פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

        בשם האם: ניקולה קאליניץ' מצפה לעונה חלומית במילאן ובנבחרת קרואטיה

        כשהוא מתקרב לגיל 30, מגשים החלוץ את כל שאיפותיו. הוא חתם במילאן אהובתו, הקבוצה האהודה של אימו, וגם כובש שערים מכריעים בדרך למונדיאל הראשון בחייו. סיפורו של הסקורר שלא הסכים לוותר על החלום גם תמורת הכסף הסיני

        ניקולה קאליניץ', מילאן, חוגג (AP)
        גם עכשיו הוא נראה כמו ברירת מחדל? קאליניץ' במדי מילאן (צילום: AP)

        "האם ניקולה קאליניץ' ראוי לשחק במילאן? לדעתי לא. הוא אפילו לא בהרכב הנבחרת שלו", טען בשבוע שעבר ג'וזפה ברגומי. מעניין כי סמל אינטר לשעבר נדרש לנתח את הסגל של מילאן, אבל יש לא מעט אוהדי רוסונרי ששותפים לדעתו. הם חלמו על חלוץ נוצץ יותר במסגרת הרכישות הראוותניות של המועדון בקיץ. דובר, למשל, על פייר אמריק אובמיאנג, כוכב העל של דורטמונד שנזרק בזמנו מסן סירו בהחלטה עליה מצטערים אדריאנו גליאני וחבריו עד היום. קאליניץ' נתפס כסוג של ברירת מחדל, והופעותיו בתחילת העונה, עם שלושה שערי ליגה ב-10 משחקים, טרם שיכנעו את המבקרים. ככה זה אצלו - דבר לא היה קל בקריירה של קאליניץ', אבל עכשיו הוא מגשים סוף כל סוף את החלום, אולי בדרך לעונה הקסומה ביותר בחייו.

        כדי להבין את הרקע, צריך לחזור ל-2005, אז הפציץ קאליניץ' באליפות אירופה לנבחרות עד גיל 17. קרואטיה עשתה חיים משוגעים במוקדמות, דיגלה בשלב הבתים בין היתר על ישראל של ביברס נאתכו ומאור בוזגלו, אבל נכנעה בחצי הגמר לטורקיה, והתמודדה מול איטליה בקרב על המקום השלישי אשר העניק בין היתר את הכרטיס למונדיאל. קאליניץ' הבקיע את שערו ה-11 בטורניר לרשת הכחולים וגרר את ההתמודדות להארכה, אז הרשית דוידה די ג'נארו בדקה ה-102 והעניק את הניצחון לנבחרתו.

        עוד בנושא

        פלייאוף המונדיאל: קרואטיה הביסה 1:4 את יוון, שוויץ ניצחה 0:1 את צפון אירלנד
        מאמן צפון אירלנד זועם: "אני המום מהחלטת השופט, אולי יחזירו לנו במשחק השני"
        הכדור הרשמי של המונדיאל ברוסיה הוצג: הכירו את טלסטאר 2018

        אנדריי שבצ'נקו במדי מילאן, דצמבר 2008 (AP)
        המודל. שבצ'נקו (צילום: AP)

        עם ילקוט של מילאן על הגב

        כמה שקאליניץ' היה רוצה להיות במקומו. די ג'נארו היה הנציג היחיד של מילאן בסגל האיטלקי, ועבור הקרואטי הצעיר לא היתה שאיפה גדולה יותר מאשר ללבוש את החולצה האדומה-שחורה. אימו נדה היא אוהדת מילאן שרופה שהדביקה בחיידק את כל משפחתה. כילד קטן, עוד תפס קאליניץ' בטלוויזיה את המשחקים של מרקו ואן באסטן ורוד חוליט. בהמשך, ניסה לחקות כל פעולה של אנדריי שבצ'נקו. כאשר היה בן 10, הוא קיבל במתנה ילקוט עם הסמל של מילאן, ולא היה מאושר ממנו. הוא הלך לבית הספר בגאווה, מדמיין את עצמו מככב בליגה האיטלקית.

        לא כולם היו שותפים לחלום. אבא יוזו העיד לימים: "לא חשבתי שבני יתפתח לכדורגלן טוב". אחיו זדרבקו, שנחשב למוכשר יותר במשפחה, נטש את המשחק כאשר התחיל לעשן. ניקולה המשיך לנסוע לאימונים באקדמיה של היידוק ספליט כל יום, עשה את הפריצה בגיל מוקדם, הרשים בנבחרות הצעירות, ולווה על ידי סקאוטים רבים מרחבי היבשת. היידוק הבינה שאפשר לעשות קופה, ומכרה אותו ב-2009 לבלקבורן תמורת 6 מיליון ליש"ט. בכך הפך החלוץ לשחקן היקר ביותר של המועדון האנגלי אחרי אלן שירר, הציפיות היו בהתאם.

        המנג'ר שהחתים אותו באנגליה היה סם אלרדייס. כיום, כשנחשפנו לעולם הערכים שלו, אפשר לתהות איזה אחוזים מהעסקה הגיעו לכיסו, כי השימוש שלו בקרואטי היה ביזארי למדי. הקרואטי סופסל לרוב, והבוס הסביר: "אם לא יכבוש, הבטחון העצמי שלו ייפגע. לא הבאנו את קאליניץ' על מנת שיהיה החלוץ המוביל שלנו כבר עכשיו. זו השקעה לעתיד. הוא ישולב לאט ובהדרגה". התוכניות האלה בוטלו בכל מקרה כאשר אלרדייס פוטר בשלהי 2010, ומחליפו סטיב קין החליט שקאליניץ' פשוט לא מספיק טוב עבורו. השחקן הוצב ברשימת ההעברות, בחן את האופציות ונסע לאוקראינה.

        פאולו סוזה מאמן פיורנטינה (GettyImages)
        חייב לו הרבה. פאולו סוזה (צילום: GettyImages)

        שלושער במשחק הראשון בסן סירו

        חואנדה ראמוס היה הסיבה המרכזית להגעתו לדניפרו, אבל דווקא המאמן הספרדי לא בדיוק ידע להפיק את המקסימום מחניכו, הותיר אותו פעמים רבות על הספסל, ושלוש שנים בוזבזו ללא יכולת להתקדם מקצועית. רק ב-2014/15, אחרי מינויו של מירון מרקביץ' האוקראיני, חל המפנה המיוחל. משחקן שולי הפך קאליניץ' לדמות מרכזית בקבוצה שדהרה לגמר הליגה האירופית, שם התכבד להיות הקרואטי הראשון שמבקיע במעמד, בהפסד 3:2 לסביליה. 19 שערים בכל המסגרות גרמו לפיורנטינה לשלם תמורתו 5 מיליון יורו. בגיל 27, הוא עשה באיחור רב צעד משמעותי לעבר היעד.

        אין דרך טובה יותר להרשים את מילאן מאשר להבקיע שלושער בסן סירו נגד אינטר - וזה בדיוק מה שקאליניץ' עשה באחד המשחקים הראשונים בשורות הסגולים, ב-1:4 ענק. פאולו סוזה היה מרוצה עד הגג. הפורטוגלי ביקש להחתים את החלוץ, העניק לו חופש פעולה בחוד, וקצר את הפירות. "אני חייב לסוזה המון", טען קאליניץ' לא פעם, וסיפק את הסחורה. 13 שערים בכל המסגרות בעונתו הראשונה, 20 כיבושים אשתקד - הוא היה אחד השחקנים הטובים בקבוצה, ואחד החלוצים המעניינים בארץ המגף. ואולם, ההצלחה הזו עברה בדרך כלל מתחת לרדאר. איכשהו, קאליניץ' לא בולט גם כשהוא מבקיע שערים מרהיבים בעקב, וגם כשהוא מקפיד למצוא את הרשת מול הגדולות. יובנטוס, נאפולי, מילאן, אינטר, לאציו - הוא הכניע את כולן, אבל בינואר האחרון דובר דווקא על מעבר לליגה הסינית.

        ניקולה קאליניץ' שחקן מילאן חוגג, מאחוריו פרנק קסייה (GettyImages)
        לא חשש מהאתגר. קאליניץ' חוגג (צילום: GettyImages)

        אין חשש מהמספר של שבצ'נקו

        כל עוד זה היה תלוי בפיורנטינה, היא היתה שמחה לשלוח אותו למזרח הרחוק במטוס הראשון. סכום ההעברה היה חלומי עבור הסגולים, והשכר שהוצע לקרואטי היה מטורף אפילו יותר. עיתונאים לא מעטים כבר דיווחו שהעסקה סגורה, אבל קאליניץ' עצמו סירב בתוקף. "יש לי עוד הרבה מה להוכיח בליגה תחרותית, ואני מרגיש מצוין בפירנצה", הוא טען, תוך שהוא מאכזב את סוכניו. הוא לא חיכה כל כך הרבה זמן בצל כדי לעזוב את המקצוע האמיתי ולעשות קופה. מילאן היתה ונשארה היעד האולטימטיבי. והוא הגיע למילאן במסגרת מכירת החיסול של פיורנטינה בקיץ. זה מוגדר כהשאלה, אך הרכישה חייבת להתבצע ב-2018 תמורת 25 מיליון יורו. עסקה סטייל קיליאן אמבפה לצורך התחמקות מחוקי פייר פליי פיננסי.

        והוא לא מפחד מהאתגר. החולצה מספר 7 היתה פנויה - אז קאליניץ' לקח אותה. הוא יודע שיושווה באופן אוטומטי לשבצ'נקו בגללה, אבל לא אכפת לו. הביטחון העצמי שלו גבוה מספיק, גם אם ברגומי ופרשנים אחרים יפקפקו בו. בינואר הוא יחגוג את יום הולדתו ה-30, אבל בנפשו הוא היה ונשאר ילד בן 10 עם הילקוט בצבע אדום-שחור, אשר שמור עדיין בבית הוריו כאילו היה פריט במוזיאון הפרטי. זה הצ'אנס שלו, והוא משתוקק לקחת אותו בשתי הידיים. אלרדייס וראמוס כבר לא רלוונטיים, בלקבורן בליגה השלישית, דניפרו פשטה את הרגל, די ג'נארו נזרק ממילאן ממש מזמן, אבל קאליניץ' מצא את הדרך לפסגה.

        ניקולה קאליניץ', נבחרת קרואטיה, חוגג (AP)
        עכשיו גם בנבחרת הכל הולך. קאליניץ' חוגג אמש (צילום: רויטרס)

        אוליץ' סומך עליו בנבחרת

        עכשיו גם המונדיאל מתקרב. צדק ברגומי - בנבחרת קרואטיה אף פעם לא היה לו מקום קבוע. ליורו 2008 לקח אותו סלאבן ביליץ' על תקן נער מבטיח, והוא צפה בטורניר מהספסל. ליורו 2012 הוא נסע רק כי איביצה אוליץ' נפצע ברגע האחרון, ולא קיבל אפילו דקה על הדשא. את מונדיאל 2014 הוא ראה בטלוויזיה. ביורו 2016, כשחקן ספסל, הוא פתח במשחק אחד בלבד, בסוף שלב הבתים, והבקיע בנגיעה עדינה ומענגת בניצחון הסנסציוני 1:2 על ספרד. זה לא העניק לו דבר בשמינית הגמר מול פורטוגל, כי מריו מנדז'וקיץ' חזר להרכב לפניו. בעצם, הוא תמיד היה שם לפניו. אפילו כיום, כאשר קאליניץ' במילאן, מנדז'וקיץ' ביובנטוס - רמה אחת מעליו.

        אלא שגם בחולצה המשובצת יודע קאליניץ' לקחת הזדמנויות שנופלות בחלקו. הוא היה זה שהבקיע את השער החשוב ביותר בטורניר המוקדמות הנוכחי, אשר העניק לקרואטיה ניצחון 0:1 קריטי על אוקראינה. ואתמול, כאשר פתח בהרכב במשחק הפלייאוף הביתי מול יוון, בהמלצתו האישית של אוליץ' אשר מונה לעוזרו של המאמן החדש זלטקו דאליץ', הבמה כולה היתה שלו. בדקה ה-13 הוא גנב את הכדור מהשוער אורסטיס קרנזיס והוכשל לפנדל. בחלוף שש דקות, הוא הבקיע בנגיעה אמנותית את השער השני. המאבק פחות או יותר הוכרע אז, ו-1:4 חלק לא מותיר ספקות - קרואטיה נוסעת לרוסיה.

        כעת, על מנת להיות על הדשא במונדיאל הראשון והאחרון בחייו, הוא צריך להצטיין במדי קבוצתו האהובה היחידה. אוהדי מילאן יכולים להיות בטוחים שקאליניץ' יעשה הכל למען המטרה. החולצה מחייבת, וגם את אמא אסור לאכזב.

        עקבו אחרי יוכין בפייסבוק