שחקן ואישיות: אמבפה תורם את הבונוס על הזכייה לילדים נכים וחולים

נבחרת צרפת הוכתרה אמש (ראשון) לאלופת עולם בפעם השנייה בתולדותיה, לאחר שניצחה 2:4 את נבחרת קרואטיה בגמר מלהיב שנעל את מונדיאל 2018. מריו מנדז'וקיץ' (18, עצמי), אנטואן גריזמן (38 בפנדל), פול פוגבה (59) וקיליאן אמבפה (65) התכבדו בכיבושים לזכות הצרפתים. שערים של איבן פרישיץ' (28) ומנדז'וקיץ' (69) הפעם לצד הנכון לא הספיקו לנבחרת הבלקנית.

אגב, קיליאן אמבפה, הגיבור הגדול של צרפת והכוכב הפורץ של המונדיאל הזה, הודיע שהוא תורם את ה-550 אלף דולר שקיבל כבונוס על הזכייה במונדיאל לקרן צדקה שמממנת פעילות ספורטיבית לילדים בבתי חולים ולילדים נכים וחולים.

ב"ל'אקיפ" יצאו מגדרם אחרי שנבחרת צרפת הוסיפה כוכב שני לסמל שלה וצהלו: "אתם חייבים לצבוט את עצמכם כדי להאמין, הנבחרת שלנו כתבה פרק חדש בהיסטוריה. 20 שנה אחרי הזכייה הראשונה, הילדים עשו את הבלתי ייאמן".

נבחרת צרפת תנחת בשדה התעופה שארל דה גול היום ב-16:55 שעון ישראל. מצעד החגיגות המפורסם יחל בשער הניצחון ב-18:30 ומשם תמשיך הנבחרת לכיוון השאנז אליזה. במהלך הערב גם יגיעו השחקנים ומשפחותיהם לארמון הנשיא ויתארחו אצל עמנואל מקרון.

עוד בנושא
הכי הרבה שערים בגמר מ-1966, אמבפה בעקבותיו של פלה: מספרי הגמר
הארי קיין מלך השערים, מבול של פנדלים ועצמיים: מספרי מונדיאל 2018
בקרואטיה מהללים: "זה היה גמר הרואי, השחקנים שלנו אלופים"

מאמן נבחרת צרפת דידייה דשאן שהפך לשלישי שזכה בגביע העולמי הן כשחקן והן כמאמן היה נרגש והכריז: "זה פשוט נפלא. זו קבוצה צעירה הגיעה לגג העולם. חלק מהאלופים אפילו עוד לא בני 19. זה לא היה משחק גדול מבחינת האיכות שלו, אבל הראנו אופי אדיר. כבשנו ארבעה שערים ולכן הגיע לנו לנצח. הניצחון הזה לא נוגע אליי. זה הכול קשור לשחקנים שלקחו את הגביע. אני גאה להיות צרפתי. תחי הרפובלקיה".

אנטואן גריזמן היה בטירוף והכריז: "אין לי מושג איפה אני עכשיו. אני ממש שמח. זה היה משחק קשה כי קרואטיה היא נבחרת נהדרת". גריזמן גם טען שהשער הראשון צריך להירשם לזכותו: "עבורי זה צמד. הכדור החופשי שלי הלך פנימה, אז... אני הולך לפנות לפיפ"א", צחק. אגב, אם השער בכל זאת יועבר אליו, הוא ישתווה לזידאן כצרפתי היחיד עם צמד בגמר מונדיאל.

קיליאן אמבפה אמר בראיון לערוץ הטלוויזיה TF1: "אני שמח מאוד. פרסמתי את השאיפות שלי כבר בתחילת הטורניר. הדרך ארוכה, אבל היא הייתה שווה את זה. אנחנו גאים לשמח את כל הצרפתים. זה היה התפקיד שלנו, להשכיח את כל הצרות. שיחקנו בשביל זה. אני לא רוצה שזה יהיה רק בכדורגל: להיות אלוף עולם זה מסר. אני רוצה להיות עוד יותר טוב, אבל אלוף עולם זה כבר טוב. השער שלי עזר לנו להמריא. עכשיו נלך לחגוג, עבדנו קשה כל השנה. זה הזמן ליהנות מהקיץ".

בנז'מן פבאר, המגן הימני שהגיע כאלמוני למדי לטורניר הזה ומעולם לא הפסיד במדי נבחרת צרפתית כלשהי (31 משחקים, מאז היה בנבחרת הנוער), התקשה להאמין: "זה משהו, פיו... אני בן 22, זה בא משום מקום. אני חושב שאני עדיין לא מבין לגמרי מה קרה. זה היום הטוב בחיי. כשנחזור הביתה ונראה את כל האנשים ברחובות, זה יקרה. זה יהיה באמת דבר ענק. רק לזה אני מחכה, לחזור הביתה ולחגוג את העם הצרפתי. עשינו משהו יוצא דופן, אני באמת שמח עבור כולם. השחקנים, הצוות, אפילו הטבחים. לפני שנתיים הייתי בפאן זון בליל במהלך היורו כאוהד, לפי שנה שיחקתי בליגה השנייה בגרמניה. והנה אני כאן, במדי הנבחרת, אלוף עולם. אנחנו נהנה מהרגע הזה, עם כל המשפחה, כי דבר כזה הוא באמת נדיר. אני רק בן 22, אני מקווה שיהיו לי עוד. במהלך המשחק, שתיים או שלוש דקות לפני הסיום, הדמעות כבר זלגו. זה משהו ענק".

אוליבייה ז'ירו אמנם סיים ללא שער ואפילו ללא בעיטה למסגרת, אבל כמו סטפן גיבארש, אליו הושווה לא אחת במהלך הטורניר, הוא יוצא ממנו כאלוף עולם: "לא התכוונתי בכלל לצאת לתקשורת, חיפשתי את החברים שלי, אבל יש טירוף בחדר ההלבשה. הנשיא מקרון הגיע, פוטין וגם הנשיאה הקרואטית בירכה אותנו. הייתי על הספסל בדקות האחרונות, דיברנו בינינו ואני לא חושב שהצלחנו לעכל. אחרי השריקה, רצתי לכל מקום. אני זוכר שנתקלתי בעדיל ראמי, חיבקנו אחד את השני, זרקנו את עצמנו על הדשא ואז התפרצתי. הכול יצא. זו תחושה יוצאת דופן, רגע שמחמם את הלב".

המגן לוקאס הרננדז: "אנחנו עדיין לא קולטים מה עשינו, זה ממש גדול. כשנגיע מחר לפריס, בטח כבר נבין. נחגוג עם כל הצרפתים, מיליונים ומיליונים של צרפתים. אני רוצה רק דבר אחד, להגיע מחר לפריס ולראות את הרחובות המלאים. הרבה מתחו עליי ביקורת כי חשבו שאני לא מרגיש צרפתי, אבל ברגע שדשאן צלצל אליי ולבשתי את החולצה הזו, ידעתי שאתן למענה הכול עד המוות. זה קרה לאורך כל הטורניר. לא ויתרתי, השארתי הכול על המגרש".

פול פוגבה ניסה להתראיין, אבל מנדי וגריזמן המבודחים הפריעו לו. הקשר הצליח בכל זאת להשחיל כמה מילים: "גרמנו לצרפת לרטוט, המדינה תהיה גאה בנו לעד. ילדים תמיד יזכרו את זה. תודה לכם, זה יוצא דופן. זה חלום ילדות, איבדתי כבר את הקול שלי! אמרתי שאנחנו 90 דקות מהיסטוריה של פעם בחיים, לגרום לצרפת לרטוט. זה נפלא".

עדיל ראמי לא שיחק ולו דקה בטורניר, והודיע על פרישה מהנבחרת אחרי 35 הופעות ובגיל 32, אך זה לא מנע ממנו להתמוגג: "סבלנו, אבל אנחנו גאים לשמח את המדינה שלנו. אני גאה במדינה הזאת. מעולם לא ראיתי נבחרת צרפתית עם אווירה כל כך טובה, לכולנו מגיע לחגוג היום. אני לא יודע להסביר את זה".

בנז'מן מנדי: "זה דבר מטורף. חבר שלח לי מוקדם יותר תמונה שלי כשהייתי ילד עם חולצה של הנבחרת. הייתי עם צבעי אדום-לבן-כחול על הלחיים. והנה אני כאן, חי את הרגע. זה נפלא. שחקנים רבים חולמים על זה. זה הגביע הכי יפה, ועכשיו הוא יישאר בבית ארבע שנים. הנבחרת הזו תישאר לנצח בלב של האומה. שברנו את החוקים, מחר נדליק את כל צרפת".

הקפטן הוגו לוריס הגיע אחרון לעמדת הראיונות לאחר שהוגרל לבדיקת הסמים: "החברים שלי מקדימים אותי בכמה כוסות, אבל אני אדביק מהר את הפער. אנחנו הולכים לחגוג עם הנבחרת, ומחר עם כל צרפת. כיף לראות את כולם נהנים, את האומה מאוחדת. לראות אנשים מחייכים ואחרים עם דמעות של התרגשות. כך אנחנו אוהבים לראות את המדינה שלנו, ולכדורגל יש את הכוח לעשות את זה".

על הטעות שלו אמר בצחוק: "הכי חשוב שעצרתי אחרי גול אחד... היה רגע של התרווחות, היינו רגועים מדי, אבל זה ייזכר כאנקדוטה בלבד. הייתה לי זכות גדולה להניף את הגביע הזה, שיש לו היסטוריה כה עשירה, ואני מודה לכל החברים שהובילו את נבחרת צרפת לזכייה. זה מרגש עוד יותר כי סבתא שלי הייתה ביציע יחד עם אחי, אחותי, אבא שלי, אשתי והבנות. בזכותם אנחנו משחקים כדורגל, זו הצלחה כל כך יפה".

(עדכון ראשון: 20:40)