כאשר הבנתי שאצטרך לסכם איכשהו את ההופעה של נבחרת פולין במשחק מול ארגנטינה, נטיית הלב הראשונית היתה להשאיר דף ריק. פשוט לא לכתוב כלום על 90 הדקות המבזות האלה מצד החבורה שאמורה להיות מונהגת על ידי אחד החלוצים הטובים בעולם - לאות מחאה. העורך עלול לא להבין נכון את הכוונה, אז ויתרתי על הרעיון, אבל מה שפולין עשתה אתמול לתדמיתה לא יהיה קל לתיקון.
לגיטימי לנסות להסתגר בהגנה כאשר תיקו מבטיח העפלה לשמינית הגמר, אבל גם אחרי שנקלעה לפיגור ממש בתחילת המחצית השניה המשיכו השחקנים בלבן להניף דגל לבן גבוה ככל הניתן. גם כאשר הפכה התוצאה ל-2:0, בעוד מקסיקו הובילה 0:2 במשחק המקביל, שום דבר בגישה הפולנית לא השתנה - למרות שהדירוג הוכרע כעת רק על בסיס מספר כרטיסים צהובים, ובכך היה להם יתרון קל. אז הם התרכזו בהימנעות מספיגת צהובים במקום להשתדל לכבוש, או לעבור לשם התחלה את קו מחצית המגרש. במשך 90 דקות, נרשם נסיון בעיטה אחד של פולין על השער של ארגנטינה, וגם הוא חלש ולא למסגרת. זה גרוע עד כדי כך שגם קבוצת נוער של ויסלה קראקוב היתה מצליחה לעשות יותר.
27 אחוזי החזקת כדור היו אתמול לפולנים. זה לא בהכרח אסון אם הכוונה היא לתת ליריבה לשלוט ואז לצאת מתפרצות מהירות, אבל הנבחרת הזו ממש לא בנויה למשהו שניתן להגדיר כמהיר, ונדמה כי אינה מסוגלת לחשוב על מהלכים התקפיים כלל. אם מישהו רוצה לחפש תירוצים בכך שארגנטינה שמצאה הרכב עם איזון נכון וגילתה נחישות, די להתבונן על שני המשחקים הקודמים של פולין כדי להבין עד כמה מצבה עלוב.
צפו בתקציר ניצחונה של ארגנטינה על פולין באדיבות כאן 11 - המשדר הרשמי של מונדיאל 2022. שידורים חיים, תקצירים, סטטיסטיקות ועוד מחכים לכם בעמוד המונדיאל של כאן
בתיקו 0:0 נגד מקסיקו, היא ויתרה גם כן על הכדור ובעטה פעמיים למסגרת - כולל הפנדל המוחמץ של לבנדובסקי שהיה גבולי למדי. נגד סעודיה, שדווקא כן אמורה לשחק על מתפרצות בעצמה, היו לפולין 36 אחוזי החזקת כדור ושלוש בעיטות למסגרת. שניים מהכדורים עשו את דרכם לרשת, כולל שער נאה של פיוטר ז'לינסקי בסיומה של ההתקפה הראויה היחידה של החבורה הזו בטורניר עד כה. הכיבוש של לבנדובסקי, בעקבותיו פרץ בבכי מהתרגשות, נבע מאיבוד כדור שלומיאלי ומקרי של בלם סעודי. אלמלא ווייטק שצ'סני, שהדף פנדל וסיפק שורת הצלות, היתה פולין ראויה להפסיד, ולהיות מודחת בבושת פנים.
שוער יובנטוס הוא הגיבור היחיד של הנבחרת הזו במונדיאל, והוא התעלה גם אתמול. שצ'סני לא רק עצר פנדל שני שלו תוך ימים ספורים, אשר נשרק לחובתו בהחלטת VAR שגויה. הוא תיסכל את מסי גם בלי קשר לנקודה הלבנה. בלעדיו, התוצאה היתה צריכה להיות אסטרונומית, וניצחון פשוט של מקסיקו היה מספיק על מנת לעלות על חשבונה. המקסיקנים עצמם חתומים על טורניר מאכזב במיוחד בסטנדרטים שלהם, והתעוררו מאוחר מדי אתמול, אבל הפיאסקו של טאטה מרטינו, שכבר הספיק להתפטר, אפילו לא מתקרב לעוצמת הביזיון של המאמן צ'סלאב מיכנביץ'.
אי אפשר להסביר את חוסר היכולת למסור אפילו כדור ראוי ללבנדובסקי במהלך שלושה משחקים. קשה עוד יותר להבין כיצד אפשר לסמוך על סעודיה שלא תספוג שער שלישי ממקסיקו שהיה שולח את פולין על המטוס הראשון לוורשה - אלא אם כן כולם ממש השתוקקו להיות בוורשה. להמשיך בבונקר כדי לא לספוג שער שלישי בעצמך זו תעודת עניות שגרמה לאוהדים במולדת למרוט שיערות בזעם - די להסתכל בתגובות הבוטות ברשתות החברתיות.
אפילו דנמרק שהודחה אתמול בתצוגה מבישה היתה טובה פי כמה בהשוואה לפולין שעלתה איכשהו לשמינית הגמר. שצ'סני ינסה להציל אותה גם מול צרפת, אבל בהתחשב בנסיבות הגיוני לצפות לתבוסה - וזה יהיה מוצדק כדי לא לגרום למאמנים הבאים לשקול לחזור על הפארסה לאור "ההישג".
באשר לארגנטינה, אולי קצת קשה לשפוט את היכולת האמיתית שלה מול הקונוסים הפולנים שהיו כל כך עסוקים בלא לספוג צהובים שאפילו לא הפעילו לחץ במרכז המגרש, אבל אין עוררין על כך שיש שיפור. המאמן ליונל סקאלוני מפיק את הלקחים בהדרגה, והשינויים בהרכב בהחלט פועלים לטובתה.
במחזור השני שולב אלכסיס מקאליסטר - לא כוכב ברמה העולמית הגבוהה, אבל קשר פעלתן ויעיל עם משמעת טקטית וגם יכולות טכניות לא רעות. כעת, לאחר ההצגה הנהדרת והשער המרהיב כמחליף מול סעודיה, קיבל גם אנסו פרננדס סוף כל סוף את מקומו בהרכב הפותח, וכך הפך לצעיר ביותר שעושה זאת במונדיאל במדי אלביסלסטה מאז מסי בכבודו ובעצמו ב-2006. בנוסף, גם חוליאן אלבארס הועדף על פני לאוטרו מרטינס שלא לגמרי מצא את עצמו בשני המשחקים הראשונים - וגם זה התברר כמהלך נבון.
יש, אם כך, סמליות לא מבוטלת בעובדה כי מקאליסטר שלח באמנות כדור מדוד לפינה הרחוקה כדי להבקיע את השער הראשון ולהרגיע את העצבים המתוחים בעקבות החמצת הפנדל, ואז בישל פרננדס לאלברס את השער השני המרהיב. מעכשיו, אלה הכוכבים הצעירים שאמורים לתת את הטון לצד מסי ואנחל די מריה שהשקיע מעל ומעבר בשעה שקיבל על הדשא. זו עדיין לא נבחרת החלומות, אבל האיזון בה נראה חיובי. פרננדס לא יכול היה לקוות לחופש פעולה נרחב יותר מזה שהעינקו לו הפולנים, ויש להניח כי אוסטרליה תנסה להקשות יותר בשמינית הגמר, אבל זו עדיין יריבה נוחה יחסית על מנת לצבור ביטחון עצמי אם הכל ילך לפי התוכניות.
מבחינת מקאליסטר, שער הבכורה בנבחרת היה מרגש במיוחד בגלל היריבה בסיבוב הבא. אביו, קרלוס מקאליסטר, ערך את שתי ההופעות הרשמיות היחידות שלו במדי ארגנטינה בפלייאוף העליה למונדיאל מול אוסטרליה בשלהי 1993. היה זה בעקבות התבוסה המפורסמת 5:0 לקולומביה של קרלוס ולדראמה, פרדי רינקון ופאוסטינו אספרייה בבואנוס איירס, והלחץ היה גדול מאוד. דייגו מראדונה, גבריאל באטיסטוטה, דייגו סימאונה ופרננדו רדונדו התייצבו לקרב, והיה איתם גם המגן השמאלי הג'ינג'י הנמרץ.
זה לא היה קל בכלל, המפגש הראשון בסידני הסתיים בתיקו 1:1, ובבית ניצחה ארגנטינה רק 0:1 משער עצמי. היא נסעה לגביע העולם עם תקוות מחודשות, בעוד האוסטרלים חזרו הביתה עם המון כבוד וזכו לשבחים בתקשורת המקומית. החלוץ שלהם במשחקים המדוברים היה גרהאם ארנולד, שמאמן כיום את הנבחרת. הבלם טוני וידמאר, ששמר על באטיסטוטה, משמש בימים אלה כעוזרו. זו תהיה סגירת מעגל נהדרת מבחינתם, וטובה כנראה אפילו יותר עבור משפחת מקאליסטר. האב לא הגשים את החלום להשתתף בגביע העולם כי נופה מהסגל ברגע האחרון, אבל בנו עשה את זה, ועכשיו גם הוא יזכה לשחק מול ארנולד ו-וידמאר. עולם קטן.