פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

        החומה של 2002 - אוליבר קאן

        קפטן באיירן מינכן פיקד על הגנת הברזל של גרמניה, הפך לשוער הראשון שנבחר למצטיין הטורניר, אך נכנע בגמר לברזיל

        תאריך לידה: 15.6.1969

        השתתף במונדיאלים: 2002, 2006

        הופעות: 8

        שערים: 0

        אוליבר קאן הוא אחד השחקנים המעוטרים בהיסטוריה של הכדורגל הגרמני ומהשוערים הטובים והמשפיעים בעולם בעשור הראשון של המאה ה-21. קאן היה אי של יציבות, מנהיג שלא בחל באמצעים. לא אחת היה השוער גדל המימדים מטיל אימה על שחקני ההגנה שלו עם שאגותיו המפורסמות. ב-2002, נכנס קאן גם לספרי ההיסטוריה של המונדיאלים כשהפך לשוער הראשון שזוכה בכדור זהב - תואר השחקן המצטיין של הטורניר.

        קאן גדל בקרלסרוהה והצטרף לקבוצה הבוגרת בשלהי שנותת ה-80. אחרי שנתיים על הספסל, המאמן ווינפריד שייפר העניק לו את אפודת השוער הראשון וקאן היה חלק מהישג השיא של המועדון - העפלה לחצי גמר גביע אופ"א בשנת 1994. באותו קיץ, נרכש השוער העולה על ידי באיירן מינכן תמורת 2.385 מיליון יורו - אז סכום שיא להעברה של שוער. שנה לאחר מכן, הגיע זימון הבכורה גם לנבחרת הגרמנית.

        קאן היה חלק מהסגל שזכה ביורו 1996 באנגליה וישב על הספסל גם במונדיאל 1998 בצרפת. בשני המקרים, לא ראה השוער דקות משחק. רק אחרי פרישתו של אנדראס קפקה, הפך קאן לשוער הראשון של הנבחרת. במקביל, מעמדו בכדורגל העולמי רק הלך והתחזק. במשך ארבע שנים רצופות (1999-2002), הוא זכה בתואר שוער השנה באירופה ולא הפסיק לגרוף תארים גם במסגרת הקבוצתית.

        למרות ההצלחה של קאן ובאיירן, מעטים האמינו כי גרמניה תהיה פקטור משמעותי במונדיאל 2002. הנבחרת כשלה ביורו 2000 והובסה 5:1 בבית על ידי אנגליה בקמפיין המוקדמות ומאוחר יותר ניצחה את אוקראינה בפלייאוף והשלימה את ההעפלה. המאמן רודי פלר ספג ביקורות קשות, אבל גרמניה הכינה הפתעה לכולם.

        זו לא הייתה נבחרת מבריקה או התקפית, אבל כזו שהציגה כדורגל גרמני במיטבו. קשוח ויעיל עם הגנת ברזל. מעל כולם בלט קאן. הוא ספג רק שער אחד עד למשחק הגמר ורשם תצוגות מרהיבות בשלב הנוקאאוט. גרמניה גברה 0:1 על פרגוואי, ארצות הברית ודרום קוריאה ועלתה לגמר נגד ברזיל. קאן עלה לשחק פצוע ויש המאשימים אותו בשער הראשון שכבש רונאלדו בניצחון ברזיל 0:2. למרות זאת, פיפ"א חלקה כבוד לאיש שהוביל את גרמניה לגמר והעניקה לו את כדור הזהב ופרס לב יאשין לשוער המצטיין של הטורניר.

        ארבע שנים מאוחר יותר, דווקא במונדיאל הביתי בגרמניה, החליט יורגן קלינסמן כי יינס להמאן יהיה השוער הראשון. קאן ישב על הספסל במשך כל הטורניר וראה את חבריו מודחים על ידי איטליה בחצי הגמר. קלינסמן נתן לקאן את האפשרות לשחק במשחק על המקום השלישי, בו גברה גרמניה על פורטוגל 1:3. היה זה משחקו האחרון של קאן במדי הנבחרת. באותו משחק, שימש השוער כקפטן בפעם ה-50 מתוך 86 הופעותיו הבינלאומיות.

        קאן המשיך לשחק במדי באיירן מינכן שנתיים נוספות עד שפרש בקיץ 2008 בגיל 39. בעונתו האחרונה, הוביל את באיירן לאליפות וספג את כמות השערים הנמוכה ביותר לעונה בבונדסליגה. 120 אלף צופים הגיעו לחזות במשחקו האחרון שנערך במסגרת מסע משחקים של באיירן באסיה. בספטמבר 2008, הופיע קאן פעם נוספת במשחק פרישה מול כוכבי נבחרת גרמניה.

        הקריירה המפוארת שלו כללה 557 הופעות בבונדסליגה. הוא זכה בשמונה אליפויות, שישה גביעים, גביע אופ"א וליגת האלופות וזכה בשלל תארים אינדיבידואלים שהפכו אותו לאחד השחקנים המעוטרים בכדורגל הגרמני ואולי גדול השוערים במדינה.