וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מונדיאל הספוילרים

התראות מהטלפון, בדומה לרעשים מהשכנים, חושפים אוהדים רבים לעובדה שהם רואים את המשחק בהפרשי זמן לא מבוטלים מצופים אחרים. אבל למה בעצם כל כך מפריע לנו לראות משחק כדורגל בהפרש של כמה שניות מהאירוע עצמו?

צילום:רויטרס עריכת וידאו:ניר חן

הפרסומות ערב תחילת המונדיאל הפחידו אותנו מהבדלי הזמנים הצפויים בשידורי המשחקים בפלטפורמות השונות. לראות משחק כדורגל ולשמוע מהחברים בטלפון או מהשכנים שהובקע שער, כמה שניות לפני שהכדור חוצה את הקו במסך שלנו, זה לא עניין פשוט עבור אוהדי כדורגל. לכאורה, מדובר בעניין טכני ואולי שולי, אבל כל אוהד אמיתי יעיד שמדובר בפגיעה ממשית ומשמעותית. לא רק בחוויית הצפייה אלא במשהו עמוק יותר בהגדרת האהדה שלו.

הטלפון הנייד נוכח בכל הרבדים של חיינו ובשנים האחרונות, הפך להיות גורם משמעותי גם בעת צפייה באירועי ספורט, כשהוא משמש כ"מסך שני" אקטיבי ומשמעותי במיוחד. מחקרים הוכיחו מעל לכל צל של ספק כי צפייה בשידורי ספורט שונה באופן מהותי מצפייה בכל ז'אנר טלוויזיוני אחר. למשל, היא "דורשת" הכנה מוקדמת (רוב האוהדים לא פותחים סתם טלוויזיה ורואים משחק. הם מתכוננים אליו, ברמה הרגשית, הקולינארית והחברתית), היא מעוררת צורך לשתף רגשות ועוד. במובן הזה, הכניסה של הטלפון הסלולרי לחיינו התאימה לאוהדים כמו כפפה ליד. בעזרתו, הם יכולים לחוות את המשחק יחד, להתרגש יחד ולהיכנס לאופוריה ולדיכאונות יחד. קבוצות הווטסאפ נותנות במה לצורך הבסיסי הזה של אוהדי הכדורגל לשתף ולהחליף ביניהם מידע ורגשות בזמן אמת. מחקרים אפילו טוענים שבמובן מסוים, אותן התכתבויות סלולריות בזמן משחק, מאפשרות לאוהדים להפגין את בקיאותם ועליונותם על פני שאר חברי הקבוצה. צופים מביעים בעזרת הטלפון את מומחיותם (למשל כשכותבים שהגול בדרך, או שהם מרגישים שאחד השחקנים יורחק) ואז כמובן מדגישים את העובדה שהיו הראשונים לזהות (בהנחה שזה התממש) ובכך לקבל, או לכפות, אישור למומחיותם.

גבר צופה במשחק כדורגל בטלוויזיה. ShutterStock
גבר צופה במשחק כדורגל בטלוויזיה/ShutterStock

לתלות בטלפון הסלולרי בזמן המשחק יש כאמור מחיר. צופים רבים מתלוננים על כך שההתראות ובעיקר הקבוצות, שהפכו להיות חלק בלתי נפרד מחוויית הצפייה, חושפים אותם למידע על המשחק לפני שהם ראו אותו בשידור (בגלל הבדלים בזמנים של השידור על בסיס פלטפורמות שונות). המידע המוקדם הורס את חווית הצפייה בספורט יותר מעולמות תוכן אחרים ולכן אוהדי הספורט ממש אובססיביים לצפייה בזמן אמת. הנתונים מלמדים על כך שבניגוד לכל הז'אנרים (כולל חדשות וכולל אירועי שיא חגיגיים), רק בספורט נמנעים לחלוטין הצופים מצפייה נדחית (כלומר, הקלטה או השהייה וצפייה במועד מאוחר יותר). אז מה בעצם הסיפור?

ברור שהעובדה שמדובר בתחרות עם מנצחים ומפסידים קשורה לעניין, אבל היא לבטח לא מספקת את ההסבר המלא. הרי גם בשעשועונים ובתכניות ריאליטי יש תחרויות והדחות, ובהן יש בהחלט כמות גדולה של צופים שממש לא מתעקשים לצפות בתכנית בזמן אמת. בספורט יש משהו אחר, עמוק יותר, שקשור להווי הקהילתי של הספורט מצד אחד ולקשר המיוחד של האוהד עם הקבוצה מהצד השני.

אוהדי הספורט הם חלק מקהילה רחבה של אוהדים, שיש לה מערכות ברורות של ציפיות, כללים ונורמות. האוהדים מרגישים מחויבים לכללי הקהילה ולכן לא מרשים לעצמם לחרוג ממסגרות הזמנים של הטקסים הקהילתיים. במובן הזה האוהדים מתנהגים בדיוק כמו אדם מאמין שמתחיל את התפילה, החג או הצום במועדים מוגדרים וברורים. כמו שלא יעלה על הדעת שאדם דתי יתחיל את הצום שעה אחרי כולם ויסיים גם שעה אחריהם (כלומר, לכאורה, הוא צם את אותו מספר שעות כמו כולם), כך אוהדי הספורט רואים את עצמם מחויבים ללוחות הזמנים הספורטיביים. גם כאשר אלה דורשים הקרבה (כמו לקום בשעות מאוחרות ולצפות במשחקים, במקום להקליט ולראות אותם בבוקר). הצפייה בשידורי הספורט, לפיכך, משולה לתפילה המונית אליה שותפים כל חברי הקהילה. היעדרות מהתפילה, משמעותה הפרה של הכללים הבסיסיים. אוהדים רבים אפילו יתפסו את ההיעדרות שלהם או של חבריהם במונחים של בגידה. העובדה שהם לא חלק מההתרחשות היא בגדר של נטישה. הם לא עם הקבוצה ברגעים הקשים או הגדולים.

הסבר נוסף אולי יישמע כמו התנהגות ילדותית מטופשת למי שאינו אוהד ספורט, אבל אוהדים אמיתיים יתקשו להכחיש את המציאות. בשונה מאירועי תרבות אחרים, אוהדי ספורט הם חלק בלתי נפרד מהאירוע. אוהדים משקיעים משאבים רבים ומקריבים המון על מנת לתמוך בקבוצתם. התחושה שמלווה אוהדים רבים היא שנוכחותם במגרשים משמעותית, מכיוון שכך הם יכולים לדחוף את הקבוצה ולסייע לה. במילים אחרות, מאמינים אוהדי הספורט כי הם מסוגלים להשפיע על המשחק. באופן שנשמע קצת מוזר, מחקרים שעוסקים באהדת הספורט ממחישים כי אוהדים, לא תמיד במודע, מאמינים שהם משפיעים על המשחק גם כשהם לא נוכחים בו - כלומר בעת הצפייה בשידור. הביטוי המובהק לכך הוא האמונות הטפלות הרבות שמלוות את האוהדים בזמן בשידור. עבור חלקם מדובר בטקס מחייב, החל ממקום ישיבה על הספה, דרך הבגדים שילבשו בזמן המשחק, מאכלים ועד ממש לתנוחה ספציפית בה יראה האוהד את השידור. לפעמים אפילו בחוסר נוחות וכאב פיזי. זה כמעט ולא נתפס, אבל המשמעות היא שאוהדים במרחק אלפי קילומטרים מהמגרש פשוט מאמינים שיש להם כח להשפיע על המשחק. אז אם כך, ברגע שאוהד מבין שהוא לא צופה בזמן אמת, אפילו אם מדובר בדיליי קצר, הוא למעשה מנוטרל מיכולת ההשפעה שלו ואולי מרגיש מחוץ למעגל.

פרופ' אילן תמיר חוקר ספורט, חברה ותקשורת מביה"ס לתקשורת באוניברסיטת אריאל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully