פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

        הווירטואוז של 1934 - ג'וזפה מיאצה

        האיש על שמו קרוי סן סירו, היה הכוכב הראשון של איטליה. פנטזיסט חסר תקנה ומכונת שערים, שזכה בשני מונדיאלים ברצף

        תאריך לידה: 23.8.1910 - 21.8.1979

        השתתף במונדיאלים: 1934, 1938

        הופעות: 9

        שערים: 3

        כשמדברים על תור הזהב של הכדורגל האיטלקי בשנות ה-30, מתכוונים קודם כל לפפינו מיאצה, מכונת שערים, וירטואוז חסר תקנה ואחד מגדולי כדורגלני ארץ המגף, שהוביל את הנבחרת לזכייה בשני גביעי עולם. מיאצה גדל במילאנו ללא אביו, שנהרג במלחמת העולם הראשונה. אמו לא רצתה שבנה יבזבז את הזמן במשחק כדורגל והחביאה את נעליו. למיאצה הקטן לא נותרה ברירה אלא לשחק יחף ברחבי השכונה עם כדור סמרטוטים.

        באחד מאותם משחקים גילה את מיאצה סקאוט של אינטר ולקח אותו למועדון. בשל מבנה גופו הצנום, באינטר דאגו לילד לאספקת בשר קבועה על מנת שיגדל ויתחזק. כשהיה בן 17 רשם מיאצה את הופעת הבכורה שלו בבוגרים והפך לסיפור הצלחה בן לילה. הוא הדהים את איטליה בקלות שבה חלף על פני מגנים, השפיל שוערים ולא הפסיק להרשית. סגנון המשחק שלו היה מהיר, אינטליגנטי, מלהיב ושונה. מגה-סטאר אמיתי שלא רואים כל יום.

        ויטוריו פוצו, מאמנה האגדי של הנבחרת, החליט לנצל את ראיית המשחק המושלמת של מיאצה והסיט אותו לעמדת הקשר ההתקפי. התוצאה הייתה מלהיבה עוד יותר. מונדיאל 1934, שנערך באיטליה, היה הטורניר של מיאצה. הוא שיחק בכל אחד מחמשת משחקי הנבחרת, כבש שער אחד ב-1:7 על ארצות הברית במשחק הפתיחה ועוד שער ברבע הגמר מול ספרד (0:1) בדרך לזכייה בתואר השחקן המצטיין של הטורניר.

        מיאצה שימש כקפטן האזורי גם ארבע שנים לאחר מכן במונדיאל בצרפת. בחצי הגמר נגד ברזיל ניגש מיאצה לבעוט פנדל מכריע, אך רגע לפני הבעיטה נקרעו מכנסיו. בקור רוח אחז את המכנס ביד אחת ובעט פנימה אל מול השוער וולטר, שלא הפסיק לצחוק. במשחק הגמר בישל מיאצה שני שערים בניצחון איטליה על הונגריה 2:4. בסך הכל כבש מיאצה 33 שערים ב-53 הופעות בינלאומיות, שיא שנשבר מאוחר יותר על ידי ג'יאני ריברה.

        מיאצה לא היה רק שחקן גדול. הוא בין הכדורגלנים הראשונים בהיסטוריה שניהלו חיי נהנתנות מחוץ למגרש. מיאצה היה ידוע בחיבתו לנשים, אלכוהול וריקודים. לא אחת היה מתהולל בבתי בושת ערב משחקים ומגיע למגרש דקות ספורות לפני השריקה, מה שלא הפריע לו לשלוט ללא עוררין בליגה האיטלקית. הוא היה גם אחד הכדורגלנים הבודדים בנבחרת שקיבלו אישור לעשן.

        ב-1940, אחרי שסבל מפציעה קשה, מיאצה נמכר למילאן ובהמשך שיחק ביובנטוס, וארזה ואטאלנטה לפני שחזר לאינטר כמאמן שחקן ב-1946. בסך הכל כבש מיאצה 245 שערים במדי אינטר והוא הכובש השלישי בטיבו בהיסטוריה של הליגה האיטלקית. אחרי הפרישה אימן מיאצה את אינטר, בשיקטאש הטורקית ונבחרת איטליה. ב-1979 הלך לעולמו בגיל 69, ומספר חודשים לאחר מכן קראה עיריית מילאנו את שם אצטדיון סן סירו בעיר על שמו.