אחרי שטורנירי המוקדמות המייגעים בכל רחבי הגלובוס הגיעו לסיומם, כעת אפשר להתפנות לדבר האמיתי. ביום שישי הקרוב (17:00) תיערך ברוסיה הגרלת בתי המונדיאל שייצא לדרך בקיץ ב-14 ביוני, לראשונה בתולדות ארצו של ולדימיר פוטין. לקראת ההגרלה 32 הנבחרות שהעפילו לטורניר חולקו לארבעה דרגים ועל פי הכללים שנקבעו אף בית לא יוכל לכלול יותר מקבוצה אחת מאותה יבשת חוץ מאירופה, בה יוכלו שתי נבחרות אירופיות להיות מוגרלות לאותו בית.
אבל עד שהכדורים במוסקבה יישלפו אפשר לפנטז על כל השילובים וכל האפשרויות, ולהשתעשע בבניית בתים מכל הסוגים - החל מבית המוות המסורתי ועד לבית הנבחרות עם הכי מעט ניסיון בטורניר.
עוד בנושא
מונדיאל 2018: כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת הטורניר ברוסיה
הדרגים
דרג 1: רוסיה (מארחת), גרמניה, ברזיל, פורטוגל, ארגנטינה, בלגיה, פולין, צרפת
דרג 2: ספרד, שוויץ, אנגליה, קולומביה, מקסיקו, אורוגוואי, קרואטיה, פרו
דרג 3: איסלנד, קוסטה ריקה, שבדיה, טוניסיה, מצרים, סנגל, איראן, דנמרק
דרג 4: ניגריה, יפן, מרוקו, פנמה, דרום קוריאה, ערב הסעודית, אוסטרליה, סרביה
הכי קרוב לבית המוות: ברזיל, ספרד, דנמרק, ניגריה
צריך להגיד את האמת, דרגים ג' ו-ד' נראים על פניו לא אטרקטיביים במיוחד, כך שהאפשרויות להרכיב את בית המוות המסורתי מוגבלות למדי. השיבוץ של רוסיה המארחת בדרג הראשון על חשבונה של ספרד שצנחה לדרג השני מעניקה אפשרות לתמרן ולבנות בית שכולל את שתי אלופות עולם לשעבר (ברזיל וספרד) ושתי נבחרות שידעו רגעים יפים בטורנירים שונים (דנמרק וניגריה). הסלסאו שהעפילו בקלות רבה לטורניר מבקשים לתקן את הרושם של ה-7:1 הביתי נגד גרמניה במונדיאל הקודם. ספרד שקרסה אף היא לפני ארבע שנים מבקשת להשיב את מעמדה הרם מתחילת העשור. דנמרק ידעה רגעים יפים בזירה הבינלאומית אך זכורה במיוחד ההופעה שלה במקסיקו 86' בה הביסה בבית המוקדם את אורוגוואי 1:6 וניצחה את הפינליסטית מערב גרמניה. ניגריה מצידה מקווה לשחזר את הכדורגל המהנה שלה מ-1994, אז גררה את איטליה להארכה בשמינית הגמר ונכנעה לשער מתוחכם של רוברטו באג'יו.
בית המוות משיעמום: רוסיה, פרו, איראן, פנמה
אין מונדיאל בלי משחקים שגורמים לצופים מנומנמים לשקוע בשינה עמוקה, והבית שלפניכם מהווה פוטנציאל לחוויה כזו. רוסיה המארחת הייתה בלי שום צל של ספק הנבחרת הכי משעממת של המונדיאל הקודם ובשנים האחרונות רק דורכת במקום. ג'פרסון פרפאן הכוכב של פרו אומנם הלהיב השנה במדי לוקומוטיב מוסקבה אך ספק אם הוא יוכל לגרור את חבריו האפרוריים למדי להופעה סוחפת במונדיאל הראשון שלהם מאז 1982. איראן של קרלוס קיירוש היא נבחרת ממושמעת אך לא מרגשת בעליל ופנמה כבר חוגגת את עצם ההעפלה. בית שכזה לא מבטיח רבות, אבל המשמעות היא אחרת: שתי נבחרות בינוניות מאוד עשויות למצוא את עצמן בשמינית הגמר.
בית המארחות: גרמניה, מקסיקו, שבדיה, יפן
רוסיה עושה בימים אלו מאמצים אדירים כדי להוכיח לכולם שהיא חלק מהעולם מהתקדם ומסוגלת להפיק אירוע בסדר גודל כזה ברמה כי טובה שיש. הבית שלפניכם מכיל מדינות מהן פקידי הקרמלין היו יכולים לשאוב מידע רב. גרמניה אירחה בהצלחה רבה שני טורנירים (1974 כמערב גרמניה ו-2006). גם מקסיקו אירחה שני טורנירים (1970, 1986) ונעזרה בכדורגל כדי לקום מהקרשים אחרי רעידת אדמה קשה. יפן השתמשה בטורניר אותו אירחה בצוותה עם דרום קוריאה ב-2002 כדי לאותת לעולם שהכדורגל האסיאתי חי וקיים. מעניין איזה אפקט יהיה למונדיאל על ארצו של ולדימיר פוטין.
בית החוזרות: פולין, פרו, מצרים, ערב הסעודית
הנה בית של נבחרות ששבו לטורניר היוקרתי אחרי היעדרות ממושכת. פולין חוזרת אחרי 12 שנה הישר לדרג א'. בפעם האחרונה בה השתתפה בטורניר, כשרוברט לבנדובסקי רק חלם על הטופ העולמי, פולין סיימה את הבית המוקדם עם שני הפסדים (לאקוודור וגרמניה) וניצחון בודד (על קוסטה ריקה) ולא העפילה לשלב ההצלבה. פרו מגיעה לטורניר לראשונה מאז 1982 בטורניר בו השיגה תיקו נגד איטליה אך לא העפילה מהבית המוקדם. הפרעונים ממצרים חזרו למונדיאל אחרי 28 שנים עם הזיכרונות המתוקים מה-1:1 נגד הולנד בטורניר באיטליה. נבחרת סעודיה שמינתה השבוע את חואן אנטוניו פיצי למאמנה מתייצבת בטורניר לראשונה מאז 2006 כשהציפיות ממנה לא גדולות בלשון המעטה. לא נראה שהסלאלום של סעיד אוויראן נגד בלגיה גרסת 1994 ישוחזר בטורניר המתקרב.
בית ההגירה: בלגיה, שוויץ, סנגל, אוסטרליה
תופעת ההגירה השפיעה רבות על סוגיות של לאומיות בעשורים האחרונים בכל רחבי תבל. הבית הזה ידגים זאת טוב יותר מכולם. בשורות נבחרת בלגיה מככבים בני מהגרים ממקומות שונים בעולם, כולל האחים רומלו וג'ורדן לוקאקו שאביהם רוג'ר לוקאקו נחשב לאחד השחקנים המשפיעים בתולדות נבחרת זאיר. לצדם ינסה להזניק את הנבחרת האירופית לגבהים בן למהגרים ממרוקו מרואן פלאיני. והרשימה עוד ארוכה. גם נבחרת שוויץ זכתה בשנים האחרונות לכינוי "נבחרת מהגרים" ומיצגים אותה בנים להורים שהגיעו לאחת המדינות המפותחות בעולם מכל היבשות. מנגד, נבחרות סנגל (בעיקר צרפתים) ואוסטרליה (בעיקר קרואטים) מייבאות לא מעט שחקנים מבחוץ.
בית הנאמנים למולדת: רוסיה, אנגליה, סעודיה, טוניסיה
ויש גם כאלו שמעדיפים להישאר בבית מטעמי נוחות, ולהם הקדשנו את הבית הזה. רק חמישה אחוזים משחקני הסגל של נבחרת רוסיה משחקים מחוץ למדינת הענק. באמת מי צריך לפזול החוצה כשחברות הנפט והגז שופכות סכומים אדירים על שכר השחקנים. שחקני הסגל האנגלי פשוט מעדיפים לשחק באחת הליגות הטובות בעולם והנדידה שלהם מעבר לתעלה נפסקה לחלוטין. גם כל השחקנים הסעודים משחקים בארצם, וכך מרבית השחקנים בסגל של טוניסיה (59 אחוזים) עדיין מייצגים בכבוד מועדונים במדינה הצפון האפריקאית.
בית הניסיון: ברזיל, מקסיקו, שבדיה, דרום קוריאה
הנה בית שמוקדש לאלו מכם שחושבים שניסיון בטורנירים קודמים משפר את הביצועים. ברזיל היא המנוסה מכולן, לא פספסה אף טורניר ולה זו תהיה הופעה מספר 21 במונדיאלים. למקסיקו מדרג ב' זו תהיה ההופעה ה-17. שבדיה מקדימה את כולן בדרג ג' עם ההופעה ה-13 ודרום קוריאה היא מעל כל האחרות בדרג ד' עם ההופעה ה-11.
בית עם הכי מעט ניסיון: פורטוגל, פרו, איסלנד, פנמה
והנה בית על טהרת הצד ההפוך של הסקאלה. באופן מפתיע פורטוגל שהעניקה לעולם את אוזביו ורונאלדו תתייצב למונדיאל השמיני שלה בלבד. לפרו הצנועה זו תהיה הופעה שישית. איסלנד של וידאר קיארטנסון ופנמה ינסו את מזלן לראשונה. מי אמר שלישראל אין תקווה להופעה שנייה?
בית חוסר היציבות הפוליטית: ברזיל, ספרד, טוניסיה, דרום קוריאה
והנה בית פוטנציאלי של מדינות שמחפשות מעט נחמה בכדורגל אחרי אירועים פוליטיים סוערים. ברזיל מתייצבת לטורניר על רקע מערכה שמנהלות הרשויות בשחיתות כשעל רקע זה הודחה לפני כשנה מתפקידה הנשיאה דילמה רוסף. ספרד תגיע לרוסיה על רקע מאורעות משאל העם לעצמאות קטלוניה והמתח האדיר שהדבר יצר בתוך הנבחרת. טוניסיה היא המדינה שהציתה את מאורעות האביב הערבי ומתקשה למצוא מאז יציבות פוליטית, ובחצי האי הקוריאני רק מחפשים מעט שקט על רקע איומי קוריאה הצפונית להשתמש בנשק גרעיני והדחת הנשיאה פארק ג'ן הייאה החשודה בשחיתות. כעת נותר לראות עבור מי הכדורגל יהווה זרז לשיפור מצב הרוח ועבור מי להעמקת הדיכאון.
הבית של ליברפול: ברזיל, קרואטיה, מצרים, סרביה
בשנים האחרונות התרגלנו לקבוצות רב לאומיות. ליברפול שעדיין מזוהה עם מעמד הפועלים הבריטי היא דוגמה מובהקת לרב לאומיות על מגרש הכדורגל ובבית הבא אוהדי המרסיסיידס יוכלו למצוא לפחות שחקן אחד בכל נבחרת שאיתו יוכלו להזדהות. קוטיניו שכנראה עדיין מפנטז על מעבר לברצלונה יתייצב למונדיאל במדי ברזיל. הבלם דיאן לוברן ינסה את מזלו במדי קרואטיה. הישר מהחלק ההתקפי של המייטי רדס מוחמד סלאח יוביל את מצרים והקשר הצעיר מרקו גרויץ' יהיה שם עם סרביה שתנסה להפתיע. איפה הימים שאוהדי הכדורגל במערב גילו בטורניר שחקנים מרגשים ואקזוטיים?
