתה טרגדיה ספורטיבית. הרצון לנקמה היה עצום. 28 שנה לאחר מכן, היא אכן הוגשה קרה.

שחקני נבחרת טרינידד וטובגו חוגגים. AP
גם הם נקמו בארצות הברית. שחקני טרינידד וטובגו חוגגים/AP

10 באוקטובר, 2017, שלושה איצטדיונים שונים ברחבי אמריקה

את התרחישים כבר קראתם. נקמה מושלמת, סערה מושלמת, קארמה? תגדירו את זה איך שתרצו, אבל שום דבר ממה שקרה בשלוש מדינות - פנמה, T&T והונדורס - לא היה אמור לקרות. בטח שלא ביחד.

ובטח כשהכל ברגליים של ארצות הברית. נכון, זו היתה שנה נוראית לנבחרת הזו. אבל כפי שכבר קראתם על המוקדמות הללו - לא משנה כמה תחרבן את העסק, אתה עדיין תהיה בפנים. והאמריקאים אכן חרבנו את העסק. אחרי הפסד ביתי למקסיקו ותבוסה בקוסטה ריקה, המאמן הגרמני של היאנקיז, יורגן קלינסמן, פוטר. האליל המקומי ברוס ארינה, שאימן את הנבחרת בין 1998 ל-2006, הוחזר. ארצות הברית הביסה את הונדורס (0:6) ובסך הכול השיגה שמונה נקודות מארבעה משחקים, אבל אז הגיע הפסד ביתי לקוסטה ריקה ותיקו נוראי בהונדורס שטרפו את הקלפים. עם 0:4 בפנמה ביום שישי אכן התברר שמאוד קשה שלא להעפיל מהבית הזה, וארצות הברית יצאה לטרינידד בתחושה מעודדת.

האמריקאים בזו לתנאי המגרש באיצטדיון ע"ש בולדון, ואפילו אטו בעצמו סבר שזה לא המקום שאמור לארח משחק כזה. בטרינידד כעסו על סרטונים שהפיצו האמריקאים והגדירו אותם כבכיינים.

יום המשחק הגיע והדשא הפך מוצק יותר אבל עדיין לא הכי נוח למשחק. הפעם ארצות הברית לא נתקלה באיצטדיון מאיים, כשרק 5,000 צופים הגיעו לסטאדיו בולדון. טרינידד כבר הודחה מזמן, וגם הרצון לנקמה לא הוציא את האוהדים מהבית - עד כדי כך זה נראה קלוש.

בדקה ה-17 הגיע הפנצ'ר הראשון בדמות שער עצמי מוזר של עומאר גונסאלס. "זה ירדוף אותי לנצח", סיפר לאחר המשחק.

עשרים דקות לאחר מכן חגיגה באטו בולדון - אלווין ג'ונס שיגר פצצה לרשת של הווארד. השוער, שהיה גיבור ההדחה בשמינית גמר המונדיאל מול בלגיה, ספג שער אומלל. 0:2 T&T, ועדיין, המצב לא היה נראה רע כל כך. במשחקים המקבילים מקסיקו הוליכה 1:2 על הונדורס וקוסטה ריקה הובילה 0:1 על פנמה, ובמצב העניינים ההוא ארצות הברית במקום השלישי, ששווה כרטיס לרוסיה.

ילד הפלא האמריקאי פוליסיץ' עוד צימק עם טיל בדקה ה-47, 2:1 טרינידד, אבל החל מאותו רגע, שני איצטדיונים אחרים הולידו אירועים… די מוזרים.

בדקה ה-52, תודות לכדור של אותו טורס (זוכרים?) ולעוד שלל הזיות, פנמה השוותה מול קוסטה ריקה. טוב, נו, אם אפשר לקרוא לזה "השוותה":

דקה לאחר מכן, הגורל הגיע לביקור גם בהונדורס, ותודה למשקוף ותודה לאוצ'ואה:

מצב הזוי, אבל האמריקאים עדיין היו מרחק גול אחד מהמונדיאל, או לפחות עדיין היו צריכים להיכבש שערים בשני המגרשים האחרים כדי שארצות הברית תודח לחלוטין, ואפילו לא תריח פלייאוף.

מה אתם יודעים, שערים אכן נכבשו בשני המגרשים. קיוטי ניצל הגנה די מנומנמת של מקסיקו כדי לקבוע 2:3 צווחני להונדורס.

והפגיון הגיע בפנמה, בדקה ה-88.

בפנמה העבירו זמן בדרך מקורית

שריקות הסיום בשלושת המגרשים הולידו את התרחיש הבלתי סביר, לפיו ארצות הברית בחוץ. כל מה שהיה צריך להשתבש, כפי שהגדיר בראדלי הכאוב, אכן השתבש מבחינת ארצות הברית.

האמריקאים מבכים היום את ההדחה המשפילה, והגדירו את המאורע כמביש ביותר בתולדות הכדורגל המקומי, כ"אסון כדורגל לאומי", כיום שסיים "12 חודשי גיהנום". לראשונה מאז 1986, ייערך מונדיאל ללא ארצות הברית.

אבל מבחינת היריבות, מדובר בקרנבל. פנמה עלתה למונדיאל לראשונה, ובמדינה הוכרז יום חג לאומי. ארבע שנים לאחר שהאמריקאים הדיחו אותם על הבאזר, הם ענו בפעולת תגמול. המקסיקנים רצו כביכול לשמור על מאזן נקי מהפסדים, אבל שחקני הנבחרת לא נראו שבורים מדי מה-3:2 בהונדורס, וברשתות החברתיות חגגו אוהדים את ההדחה של השכנה מצפון. הם, בניגוד לארצות הברית ארבע שנים קודם, לא עשו טובה ליריבה השנואה.

הגדיל לעשות ג'ק וורנר הטרינידדי, לשעבר סגן נשיא פיפ"א ונשיא קונקאקאף, שנעצר ב-2015 על ידי הרשויות האמריקאיות בחשד לשחיתות ושוחד. בספטמבר הפסיד במשפט והוא עלול להיות מוסגר לארצות הברית, והוא שחגג את ההדחה האמריקאית יותר חזק מכולם. "זה היום המאושר בחיי", אמר. "הם השתמשו בממשלה שלהם כדי לפרק את פיפ"א, ואתמול על הדשא טרינידד וטובגו הורידו אותם על הברכיים. עבורי, אישית, ארצות הברית היא בדיחה. כשהם פסקו נגדי היתה מסיבה בארצות הברית, אז עכשיו אני רוצה שתהיה מסיבה כאן. זו תחילת הסוף של הכדורגל האמריקאי - אף אחד בקונקאקאף לא אוהב את ארצות הברית".

האם הכדורגל האמריקאי יתאושש או לא? זאת נדע בהמשך, אבל האמירה של וורנר השנוי במחלוקת אינה שנויה במחלוקת. ארצות הברית לא אהובה באזור, ולא קשה למצוא סיבות לכך - ספורטיביות ולא ספורטיביות.

ואם כבר מדברים על נקמות ספורטיביות עקיפות, נחתום את הצמא לדם עם יוהאנסון. לפני ארבע שנים העדיף את אמריקה על איסלנד, ואז אף אחד לא חשב שטעה. אבל יום לפני הפיאסקו האמריקאית, אומת הקרח המזערית עלתה למונדיאל ראשון בתולדותיה.

orenjos@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully