כאשר נבחרת איסלנד יצאה אתמול (שישי) לאימון הפתוח באיצטדיון ספרטק בשעת צהריים מוקדמת, השמש זרחה חזק, לא היה ענן אחד בשמיים, ובראש עברה המחשבה שצריך להצטייד בדחיפות בקרם שיזוף. ואולם, העיתונאים הסקנדינבים נשמעו מרוצים עד הגג: "סוף סוף קריר לנו, ואפשר לנשום".
"במחנה האימונים בעיר גלנז'יק עובדים בתנאים קשים, בחום בלתי נסבל עם לחות גבוהה", הסביר תומאס תורדארסון, חבר איסלנדי ותיק. וזה היה מסקרן. למה לכל הרוחות בחרו האיסלנדים מכל המקומות ברחבי רוסיה העצומה דווקא עיירת נופש על שפת הים השחור, לא הרחק מסוצ'י, אם הם בכלל לא משחקים שם? גלנז'יק נמצאת במרחק משמעותי דרומית לוולגוגראד ורוסטוב, שלא לדבר על מוסקבה בה תתמודד היום (16:00) הנבחרת מול ארגנטינה בהופעת בכורה היסטורית בגביע העולם. והתשבוה היתה מדהימה. "הם עשו את זה בכוונה כדי להתרגל למזג האוויר הכי מתיש שאפשר.
כאשר שיחקנו מול צרפת ברבע גמר יורו 2016, היה חם מאוד, ולא התמודדנו כראוי. אז עכשיו השחקנים ירגישו הקלה כאשר יעברו מגלנז'יק לאיצטדיונים", הסביר תורדארסון.
זהו, אם כך, היישום האולטימטיבי וחסר הפשרות לביטוי המפורסם "קשה באימונים, קל בקרב". הגישה הזו מדגישה היטב את הרוח האיסלנדית, את מוסר העבודה שלהם, את השקפת העולם שלהם. הם לא עושים לעצמם הנחות - בדיוק להיפך. הם משתוקקים להתאמץ כמה שיותר על מנת להשיג את התוצאה האופטימלית. הם רוצים להשיג את המקסימום האפשרי. והם לא נחים על זרי הדפנה אחרי ההופעה הסנסציונית באליפות אירופה לפני שנתיים. הם מכוונים גבוה יותר הפעם. "אנחנו מנוסים יותר עכשיו, ההכנות היו טובות יותר ומאורגנות יותר", קבע המאמן היימיר האלגרימסון במסיבת העיתונאים.
עוד בנושא
מונדיאל 2018: ספרד ופורטוגל נפרדו ב-3:3, שלושער לרונאלדו
ג'רארד פיקה: "לרונאלדו יש תחביב לזרוק עצמו על הדשא"
קרלוס קיירוש: "הפתענו את מרוקו". הרווה רנאר: "הכי אכזרי שיש"
"תמיד אהיה רופא שיניים"
האירוע התקשורתי הזה נערך באווירה מיוחדת, מעין שילוב של רצינות תהומית מחד עם שובבות והומור עצמי חינני מאידך. הטורניר הזה כביר עבורם. "המשחק מול ארגנטינה יהיה הגדול ביותר בתולדות האומה", קבע הבוס, אבל הוא החל את דבריו בהערה על המקצוע שלו אשר הפך למפורסם במהלך אליפות אירופה. על מנת להסיר את כל השאלות בנושא מסדר היום מראש, הצהיר האלגרימסון: "אני עדיין רופא שיניים, ותמיד אהיה רופא שיניים". בקהל חייכו.
והקהל היה עצום. החדר היה מפוצץ בכתבים וצלמים מכל קצוות תבל, והיו שהקדימו את השאלות בסיפורים על האהדה לאיסלנדים במולדתם. הגדיל לעשות העיתונאי הקולומביאני שסיפר על התמיכה הגדולה באיסלנד בארצו. הסקנדינבים לא הופתעו. "ברור שכולם רוצים להיות פה. אנחנו איסלנד, הנבחרת הכי מעניינת בעולם", לחש טומי דדאסון שישב לצידי. יש בבדיחה הזו גם קמצוץ של אמת. קשה למצוא נבחרת שזוכה להערצה גלובלית כזו. בכל זאת, מדינה של 330 אלף תושבים ששולחת נציגות ראויה למונדיאל. כולם היו רוצים לחקות את איסלנד.
יש סיבות נוספות לקנא בהם. היחסים בין השחקנים לאוהדים נדירים וייחודיים. באיסלנד כולם מכירים את כולם, והכוכבים נוהגים ללכת למפגשים עם הקהל לפני המשחקים. יש משהו אינטימי והדוק בהערצה הזו. היא לא ניתנת לערעור. תוצאות גרועות לא יביאו לאופן מיידי לביקורת. הציפיות שפויות. כולם יודעים שאיסלנד משיגה מעל ומעבר לחלום המופרך ביותר, אבל לא מאבדים את הקשר עם המציאות. "אנחנו עושים הכל כדי לשחק מצוין, אבל יודעים שגם המשחק הטוב אי פעם יכול להסתיים בהפסד, כי אנחנו מתמודדים מול ארגנטינה", אמר האלגרימסון.
הקפטן אוהב לשחק פצוע
הם מרוכזים ומחוייבים. כל האי עקב בשבועות האחרונים בדאגה אחרי מצבו הבריאותי של הקפטן ארון גונארסון שסוחב פגיעה בברך, אבל בתוך תוכם ידעו האוהדים שהוא יהיה על המגרש - פשוט כי אי אפשר אחרת. "גונארסון אוהב לשחק עם פציעות. לא אכפת לו", אמר עיתונאי איסלנדי, וכאשר רואים את הוויקינג המזוקן קל להאמין לו. "אני בסדר, מתאמן כרגיל כבר מספר ימים, ומוכן לעלות לדשא", אמר המנהיג במסיבת העיתונאים, ואז הסתכל לעבר האלגרימסון והוסיף בחיוך: "אם המאמן יבחר בי". השילוב המוזר היה הורגש ביתר שאת - גונארסון שידר לוחמנות ונינוחות בו זמנית. אגב, הכוכב המוכשר ביותר, גילפי סיגורדסון, כשיר כבר מזמן, ושיתופו לא הוטל בספק מעולם.
בהשוואה ליורו 2016, הנבחרת התבגרה, ויש שיגידו כי הזדקנה. שני מעוזי ההגנה - הבלם בן ה-35 קארי ארנאסון והמגן הימני בן ה-33 בירקיר סבארסון חזרו בתחילת השנה לקבוצות נעוריהם בליגה האיסלנדית אחרי יותר מעשור ברחבי אירופה. "בתקופה האחרונה הם שיחקו בליגה חצי חובבנית, ועכשיו הם הולכים לפגוש את ליאו מסי. לא יכול להיות הבדל גדול יותר", אמר תורדארסון. זה לא מפריע לו להאמין כי הם מסוגלים לעצור את הפרעוש, כי איסלנד אוהבת להיות אנדרדוג. המשחק האחרון שהפסידה במוקדמות היה נגד פינלנד, אבל אז השחקנים התאפסו על עצמם ופירקו את אוקראינה ואת טורקיה. הם הקדימו את כולם בדרך לראשות הבית, אפילו את קרואטיה, ומעניין לציין כי גם מאזן ההתקפה שלהם היה הטוב ביותר.
החלוץ נבחר כי הוא עושה הגנה
זה מסקרן כי החלוץ שמוגדר כבאנקר בהרכב לא בדיוק מתמחה בכיבוש. יון דאדי בודבארסון מצא את הרשת פעמיים בלבד ב-36 משחקי נבחרת, היה בעונה החולפת שחקן ספסל ברדינג - קבוצת תחתית בליגת המשנה באנגליה, וגם שם הבקיע רק שבע פעמים. ובכל זאת, הוא צפוי להיות על הדשא במוסקבה על חשבון אלפרד פינבוגאסון שהבקיע 13 שערים בנבחרת והפציץ 12 פעמים בבונדסליגה ב-22 משחקים בלבד מדי אאוגסבורג. למה? כי בודבארסון מצטיין במשחק לחץ ללא כדור ומתאים באופן מושלם למערך של האלגרימסון. אין לו תחליף, והמאמן מצפה כי סיגורדסון יספק את התפוקה.
מצד שני, כדאי לזכור כי שני השערים של בודבארסון היו חשובים במיוחד. הוא הבקיע בבכורה בפתיחת קמפיין מוקדמות 2016 והוציא לדרך את כל הסיפור. באליפות אירופה עצמה הוא הרשית ב-1:2 המכונן על אוסטריה. לכן יש בקרב התקשורת האיסלנדית ציפיה לנס נוסף גם הפעם, כי המעמד מחייב נסים.
זו לא רק הופעת בכורה במונדיאל. זה המשחק הרשמי הראשון של איסלנד מול נבחרת שאינה אירופית. הם נכנסים לעולם חדש לגמרי, פורצים גבולות, עוברים חוויה מחשמלת. הם גאים מאוד, בטוחים בעצמם, אך מודעים למגבלותיהם. הם מתרכזים בתכונותיהם החזקות ומפיקים מהן את המיטב. בקיצור, הם ממש ראויים להיות שוב הסנסציה של הטורניר. לשם התחלה, אפשר לנצח את מסי. אחרי ששרדו את הלחות של גלנז'יק, זה קטן עליהם.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק