ב-15 באוקטובר 2002 הלך לעולמו זאב (יעקב פרקש), מגדולי הקריקטוריסטים בישראל בכל הזמנים. זאב אייר וצייר ב"מעריב" וב"הארץ" עשרות שנים, ומעבר לכישרונו העתיר, עינו החדה לניואנסים, ההומור השנון שלו ותנועות מכחולו האלגנטיות, נוקבות וקולעות - הוא היה גם הקריקטוריסט היחיד שהקדיש באופן קבוע מיצירותיו לספורט ובמיוחד לכדורגל.
זאב היה אוהד כדורגל מהלב. אוהב, מתלהב, מלטף, אך אדוק וביקורתי כאחד. הוא ידע שמדובר בבידור - והחליט להוסיף לו את מנת השעשוע מזווית הראייה שלו. תמיד עם קריצה. תמיד בעקיצה עם חמלה. גם המונדיאל שימש לו כר אהוב ופורה. התוצאה: שלל קריקטורות אקטואליות לזמנן ואשר ליחן לא נס. כמה מהן מובאות כאן לפניכם לזכרו, לזכר מונדיאלי העבר, ולמען הדור הזה והבאים אחריו, שלפחות בינתיים ובתחום הזה נותרו ללא יורש. כל הקריקטורות פורסמו בעיתון הארץ.
הקריקטורות של זאב (יעקב פרקש) מאוסף זאב, המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון
ובאדיבות המשפחה
יעקב פרקש נולד בבודפשט ב-1923. כנער הוא נשלח אל מחנות הריכוז בוכנוולד ודכאו, שרד ועלה לארץ ישראל ב-1947. כעבור שנה השתתף בקרבות לטרון ובתחילת ימי המדינה עבד בסלילת כבישים. מילדותו אהב לצייר וניסה למכור את ציוריו במקביל לעבודתו, ללא הצלחה - עד שנשכר על ידי מעריב כקריקטוריסט ב-1952 בתיווכו של אפרים קישון שעבד אז בעיתון. מאחר שפירוש שם משפחתו, פרקש, הוא "זאב", הוא החל לחתום בשם זה על יצירותיו.
ב-1955 התמנה זאב למנהל האמנותי של השבועון "דבר השבוע" והיה הקריקטוריסט של העיתון עד 1962. הוא "עבר קבוצה" שוב, הפעם ל"הארץ", שם ניתן לו בהמשך מדור קבוע. הוא המשיך לאייר עבור העיתון עד 2001, חודשים ספורים לפני מותו בגיל 79 ממחלת הסרטן.
יצירותיו של זאב פורסמו בשלל עיתונים מפורסמים ברחבי העולם, בהם ניו יורק טיימס, דר שפיגל, טיים וניוזוויק, והוא נחשב למנטור של מאיירים וקריקטוריסטים רבים בישראל. בשנת 2008 תרמו בנותיו את אוסף יצירותיו למוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון, והן שמורות בארכיון שם. אף שזאב נחשב למאייר פוליטי, היו לו תחומי עיסוק רבים, שכדורגל היה אחד המרכזיים שבהם.