לא היה כד-VAR הזה: מצטיין שלב הבתים במונדיאל 2018

אמא של מרקוס רוחו לא האמינה. לכך שהוא כבש את שער הניצחון מול ניגריה היא דווקא האמינה - היא סיפרה שאפילו אמרה לו בבוקר המשחק שכך יהיה. אבל ברגל ימין? "הוא משתמש ברגל הזו רק כדי למנוע מעצמו ליפול", הסבירה. הגול של רוחו חשוב כל כך עבור נבחרת ארגנטינה, ברמות שמונעות הסבר, והדקה ה-86 באיצטדיון בסנט פטרסבורג היתה אחת המטורללות במונדיאל הזה - אבל קצת יותר מעשר דקות לפני הגול המשמעותי בקריירה, הכדור שיחק בידו השמאלית של רוחו. השופט ג'ונייט צ'אקיר סימן להמשיך, אבל קיבל התראה: גש לבדוק בווידאו.

בשנייה אחת 55 אלף ארגנטינאים איבדו אוויר, החמצן נעלם מהאיצטדיון כולו. "כמעט חטפתי התקף לב", סיפר אחד ביציאה, והריקנות הורגשה. בזמן שצ'אקיר ניגש למוניטור, נבחרת שלמה הבינה - זה נגמר. בימי מסי לא נזכה במונדיאל. בדיקת הווידאו הרגישה כמו נצח, וכשהשופט חזר למרכז המגרש וסימן 'אין פנדל', באיצטדיון חגגו כאילו נכבש גול.

זו הדוגמה הכי טובה לבחירה ב-VAR כמצטיין המונדיאל עד כה. כי במקרה הנ"ל לא השתנתה שום החלטה, לא התהפך שם גורל, לא תוקנה אף טעות, לא ניצל שופט, לא התמזל מזלו של שחקן. לפני בדיקת הווידאו ולאחריה - הכול היה בדיוק אותו הדבר. ופה הניצחון הגדול של ה-VAR: כי גם במקרה בו לכאורה לא היה בו צורך, הוא סיפק את שני הקריטריונים הכי חשובים בספורט - בידור וצדק.

ועזבו "מצטיין המונדיאל עד כה", סליחה, הייתי עדין מדי: מאז 1985 במאדיירה ו-1987 ברוסאריו, ה-VAR הוא הדבר הכי טוב שקרה לכדורגל.

עוד בנושא
לערוץ הטלגרם של וואלה! ספורט
חאמס רודריגס בספק לשמינית הגמר. פקרמן: "מודאג מאוד ממצבו"
צרפת - ארגנטינה: דשאן רוצה את "גריזמן במיטבו", לוריס "מרגיש משחק גדול"
מונדיאל ממוצע או מדהים? עיתונאים מרחבי העולם מסכמים את שלב הבתים

צרפת וארגנטינה ייפגשו מחר (17:00) בקאזאן, ואורוגוואי ופורטוגל יילחמו בסוצ'י (21:00), אבל מסיבת העיתונאים הכי מרתקת היתה בכלל בלוז'ניקי, מוסקבה, שם פיירלואיג'י קולינה התייחס לנושאי השיפוט במונדיאל עד כה, ותשומת הלב העיקרית הלכה ל-VAR, ומימינו של קולינה הועמד מסך, ובו הוקרנו כל מני קטעים והסברים בנוגע לשיפוט הווידאו. כי עם כל הכבוד למסי, גריזמן, רונאלדו וסוארס - יש כוכב נוסף ברוסיה.

והנה כמה סיבות להצלחה.

מה הרגע הכי דרמטי בשלב הבתים? הדחת אלופת העולם גרמניה. ואיך זה קרה? באמצעות VAR. הרי הגול הדרום-קוריאני כבר נפסל. הקוון לא אשם - בעין בלתי מזוינת אי היה אפשר לראות שקרוס נגע בכדור; באותו איבר אי אפשר באמת לראות נבדלים כמו שצריך. הגול נפסל, ואתם יודעים מה היה קורה בתוספת הזמן במצב של 0:0 אילולא הגול הזה, נכון? דאנקה. השופט הלך למוניטור, ותקשר עם חדר המצב במוסקבה. שם, שופט העזר ושלושת עוזריו (להם קוראים AVAR1, AVAR2, AVAR3) צפו במצב ב-33 זוויות. כשחזר השופט למרכז המגרש ובישר על הגול, זו היתה חגיגה נהדרת, שמחה יותר, דרמטית יותר, עשירה יותר. והכל בזכות VAR.

בצד ההפוך, קחו את איראן. גול נגד ספרד, איזה כיף, הספסל התרוקן ורדף אחר גיבור המדינה הטרי סעיד עזתולהי. בכדורגל הישן והפרימיטיבי, זה שקדם לרוסיה 2018, היינו כותבים על רומנטיקה והירואיזם. בכדורגל הטיפה-יותר-חדש של הקיץ הנוכחי, שופטי הטלוויזיה התערבו. אין גול. אנשי ואוהדי איראן התאכזבו עמוקות ונואשות, אבל אנחנו - את הדרמה כבר קיבלנו.

אין מה לעשות, חייבים להודות בזה: נכון לעידן המהיר של היום, כשסרטים הפכו לסטוריז וספרים לציוצים, אתה רוצה את הבידור שלך מהר וכאן. באספקט הזה, ה-VAR נתן עוד משהו לכדורגל, ענף מרגש שלצערנו - ביותר מדי דקות לא מספק את הצורך המיידי שלנו ב"נו, שמשהו יקרה כבר!". אז מעכשיו אנחנו לא תלויים רק בגול, בישול, אופסייד, פנדל או כרטיס אדום. מעכשיו יש עוד עניין לצפות לו. סמן כבר טלוויזיה, שופט, ורוץ למוניטור.

מצטער עבור כוכבי רוק כקולינה, ווב וביירון מורנו (איכס) - אבל גם הם יודעים שבהגדרת תפקידם, משחק טוב הוא משחק בו הם לא מוזכרים. שלב בתים שלם חלף, ולהוציא את צ'אקיר, שמשום מה נראה שהוא מנהל ארבעה משחקים ביום, כמעט באף שופט לא התעסקו בשיחות ברזייה (באמת - יש עדיין שיחות ברזייה? היו אי פעם שיחות ברזייה?). כי אין צורך להזכיר את שמם. ברוב המקרים, הם לא יסיימו את הערב כגיבורים - בטח שלא גיבורים טרגיים. כי גם אם הם טועים, יש VAR שיתקן. וגם אם הם צודקים ובכל זאת יש בדיקה, והבדיקה מאשרת את הממצאים שלהם - כולם מרוויחים: השופט הבין שצדק, השחקנים הבינו שהשופט צדק, אין סיבה לקיטורים והם יכולים להמשיך להתרכז במשחק במקום לתהות "איך צ'אקיר דפק אותנו…".

למשל, מילוראד מזיץ' ששרק אתמול לפנדל לטובת סנגל ונגד קולומביה, כשדוויסון סאנצ'ס תיקל את סדיו מאנה. רק תחשבו שסנגל כובשת, ואף מנצחת - היא בשלב הבא, וקולומביה בבית. ובואו רק נציין שדברים רעים מאוד קרו כשקולומביה עפה הביתה בגלל טעות ממש ממש גורלית, וזו היתה יכולה להיות הטעות השנייה של סאנצ'ס. רחמים. מזיץ', במקרה הטוב, היה הופך לאויב המדינה וכנראה גם הטורניר. כמו הקוון שהניף דגל בשער של דרום קוריאה. אבל גם במקרים בהם ההחלטה לא שינתה את גורל המשחק, כמו ביורן קאופרס השופט ההולנדי, שקנה את ההצגה (הנהדרת) של ניימאר מול קוסטה ריקה; או כשמת'יו קונגר לא ראה פנדל לטובת ניגריה מול איסלנד, רץ למוניטור, סימן על הנקודה - וסיגורדסון עשה טרטיאק; כל אלו ניצלו, מקצועית ותדמיתית. בזכות ה-VAR, אנחנו מתקרבים לעידן בו שופטים יחזרו למקומם הטבעי, עזרי משחק, וטוב שכך.

עוד מרתק לראות לאן העסק יתפתח, אבל מספר הגולים מהנקודה הלבנה הוכפל בטורניר הזה, ולמרות העובדה שה-VAR גם מבטל שריקות לפנדלים, הוא בעיקר מעניק כאלה. ומה זה מראה? בעיקר את מה שפספסנו. כלומר: הצדק לא היה מושלם, הוא אפילו לא היה קרוב למושלם. וזה נהדר.

ועכשיו נותר לראות כיצד ישתנו הרגלי השחקנים. בהנחה שאין עליהם רק 6-10 עיניים אלא גם 33 מצלמות נוספות, מן הסתם בסופו של דבר הם ייזהרו יותר - והיתרון להתקפה. בטווח הקרוב, כן, נרשמה עלייה בפנדלים. בטווח הרחוק, וזו תחזית חסרת עובדות של כותב שורות אלה, נראה ביצועים הרבה יותר טובים של התוקפים, שיקבלו יותר מרווח פעולה.

"VAR זה משהו שקיים, ואם זה כלי שמפחית את הטעויות או מתקן שופטים, זה טוב", דידייה דשאן התייחס לשאלה בשישי בצהריים. "צריך לשים לב שיש יותר פנדלים בגלל הכלי הזה, ואנחנו נצטרך להיות מאוד זהירים".

יש גם צד שני למשוואה, כמובן, ואלו הצוללים-שלושה-כוכבים. גאוני כדורגל כאיתי שכטר (אין כאן ציניות - הוא מנצל את הטיפשות של הענף, עד כה) ייאלצו לשנות כיוון. כשם שג'ורג' קוסטנזה הצליח, לשיטתו, לעבוד על פוליגרף ("זה לא שקר אם אתה מאמין בזה"), כך אולי יצליחו נוכלי-רחבה עולמיים להמשיך לזייף מגע, להדביק רגל לרגל, וכו' - אבל זה יהיה הרבה יותר קשה, והרבה פחות משתלם. אחרי כמה התחזויות שווא, מתישהו, אפילו הבושה תצוף.

בלי VAR, ספרד מסיימת שנייה בבית, ולא היתה בצד הנוח יותר של ההגרלה, ולא מדורגת שנייה בסוכנויות ההימורים לזכייה בגביע. ונלך רחוק יותר - אם הגול של איראן מול ספרד מאושר, בלי VAR, אולי היירו בכלל כבר בבית. בלי VAR, דנמרק מסיימת לפני צרפת, פוגשת את ארגנטינה והצרפתים עוברים לצד הנוח יותר של הבראקט. בלי VAR, בית ו' בכלל היה מצטייר אחרת.

עם VAR, למפארד כובש מול גרמניה ואז לכו תדעו. עם VAR, אולי לא היה היום בכלל דיון "מסי או מראדונה". בלי VAR, גילי לנדאו היה… טוב, די עם הפרובינציאליות.

היום בכנס במוסקבה סיפר קולינה שב-335 מקרים שנבדקו על ידי ה-VAR ב-48 משחקים, רמת הצדק עלתה ל-99.3% בזכות השימוש בטכנולוגיה. ובכן, לא רע.

טוב שיש VAR, וזהו. טוב שיש צדק.

"גם עם ה-VAR יש בעיות!"

נכון. רונאלדו היה צריך להיות מורחק נגד איראן, ולא הורחק; מיטרוביץ' חובק על ידי שני שווייצרים ולא קיבל פנדל; אנגליה אולי היתה צריכה ליהנות מעוד פנדל מול טוניסיה; גם ארגנטינה, מול איסלנד; לפעמים לא ברור למה לא נעשה שימוש ב-VAR (סרביה-שווייץ), לעתים לא ברור מדוע כן. ועדיין, המצב ה-ר-ב-ה יותר טוב משהיה. לא רק ברמת הדיוק (99.3% לעומת 95%), אלא ברמת ההרגשה. "VAR לא מהווה שלמות", אמר קולינה, והוא צודק - אבל ברור שמצוין זה יותר טוב מטוב.

"זה לוקח יותר מדי זמן, המשחק לא זורם!"

לא, כי כשבלגיה ואנגליה מתמסרות עצמן לדעת וסופרות צהובים, או כשצרפת - עם סגל של מיליארדים - לא מצליחה לכבוש יותר משער למשחק, זה ניצול נכון של הזמן שלנו? הגיע הזמן להתקדם. קולינה סיפר היום שבממוצע, בתוך 86 שניות יש החלטה, אחרי צפייה במוניטור. בלי צפייה - 56 שניות. בקיצור - זניח, בענף בו כשליש מהזמן מעבירים בלי לשחק. ואל תתפלאו אם בשנים הקרובות הזמן יעצור (חס וחלילה, ירחם השם!) בזמן בדיקת השופט, ואפילו…("אני לא מאמין שהוא עומד לכתוב את זה…") השופט יוכל לתקשר עם הקהל באמצעות מיקרופון ולהסביר את החלטותיו. ("הוא אשכרה כתב את זה, הכופר! מישהו ראה את הקלשון שלי?").

"אנחנו קודם לומדים ללכת", אמר היום קולינה. בקיצור, חכו-חכו.

"טעויות זה חלק מהמשחק, זה פוגע במסורת של הענף!"

אם המסורת היתה התבססות על שקר ושימוש בשופטים כמו ב-WWE, שכשהם לא רואים אפשר להתגנב מאחורה ולהכות את אחד המתאבקים בכיסא, ואז לגלגל את השני עליו ולגרום לניצחון שלו - אז כן, זה פוגע במסורת. מצטערים. טעויות שופט זה חלק מהענף? מי המציא את המשפט הדבילי הזה? זכרו תמיד: המטרה היא צדק. השופט הוא רק אמצעי כדי להשיג אותו. ולא, הוא לא חלק מהמשחק. בפאבלות בריו דה ז'נרו, כששמונה ילדים משחקים עם ארבעה אבנים וכדור סמרטוטים, הם מדמיינים שהם ניימאר ורונאלדיניו. אף אחד מהם לא רץ עם משרוקית וצועק "אני סנדרו ריצי!".

"אין את זה בכל מגרש, זה לא שוויוני!"

מה כן שוויוני? בליגה ב' דרום ב' שום דבר לא נראה כמו צ'מפיונס ליג, ככה זה. תנו צדק איפה שאפשר, וכמה שאשפר. זה שלא מצליחים להוריד את כמות הרציחות במקסיקו סיטי, לא אומר שלא נלחמים בפשע בציריך.

"עכשיו קל יותר לדפוק את…"

אל תדאג - גם קודם היה קל יותר לדפוק אותם.