באוגוסט 2016, אחרי כמעט שני עשורים על הקווים והצלחה לא רעה בכלל כמאמן בפרו, אקוודור ומולדתו ארגנטינה, אדגרדו באוסה הגיע לפסגה חדשה מבחינתו, כאשר מונה למאמן נבחרת ארגנטינה.
הוא קיווה להוביל את האלביסלסטה לגביע העולם שייערך בקיץ הקרוב ברוסיה, אולם איבד את משרתו תוך שמונה חודשים בלבד, אחרי התרסקות גדולה שכלל רק שלושה ניצחונות בשמונה משחקים, לעומת שלושה הפסדים, שתי תוצאות תיקו ומאזן שערים שלילי של 10:9.
הכישלון הגדול תחת באוסה כמעט עלה לארגנטינה במקום במונדיאל והמאמן עצמו חיפש דרך אחרת להגיע לגביע העולם. בחודש מאי, חודש ויום אחרי שנפרד מארגנטינה, הוא מונה לתפקיד מאמן נבחרת איחוד האמירויות. לצערו, שם הוא שרד חצי מהזמן לעומת התפקיד הקודם: ארבעה חודשים וארבעה משחקים, בהם רשם שני ניצחונות, תיקו והפסד. באוסה ונבחרתו החדשה סיימו רק במקום הרביעי בבית המוקדם באסיה ועם תום שלב המוקדמות, המאמן התפטר ועבר לאמן את נבחרת ערב הסעודית, שסיימה במקום השני באותו בית (למרות הפסד לבאוסה ואיחוד האמירויות) וכבר הבטיחה את העפלתה למונדיאל.
למרות ההישג בעצם ההעפלה, הסעודים נפרדו ממי שהוביל אותם לטורניר, ההולנדי ברט ואן מרוויק, לאחר שזה לא הצליח להגיע עם ההתאחדות לסיכום על חוזה חדש. באוסה, שאימן ב-2009 לשנה אחת את אל נאסר הסעודית היה משוכנע שהוא סופסוף מצא לעצמו את הדרך למונדיאל, אלא שהדרך הזו נבלמה היום (רביעי), שכן לאחר שני ניצחונות בלבד בחמישה משחקי הכנה שניהל בחודשיים שלו בתפקיד, והפסדים 3:0 מול פורטוגל ו-1:0 מול בולגריה לפני כשבוע וחצי, ההתאחדות הסעודית הודיעה על פיטוריו של באוסה האומלל. מעכשיו, יש לו שישה חודשים וחצי למצוא לעצמו ניסיון רביעי להגיע למונדיאל. אולי בפעם הבאה זה יילך.
